דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך כותבים: תוספות או והתוספות

2024
5 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 11:59

    וכתב הריטב"א. והריטב"א הביא
    האם כותבים גם "כתבו התוספות - והתוספות הביאו" או "כתבו תוס' - ותוספות
    הביאו"

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 11:59

    וכתב הריטב"א. והריטב"א הביא
    האם כותבים גם "כתבו התוספות - והתוספות הביאו" או "כתבו תוס' - ותוספות
    הביאו"

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 12:14

    וכתב הריטב"א. והריטב"א הביא
    האם כותבים גם "כתבו התוספות - והתוספות הביאו" או "כתבו תוס' - ותוספות
    הביאו"

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 12:14

    וכתב הריטב"א. והריטב"א הביא
    האם כותבים גם "כתבו התוספות - והתוספות הביאו" או "כתבו תוס' - ותוספות
    הביאו"

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 12:26

    תלוי כל מקרה לגופו, ובעיקרון בשאלה שלך, אין בזה כללים, כי כאמור כל מקרה
    לגופו.
    מקובל גם לכתוב: ובחי' הריטב"א, וכדו'.

    ב-יום שישי, 12 בינואר 2024 בשעה 12:15:01 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 12:26

    תלוי כל מקרה לגופו, ובעיקרון בשאלה שלך, אין בזה כללים, כי כאמור כל מקרה
    לגופו.
    מקובל גם לכתוב: ובחי' הריטב"א, וכדו'.

    ב-יום שישי, 12 בינואר 2024 בשעה 12:15:01 UTC+2, [email protected] כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 13:16

    אני מדבר על חבורות של אברכים בכולל למדני שלא הולך עם הקו העכשוי אלא יותר
    בדרך הכתיבה של גדולי הדורות.
    לכן גם בשאלה קודמת שלי שכתבו ששאלתי על כתיבת
    ר' פפא
    וכותב נכבד אחד השיב שיותר נכון לכתוב במילואו "רבי מאיר", זה נכון אולי
    למתיבתא למשל, אבל לאברכים מסגנון שיושבים ועמלים על סברות של הסוגיא במשך
    שבועיים, יותר מתאים להם ר' מאיר.
    אני מדבר על הרעיון. ודאי שאין שום בעיה בכתיבה מלאה. אבל מדובר כאן על סוג
    כתיבה שאין בה מגמה להנגיש ולהקליל, אלא לכתוב בצורה נכונה.
    לגבי השאלה הנוכחית,
    בדקתי בפרוייקט השו"ת בקצוה"ח ורע"א, שני ספרים ששום מגיה לא היה מוצא בו צורך
    לעריכה/הגהה, אלא מתענג על הזרימה.
    מלבד פעמים בודדות ממש, הרי שכתבו תמיד
    כ' הריטב"א / כ' תוס'
    ולא כתבו התוס'

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 13:16

    אני מדבר על חבורות של אברכים בכולל למדני שלא הולך עם הקו העכשוי אלא יותר
    בדרך הכתיבה של גדולי הדורות.
    לכן גם בשאלה קודמת שלי שכתבו ששאלתי על כתיבת
    ר' פפא
    וכותב נכבד אחד השיב שיותר נכון לכתוב במילואו "רבי מאיר", זה נכון אולי
    למתיבתא למשל, אבל לאברכים מסגנון שיושבים ועמלים על סברות של הסוגיא במשך
    שבועיים, יותר מתאים להם ר' מאיר.
    אני מדבר על הרעיון. ודאי שאין שום בעיה בכתיבה מלאה. אבל מדובר כאן על סוג
    כתיבה שאין בה מגמה להנגיש ולהקליל, אלא לכתוב בצורה נכונה.
    לגבי השאלה הנוכחית,
    בדקתי בפרוייקט השו"ת בקצוה"ח ורע"א, שני ספרים ששום מגיה לא היה מוצא בו צורך
    לעריכה/הגהה, אלא מתענג על הזרימה.
    מלבד פעמים בודדות ממש, הרי שכתבו תמיד
    כ' הריטב"א / כ' תוס'
    ולא כתבו התוס'

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2024 14:00

    יותר מקובל [גם בעולם הלמדני] לכתוב התוס'

    מאת: [email protected]

  • איך כותבים על אשתו, רעייתו או רעיתו?

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/03/2024 23:38 אכן האקדמיה לא ממש המציאו, אלא ניסחו כללים ע"פ הכתיבה שהתקבלה במשך הדורות ובפרט בדורנו. לגבי הכפלת האות ו'. הם לא קבעו לקרוא: W, אלא הם קבעו שאם האות ו' נהגית ולא באה כאות ניקוד, אזי יש לכופלה. למשל במילה 'אוויר' כופלים הו', והטעם הוא כדי שלא יקראו: אוֹיר (כלור שלא יחשוב הקורא שהו' היא אות ניקוד). וגם הי' במילה רעייתו נכפלת, כיוון שהיא נהגית. וכדי שלא יקראו: רעִיתו (הע' בחיריק). מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 07/08/2024 14:24 יישר כח!
  • איך כותבים "צורכי" סעודה/הבית או "צרכי" סעודה בלי ו'

    2024
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ה
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 00:14 צורכים = דורשים "משפחה פלונית צורֶכֶת כך וכך ליטר חלב בחודש". צורכי סעודה, משתמע כאילו "אנשים מסויימים צורכים סעודה גדולה ומכובדת". לא מקובל להתנסח כך. צרכי = הצרכים של... וזו המשמעות הנכונה של צרכי סעודה - הצרכים של הסעודה הם: בישול בשר, חיתוך ירקות, וכו' וכו'. מאת: [email protected]
  • איך כותבים: "היינו הך", או "היינו אך" - אותו דבר

    2024
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 02/12/2024 14:03 היינו הך. בכל ספק מסוג כזה, כדאי לעשות חיפוש בבר אילן על שתי הצורות ותקבל את התשובה. לא תמיד התשובה היא חד משמעית ואז אפשר לשאול בקבוצה. מאת: [email protected] --
  • 0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2024 21:25 יישר כח לכל העונים! ממש כיף ותענוג שיש כזו קבוצה שיש בה עזרה הדדית לעורכים התורניים! חזקו ואמצו, תבורכו מפי עליון! ב-יום ראשון, 15 בדצמבר 2024 בשעה 21:14:33 UTC+2, rafael dilman כתב/ה: --
  • איך כותבים ארעי או עראי ?

    2024
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 10:47 צודק. ריבוי התוצאות מדברי חז"ל בכתיב עראי לעומת כמה בודדות בכתי ארעי מראה בבירור שזהו המקור. ומ"מ צ"ב מה ענינו של השורש ער"ה כאן. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מעשה הכתב Sent: 15 Dec 2024 11:50 PM מאת: To: b8488081 מאת: Cc: הכתב והמכתב Subject: Re: [הכתב והמכתב] איך כותבים ארעי או עראי ? עראי. כמובן שארעי אינה שגיאה. חיפוש 'ארעי' עם קידומות בבר אילן לא הניב אף תוצאה מהתלמוד. --
  • איך כותבים לימדו אותנו

    2024
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 10:49 צודק. לכן הצעתי למדנו מ... , כדי לעקוף את הסרבול. מאת: From: rafael dilman Sent: 16 Dec 2024 1:47 AM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: אריאל יצחק כהן [email protected]; פורום עורכים תורניים Subject: Re: [הכתב והמכתב] איך כותבים לימדו אותנו דווקא "לימדונו" בד"כ הוא לשון צחה יותר מ"לימדו אותנו", ולעולם ישנה אדם דרך קצרה. תקנית לגמרי, כמו נתנונו, עשאוני, מכרתיו, בראתיו אף עשיתיו. אבל כיום פחות מקובל לצרף כמה מלים במילה אחת. אפשר לתקן - למדנו מ... שלום וברכה! האם מילת 'לימדונו' - לימדו אותנו היא מילה תקנית? תודה רבה --
  • איך כותבים את הביטוי 'עבד נרצה' או 'עבד נרצע' ?

    2024
    13
    0 הצבעות
    13 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 16/12/2024 09:23 צריך להכיר את המחבר, אם הוא רגיל בפרחי לשון כאלה כוונתו לנרצה, שרצוי לפני אדונו יצר הרע, ואם הוא לא רגיל כונתו לביטוי עבד שנשאר לעולם עבד גמור, כמו שאנחנו רגילים לומר על מישהו שהוא עובד קשה שהוא עבד נרצע. ואז זה פשוט ט"ס. --

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים