דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שאלה בפרשת וירא

2023
5 5 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 17:56

    'ויעקוד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים'
    היינו, שקודם עקד אותו, ואחר כך הניח אותו על המזבח מעל העצים.
    מדוע מבקשים אנו מה' שיזכור לנו את אברהם אבינו שכבש רחמיו.. ... ואת העקידה
    שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח?

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 17:56

    'ויעקוד את יצחק בנו וישם אותו על המזבח ממעל לעצים'
    היינו, שקודם עקד אותו, ואחר כך הניח אותו על המזבח מעל העצים.
    מדוע מבקשים אנו מה' שיזכור לנו את אברהם אבינו שכבש רחמיו.. ... ואת העקידה
    שעקד את יצחק בנו על גבי המזבח?

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 18:03

    בפשט.
    לעקוד למטה זה כלום.
    "להיות עקוד" למעלה, זה הנושא.
    "שעקד את בנו על המזבח" יכול להתפרש על המצב שהוא מונח שם עקוד (על ידי שהעלה
    אותו עקוד מלמטה).

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 18:03

    בפשט.
    לעקוד למטה זה כלום.
    "להיות עקוד" למעלה, זה הנושא.
    "שעקד את בנו על המזבח" יכול להתפרש על המצב שהוא מונח שם עקוד (על ידי שהעלה
    אותו עקוד מלמטה).

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 19:50

    יש על זה הרבה "רייד" למה עקדו קודם, אחד הפירושים [אולי מהרי"ל דסקין מפרש
    כן] כי חי נושא את עצמו ורק בכפות אינו נושא א"ע

    לגוף השאלה נראה ש"עקד על גבי המזבח" הפירוש שעשה אותו עקוד על המזבח, אין נ"מ
    מתי עקדו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 19:50

    יש על זה הרבה "רייד" למה עקדו קודם, אחד הפירושים [אולי מהרי"ל דסקין מפרש
    כן] כי חי נושא את עצמו ורק בכפות אינו נושא א"ע

    לגוף השאלה נראה ש"עקד על גבי המזבח" הפירוש שעשה אותו עקוד על המזבח, אין נ"מ
    מתי עקדו.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 21:46

    מובא בכמה מהמפרשים [ומקורם בתרגום יונתן] שעקד אותו אברהם קודם שהעלהו על גבי
    המזבח בכדי שיצחק לא יהיה חי הנושא את עצמו, שהרי קב"ה ציהו שאברהם יעלהו על
    המזבח.
    ולאחמ"כ יצחק ביקש מאברהם שיעקדהו שוב חזק יותר כדי שלא יזוז בזמן השחיטה
    ותפסל.
    ובפיוט "עת שערי רצון" שנאמר קודם תקיעות שופר מובא כל הענין הזה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 21:46

    מובא בכמה מהמפרשים [ומקורם בתרגום יונתן] שעקד אותו אברהם קודם שהעלהו על גבי
    המזבח בכדי שיצחק לא יהיה חי הנושא את עצמו, שהרי קב"ה ציהו שאברהם יעלהו על
    המזבח.
    ולאחמ"כ יצחק ביקש מאברהם שיעקדהו שוב חזק יותר כדי שלא יזוז בזמן השחיטה
    ותפסל.
    ובפיוט "עת שערי רצון" שנאמר קודם תקיעות שופר מובא כל הענין הזה.

    תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2023 23:19

    רבותי, אל תעקמו ואל תעוותו את הפשט! תתרגלו להבין כל דבר בשכל והבנה ישרה.
    "עקד ע"ג המזבח" הכוונה שהוא עשה את פעולת העקידה על גבי המזבח. א"א להבין
    אחרת.
    כשם שהמשפט: "ראובן שימח את שמעון בירושלים" הכוונה שהוא שימח אותו בי-ם, ולא
    ששימח אותו בתל אביב, וממילא שמעון הגיע לי-ם ושמח שם. או: "חיילי צה"ל חיסלו
    מחבלים בעזה" - א"א לפרש שהם חיסלו אותם מחוץ לעזה ואח"כ הביאו אותם מחוסלים
    לעזה. וכן עז"ה.

