חיפוש מקור

[י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2025 21:33

האם מישהוא מכיר מקור לכך שיש הנוהגים לחתוך חתיכה מקצה הלחם כמו ערלה?
תודה

--

[יוסף צ. הירשמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2025 23:11

יש במהרי”ל שנוהגים לחתוך את ערלת הביצה אך איני זוכר מ”מ.

--

[דוד בהרן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 00:53

טעמי המנהגים קעו בהגהה

--

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 01:22

שו"ת מנחת יצחק חלק ט סימן ח:

[image: image.png]

--

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 11:11

זכור לי שיש תשובה מהרב עובדיה שהמנהג מגיע מכך שפעם קצה הלחם לא היה אפוי
דיו, ולחם שאינו אפוי לגמרי קשה לשכחה, וכותב שלפי זה בזמנינו שדווקא שם אפוי
יותר, אין שום סיבה שלא לאוכלו, ואדרבה כדאי לבצוע עליו.

--

[יוסף חיים חייאי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 11:13

זכורני שיש לזה מקור באחד מספרי ר' חיים קניבסקי זצ"ל שקשה לשכחה

--

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 11:21

בספר "ארחות רבינו הקהילות יעקב", חלק שלישי, עמ' קד (תוכן הספר הוא עדויות
מאת תלמידו המובהק של הקהילות יעקב, על ארחות הקהילות יעקב ובני ביתו), מובא
כדלקמן –

"העולם נזהר מלאכול את קצה הלחם הקשה, ואומרים הטעם משום שקשה לשכחה. אמר לי
הגרח"ק שליט"א (שחיבר קונטרס הזכרון) ששאלוהו על כך ולא מצא מקור לזה, ובבית
אביו רבינו מו"ר זצוק"ל לא חששו לזה ואכלו את קצה הלחם".

מאת: [email protected]

--

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 11:22

ובספר "אוסרי לגפן" (הרב יהודה שינפלד), כרך ח, עמ' שמ (תחת "קונטרס מילי
דחסידותא", אות קלו), במענה לשאלה "האם נכון מה שאומרים שהקצה של הלחם קשה
לשכחה", כותב "אדרבה, מצווה לברך המוציא דווקא על זה, וכן נהג האדמו"ר מללוב
זיע"א וחתך הקצה ביד (ואכל ממנו)"

--

[חיים סופר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 11:26

אוצר החכמה

(tablet.otzar.org)

--

[משפחת שטיינהרטר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 11:33

תח"י נמצא תשובה שקיבלתי מהגר"ח קניבסקי זצ"ל לפני 25 שנה, וכתב לי שאין מקור
לכך ואפשר לאכול את קצה הלחם

--

[אהרן מארצות הגו - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 12:53

עומד לי בראש שזה משום שבעבר כל העיירה היו אופים לחם בתנור אחד וחששו שנדבק
בקצוות מהלחם של השני.
אך איני יודע מה הפתרון בזה, וגם שלכאו' היו צריכים להוריד מכל סביבות הלחם.

ב-יום ראשון, 12 בינואר 2025 בשעה 09:34:05 UTC, משפחת שטיינהרטר כתב/ה:

--

[רפאל ברלב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 13:23

זכור לי שרי''מ מורגנשטערן הביא מקור לזה מספר מילי דחסידותא להרה''ק מבוטאטש
על ספר חסידים [בזמנו בדקתי בפנים אבל אני לא זוכר אם כתוב בפירוש]

--

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 15:42

בחו"ל לא היה נוהג תרומות ומעשרות, רק הפרשת חלה,
לכן היו לוקחים מעט מקצה הלחם לשם חלה.

--

[במיעוט שיחה - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 15:52

פעם פירשתי את המנהג בדרך אפשר, שזה הגיע מכך שכתוב בהלכה שהבוצע יבצע את
ההמוציא דוקא מתוך החלק של הלחם שברצונו לאכול בסעודה. לכן בסעודה שבה אוכלים
את כל החלה רצו לקיים הלכה זו, ולכן הבוצע נהג לחתוך את הפרוסה שלו דוקא מהחלק
הגדול, היינו מתוך מה שעתידים לאכול בני הסעודה (כלומר אחרי שחתך החלה לשני
חלקים, לוקחים פרוסה שמשמאל לחלוקה מהחלק הגדול, ולא הפרוסה שמימין לחלוקה
שהיא קצה החלה)
ב-יום ראשון, 12 בינואר 2025 בשעה 15:42:31 UTC+2, מ פ כתב/ה:

--

[י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/01/2025 18:15

תודה רבה

מאת: [email protected]

--