הנהגת הגרח"ק בהגהת לשון עברית (מגליון דברי שיח האחרון)

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:19

סליחה.
המקור בגליון שיח אמונה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:21

איך זה מסתדר עם הרמב"ם ריש תרומות: ""עיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה
שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם... וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל
החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם"?

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:26

אולי הגרח"ק לא הכיר את הרמב"ם הזה

[יעקב שטיימן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:34

מפני כבודו של מרן הגר"ח לא כותבים גם בציניות מכיון שיש 'יקים' שלא מבינים
מיד שהתכוונת לסנוט....

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:37

בכל אופן, שאלתי בעינה עומדת.

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:42

לא שהוא לא הכיר את הרמב"ם, הוא לא הכיר את המילים של השפה המשונה שהתחדשה.

--

בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcCh

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:46

אוה. זו תשובה טובה. אם היה יודע שהמילה חלקיק התאזרחה בשפת העם, לא היה מתנגד
לה. ונפק"מ שאין להתנגד למילים שכבר התאזרחו בשפה.
אגב את המילה חלקיק מצינו כמה פעמים ברש"ר הירש, למשל:
[image: image.png]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:48

ובכל אופן גבי המילה 'אינסטינקט', כאן ההתנגדות מאוד מובנת, שכן זוהי מילה
לועזית, ולמה לא להשתמש במילים: דחף, נטייה, תגובה טבעית?

[ארי במסתרים - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:49

הרש"ר זה תרגום לעברית מהגרמנית שכתב בה

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 15:20

1. הרמב"ם לא מדבר על לשון הקודש, בלשון הקודש אין אפשרות להוסיף מילים.
2. אולי ר' חיים לא הכיר את המילה הזו.
   אבל נראה לי שעצם הניסוח 'כל חלקיק וחלקיק שבעולם' קצת משונה, אפשר לומר 'כל
   פרט בעולם' או 'כל יצור בעולם', המונח 'חלקיק' מתייחס לחלק קטן מתוך דבר גדול
   המורכב מחלקים קטנים המחוברים זה לזה, אבל לדוגמה על כדורים קטנים רבים
   שנמצאים בתוך קופסה לא שייך לקרוא להם 'חלקיקים', הם לא חלקים של שום דבר, הם
   חפצים נפרדים שנמצאים בתוך קופסה גדולה, כך גם על הבריאות שקיימות בעולם לא
   שייך לקרוא להם בשם 'חלקיקים'.
3. הרש"ר הירש כידוע משתמש במילים מאוד מודרניות ועדכניות, הספרים שלו נכתבו
   לרוח התקופה ולהציל מההשכלה.

[image: מעקב דואר]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
שולח
הודעה על ידי
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
15:07:38

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 17:34

1. הרמב"ם דיבר על לשה"ק. מדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, על כן
   ראיתי להביא כאן לשונו, בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה
   תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה
   ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית,
   כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
   שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של
   התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו
   נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון
   נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה
   לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים
   שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי
   לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם
   (החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל
   דור)".

הרמב"ם כתב א"כ במפורש, שהלשון העברית מתפתחת במשך הדורות, ודרך החכם לדבר
בלשון המודרנית.
ומשמע שאין פסול לדבר במילים שהתחדשו בדורנו, ואפילו כשהמשמעות של המילה
השתנתה משל התורה (כפי שמצינו גבי המילה "דשא", שמשמעותה בחומש שונה מדברי
חכמים), או כשמדובר במילה חדשה לגמרי, על דרך 'לשון חכמים לחוד', שהיא "לשון
שבדו חכמים מליבם", כלומר לשון "הסכמית", כדכתב הר"ן בריש נדרים:
[image: image.png]

2. אם כוונת הגרח"ק היתה מצד המשמעות, היה מעיר בלשון אחרת. ומדכתב ש"המילה
   משונה", משמע שהערתו מצד הסגנון הלשוני, כלומר שהמילה מחודשת. וכמו שהעיר
   בנוסח זה על המילה: אינסטינקט.

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:33

באמת משמעות הרמב"ם כדברייך.
אך מוזר לי, כי אם כן למה גדולי ישראל לא חיבבו בלשון המעטה את השפה העברית אם
גם היא נחשבת ללשון הקודש.
ולא משמע שזה היה רק בגלל שיוצרי השפה היו להם כוונות לא טובות.
ובפרט במקומות שיוצרי השפה העברית עיוותו את משמעות השפה לכאן ולכאן בשונה
מלשון המקרא וחז"ל.
וצריך לעיין אם באמת יש מקור לכך בתורה או בחז"ל לרעיון של סיומת כפולה לחזק
המשמעות כמו כאן שמוסיפים על המילה 'חלק' את הסיומת 'יק', כך 'חלקיק', כדי
לחזק את משמעות ה'חלק', דהיינו חלק קטן, ומצאנו כך בעברית גם לגבי 'מריר'
מ'מר', 'קריר' מ'קר', 'חמים' מ'חם', ועוד. אבל אני לא בטוח שיש לרעיון הזה
מקור.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:22:24

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:39

דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר (משלי כז טו)
רש"י: "ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
מלבים: שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט.

--

בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcCh

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41

יפה, כזה מהר, לא ידעתי, מעניין אם יש עוד.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:40:49

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41

מי אמר שהם לא חיבבו?
אומרים בשם הגרי"ח זוננפלד, שאב"י מחדש השפה העברית יקבל שכר טוב בשמים על כך
שבזכותו רבים מדברים בעברית.

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:48

החזון איש לא רצה שידברו בשפה עברית.
היה צורך מיוחד להכניס את שפת העברית לישיבות בגלל בני ספרד שלא הבינו אידיש,
אבל זה היה כמובן בדיעבד.
אבל הוא לא ראה בזה שום מעלה רק חיסרון.
גם כמעט כל גדולי ישראל אם לא כולם דיברו ומדברים בביתם באידיש, אילו היה
בעברית איזו שהיא מעלה, ועל אחת כמה וכמה אם היתה נחשבת כלשון הקודש הם ודאי
היו משתדלים להשתמש בה.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:46:10

[מ פ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:49

חבקוק ב ו
וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט
מלבים: "עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו,
סגריר, חכליל, פרחח.

איוב ל יב
עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ
מצודות:
מצודת ציון
"פרחח" - ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז"ל פרחי כהונה (מדות
פ"ה) ונכפל הלמ"ד הפעל כמו ביום סגריר (משלי כז).
מלבים: כמו פרח ואפרוח, ר"ל קטנים, או כמו פרוח תפרח הצרעת, מצורעים, ונכפלה
למ"ד הפעל כמו סגריר עבטיט

--

בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcCh

[א. שושנים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:52

תודה.

[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:52:18

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:52

[image: image.png]

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:53

אחר המחילה: הרמב"ם דיבר על הלשון העברית שדיברו בזמן המשנה, בהשפעת בני דורם,
מי אמר שיאמר שכן הוא גם לגבי עברית שמדוברת על ידי פוקרים וזו השפעתם, ולא
יראים ושלמים כבזמן המשנה?