    [image: image.png]
    [image: image.png]

    קבצים מצורפים:

  • שאלה

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    B
    תאריך ההודעה המקורית: 31/01/2023 07:41 כנראה שלא הבנת את דבריו, דבריו נאמרו בדרך צחות, הרי הרס"ג לא התכוון לעשות ספר המצוות אלא כתב פיוט על סדר המצוות, והגר"פ עשה חיבור גדול על דבריו, אז הוא כינה את זה: ספר המצוות להגרי"פ' כאילו הגרי"פ חיברו... אגב, לפי איך שאתה מצטט דברי הגר"א ויס נאמרו על ביאור הגר"י פערלא על הרס"ג. בתאריךTue Jan 31 2023 05:46:51 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- תודה רבה. על אף שזה לא ספר המצוות אלא פיוט שכתב הרס"ג ( הגר"א וויס שליט"א אמר שצריך לקרוא לזה ספר המצוות להגרי"פ...) מכל מקום אם ככה מקובל לכתוב ' אם קבלה נקבל... ספר המצות, וכן כמדומני שמציינים בספר המפתח לרמב"ם פרנקל: סה"מ לרס"ג בתאריךMon Jan 30 2023 06:41:01 GMT+0200 (שעון ישראל (חורף)) baruch8138 < [email protected]> כתב/י: ---------- הודעה מקורית ---------- איך נכון לציין למנין המצות של הרס"ג, ספר המצות/ מנין המצות/ סדר המצות -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACCbTrKQ8mo_2YOEx66vb3gMqRW7S3O3CQiQ7FpeVWdVapQEUQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 30/01/2023 09:10 איך מציינים לאזהרות הר"י אלברגלוני או ר"א הזקן ורשב"ג, הרי אין חילוקי מצות וכדו', האם פשוט מציינים (אזהרות)?. אשמח לשמוע
  • שאלה בניסוח

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 22/01/2023 08:51 אפשר: שנינו במסכת נזיר (פ"ז מ"ג) "אבל הסככות והפרעות וכו' על אלו אין הנזיר מגלח", ופירש הרע"ב (ד"ה אבל) "אילן שיש לו ענפים מובדלים זה מזה, ויש כזית מן המת תחת אחד מהן, ועבר הנזיר, ואין ידוע אם עבר תחת ענף המאהיל על המת". *אמנם *הר"ש *כתב *שטומאת סככות ופרעות אינה אלא מדרבנן, ופירש בדברי המשנה שסככות הם ענפים שאין בכל אחד מהם טפח, *אך *אם הם "יכולים לקבל מעזיבה", מצטרפים כדי להאהיל על הטומאה, אמנם מדאורייתא אפילו אויר כל שהוא מפסיק בין אהל לאהל. *והקשה התוי"ט שהרי לפי דעת הר"ש נמצא שגם *אם הנזיר יעבור בודאי תחת הענף שמאהיל על הטומאה, לא יטמא אלא מדרבנן, מכיון שטומאת סככות ופרעות מדרבנן היא. ב-יום ראשון, 22 בינואר 2023 בשעה 02:16:26 UTC+2, chalulchalul כתב/ה:
  • שאלה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    כ
    תאריך ההודעה המקורית: 13/03/2023 08:33 תודה לזה התכוונתי
  • שאלה הלכתית

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/03/2023 17:16 מעלה את הנידון שהיה בעבר לגבי עריכה בחוה"מ.
  • שאלה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2023 10:50 נראה לי שהכוונה לשו"ת האלף לך שלמה, אבל תעיין ברשימה[image: image.png] מאת: [email protected]
  • שאלה בפיסוק

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2023 21:47 גם: לפי מה שאמרו חכמינו ז"ל (יומא עב:): 'זכה - נעשית לו סם חיים'; 'לא זכה' - היינו שלומד בלא יראה - 'נעשית לו סם המות', אפשר לפרש כוונת המשך הפסוקים: 'טמא יהיה...' מאת: [email protected]
  • שאלה בדקדוק

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/04/2023 22:34 בימינו השימוש במילה 'עצם' הוא בנקבה. אך בלשון המשנה בזכר. עכ"פ כשאתה מפרש את המשנה עדיף להשתמש בלשון זכר. וכן ראיתי שעשה הרב קהתי זצ"ל. מאת: [email protected]

2

מחובר

794

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים