דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

האם מישהו יודע אם אפשר להעזר בעריכה של שוע עוז והדר, ע''י בינה מלאכ...

2025
31 14 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 16:15

    מקורות מדויקים לנושא ספציפי. בצורה מתומצתת.
    זה הכי גרוע!
    הוא ממציא המצאות גמורות שנראות אמיתיות להחריד. ממש כלשון חז"ל. והוא לא
    מעתיק ביטויים ממקומות אחרים, אלא ממציא ע"פ אותו סגנון. וכמו שכבר הבאתי כאן
    בעבר.
    והנה דוגמא שהיה לי משבוע שעבר: [שאלתי אותו על מה שהביא מב"מ, והוא שינה ושוב
    הרחיק דבריו לסנהדרין והמשיך לבלבל את הראש.
    שאלה:
    אני מחפש מקור בחז"ל לרעיון "טוב ציפור אחת ביד מעשר צפורים על העץ"
    תשובה:
    הביטוי "טוב ציפור אחת ביד מעשר ציפורים על העץ" אינו מופיע במדויק במקורות
    חז"ל, אך הרעיון העומד בבסיסו, כלומר ההעדפה של דבר מוחשי ובטוח על פני דברים
    רבים שהם בגדר אפשרות תאורטית או לא ודאית, נידון במקומות שונים בתורה שבעל פה
    ובמחשבת חז"ל.
    מקורות דומים ברוחם:

    מסכת בבא מציעא (סד, ב):
    המושג "שֶׁבַע מְדָעִים" עוסק בשבחו של דבר בטוח לעומת דבר שאינו ודאי.
    "טוב מלא כף נחת ממלא חופן עמל ורעות רוח" (קהלת ד, ו) - חז"ל מפרשים את
    הפסוק כמתייחס להעדפת דבר מועט ומועיל על פני שפע שמלווה במאמץ וסבל.
    2.

    מסכת כתובות (קי, ב):
    "טוב לי תִּפְתָּרְטָא דְּאַרְעָא דְּיִשְׂרָאֵל מִכַּרְכָּבָא רַבָּא
    דְּבָּבֶלָא"

    (טוב לי עפר מארץ ישראל מעגלות הזהב שבבבל) - כאן מודגש ערכו של דבר קטן
    וממשי בעל חשיבות רוחנית לעומת דבר גדול שאינו בעל ערך פנימי אמיתי.
    3.

    מדרש תנחומא (פרשת תולדות, סימן י):
    המדרש עוסק בערך של מעשה קטן ובטוח לעומת הבטחות גדולות שאינן מתממשות:
    "מוטב לי דבר קטן בעולם הזה שהוא ודאי, מדבר גדול לעתיד שהוא ספק."

    הקבלה לרעיון הפתגם:

    בעוד שהפתגם המדובר נפוץ בתרבויות רבות ומייצג גישה מעשית לחיים, רעיון זה
    מצוי במובנים שונים בדברי חז"ל, המדגישים את ערכו של דבר מוחשי ובטוח על פני
    פוטנציאל תאורטי גדול אך לא מובטח.

    אם יש עניין להעמיק באחד המקורות שצוינו, אוכל להרחיב.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 18:08

    אולי יש בינה מלאכותית, יותר מתקדמת מזו?

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 18:08

    אולי יש בינה מלאכותית, יותר מתקדמת מזו?

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 18:40

    לגבי 1 זה אכן לא בבבא מציעא, אבל קרוב לזה איתא בויקרא רבה על הפסוק הנ"ל.
    בברכה מרובה.
    יוסף מיכאל יוסקוביץ
    0548496207
    מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
    בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
    היסטוריה וספרים נוספים.*
    ב-יום רביעי, 22 בינואר 2025 בשעה 18:08:58 UTC+2, מ א כתב/ה:

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 18:40

    לגבי 1 זה אכן לא בבבא מציעא, אבל קרוב לזה איתא בויקרא רבה על הפסוק הנ"ל.
    בברכה מרובה.
    יוסף מיכאל יוסקוביץ
    0548496207
    מעוניינים במבוא לספר? ביוגרפיה לחיבור כלשהו?* תולדות לסבא שלכם?** - ב"ה
    בעל ניסיון בכתיבת מאות מבואות תולדות והקדמות לספרים שונים, עורך ספרי
    היסטוריה וספרים נוספים.*
    ב-יום רביעי, 22 בינואר 2025 בשעה 18:08:58 UTC+2, מ א כתב/ה:

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 21:35

    מקור בגמרא למושג טוב ציפור אחת ביד מעשר ציפורים על העץ
    [image: RubyBot Avatar]

    הביטוי "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ" אינו מופיע בגמרא, אלא זהו פתגם
    ידוע שמקורו בלטינית: "A bird in the hand is worth two in the bush." המשמעות
    של הביטוי היא שעדיף להסתפק במשהו בטוח וקיים, מאשר להסתכן במרדף אחרי משהו
    שאולי הוא טוב יותר, אך אינו מובטח.

    ביהדות ישנם מושגים דומים שמדברים על חשיבות ההסתפקות במה שיש לנו והימנעות
    מהסתכנות יתרה, אך לא באותו ניסוח בדיוק.
    [image: User]

    איפה יש מקורות לרעיון הזה ביהדות
    [image: RubyBot Avatar]

    הרעיון של הסתפקות במועט ושמירה על מה שיש מופיע במקורות יהודיים שונים. הנה
    כמה דוגמאות:

    פרקי אבות: ב"פרקי אבות" נאמר: "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (פרק ד', משנה
    א'). אמירה זו מדגישה את החשיבות של ההסתפקות במה שיש לנו והשמחה במה שישנו,
    במקום לרדוף אחרי עוד ועוד.
    2.

    קהלת: בספר קהלת ישנן אמירות רבות על החשיבות של ההסתפקות במועט וההבנה
    שהמרדף אחר החומר אינו תכלית החיים. למשל, "מתוק האור וטוב לעיניים לראות את
    השמש" (קהלת י"א, ז') – הנאה מהדברים הפשוטים והמובטחים שבחיים.
    3.

    משלי: בספר משלי, שלמה המלך אומר: "טוב מעט יראת ה' מאוצר רב ומהומה בו"
    (משלי ט"ו, ט"ז). דבר זה מלמד על החשיבות של ערכים מוסריים ותכנים רוחניים על
    פני רכוש חומרי רב.
    4.

    תלמוד בבלי: בגמרא מסכת ברכות (דף סג עמוד ב) מופיעה האמירה: "תפסת מרובה
    לא תפסת, תפסת מועט תפסת". אמירה זו מדברת על החשיבות של לקיחת אחריות בגבול
    היכולת וההבנה שלא תמיד ניתן להשיג הכל.

    מקורות אלה ואחרים מראים את החשיבות שהמסורת היהודית נותנת להסתפקות במועט
    ולהכרה בערך המובטח והקיים בהווה.

    מאת: מבואות ותולדות

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 21:35

    מקור בגמרא למושג טוב ציפור אחת ביד מעשר ציפורים על העץ
    [image: RubyBot Avatar]

    הביטוי "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ" אינו מופיע בגמרא, אלא זהו פתגם
    ידוע שמקורו בלטינית: "A bird in the hand is worth two in the bush." המשמעות
    של הביטוי היא שעדיף להסתפק במשהו בטוח וקיים, מאשר להסתכן במרדף אחרי משהו
    שאולי הוא טוב יותר, אך אינו מובטח.

    ביהדות ישנם מושגים דומים שמדברים על חשיבות ההסתפקות במה שיש לנו והימנעות
    מהסתכנות יתרה, אך לא באותו ניסוח בדיוק.
    [image: User]

    איפה יש מקורות לרעיון הזה ביהדות
    [image: RubyBot Avatar]

    הרעיון של הסתפקות במועט ושמירה על מה שיש מופיע במקורות יהודיים שונים. הנה
    כמה דוגמאות:

    פרקי אבות: ב"פרקי אבות" נאמר: "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (פרק ד', משנה
    א'). אמירה זו מדגישה את החשיבות של ההסתפקות במה שיש לנו והשמחה במה שישנו,
    במקום לרדוף אחרי עוד ועוד.
    2.

    קהלת: בספר קהלת ישנן אמירות רבות על החשיבות של ההסתפקות במועט וההבנה
    שהמרדף אחר החומר אינו תכלית החיים. למשל, "מתוק האור וטוב לעיניים לראות את
    השמש" (קהלת י"א, ז') – הנאה מהדברים הפשוטים והמובטחים שבחיים.
    3.

    משלי: בספר משלי, שלמה המלך אומר: "טוב מעט יראת ה' מאוצר רב ומהומה בו"
    (משלי ט"ו, ט"ז). דבר זה מלמד על החשיבות של ערכים מוסריים ותכנים רוחניים על
    פני רכוש חומרי רב.
    4.

    תלמוד בבלי: בגמרא מסכת ברכות (דף סג עמוד ב) מופיעה האמירה: "תפסת מרובה
    לא תפסת, תפסת מועט תפסת". אמירה זו מדברת על החשיבות של לקיחת אחריות בגבול
    היכולת וההבנה שלא תמיד ניתן להשיג הכל.

    מקורות אלה ואחרים מראים את החשיבות שהמסורת היהודית נותנת להסתפקות במועט
    ולהכרה בערך המובטח והקיים בהווה.

    מאת: מבואות ותולדות

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 21:40

    חמוד

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 21:40

    חמוד

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 22:33

    הרב נבנצאל, איזו תוכנה זו?

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 22:33

    הרב נבנצאל, איזו תוכנה זו?

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 22:56

    רובי הבוט

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 22:56

    רובי הבוט

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:03

    מעניין מאוד.

    אציין רק במקרה שלא מצאת משהו לגוף שאלתך, יש בכתובות פג, ב - בוצינא טב מקרא,
    ופירש"י - בוצינא דלעת קטנה, קרא דלעת גדולה, והאומר לחבירו קח לך דלעת קטנה
    בגינתי או המתן עד שיגדילו וקח גדולה טוב לו ליקח הקטנה מיד כי לא ידע מה יולד
    יום.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:03

    מעניין מאוד.

    אציין רק במקרה שלא מצאת משהו לגוף שאלתך, יש בכתובות פג, ב - בוצינא טב מקרא,
    ופירש"י - בוצינא דלעת קטנה, קרא דלעת גדולה, והאומר לחבירו קח לך דלעת קטנה
    בגינתי או המתן עד שיגדילו וקח גדולה טוב לו ליקח הקטנה מיד כי לא ידע מה יולד
    יום.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:22

    אה. באמת יפה.
    הקונט' שהיה מתאים לו כבר נדפס. אבל זה אמור להשתלב בספר ואולי עוד שייך
    להוסיף את זה. יישר כח

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 21:35

    מקור בגמרא למושג טוב ציפור אחת ביד מעשר ציפורים על העץ
    [image: RubyBot Avatar]

    הביטוי "טוב ציפור אחת ביד משתיים על העץ" אינו מופיע בגמרא, אלא זהו פתגם
    ידוע שמקורו בלטינית: "A bird in the hand is worth two in the bush." המשמעות
    של הביטוי היא שעדיף להסתפק במשהו בטוח וקיים, מאשר להסתכן במרדף אחרי משהו
    שאולי הוא טוב יותר, אך אינו מובטח.

    ביהדות ישנם מושגים דומים שמדברים על חשיבות ההסתפקות במה שיש לנו והימנעות
    מהסתכנות יתרה, אך לא באותו ניסוח בדיוק.
    [image: User]

    איפה יש מקורות לרעיון הזה ביהדות
    [image: RubyBot Avatar]

    הרעיון של הסתפקות במועט ושמירה על מה שיש מופיע במקורות יהודיים שונים. הנה
    כמה דוגמאות:

    פרקי אבות: ב"פרקי אבות" נאמר: "איזהו עשיר? השמח בחלקו" (פרק ד', משנה
    א'). אמירה זו מדגישה את החשיבות של ההסתפקות במה שיש לנו והשמחה במה שישנו,
    במקום לרדוף אחרי עוד ועוד.
    2.

    קהלת: בספר קהלת ישנן אמירות רבות על החשיבות של ההסתפקות במועט וההבנה
    שהמרדף אחר החומר אינו תכלית החיים. למשל, "מתוק האור וטוב לעיניים לראות את
    השמש" (קהלת י"א, ז') – הנאה מהדברים הפשוטים והמובטחים שבחיים.
    3.

    משלי: בספר משלי, שלמה המלך אומר: "טוב מעט יראת ה' מאוצר רב ומהומה בו"
    (משלי ט"ו, ט"ז). דבר זה מלמד על החשיבות של ערכים מוסריים ותכנים רוחניים על
    פני רכוש חומרי רב.
    4.

    תלמוד בבלי: בגמרא מסכת ברכות (דף סג עמוד ב) מופיעה האמירה: "תפסת מרובה
    לא תפסת, תפסת מועט תפסת". אמירה זו מדברת על החשיבות של לקיחת אחריות בגבול
    היכולת וההבנה שלא תמיד ניתן להשיג הכל.

    מקורות אלה ואחרים מראים את החשיבות שהמסורת היהודית נותנת להסתפקות במועט
    ולהכרה בערך המובטח והקיים בהווה.

    מאת: מבואות ותולדות

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:28

    יפה מאד. ותודה ר' יוסף. המדרש שם באמת מעניין

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:28

    יפה מאד. ותודה ר' יוסף. המדרש שם באמת מעניין

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:59

    יש גם את המאמר בעבודה זרה יט. כי אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד צפרין, אם
    משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו, ואם לאו אין מתקיימות בידו. המשמעות
    של המאמר דומה מעט.

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2025 23:59

    יש גם את המאמר בעבודה זרה יט. כי אתא רב דימי אמר משל לאדם שצד צפרין, אם
    משבר כנפיה של ראשונה כולם מתקיימות בידו, ואם לאו אין מתקיימות בידו. המשמעות
    של המאמר דומה מעט.

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:08

    בקהלת רבה ד' ו' "טבא חדא ציפרא כפותא מן מאה פרחיין"

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:08

    בקהלת רבה ד' ו' "טבא חדא ציפרא כפותא מן מאה פרחיין"

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:25

    זה ממש זה!

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:25

    זה ממש זה!

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:32

    ואת זה ה-AI לא ידע למצוא...

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:32

    ואת זה ה-AI לא ידע למצוא...

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:38

    מותר האדם מן הגולם...

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:38

    מותר האדם מן הגולם...

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:40

    הה"ד, טוב אדם אחד נבון ממאה בינות מלאכותיות...

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:40

    הה"ד, טוב אדם אחד נבון ממאה בינות מלאכותיות...

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:03

    👍

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 00:40

    הה"ד, טוב אדם אחד נבון ממאה בינות מלאכותיות...

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:21

    לא הייתי מזלזל בחכמת הבינה מלאכותית, ברור שהיא יכולה להגיע לרמה גבוהה מאוד
    גם בעיון התורה, זה פשוט עניין של אימון, לא אימנו אותה מספיק על סגנון לימוד
    שכזה, הבינה מלאכותית הולכת ומשתפרת מיום ליום, ויש לה כיום אינטליגנציה מאוד
    גבוהה, יש בינה מלאכותית פסיכולוג, ועוד, זה אחד מפלאי הבריאה המדהימים שה'
    נתן בדורינו.

    [אפשר לומר על דרך מש"כ הח"ח (שם עולם ח"א חתימת הספר פכ"ד) שחידושי
    הטכנולוגיה זה להמחיש לנו את ה'עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין',
    כך גם הבינה מלאכותית ממחישה לנו כמה גם דבר דומם יכול להיות בעל תבונה במידה
    מסויימת, זה קצת מקרב אל השכל את מש"כ הרמב"ם (פ"ג מיסוה"ת ה"ט) 'כל הכוכבים
    והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר
    והיה העולם... משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים'].

    מאת: [email protected]

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 01:21

    לא הייתי מזלזל בחכמת הבינה מלאכותית, ברור שהיא יכולה להגיע לרמה גבוהה מאוד
    גם בעיון התורה, זה פשוט עניין של אימון, לא אימנו אותה מספיק על סגנון לימוד
    שכזה, הבינה מלאכותית הולכת ומשתפרת מיום ליום, ויש לה כיום אינטליגנציה מאוד
    גבוהה, יש בינה מלאכותית פסיכולוג, ועוד, זה אחד מפלאי הבריאה המדהימים שה'
    נתן בדורינו.

    [אפשר לומר על דרך מש"כ הח"ח (שם עולם ח"א חתימת הספר פכ"ד) שחידושי
    הטכנולוגיה זה להמחיש לנו את ה'עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבין',
    כך גם הבינה מלאכותית ממחישה לנו כמה גם דבר דומם יכול להיות בעל תבונה במידה
    מסויימת, זה קצת מקרב אל השכל את מש"כ הרמב"ם (פ"ג מיסוה"ת ה"ט) 'כל הכוכבים
    והגלגלים כולן בעלי נפש ודעה והשכל הם, והם חיים ועומדים ומכירין את מי שאמר
    והיה העולם... משבחים ומפארים ליוצרם כמו המלאכים'].

    מאת: [email protected]

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 11:10

    ממש לא!! הבינה היא גולם, והיא פועלת לפי נתונים שמזינים אצלה. נכון שאם
    מזינים לה הוראה ללמוד בעצמה מנתונים היא עושה זאת, אך כל זאת רק אחר הוראה
    מבן אדם. מה שאין כן מותר האדם שהוא בעל בחירה, והינו בעל נפש ונשמה שחיה
    ופועלת מעצם מהותה.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 11:10

    ממש לא!! הבינה היא גולם, והיא פועלת לפי נתונים שמזינים אצלה. נכון שאם
    מזינים לה הוראה ללמוד בעצמה מנתונים היא עושה זאת, אך כל זאת רק אחר הוראה
    מבן אדם. מה שאין כן מותר האדם שהוא בעל בחירה, והינו בעל נפש ונשמה שחיה
    ופועלת מעצם מהותה.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 11:12

    מי יערב לכם ומי יתקע כף, שאין הבינה אחת מהנמענים פה, והיא מתעתעת בתשובותיה,
    ולומדת עלינו כשפני מעבדה?

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 11:12

    מי יערב לכם ומי יתקע כף, שאין הבינה אחת מהנמענים פה, והיא מתעתעת בתשובותיה,
    ולומדת עלינו כשפני מעבדה?

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 12:43

    לקוח פעם ביקש להראות לי סגנון כתיבה, הוא לקח טקסט שלי, הכניס ל-AI, ושלח לי
    זה היה מדהים.
    אבל כמובן המציא דברים, הוציאם מהקשרם והבין לא נכון [וגם לא את הדגש]

    למיטב הבנתי:
    כל דבר שאפשר ללמוד ולחקות יוכל להתבצע ע"י AI בצורה הטובה ביותר ביום מן הימים
    כמעט כל דבר אפשר ללמוד ולחקות [בוודאי ראש גאוני כמו ה-AI]
    מה שה-AI לא יכול לעשות, זה לחיות במקומך.
    כלומר, עלינו למצוא את הייחודיות שלנו מעל כל פני, משהו שלא ניתן לחקות, את
    הלב את הרגשות והקשר האמיתי.

    בנוגע לתורה:
    אין ספק שהבינה תוכל להשיג [ביום מן הימים] את הבינה
    כלומר, חשבון סוגיות, הבנת דבר מתוך דבר, הסקת מסקנות, ואפילו תירוצים על פי
    סגנון חשיבה/דרך לימוד [כיוון שהם ניתנים לחיקוי וללמידה, כידוע]
    אמנם את ה'חכמה', את ההבנה הראשונית, את הברק, את הקליטה, את ההמצאה, הוא לא
    יוכל לעשות כנראה.
    [דוגמא קלה:
    לאחרונה חשבתי ש'נועם אלימלך' הוא על שם נעמי ואלימלך במגילת רות, ובזוה"ק
    איתא ש'נעמי' זה תשובה, כלומר, נועם אלימלך-תשובת אלימלך, בסיס לרעיון זה ניתן
    למצוא בדברי המאור ושמש רמזי רות שמדבר על ענין נעמי ותשובה, ועל הדביקות
    בצדיקים העוסקים בתשובה ובראשם הרר"א מליז'ענסק.
    האם ה-AI יוכל להעלות מעצמו רעיון כזה?
    לא יודע.
    העולה מכאן לגבי עריכה תורנית: עלינו לנסות למצוא בעבודה איפה נחוץ ההברקה
    שלנו, הרעיון שלנו וכיו"ב, בכדי שהגולם לא יקום על יוצרו...]

    מעניין לציין:
    העבודות היחידות [הפיזיות ואולי בכלל] שבוודאי ישארו, הם סופר סת"ם בעל תוקע
    חזן שוחט וכיו"ב, וכמובן הנחת תפילין וקיום מצוות [בשונה מקיום חובות אחרות
    כדוגמת בישול...]
    כלומר, המקום היחיד בו המעשה נדרש למחשבה, לאנושיות, לבן אדם, הוא בקדושה, ותן
    לחכם...

    אולי כדאי להחליף מקצוע...

    מאת: [email protected]

    --

  • דרושים עורכים מבקרים ומגיהים למערכת עוז והדר

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    2 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 09:26 להמשך התרחבות פרויקטים שונים, ובמיוחד מתיבתא שלחן ערוך חושן משפט, דרושים עוד עורכים מבקרים ומגיהים. אברך בעל סברא ישרה מוכשר בתחום ות"ח, שמתאים לאחד הפרויקטים ואחד התפקידים, נא לפנות למייל [email protected]. --
  • עוז והדר עובדיה

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2025 19:08 מי שברשותו ביאור של עוז והדר או ארטסקרול על עובדיה, או שיש לו גישה לזה באוצר החכמה, אשמח מאד שיצור עימי קשר בפרטי. יישר כח!!! --
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 10:55 אם יש מישהו שעבד בעבר בעריכת שולחן ערוך עוז והדר המבואר. אשמח שייצור עימי קשר באישי, זה דחוף נורא!! תודה רבה
  • [בירור] עוז והדר מתיבתא-חושן משפט

    2025
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/02/2025 12:29 יש כאן עורך שעובד בעוז והדר בפרוייקט של שולחן ערוך מתיבתא-חושן משפט? אשמח שיצור איתי קשר בפרטי בשביל כמה שאלות. תודה מראש. שריה אלישיב* טוען רבני* 0548491810* רוצים לשמוע עלי עוד??* כנסו לכאן>>> https://www.lishkatoanim.co.il/personal-card/שריה-אלישיב/
  • האם מישהו מבין ביצירת ברקוד ISBN?

    2025
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 17/02/2025 20:04 אני מניח שאתה יכול להתקשר אליהם. למה זה חשוב?
  • איני יודע אם זה מקובל כ"כ.

    2025
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2025 19:55 לכאו' זה מישהו מכאן שלקח את הקבצים מכאן ועשה מהם אתר עכ"פ כיון שזה יושב על קישור דרייב, ופורסם לרבים, צריך לפתוח כל קישור וקישור בנטפרי מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2025 15:40 אין משהו ברור... בין שלושה ימים לשבועיים. --
  • האם אפשר לסמוך על הניקוד של ויקיטקסט/דיקטא/אחר?

    2025
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/01/2025 10:45 כמו שכתבו - ספר אמיתי (שנוקד כיאות..) או מילון או אתר האקדמיה ללשון עברית (לא תמיד מועיל). מקלידים בחיפוש והוא כותב לבד את כל אפשרויות הניקוד. --