דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

תוספות רי"ד, וספר תורת הארץ

2023
1 1 0 1
  • בס"ד

    2023
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 09/03/2023 09:03 בס"ד מחילה, אכן היתה אי הבנה
  • תוספות רי"ד, וספר תורת הארץ

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 16/03/2023 23:23 תוספות רי"ד קידושין נח ע"ב חטה אחת פוטרת את הכרי. ראיתי מקשים והא תתן לו כתיב ובעינן כדי נתינה כדדרשי' גבי ראשית הגז. ונראה לי לתרץ דבודאי מצוה ליתן לו דבר חשוב כדתנן בפ' ראשית הגז וכמה הוא נותן לו משקל ה' סלעים שנאמר תתן לו שיהא בו כדי נתינה. והכי נמי תנן בשלהי פיאה אין פוחתין לעני בגורן מחצי קב חיטים וקב שעורי' כו' עד מדה זו אמורה בכהנים ובלוים בישראל. פי' גם כשמחלק תרומה בגורן לכהנים או מעשר ראשון ללוים לא יפחות לכל אחד מחצי קב שיהא בו כדי נתינה. אבל מיהו אף על פי שמצותו בכך אם אינו רוצה לקיים מצוה זו ותרם חטה אחת מכל הכרי ניתקן ויצא מידי טבלו אלא שלא קיים מצות נתינה. וה"נ תנן בפ"ב דתרומות אין תורמין מן הטמא על הטהור ואם תרם שוגג תרומתו תרומה מזיד לא עשה כלום ומייתי' לה במסכת פסחים בפרק כל שעה וביבמות בפ' האשה פי' אין תורמין מן הטמא על הטהור דאמר קרא תתן ולא לאורו ואף על פי שמצותו בכך אם תרם ניתקן טובא ואף על פי שחיסר מצוה. והא דקתני במזיד לא עשה כלום פליגי בה בהאשה רבה רב חסדא אמר לא עשה כלום דאפילו ההוא גריוא הדר לטבליה. ורב זביד אמר לא עשה כלום דאפילו ההוא לתקן את השירים אבל תרומה הוי וכל זה משום קנסא אבל תרומתו מן דינא תרומה היא אף על פי שחיסר מצוה תורת הארץ חלק א פרק ב אות מט מט) ונראה דגם התוס' רי"ד מפרש הדרשא דואכלת ולא מוכר כפשוטה דהתורה פטרה מוכר מלעשר ומותר מה"ת למכור טבל שכ' בקידושין (נ"ט ע"ב) וז"ל לא דכ"ע טובת הנאה אינו ממון והכא במתנות שלא הורמו קא מפלגי פי' וטבלו משדהו (דהוא אינו גורס בגמ' שם הכא בטבלים שנפלו לו מבית אבי אמו כהן) אלא שעדיין לא הורמו ואינו חלקו של כהן עדיין דלאו כמי שהורמו דמיין הלכך משלם דמי כולו שהוא אומר לו אלו הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים ומר סבר כמי שהורמו דמיין והלכך אין לו לתובעו דטובת הנאה אינו ממון עכ"ל וע"כ כונתו דיאמר שהי' רוצה למכור טבלו באופן שהי' מקבל כל דמי הטבל גם בעד חלק התו"מ שבו ולכן חייב הגנב לשלם לו הכל והיינו שהי' מוכר לעכו"ם שאין שום חילוק אצלו בין טבל למתוקן (באופן שאין חשש שימכרנו לישראל וגם אם יש חשש אסור רק מדרבנן ועימ"ש לעיל אות ל"ה) דאין לומר שהי' רוצה למכור טבלו לישראל דישראל לא ישלם לו בעד התו"מ שבטבל דהא הלוקח יצטרך לעשר עכ"פ מדרבנן ולמה יקנה ממנו שאינו מעושר ולשלם לו בעד הכל ומחמת טענה זו לא היינו אומרים שהגנב ישלם לו את הכל ואם יאמר שהי' רוצה למכור לישראל בתורת מתוקן או לישראל שאינו מעשר דאין אצלו חילוק בין טבל למתוקן לבד שיש בזה איסור דלפני עור בכה"ג דמשתרשי לי' התו"מ והלוקח לא יעשר הוי כמוכר לעכו"ם ודוחק לומר דהי' רוצה למכור טבלו לישראל לצורך כגון שנתערב לו טבל בחולין וכיון דבע"כ יצטרך ליקח טבל כדי לתקן התערובות ישלם לו בעד כל הטבל גם בעד התו"מ שבתוכו זה דוחק חדא די"ל דאין מותר לו ליקח כסף בעד התו"מ שבטבל ועוד אף אם נאמר דמותר דהוי כמוכר התבואה ביוקר כמש"ל אות מ"א מ"מ היא דבר שאינו מצוי שיתערב אצל אחר טבל בחולין ולא ימצא ליקח טבל כ"א אצלו וישלם לו בעד הכל ומשום טענה רחוקה כזו לא היינו מחייבין הגנב לשלם לו את כל הטבל וע"כ דהכונה היא דיאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לעכו"ם דהי' משלם לי בעד כל הטבל שהוא דבר מצוי ובשביל כך חייב הגנב לשלם לו את הכל: וא"כ ע"כ צ"ל דס"ל להתוס' רי"ד דמה"ת מותר למכור טבל לעכו"ם דהתורה פטרה מוכר ממעשר דאם נאמר דמה"ת אסור למכור טבל לעכו"ם משום דמשתרשי לי' חלק התו"מ כדס"ל לאותן הראשונים דמפרשים הדרשא דואכלת ולא מוכר דקאי אשעת הגמר כמש"ל אות נ"ה איך יוציא מהגנב ממון בטענה שהי' עובר על דברי תורה הא קיי"ל דאין אדם עושה עצמו רשע ואפילו לפטור עצמו מממון אין מועיל טענה דעשה עצמו רשע כדאיתא ביור"ד סי' קע"ז סעי' י"ב אף דטען בודאי דכבר עשה עצמו רשע לא מהימנינן לי' וחייב לשלם ומכש"כ כאן דיאמר דהי' רוצה למכור ולעבור על ד"ת דאמרינן בודאי לא הי' עושה עצמו רשע ואין להוציא מהגנב ממון בטענה זו ואף לדעת הג"א בב"ק פ"ט סי' י"ח דלמפטר נפשי' מממון אמרינן דיוכל לטעון דעשה עצמו רשע וכן דעת הרמ"א ביור"ד סי' קס"ט סעי' כ"ה ועיין בש"ך שם ובתומים כללי מיגו או"ק כ"ה היינו להחזיק ממון ס"ל דאין להוציא ממנו ממון היכא דטוען בודאי דכבר עשה עצמו רשע אבל כאן להוציא ממון מהגנב לכ"ע לא יוכל להוציא בטענה כזו דהי' עובר על ד"ת והי' עושה עצמו רשע: תורת הארץ חלק א פרק ב אות נא אחר כתבי זה ראיתי בס' אמרי בינה דיני תו"מ סי' ג' שמתחילה כתב ג"כ כמ"ש דהתוס' רי"ד ס"ל דיכול למכור טבל לעכו"ם ומש"ה יוכל לומר אני הייתי מוכר טבלי לאחרים ואח"כ כתב דהמעיין בדברי תוס' רי"ד שם דכ' בהא דקאמר בש"ס שם דחייב לשלם דסובר כשמואל חטה אחת פוטרת את הכרי ראיתי מקשים והא תתן לו כתיב ובעינן כדי נתינה כדדרשינן גבי ראשית הגז ונ"ל דבודאי מצוה ליתן לו דבר חשוב כו' אבל מיהו אעפ"י שמצותו בכך אם אינו רוצה לקיים מצוה זו ותרם חטה אחת מכל הכרי ניתקן ויצא מידי טבלו אלא שלא קיים מצות נתינה עיין שם הרי דסובר דמוטל להפריש מה"ת כדי לקיים מצות נתינה בדבר חשוב ובכל זאת כיון דע"י חטה אחת יוציא מידי טבלו חייב הגנב לשלם כיון דהי' מותר לו לאכול ולא מפטר הגנב בשביל זה שהיו הבעלים חייבים לקרא שם בדבר חשוב ולקיים מצות נתינה כו' ולפי"ז בהך אוקימתא דלעיל דכ"ע טובת הנאה אינו ממון ופליגי אם כמי שהורמו דמיין או לא ואם לאו כמי שהורמו דמיין אף דאסור למכור עד שיפריש מ"מ כיון דממונו הוא חייב הגנב לשלם כיון דאם מכרן והפקיע המצוה לאו דין ממון עליו עכ"ל ועיי"ש שהאריך לבאר מה בין זה להא דחלופי איסורי הנאה שכ' הראשונים כיון דאסור מה"ת למכור אין זה דמיהן וסיים שם וז"ל וא"כ אף התוס' רי"ד מודה לדעת רש"י דאם מכרן חייב לעשר מה"ת היכא דגומרן לאכול עכ"ל: תורת הארץ חלק א פרק ב אות נג נג) ומה שהאמרי בינה הביא ראי' לדבריו מהא דכ' שם התוס' רי"ד דאף דחייבין הבעלים מה"ת לקרא שם בדבר חשוב ולקיים מצות נתינה מ"מ לא מפטר הגנב בשביל זה וחייב לשלם הכל הנה בדברי התוס' רי"ד שמדבר מחויב הנתינה בדבר חשוב לא נזכר כלל ענין התשלומין של הגנב וי"ל דלא קאי שם כלל ע"ז ולא בא לתרץ ולתת טעם למה הגנב משלם הכל רק כונתו שם היא לתרץ גוף המימרא דאמר שמואל חטה אחת פוטרת את הכרי ע"ז הביא דיש מקשים והא תתן לו כתיב ובעינן כדי נתינה וא"כ למה חטה אחת פוטרת את הכרי ולמה לא נאמר דעד שלא הפריש כדי נתינה כדי שיקיים כמצות התורה לתת לכהן דבר חשוב לא נפטר הכרי ולא יצא מידי טבל וע"ז תירץ דאף דאיכא מצוה לתת לכהן דבר חשוב מ"מ אין זה מעכב פיטור הכרי ואף אם הפריש חטה אחת יצא הכרי מידי טבל אלא שחיסר מצות נתינה והביא ראי' לזה מהא דאין תורמין מן הטמא על הטהור משום דאמר קרא תתן לו ולא לאורו ואעפ"י שמצותו בכך מ"מ אם תרם מן הטמא על הטהור נתקן הטבל אעפ"י שחיסר מצות נתינה ולא קיים כמו שאמרה התורה תתן לו ולא לאורו (עיין פסחים ל"ג ע"א דזה היא דוקא כשלא היתה לה שעת הכושר ועיין לעיל אות ז' ואכמ"ל) וה"ה בזה שהפריש רק חטה אחת אף דחיסר מצות נתינה מ"מ נתקן הכרי כן יש לפרש כונת דבריו ולא קאי כאן כלל לתת טעם על חיוב תשלומין של הגנב למה חייב לשלם הכל דע"ז כבר כתב הטעם מקודם משום דבעל התבואה יאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים כיון דמה"ת מותר למכור הטבל לעכו"ם דמפרש הדרשא ואכלת ולא מוכר כפשוטה דהתורה פטרה מוכר ממעשר: ואף דלעיל כתב התוס' רי"ד הך טעמא דיאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים רק למ"ד לאו כהורמו דמיין אבל למ"ד כהורמו דמיין לא מועיל טעם זה לחייב הגנב לשלם גם בעד התו"מ משום דכהורמו דמיין וחשבינן כאלו כבר הורם התו"מ ואין זה של הבעלים כלל ואין חייב הגנב לשלם לו בעד זה וכאן קאמר דכ"ע כהורמו דמיין ופליגי בדשמואל וא"כ ליכא למימר דחייב הגנב משום הך טעמא וע"כ מוכרחין לומר כמ"ש האמרי בינה דבא לתת טעם למה חייב הגנב לשלם הכל אולם י"ל דזה הוא שמחדש בהאבעית אימא דמקודם דתלה פלוגתתן אם כהורמו דמיין או לא ולמ"ד כהורמו חשבינן כל התרומה שצריך להפריש כמו שכבר הורם ולא הוי של הבעלים ולכן אין הגנב חייב לשלם בעד זה ובהאבעית אימא מחדש דאף דאמרינן כמו שהורמו דמיין מ"מ זה היא רק במה שהוא מוכרח להפריש כדי לפטור הכרי ולהוציאו מידי טבל כדי שיוכל לאכלו אבל מה שאין מעכב פיטור הכרי אף דיש עליו מצוה להפריש ולתת כדי נתינה מ"מ לא נחשוב זה כמו שכבר הורם כמו בפאה דהדין הוא אם לא הניח במחובר חייב לתת בתלוש ומוטל על התבואה חיוב פאה כמ"ש בפרק א' אות ז' ומ"מ לא נאמר בפאה כמי שהורמה דמיא כיון שאין הפרשת הפאה מעכב את האכילה דפאה אינה טובלת (ואי"ה בלש"פ נדבר מזה) ולכן מאן דס"ל כשמואל דחטה אחת פוטרת את הכרי לא נחשוב כהורם רק חטה אחת והגנב חייב לשלם הכל חוץ מחטה אחת משום דבעל התבואה יאמר אני הייתי רוצה למכור טבלי לאחרים כיון דמה"ת מותר למכור הטבל לעכו"ם אבל אם הי' אסור מה"ט למכור הטבל עד שיעשר אף אם לאו כהורמו דמיין מ"מ לא הי' מתחייב הגנב לשלם הכל משום טענה זו דהי' עובר על ד"ת למכור לאחרים ולגזול הכהן והלוי וגם להסוברין דאסור מה"ת למכור טבל אין התו"מ שבטבל נחשב כשלו כמש"ל: בבקשה. מאת: [email protected]
  • בקשת ספר - מכתם לדוד ממהר"ד פארדו יו"ד.

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/03/2023 10:24 שו"ר שהספר נמצא בבר אילן...
  • 0 הצבעות
    14 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2023 19:01
  • בס"ד

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 01/12/2023 09:58 בס"ד מי כאן מבין קצת בקבוצות גוגל ומוכן לעזור שניה ? תודה באישי, בבקשה תודה לקבלת חיוך יומי למייל, כתבו ל: [email protected]
  • בס"ד

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    K
    תאריך ההודעה המקורית: 05/06/2023 14:40 אין לי גישה
  • בס"ד

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    המשך ההודעה המקורית (חלק 2/2) יציג ספק הגישה הודעה על כך שהגישה למקור התוכן הוגבלה והיא תוצג לכל אדם המנסה לגשת אליו, אלא אם כן הדבר אינו אפשרי מסיבות טכניות, והוא רשאי לעשות כן בדרך של הפניה לאתר האינטרנט שלו כאמור בסעיף קטן (ז); הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את פרטי הליך הבקשה לצו ויצוין בה כי כל אדם רשאי להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ויכול שתכלול כל פרט אחר שקבע בית המשפט ובנוסח שקבע; (2) רשאי כל אדם להגיש לבית המשפט בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו, ובית המשפט רשאי לבטל או לשנות את הצו בהתאם לבקשה, או בתנאים אחרים שיורה; ואולם מי שהיה צד להליך הבקשה לצו רשאי להגיש בקשה לביטול הצו או לשינוי תנאיו רק על בסיס עובדות חדשות שהתגלו או נסיבות שהשתנו לאחר מתן הצו; על החלטת בית המשפט לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ו). (י) אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות בית המשפט לתת לבעל זכות יוצרים או לבעל רישיון ייחודי כל סעד אחר שהוא זכאי לו מהמשיבים האמורים בסעיף קטן (ו)?(1), לפי כל דין, בשל הפרת הזכות האמורה. תובענה בשל הפרת זכות יוצרים 54. (א) תובענה בשל הפרת זכות יוצרים רשאי להגיש בעל זכות היוצרים, ואם ניתן לגביה רישיון ייחודי כהגדרתו בסעיף 37(ד) – גם בעל הרישיון. (ב) תובע המגיש תובענה כאמור בסעיף קטן (א), יצרף כבעל דין כל אדם שזכאי לתבוע לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, ואולם רשאי בית המשפט, לבקשת התובע, לפטור מצירוף בעל דין כאמור. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית 55. תובענה בשל הפרת זכות מוסרית רשאי להגיש היוצר, ואם נעשתה ההפרה לאחר מותו – קרובי משפחתו; לעניין זה, "קרוב משפחה" – בן זוג, צאצא, הורה או אח. פיצויים בלא הוכחת נזק 56. (א) הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט, על פי בקשת התובע, לפסוק לתובע, בשל כל הפרה, פיצויים בלא הוכחת נזק בסכום שלא יעלה על 100,000 שקלים חדשים. (ב) בקביעת פיצויים לפי הוראות סעיף קטן (א), רשאי בית המשפט לשקול, בין השאר, שיקולים אלה: (1) היקף ההפרה; (2) משך הזמן שבו בוצעה ההפרה; (3) חומרת ההפרה; (4) הנזק הממשי שנגרם לתובע, להערכת בית המשפט; (5) הרווח שצמח לנתבע בשל ההפרה, להערכת בית המשפט; (6) מאפייני פעילותו של הנתבע; (7) טיב היחסים שבין הנתבע לתובע; (8) תום לבו של הנתבע. (ג) לעניין סעיף זה יראו הפרות המתבצעות במסכת אחת של מעשים, כהפרה אחת. (ד) השר רשאי, בצו, לשנות את הסכום הקבוע בסעיף קטן (א). סייגים לתחולה לעניין פיצויים בלא הוכחת נזק 56א. (א) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אדם שהעמיד לרשות הציבור ברשת האינטרנט יצירה אמנותית שהועמדה קודם לכן לרשות הציבור או שהרשה לאחר להעמיד לרשות הציבור יצירה כאמור, ובלבד שהתקיימו כל אלה: (1) המפר חדל מההפרה בתוך זמן סביר לאחר שקיבל הודעה מבעל הזכות או מי מטעמו בדבר ההפרה; (2) היצירה לא הועתקה מקטלוג, שמטרתו מכירה של היצירות הכלולות בו או מתן רישיון לשימוש ביצירות הכלולות בו, שהועמד לרשות הציבור ברשת האינטרנט; (3) התקיים אחד מאלה: (א) הפרת הזכות כאמור לא היתה למטרה מסחרית; (ב) המפר הוא עמותה כמשמעותה בחוק העמותות, התש"ם-1980, מוסד ללא כוונת רווח כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, התשל"ו-1975, חברה לתועלת הציבור כמשמעותה בחוק החברות, התשנ"ט-1999, הקדש כמשמעותו בחוק הנאמנות, התשל"ט-1979, ואגודה עותמנית כמשמעותה בחוק העותומני על האגודות, ובלבד שמחזורם אינו עולה על 1,200,000 שקלים חדשים; לעניין זה, "מחזור" – סכום התקבולים מכל מקור וסוג שהתקבלו בשנה האחרונה שחלפה, ולעניין הקדש – סכום ההוצאות השנתי לכל מקור או סוג שהוצאו בשנה האחרונה שחלפה. (ב) על אף האמור בסעיף קטן (א), הוראות אותו סעיף קטן לא יחולו על מוסד ממוסדות המדינה, רשות מקומית, חברה ממשלתית או חברה בת ממשלתית כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975, תאגיד שהוקם לפי חוק או על גופים המנויים בסעיף קטן (א)(3)(ב) שמחזורם עולה על הסכום האמור באותו סעיף קטן. (ג) הוראות סעיף 56 לא יחולו על אלה, ובלבד שהשימוש נעשה במסגרת פעילותם הרגילה, לשם מימוש מטרותיהם ולא למטרה מסחרית: (1) מוסדות חינוך מסוג שקבע השר לפי סעיף 29; (2) ספריות, ארכיונים וגופים אחרים מסוג שקבע השר לפי סעיף 30(א) או (ג); (3) מוזאונים מסוג שקבע השר; (4) גופים נוספים כגון אלה המנויים בפסקאות (1) עד (3) שקבע השר באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. דין וחשבון 57. בתובענה בשל הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, רשאי בית המשפט לחייב את הנתבע במתן דין וחשבון לתובע לגבי פרטי ההפרה; השר רשאי לקבוע דרך למתן דין וחשבון לפי סעיף זה. מפר תמים 58. הופרה זכות יוצרים או זכות מוסרית, ואולם המפר לא ידע ולא היה עליו לדעת, במועד ההפרה, כי קיימת זכות יוצרים ביצירה, לא יחויב בתשלום פיצויים עקב ההפרה. הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית בבניין או במבנה אחר 59. הוחל בבנייתו של בניין או מבנה אחר, שיש בו, או שתהיה בו לכשיושלם, משום הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, לא יהיה התובע זכאי בשל כך לצו המונע את הבניה או לצו הריסה. טיפול בעותקים מפרים 60. (א) בסיום הדיון בתובענה בשל הפרת זכות יוצרים, רשאי בית המשפט, לאחר ששקל בין השאר את חומרת ההפרה ואת עניינו של אדם אחר הנוגע בדבר שאינו צד לתובענה, להורות על – (1) עשיית פעולה לגבי עותקים מפרים שמטרתה למנוע נזק מבעל זכות היוצרים, ובכלל זה העברת הבעלות באותם עותקים לידי התובע אם ביקש זאת, או השמדתם; ואולם הורה בית המשפט על העברת הבעלות כאמור, רשאי הוא, אם מצא כי התובע עשוי לעשות שימוש בעותקים המפרים, לחייבו בתשלום כפי שיקבע; (2) עשיית פעולה בנכסים ששימושם העיקרי והמרכזי היה לייצורם של העותקים המפרים שמטרתה למנוע את המשך הפרתה של זכות היוצרים שבה דן בית המשפט או הפרה אחרת של זכות יוצרים. (ב) בעל דין המגיש בקשה לבית המשפט להורות כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך למשטרת ישראל, בדרך שקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן למשטרת ישראל הזדמנות לטעון את טענותיה. (ג) הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם לעניין עותק מפר המצוי בידי אדם שלא הפר בעצמו את זכות היוצרים, והכל בכפוף להוראות סעיף 34 לחוק המכר, התשכ"ח-1968, ואולם אם הוראות הסעיף האמור חלות עליו, לא ישתמש אותו אדם בעותק המפר לשם מסחר בו. פרק ח'1: חשיפת זהותו של עושה פעולה בתוכן ברשת תקשורת אלקטרוניתהגדרות – פרק ח'1 60א. בפרק זה – "בית משפט" – בית משפט מחוזי; "מחשב" – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ"ה-1995; "פרטי מידע" – לרבות נתון טכנולוגי שהוא חלק מפרוטוקול התקשורת בין מחשבים, המסייע לאיתור של מחשב או של רשת מחשבים שבאמצעותם ניתן פומבי לתוכן, ברשת תקשורת אלקטרונית. בקשה לחשיפת זהות 60ב. אדם הטוען כי הופרה זכות יוצרים שלו באמצעות רשת תקשורת אלקטרונית, וזהותו של מי שעשה את הפעולה שעשייתה מהווה את ההפרה כאמור (בפרק זה – עושה הפעולה) אינה ידועה לו, רשאי לבקש מבית משפט להורות לאדם ששמו נקוב בבקשה (בפרק זה – המשיב) למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו לגבי עושה הפעולה הנדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ונקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל אותה הפרה (בפרק זה – בקשה לחשיפת זהות). הוראה למשיב למסור פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה 60ג. (א) סבר בית המשפט כי בקשה לחשיפת זהות מגלה עילה, אינה טורדנית או קנטרנית והוגשה כדי לאפשר למגיש הבקשה (בפרק זה – המבקש) לנקוט בהליכים משפטיים נגד עושה הפעולה, רשאי הוא להורות למשיב למסור לבית המשפט פרטי מידע שברשותו, העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ב) הורה בית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ימסור המשיב לבית המשפט, בלבד, פרטי מידע כאמור באותו סעיף קטן שדי בהם כדי להביא לזיהויו של עושה הפעולה, ויודיע לבית המשפט אם ידועים לו פרטים נוספים כאמור בסעיף קטן (א) וכן אם ידוע לו על אדם נוסף שברשותו פרטי מידע העשויים להביא לזיהויו של עושה הפעולה. (ג) הודיע המשיב על פרטים נוספים או על אדם נוסף כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, אם ראה שיש בכך צורך לשם זיהוי עושה הפעולה ולאחר שהביאו הצדדים את טענותיהם לפניו, להורות על מסירת פרטים נוספים או על מסירת פרטיו של אותו אדם לבית המשפט, וכן רשאי הוא להורות לאותו אדם (בסעיף קטן זה – משיב נוסף) כאמור בסעיף קטן (א); הורה בית המשפט כאמור, יחולו הוראות סעיף קטן (ב) על המשיב הנוסף. (ד) בית המשפט רשאי למנות מומחה שיסייע לו בבירור זהותו של עושה הפעולה לפי הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) (בפרק זה – מומחה); המבקש יישא בשכר טרחת המומחה ובהוצאותיו הכרוכות בביצוע בירור זהותו של עושה הפעולה, אלא אם כן הורה בית המשפט אחרת. המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה וקבלת עמדתו 60ד. (א) סבר בית המשפט, על בסיס פרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג, כי ידועה לו זהותו של עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא, לפני שייתן החלטה בבקשה לחשיפת זהות, להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה; בקבלת החלטה לפי סעיף קטן זה ישקול בית המשפט בין השאר את כל אלה: (1) מידת הוודאות לגבי זהותו של עושה הפעולה; (2) עוצמת הפגיעה בזכויותיו של עושה הפעולה אם לא תינתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו טרם מתן ההחלטה בבקשה; (3) הנזק שעלול להיגרם למבקש כתוצאה מהמצאת הבקשה לעושה הפעולה; (4) החשש לסיכול חשיפת זהותו של עושה הפעולה; (5) אם יש בהמצאת הבקשה לעושה הפעולה כדי לגרום עיוות דין לאחד הצדדים להליך. (ב) החליט בית המשפט, לפי הוראות סעיף קטן (א), להורות על המצאת הבקשה לעושה הפעולה, תומצא לו הבקשה כפי שיורה בית המשפט, בלי לגלות למבקש את שמו של עושה הפעולה וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו. (ג) עושה הפעולה רשאי למסור לבית המשפט, בכתב, את עמדתו לגבי הבקשה לחשיפת זהותו; עמדת עושה הפעולה כאמור תומצא גם למבקש, בלי לגלות לו את שמו וכל פרט אחר שיש בו כדי לזהותו, אלא אם כן הסכים עושה הפעולה לגלותם. החלטת בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות 60ה. (א) החליט בית המשפט שלא להורות על המצאת הבקשה לחשיפת זהות לעושה הפעולה, כאמור בסעיף 60ד(א), או שעושה הפעולה לא הודיע לפי סעיף 60ד(ג) על הסכמתו לחשיפת זהותו, יחליט בית המשפט בבקשה לחשיפת זהות על יסוד כתבי הטענות בהליך בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה; ואולם בית המשפט לא יקבל טענת התנגדות של עושה הפעולה לחשיפת זהותו, אם שוכנע כי זכותו של המבקש לטעון נגד טענת ההתנגדות כאמור, בלא חשיפת זהותו של עושה הפעולה, נפגעת, בין השאר, בשל העדר חקירה נגדית. (ב) הוכח להנחת דעתו של בית המשפט, בהתבסס על ראיות לכאורה שהציג המבקש, כי קיים חשש ממשי שעושה הפעולה ביצע כלפיו הפרה, וכי קיימת אפשרות סבירה שתביעה נגד עושה הפעולה בשל אותה הפרה תוכרע לטובת המבקש, רשאי בית המשפט להורות על מסירה למבקש של פרטי המידע לגבי עושה הפעולה הנדרשים לו לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו, כפי שיורה בית המשפט. מינוי מומחה נוסף או מסירת פרטי מידע למבקש 60ו. סבר בית המשפט כי לא די בפרטי המידע שנמסרו לפי הוראות סעיף 60ג (בסעיף זה – פרטי המידע הקיימים) כדי לזהות את עושה הפעולה בסבירות גבוהה, רשאי הוא לפעול באחת מאלה: (1) למנות מומחה נוסף לשם המשך בירור הזהות, כאמור בסעיף 60ג; (2) להורות על מסירת פרטי המידע הקיימים למבקש, כולם או חלקם, כפי שיורה, ובלבד שהם נדרשים לשם בירור זהותו של עושה הפעולה ושאין במסירתם למבקש כדי לפגוע במידע העולה על הנדרש בפרטיותו של אדם, בשים לב למידת הפגיעה בזכויות המבקש ולחומרת ההפרה; על החלטה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיף 60ה(ב); בית המשפט ייתן החלטה לפי פסקה זו על יסוד כתבי הטענות בלבד, ואם ראה צורך בכך – לאחר שהתקיים דיון בבקשה. איסור שימוש במידע על עושה הפעולה למטרה אחרת 60ז. מי שהגיע אליו מידע על עושה פעולה לפי הוראות פרק זה, לא יעשה בו שימוש אלא לצורך בירור זהותו של עושה הפעולה לשם נקיטת הליכים משפטיים נגדו בשל הפרה, ולמטרה זו בלבד. סדרי דין בבקשה לחשיפת זהות 60ח. השר רשאי לקבוע הוראות לעניין סדרי הדין בבקשה לחשיפת זהות. פרק ט': עונשיןעבירות 61. (א) לא יעשה אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) לא ייבא אדם לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ג) לא יעסוק אדם במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה. (ד) לא ימכור אדם, לא ישכיר ולא יפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי. (ה) לא יחזיק אדם עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ו) לא ייצר אדם ולא יחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א). (ז) לא ישדר אדם יצירה בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בשידור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים לשידור כאמור בסעיף 11(4). (ח) לא יעמיד אדם יצירה לרשות הציבור בהיקף מסחרי, על דרך עיסוק, בלא רשותו של בעל זכות היוצרים, במטרה להפיק רווח מעיסוקו בהעמדה לרשות הציבור כאמור, באופן שמהווה הפרה של זכות היוצרים להעמדה לרשות הציבור כאמור בסעיף 11(5). עונשין 62. (א) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן – חוק העונשין): (1) עושה עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו; (2) מייבא לישראל עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (ב) העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין: (1) עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של עותק מפר של יצירה; (2) מוכר, משכיר או מפיץ עותקים מפרים של יצירה בהיקף מסחרי; (3) מחזיק עותק מפר של יצירה לשם מסחר בו. (4) משדר יצירה כאמור בסעיף 61(ז); (5) מעמיד יצירה לרשות הציבור כאמור בסעיף 61(ח). (ג) המייצר או המחזיק חפץ שייעודו עשיית עותקים של יצירה, כדי לעבור עבירה לפי סעיף קטן (א)(1), דינו – מאסר שנה או כפל הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ד) נעברה עבירה לפי סעיף זה בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לאותה עבירה. אחריות נושא משרה בתאגיד 63. (א) נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף 61 (בסעיף זה – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין. (ב) נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה. (ג) בסעיף זה, "נושא משרה" – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה. פרק י': הוראות שונותחזקות 64. החזקות המפורטות להלן יחולו בכל הליך משפטי, אזרחי או פלילי, שעניינו הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית, אלא אם כן הוכח אחרת: (1) מופיע על היצירה בדרך המקובלת שמו של אדם כיוצר היצירה, חזקה היא שאותו אדם הוא יוצר היצירה; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור; (2) לא מופיע על יצירה שמו של אדם כיוצר היצירה ויוצרה אינו ידוע בציבור, או שמופיע עליה שם בדוי של אדם שזהותו אינה ידועה בציבור, חזקה היא כי אדם ששמו מופיע על היצירה בדרך המקובלת כמפרסם היצירה, הוא בעל זכות היוצרים בה; (3) מופיע על יצירה קולנועית בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק היצירה, חזקה כי אותו אדם הוא מפיק היצירה. (4) מופיע על תקליט בדרך המקובלת שמו של אדם כמפיק התקליט, חזקה כי אותו אדם הוא בעל זכות היוצרים בתקליט; החזקה האמורה בפסקה זו תחול גם לעניין שמו הבדוי של אדם, ובלבד שזהותו של בעל השם הבדוי ידועה בציבור, והיא לא תחול בין צדדים הטוענים לזכות יוצרים בתקליט. עיכוב בידי המכס 65. (א) בעל זכות היוצרים ביצירה, שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור למנהל המכס הודעה בכתב שהוא בעל זכות היוצרים ביצירה, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שלטענתו הם עותקים מפרים של היצירה, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס. (ב) ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול אחד מאלה: (1) דוגמה של עותק לא מפר של היצירה שיש למבקש זכות יוצרים בה ושלגביה הוא מודיע על ייבוא עותקים מפרים; (2) קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין היצירה לבין העותקים המפרים. (ג) בעל זכות היוצרים ימסור למנהל המכס, בהודעה, את הפרטים שלהלן, ככל הידוע לו: (1) מספר החבילות העומדות להתקבל; (2) ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האוניה, שבהם מובאים העותקים המפרים; (3) היום שבו עומדים העותקים המפרים להגיע לישראל. (ד) בעל זכות היוצרים ימציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וכן ערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס, כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לעניין זה לפי פקודת המכס. (ה) הוראות סעיף זה לא יחולו על עותקים מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס. (ו) בסעיף זה, "מנהל המכס" – המנהל כהגדרתו בפקודת המכס. תחולה על המדינה 66. חוק זה יחול גם על המדינה. ביצוע ותקנות 67. (א) השר ממונה על ביצוע הוראות חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו. (ב) תקנות לפי סעיפים 17, 29, 30(א) ו-(ב), 31 ו-56א(ג) יותקנו בהסכמת אלה: (1) לעניין מוסדות חינוך – שר החינוך; (2) לעניין ספריות – השר הממונה על חוק הספריות הציבוריות, התשל"ה-1975, ושר החינוך; (3) לעניין ארכיונים – השר הממונה על חוק הארכיונים, התשט"ו-1955. (4) לעניין מוזאונים – השר הממונה על חוק המוזאונים, התשמ"ג-1983. (ג) תקנות וצווים לפי סעיפים 7, 9, 17, 19, 30(ג), 31 ו-56(ד), יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת. פרק י"א: תיקונים עקיפיםביטול דבר המלך על חוק זכות יוצרים 1911 (הטלתו על ארץ ישראל) 68. דבר המלך על חוק זכות יוצרים, 1911 (הטלתו על ארץ ישראל), 1924 – בטל, וחוק זכות יוצרים, 1911, לא יחול עוד בישראל. תיקון פקודת זכות יוצרים – מס' 9 69. בפקודת זכות יוצרים, סעיפים 1 עד 3א ו-3ו עד 15 – בטלים. תיקון פקודת הפטנטים והמדגמים – מס' 8 70. בפקודת הפטנטים והמדגמים – (1) בסעיף 2, בהגדרה "זכות יוצרים", במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (2) בסעיף 31, במקום "זכות היוצרים למדגם" יבוא "זכות המדגם"; (3) בסעיף 33 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיפים קטנים (2) עד (4), בכל מקום, במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (4) בסעיף 35 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (2), במקום "זכות היוצרים" יבוא "זכות המדגם"; (5) בסעיף 37(1), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (6) בסעיף 43 – (א) בסעיף קטן (1), במקום "בזכות יוצרים" יבוא "בזכות מדגם"; (ב) בסעיף קטן (3), במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם"; (7) בסעיף 51(1), במקום "וזכות יוצרים" יבוא "וזכות מדגם"; (8) בסעיף 55(4), בכל מקום, במקום "זכות יוצרים" יבוא "זכות מדגם". תיקון פקודת המכס – מס' 23 71. בפקודת המכס, בסעיף 200א(א) – (1) ברישה, במקום "בסעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "בסעיף 65 לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007 (להלן – חוק זכות יוצרים)"; (2) בפסקה (1), במקום "ההעתקות" יבוא "העותקים"; (3) בפסקה (3), במקום "סעיף 7ד לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 65 לחוק זכות יוצרים". תיקון חוק סדר הדין הפלילי – מס' 54 72. בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, בתוספת השניה, בפרט (3), במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק בתי המשפט – מס' 46 73. בחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, בסעיף 40(4) במקום פסקאות משנה (א) ו-(ב) יבוא: "(א) חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007;". תיקון חוק איסור הלבנת הון – מס' 7 74. בחוק איסור הלבנת הון, התש"ס-2000, בתוספת הראשונה, בפרט (16), במקום "פקודת זכות יוצרים" יבוא "חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק מאבק בארגוני פשיעה 75. בחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס"ג-2003, בתוספת הראשונה, בפרט 4, במקום "סעיף 10(ג) ו-(ד) לפקודת זכות יוצרים" יבוא "סעיף 61(ג), (ד) ו-(ה) לחוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". תיקון חוק שידורי טלוויזיה מהכנסת – מס' 2 76. בחוק שידורי טלוויזיה מהכנסת, התשס"ד-2003, בסעיף 15, בהגדרה "קנין רוחני", במקום "זכויות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, 1911, ופקודת זכות יוצרים" יבוא "זכות יוצרים לפי חוק זכות יוצרים, התשס"ח-2007". פרק י"ב: תחילה, תחולה והוראות מעברתחילה 77. תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה). תחולה והוראות מעבר 78. (א) הוראות חוק זה יחולו גם לגבי יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (י). (ב) זכות יוצרים לפי הוראות פרק ב' לחוק זה לא תהא ביצירה שערב יום התחילה לא היתה בה זכות יוצרים לפי הוראות הדין שחלו לגביה ערב היום האמור (בסעיף זה – הדין הקודם), ואולם אין בהוראות סעיף קטן זה כדי למנוע את קיומה של זכות יוצרים לפי הוראות חוק זה ביצירה כאמור, בשל כך שביום התחילה ואילך יתקיימו לגביה התנאים הקבועים בסעיף 8, או מכוח צו לפי סעיף 9. (ג) על פעולה ביצירה שנעשתה לפני יום התחילה לא יחולו הוראות פרק ח' לעניין הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית ולעניין תרופות, וימשיכו לחול לגביה, לעניינים אלה, הוראות הדין הקודם; ואולם, פעולה כאמור שאינה מהווה הפרה של זכות יוצרים או זכות מוסרית לפי הוראות חוק זה, לא תהיה לגביה זכות תביעה לפי הוראות הדין הקודם. (ד) עותק של יצירה שנעשה או שיובא לישראל לפני יום התחילה, יהווה עותק מפר לעניין חוק זה, אם ערב יום התחילה היווה עותק מפר כהגדרתו בסעיף 10(ה) לפקודת זכות יוצרים כנוסחו ערב יום התחילה. (ה) הוראות סעיפים 33 עד 36 לא יחולו על יצירה שנוצרה לפני יום התחילה, וימשיכו לחול לגביה לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ו) הוראות סעיף 37 לא יחולו על העברת זכות יוצרים שנעשתה לפני יום התחילה או על רישיון שניתן לגבי זכות יוצרים לפני היום האמור, וימשיכו לחול לגביהם לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ז) הוראות סעיף 54 לא יחולו על הליכים שהיו תלויים ועומדים ערב יום התחילה וימשיכו לחול על הליכים כאמור לעניין זה הוראות הדין הקודם. (ח) זכות יוצרים להשכרה כאמור בסעיף 11(7), ביחס לתוכנת מחשב, לא תחול לגבי עותק של תוכנת מחשב שנרכש לפני יום כ"ג בטבת התש"ס (1 בינואר 2000). (ט) לעניין זהות מחבר היצירה של יצירת צילום לפי סעיף 21 לחוק זכות יוצרים, 1911, שנוצרה לפני יום התחילה וכן לעניין תקופת זכות היוצרים ביצירת צילום כאמור, ימשיכו לחול הוראות הדין הקודם. (י) לעניין תקליט שנעשה לפני יום התחילה, לא תחול ההגדרה "מפיק" שבסעיף 1, ויראו כמפיק את מי שדינו היה כדין מחבר היצירה לפי סעיף 19(1) לחוק זכות יוצרים, 1911.
  • בס"ד

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 02/06/2023 12:52 בס"ד מי יודע תאריכי לידה ופטירה של: א. הצדקנית מרת אדל, בתו של הבעש"ט הק', ב-ג. הוריו של רביה"ק מוהר"ן מברסלב, הרה"ק ר' שמחה, ומרת פייגא. תודה זכות כל הצדיקים והצדקניות תגן עלינו ועל כל ישראל

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים