עזרה בהבנת התוס'
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 13:26
להלן קטע של שיעורי ר' דוד בעניין זה:
תוד"ה ה"מ היכי דאפקרינהו וכו' אבל בור ברשותו ליכא לחיובי משור דשור ברשותו
פטור כדתנן (לעיל דף ט ב) חוץ מרשות המיוחדת למזיק לכל הפחות בור הוי וכו'
ואינו מובן דהא מה דשור פטור ברשות המזיק ליכא קרא מיוחד ע"ז רק מסברא וא"כ
מנלן דבור יהא חייב ברשותו הא אף בבור איכא אותו סברא כמו בשור ואי נימא
דבהפקיר רשותו ליכא הסברא א"כ אף מה"ט שור נמי יש לחייבו ומה חילקו התוס'
דמשום שור אין לחייבו רק מטעם בור ואולי נימא דאף דאיכא הסברא אף בבור מ"מ הא
לקמן (דף נ א) ילפינן בגמ' מקרא ד"בעל הבור" דבור ברשותו חייב וא"כ זהו דוקא
בבור אבל בשור דליכא קרא שפיר פטור ברשות המזיק משום הסברא דתורך ברשותי מאי
בעי אכן צ"ע דאכתי מ"ט לא נילף ממה הצד מבור דבאופן זה דהפקיר רשותו ולא בורו
יהא חייב נמי משום שורו דנהי דשור עצמו פטור מ"מ כיון דכל עיקר דין דרב הרי
בלא"ה הוי ממה מצינו מבור ואפ"ה ס"ל דחייב מדין שור א"כ אף בהפקיר רשותו ולא
בורו ליליף מבור ממה מצינו דחייב מדין שור ואולי נימא דכיון דילפינן מקרא דין
הפקיר רשותו ולא בורו א"כ הרי בקרא זה כתיב דהוי בור ולא שור אכן א"כ הרי הו"ל
להתוס' לומר טעם זה דהא דלרב לא הוי שור היינו משום דבקרא כתיב דהוי בור
והתוס' הרי כתבו רק דמסברא לא הוי שור משום דשור ברשותו פטור כדתנן חוץ מרשות
המיוחדת למזיק והתם הא הוי רק מסברא [וא"כ הרי קשה מ"ש בור משור כנ"ל דהא סברא
זו איכא אף בבור ואי דבבור איכא קרא דחייב א"כ ליליף ממה מצינו דחייב אף מדין
שור] ואפשר דכל הסברא הוי באמת רק בשור ולא בבור ומשום דחיוב דשור הוי משום
דהשור בעצמו הוא המזיק וחייב על מעשה היזק דשורו ובזה הוי הסברא דברשותו אינו
מזיק כלל [ואין הכוונה למש"נ לעיל (דף כא סק"ז) לחלק בין קרן לשור דקרן יש לו
שם "מזיק" ולא בשו"ר אלא דעכ"פ בכולהו הוי חיובם משום מזיק דהשור הזיק ולכן
ברשותו לא חשיב דהזיק] ומשו"ה פטור משא"כ בבור הרי אין הבור מזיק בעצם אלא רק
שגורם היזק וחיובו על ההיזק מה שהכשיר ע"י התקלה שהניח ברה"ר וא"כ אפי' היכא
דהוי ברשותו כיון דעכ"פ הוי תקלה לבני רה"ר יש לחייבו (וע"ע לקמן ס"ק הבא)
ואמנם בשטמ"ק (בשם תלמיד הר"פ) הביא ג"כ חילוק התוס' בין שור לבור והוסיף ולכך
אין לחייב בבור ברשותו אלא משום גזירת הכתוב שחייב עליו מבעל הבור ישלם וכו'
ע"ש מבואר מדבריו כמ"ש דבאמת אותו סברא דאיכא בשור איכא נמי בבור ורק דחייב
משום גזה"כ אכן אח"כ הביא בשטמ"ק (בשם ה"ר ישעיה דכתב ג"כ חילוק הנ"ל ולא
הזכיר מטעם גזירת הכתוב וצ"ל כמש"נ בהתוס' דהחילוק הוא דהסברא הוי רק בשור
דחיובו משום מזיק דברשותו לא הוי מזיק משא"כ בור דחיובו משום תקלה חייב אף
ברשותו [וע"ע להלן (ס"ק של"ב) דהברכ"ש כתב סברא זו בשם הגרי"ז]--
-
תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2025 13:26
להלן קטע של שיעורי ר' דוד בעניין זה:
תוד"ה ה"מ היכי דאפקרינהו וכו' אבל בור ברשותו ליכא לחיובי משור דשור ברשותו
פטור כדתנן (לעיל דף ט ב) חוץ מרשות המיוחדת למזיק לכל הפחות בור הוי וכו'
ואינו מובן דהא מה דשור פטור ברשות המזיק ליכא קרא מיוחד ע"ז רק מסברא וא"כ
מנלן דבור יהא חייב ברשותו הא אף בבור איכא אותו סברא כמו בשור ואי נימא
דבהפקיר רשותו ליכא הסברא א"כ אף מה"ט שור נמי יש לחייבו ומה חילקו התוס'
דמשום שור אין לחייבו רק מטעם בור ואולי נימא דאף דאיכא הסברא אף בבור מ"מ הא
לקמן (דף נ א) ילפינן בגמ' מקרא ד"בעל הבור" דבור ברשותו חייב וא"כ זהו דוקא
בבור אבל בשור דליכא קרא שפיר פטור ברשות המזיק משום הסברא דתורך ברשותי מאי
בעי אכן צ"ע דאכתי מ"ט לא נילף ממה הצד מבור דבאופן זה דהפקיר רשותו ולא בורו
יהא חייב נמי משום שורו דנהי דשור עצמו פטור מ"מ כיון דכל עיקר דין דרב הרי
בלא"ה הוי ממה מצינו מבור ואפ"ה ס"ל דחייב מדין שור א"כ אף בהפקיר רשותו ולא
בורו ליליף מבור ממה מצינו דחייב מדין שור ואולי נימא דכיון דילפינן מקרא דין
הפקיר רשותו ולא בורו א"כ הרי בקרא זה כתיב דהוי בור ולא שור אכן א"כ הרי הו"ל
להתוס' לומר טעם זה דהא דלרב לא הוי שור היינו משום דבקרא כתיב דהוי בור
והתוס' הרי כתבו רק דמסברא לא הוי שור משום דשור ברשותו פטור כדתנן חוץ מרשות
המיוחדת למזיק והתם הא הוי רק מסברא [וא"כ הרי קשה מ"ש בור משור כנ"ל דהא סברא
זו איכא אף בבור ואי דבבור איכא קרא דחייב א"כ ליליף ממה מצינו דחייב אף מדין
שור] ואפשר דכל הסברא הוי באמת רק בשור ולא בבור ומשום דחיוב דשור הוי משום
דהשור בעצמו הוא המזיק וחייב על מעשה היזק דשורו ובזה הוי הסברא דברשותו אינו
מזיק כלל [ואין הכוונה למש"נ לעיל (דף כא סק"ז) לחלק בין קרן לשור דקרן יש לו
שם "מזיק" ולא בשו"ר אלא דעכ"פ בכולהו הוי חיובם משום מזיק דהשור הזיק ולכן
ברשותו לא חשיב דהזיק] ומשו"ה פטור משא"כ בבור הרי אין הבור מזיק בעצם אלא רק
שגורם היזק וחיובו על ההיזק מה שהכשיר ע"י התקלה שהניח ברה"ר וא"כ אפי' היכא
דהוי ברשותו כיון דעכ"פ הוי תקלה לבני רה"ר יש לחייבו (וע"ע לקמן ס"ק הבא)
ואמנם בשטמ"ק (בשם תלמיד הר"פ) הביא ג"כ חילוק התוס' בין שור לבור והוסיף ולכך
אין לחייב בבור ברשותו אלא משום גזירת הכתוב שחייב עליו מבעל הבור ישלם וכו'
ע"ש מבואר מדבריו כמ"ש דבאמת אותו סברא דאיכא בשור איכא נמי בבור ורק דחייב
משום גזה"כ אכן אח"כ הביא בשטמ"ק (בשם ה"ר ישעיה דכתב ג"כ חילוק הנ"ל ולא
הזכיר מטעם גזירת הכתוב וצ"ל כמש"נ בהתוס' דהחילוק הוא דהסברא הוי רק בשור
דחיובו משום מזיק דברשותו לא הוי מזיק משא"כ בור דחיובו משום תקלה חייב אף
ברשותו [וע"ע להלן (ס"ק של"ב) דהברכ"ש כתב סברא זו בשם הגרי"ז]--
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות