דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך כותבים את הביטוי 'עבד נרצה' או 'עבד נרצע' ?

2024
13 9 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:47

    עבד נרצע הוא ביטוי למי שמשועבד לגמרי לאדונו, וממילא מתאים כאן נרצע...

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 00:08

    הביטוי המצוי הוא עבד נרצע והיינו שהוא עבד עולם, וזה ביטוי מודגש יותר מאשר
    עבד סתם. ואין ביטוי בספרים "עבד נרצה" אלא אולי בחסיד שהוא רצוי להי"ת.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:42

    זה מה שכתוב בספר:
    כי אדם שכל תשוקתו זה רק להשי"ת הוא באמת בן חורין אמיתי שמרומם על כל ברכה
    ותהלה והוא לא *עבד נרצה *ליצר הרע.
    האם ככה נכון לכתוב או שיותר נכון לכתוב עבד נרצע
    אך נרצע פירושו רציעת האוזן של העבד ולכאו' אינו מתאים כ"כ.
    אשמח לחוות דעתכם מה מקובל בזה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 11:13

    מסתברא שהוא פליטת הקולמוס והכוונה נרצע.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:47

    עבד נרצע הוא ביטוי למי שמשועבד לגמרי לאדונו, וממילא מתאים כאן נרצע...

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:52

    אבל הביטוי נרצע הוא מלשון רציעת האוזן ולכאו' מתאים יותר לכתוב 'נרצה'

    ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 18:47:36 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:52

    אבל הביטוי נרצע הוא מלשון רציעת האוזן ולכאו' מתאים יותר לכתוב 'נרצה'

    ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 18:47:36 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:54

    עבד נרצע

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:52

    אבל הביטוי נרצע הוא מלשון רציעת האוזן ולכאו' מתאים יותר לכתוב 'נרצה'

    ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 18:47:36 UTC+2, ישראל מאיר כהן כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:55

    הביטוי המקורי הוא כמובן עבד נרצע, אבל נראה שיש כאן משחק מילים. צריך להכיר
    את הסגנון כדי לדעת האם דבר כזה מתאים למחבר.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:55

    הביטוי המקורי הוא כמובן עבד נרצע, אבל נראה שיש כאן משחק מילים. צריך להכיר
    את הסגנון כדי לדעת האם דבר כזה מתאים למחבר.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:56

    לגבי הביטוי "עבד נרצע", זה כמובן ביטוי מושאל שמשמעו עבדות מוחלטת.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 18:56

    לגבי הביטוי "עבד נרצע", זה כמובן ביטוי מושאל שמשמעו עבדות מוחלטת.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 21:38

    ברור שכך
    וא''א לומר אחרת - הרי זה מתבסס על הפסוק "והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע
    אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם"

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 21:38

    ברור שכך
    וא''א לומר אחרת - הרי זה מתבסס על הפסוק "והגישו אל הדלת או אל המזוזה ורצע
    אדניו את אזנו במרצע ועבדו לעלם"

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:03

    אך כאן פשוט וברור שכוונת הכותב למליצת לשון שיסודו בביטוי עבד נרצע, והוא
    ניתב את זה ל'עבד נרצה'.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:03

    אך כאן פשוט וברור שכוונת הכותב למליצת לשון שיסודו בביטוי עבד נרצע, והוא
    ניתב את זה ל'עבד נרצה'.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:15

    אם מדובר בספר קדמון אז זו מליצה על יסוד הביטוי עבד נרצע, והוא לא הראשון
    שכתב כך

    אם זה ספר עכשוי אז זו כנראה טעות הקלדה לענ"ד, (וזה לא משנה אם שייך כאן
    רציעת אוזן, כמו שלא תמיד שייך דובים ויער כשאתה רוצה לומר שלא היה כלום)...
    [image: image.png]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 22:15

    אם מדובר בספר קדמון אז זו מליצה על יסוד הביטוי עבד נרצע, והוא לא הראשון
    שכתב כך

    אם זה ספר עכשוי אז זו כנראה טעות הקלדה לענ"ד, (וזה לא משנה אם שייך כאן
    רציעת אוזן, כמו שלא תמיד שייך דובים ויער כשאתה רוצה לומר שלא היה כלום)...
    [image: image.png]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 23:08

    כאמור, זה סוג הדברים שתלויים בסגנונו הכללי של הכותב. יש כאלה שלעולם לא
    יכתבו במליצות כאלה ויש כאלה שאצלם זה דבר רגיל (כמו החיד"א והיעב"ץ, אמנם
    בסגנון שונה). בלי להכיר את הספר זה דברים בטלים.

    מאת: On Sun, 15 Dec 2024 at 22:15, שלום נח מלוביצקי

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 00:08

    הביטוי המצוי הוא עבד נרצע והיינו שהוא עבד עולם, וזה ביטוי מודגש יותר מאשר
    עבד סתם. ואין ביטוי בספרים "עבד נרצה" אלא אולי בחסיד שהוא רצוי להי"ת.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 09:23

    צריך להכיר את המחבר, אם הוא רגיל בפרחי לשון כאלה כוונתו לנרצה, שרצוי לפני
    אדונו יצר הרע, ואם הוא לא רגיל כונתו לביטוי עבד שנשאר לעולם עבד גמור, כמו
    שאנחנו רגילים לומר על מישהו שהוא עובד קשה שהוא עבד נרצע. ואז זה פשוט ט"ס.

    --

2

מחובר

790

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים