דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך כותבים את הביטוי 'עבד נרצה' או 'עבד נרצע' ?

2024
13 9 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:47

    עבד נרצע הוא ביטוי למי שמשועבד לגמרי לאדונו, וממילא מתאים כאן נרצע...

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 00:08

    הביטוי המצוי הוא עבד נרצע והיינו שהוא עבד עולם, וזה ביטוי מודגש יותר מאשר
    עבד סתם. ואין ביטוי בספרים "עבד נרצה" אלא אולי בחסיד שהוא רצוי להי"ת.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 11:13

    מסתברא שהוא פליטת הקולמוס והכוונה נרצע.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:47

    עבד נרצע הוא ביטוי למי שמשועבד לגמרי לאדונו, וממילא מתאים כאן נרצע...

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:52

    אבל הביטוי נרצע הוא מלשון רציעת האוזן ולכאו' מתאים יותר לכתוב 'נרצה'

    ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 18:47:36 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:52

    אבל הביטוי נרצע הוא מלשון רציעת האוזן ולכאו' מתאים יותר לכתוב 'נרצה'

    ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 18:47:36 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:54

    עבד נרצע

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:52

    אבל הביטוי נרצע הוא מלשון רציעת האוזן ולכאו' מתאים יותר לכתוב 'נרצה'

    ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 18:47:36 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:55

    הביטוי המקורי הוא כמובן עבד נרצע, אבל נראה שיש כאן משחק מילים. צריך להכיר
    את הסגנון כדי לדעת האם דבר כזה מתאים למחבר.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:55

    הביטוי המקורי הוא כמובן עבד נרצע, אבל נראה שיש כאן משחק מילים. צריך להכיר
    את הסגנון כדי לדעת האם דבר כזה מתאים למחבר.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:56

    לגבי הביטוי "עבד נרצע", זה כמובן ביטוי מושאל שמשמעו עבדות מוחלטת.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:56

    לגבי הביטוי "עבד נרצע", זה כמובן ביטוי מושאל שמשמעו עבדות מוחלטת.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 21:38

    ברור שכך
    וא''א לומר אחרת - הרי זה מתבסס על הפסוק "והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע
    אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם"

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 21:38

    ברור שכך
    וא''א לומר אחרת - הרי זה מתבסס על הפסוק "והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע
    אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם"

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:03

    אך כאן פשוט וברור שכוונת הכותב למליצת לשון שיסודו בביטוי עבד נרצע, והוא
    ניתב את זה ל'עבד נרצה'.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:03

    אך כאן פשוט וברור שכוונת הכותב למליצת לשון שיסודו בביטוי עבד נרצע, והוא
    ניתב את זה ל'עבד נרצה'.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:15

    אם מדובר בספר קדמון אז זו מליצה על יסוד הביטוי עבד נרצע, והוא לא הראשון
    שכתב כך

    אם זה ספר עכשוי אז זו כנראה טעות הקלדה לענ"ד, (וזה לא משנה אם שייך כאן
    רציעת אוזן, כמו שלא תמיד שייך דובים ויער כשאתה רוצה לומר שלא היה כלום)...
    [image: image.png]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:15

    אם מדובר בספר קדמון אז זו מליצה על יסוד הביטוי עבד נרצע, והוא לא הראשון
    שכתב כך

    אם זה ספר עכשוי אז זו כנראה טעות הקלדה לענ"ד, (וזה לא משנה אם שייך כאן
    רציעת אוזן, כמו שלא תמיד שייך דובים ויער כשאתה רוצה לומר שלא היה כלום)...
    [image: image.png]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 23:08

    כאמור, זה סוג הדברים שתלויים בסגנונו הכללי של הכותב. יש כאלה שלעולם לא
    יכתבו במליצות כאלה ויש כאלה שאצלם זה דבר רגיל (כמו החיד"א והיעב"ץ, אמנם
    בסגנון שונה). בלי להכיר את הספר זה דברים בטלים.

    מאת: On Sun, 15 Dec 2024 at 22:15, שלום נח מלוביצקי

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 00:08

    הביטוי המצוי הוא עבד נרצע והיינו שהוא עבד עולם, וזה ביטוי מודגש יותר מאשר
    עבד סתם. ואין ביטוי בספרים "עבד נרצה" אלא אולי בחסיד שהוא רצוי להי"ת.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 09:23

    צריך להכיר את המחבר, אם הוא רגיל בפרחי לשון כאלה כוונתו לנרצה, שרצוי לפני
    אדונו יצר הרע, ואם הוא לא רגיל כונתו לביטוי עבד שנשאר לעולם עבד גמור, כמו
    שאנחנו רגילים לומר על מישהו שהוא עובד קשה שהוא עבד נרצע. ואז זה פשוט ט"ס.

    --

  • איך כותבים: תוספות או והתוספות

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 14:00 יותר מקובל [גם בעולם הלמדני] לכתוב התוס' מאת: [email protected]
  • איך כותבים

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 20/03/2024 20:04 תלוי אם ההסכמה ניתנה על האדם או על הספר יום נפלא משה רייך
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 14:24 יישר כח!
  • איך כותבים: שיך או שייך? (עם י' אחת או שניים)

    2024
    23
    0 הצבעות
    23 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2024 18:33 "אם נקודה לא מנעו מהעורכים להשתמש בכללים של עוז והדר". א. אולי נקודה לא קיבלו רשות? אמנם צריך לדון לכף זכות, אבל היכא דנוגע לגזל צריך לברר. ב. אולי כל הרשות ניתנה למכון נקודה על מנת שיתנו לעובדיהם, ולא לפרסם בריש גלי לכל דצריך. מאת: [email protected]
  • איך כותבים "צורכי" סעודה/הבית או "צרכי" סעודה בלי ו'

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 00:14 צורכים = דורשים "משפחה פלונית צורֶכֶת כך וכך ליטר חלב בחודש". צורכי סעודה, משתמע כאילו "אנשים מסויימים צורכים סעודה גדולה ומכובדת". לא מקובל להתנסח כך. צרכי = הצרכים של... וזו המשמעות הנכונה של צרכי סעודה - הצרכים של הסעודה הם: בישול בשר, חיתוך ירקות, וכו' וכו'. מאת: [email protected]
  • איך כותבים?

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/11/2024 02:56 עדיף להסמיך את הח"א למהרש"א כי זה כמו שני ספרים נפרדים והציפיות נפרדות למרות שמודפס בפועל יחד יותר נראה לי שאת הח"א לא לכתוב בסוגריים, כאמור זה כמו ספר אחר כעין זה לא נכתוב שיטה מקובצת ובסוגריים רא"ש אלא כ' בשיטה בשם הרא"ש, גם כאן הידיעה שזה ח"א היא חלק מהענין שיטה שלישית: בדרך כלל בעניני אגדה זה ממילא ח"א, וכשכותבים מהרש"א בענייני אגדה מבינים לבד שזה מח"א, וא"כ אין צריך להזכיר את זה ויש סגנונות ספרים ערוכים שאוהבים מאד לקצר אז זה שיקול אבל זה לא כ"כ משנה מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 21:25 יישר כח לכל העונים! ממש כיף ותענוג שיש כזו קבוצה שיש בה עזרה הדדית לעורכים התורניים! חזקו ואמצו, תבורכו מפי עליון! ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 21:14:33 UTC+2, rafael dilman כתב/ה: --
  • איך כותבים לימדו אותנו

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 10:49 צודק. לכן הצעתי למדנו מ... , כדי לעקוף את הסרבול. מאת: From: rafael dilman Sent: 16 Dec 2024 1:47 AM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: אריאל יצחק כהן [email protected]; פורום עורכים תורניים Subject: Re: [הכתב והמכתב] איך כותבים לימדו אותנו דווקא "לימדונו" בד"כ הוא לשון צחה יותר מ"לימדו אותנו", ולעולם ישנה אדם דרך קצרה. תקנית לגמרי, כמו נתנונו, עשאוני, מכרתיו, בראתיו אף עשיתיו. אבל כיום פחות מקובל לצרף כמה מלים במילה אחת. אפשר לתקן - למדנו מ... שלום וברכה! האם מילת 'לימדונו' - לימדו אותנו היא מילה תקנית? תודה רבה --