דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

הנהגת הגרח"ק בהגהת לשון עברית (מגליון דברי שיח האחרון)

2024
44 15 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 14:49

    הרש"ר זה תרגום לעברית מהגרמנית שכתב בה

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 15:20
    1. הרמב"ם לא מדבר על לשון הקודש, בלשון הקודש אין אפשרות להוסיף מילים.
    2. אולי ר' חיים לא הכיר את המילה הזו.
      אבל נראה לי שעצם הניסוח 'כל חלקיק וחלקיק שבעולם' קצת משונה, אפשר לומר 'כל
      פרט בעולם' או 'כל יצור בעולם', המונח 'חלקיק' מתייחס לחלק קטן מתוך דבר גדול
      המורכב מחלקים קטנים המחוברים זה לזה, אבל לדוגמה על כדורים קטנים רבים
      שנמצאים בתוך קופסה לא שייך לקרוא להם 'חלקיקים', הם לא חלקים של שום דבר, הם
      חפצים נפרדים שנמצאים בתוך קופסה גדולה, כך גם על הבריאות שקיימות בעולם לא
      שייך לקרוא להם בשם 'חלקיקים'.
    3. הרש"ר הירש כידוע משתמש במילים מאוד מודרניות ועדכניות, הספרים שלו נכתבו
      לרוח התקופה ולהציל מההשכלה.

    [image: מעקב דואר]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    שולח
    הודעה על ידי
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    15:07:38

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 15:20
    1. הרמב"ם לא מדבר על לשון הקודש, בלשון הקודש אין אפשרות להוסיף מילים.
    2. אולי ר' חיים לא הכיר את המילה הזו.
      אבל נראה לי שעצם הניסוח 'כל חלקיק וחלקיק שבעולם' קצת משונה, אפשר לומר 'כל
      פרט בעולם' או 'כל יצור בעולם', המונח 'חלקיק' מתייחס לחלק קטן מתוך דבר גדול
      המורכב מחלקים קטנים המחוברים זה לזה, אבל לדוגמה על כדורים קטנים רבים
      שנמצאים בתוך קופסה לא שייך לקרוא להם 'חלקיקים', הם לא חלקים של שום דבר, הם
      חפצים נפרדים שנמצאים בתוך קופסה גדולה, כך גם על הבריאות שקיימות בעולם לא
      שייך לקרוא להם בשם 'חלקיקים'.
    3. הרש"ר הירש כידוע משתמש במילים מאוד מודרניות ועדכניות, הספרים שלו נכתבו
      לרוח התקופה ולהציל מההשכלה.

    [image: מעקב דואר]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    שולח
    הודעה על ידי
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    15:07:38

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 17:34
    1. הרמב"ם דיבר על לשה"ק. מדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, על כן
      ראיתי להביא כאן לשונו, בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה
      תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה
      ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית,
      כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
      שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של
      התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו
      נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון
      נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה
      לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים
      שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי
      לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם
      (החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל
      דור)".

    הרמב"ם כתב א"כ במפורש, שהלשון העברית מתפתחת במשך הדורות, ודרך החכם לדבר
    בלשון המודרנית.
    ומשמע שאין פסול לדבר במילים שהתחדשו בדורנו, ואפילו כשהמשמעות של המילה
    השתנתה משל התורה (כפי שמצינו גבי המילה "דשא", שמשמעותה בחומש שונה מדברי
    חכמים), או כשמדובר במילה חדשה לגמרי, על דרך 'לשון חכמים לחוד', שהיא "לשון
    שבדו חכמים מליבם", כלומר לשון "הסכמית", כדכתב הר"ן בריש נדרים:
    [image: image.png]

    1. אם כוונת הגרח"ק היתה מצד המשמעות, היה מעיר בלשון אחרת. ומדכתב ש"המילה
      משונה", משמע שהערתו מצד הסגנון הלשוני, כלומר שהמילה מחודשת. וכמו שהעיר
      בנוסח זה על המילה: אינסטינקט.
  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 17:34
    1. הרמב"ם דיבר על לשה"ק. מדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, על כן
      ראיתי להביא כאן לשונו, בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה
      תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה
      ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית,
      כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
      שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של
      התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו
      נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון
      נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה
      לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים
      שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי
      לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם
      (החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל
      דור)".

    הרמב"ם כתב א"כ במפורש, שהלשון העברית מתפתחת במשך הדורות, ודרך החכם לדבר
    בלשון המודרנית.
    ומשמע שאין פסול לדבר במילים שהתחדשו בדורנו, ואפילו כשהמשמעות של המילה
    השתנתה משל התורה (כפי שמצינו גבי המילה "דשא", שמשמעותה בחומש שונה מדברי
    חכמים), או כשמדובר במילה חדשה לגמרי, על דרך 'לשון חכמים לחוד', שהיא "לשון
    שבדו חכמים מליבם", כלומר לשון "הסכמית", כדכתב הר"ן בריש נדרים:
    [image: image.png]

    1. אם כוונת הגרח"ק היתה מצד המשמעות, היה מעיר בלשון אחרת. ומדכתב ש"המילה
      משונה", משמע שהערתו מצד הסגנון הלשוני, כלומר שהמילה מחודשת. וכמו שהעיר
      בנוסח זה על המילה: אינסטינקט.
    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:33

    באמת משמעות הרמב"ם כדברייך.
    אך מוזר לי, כי אם כן למה גדולי ישראל לא חיבבו בלשון המעטה את השפה העברית אם
    גם היא נחשבת ללשון הקודש.
    ולא משמע שזה היה רק בגלל שיוצרי השפה היו להם כוונות לא טובות.
    ובפרט במקומות שיוצרי השפה העברית עיוותו את משמעות השפה לכאן ולכאן בשונה
    מלשון המקרא וחז"ל.
    וצריך לעיין אם באמת יש מקור לכך בתורה או בחז"ל לרעיון של סיומת כפולה לחזק
    המשמעות כמו כאן שמוסיפים על המילה 'חלק' את הסיומת 'יק', כך 'חלקיק', כדי
    לחזק את משמעות ה'חלק', דהיינו חלק קטן, ומצאנו כך בעברית גם לגבי 'מריר'
    מ'מר', 'קריר' מ'קר', 'חמים' מ'חם', ועוד. אבל אני לא בטוח שיש לרעיון הזה
    מקור.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    19:22:24

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:33

    באמת משמעות הרמב"ם כדברייך.
    אך מוזר לי, כי אם כן למה גדולי ישראל לא חיבבו בלשון המעטה את השפה העברית אם
    גם היא נחשבת ללשון הקודש.
    ולא משמע שזה היה רק בגלל שיוצרי השפה היו להם כוונות לא טובות.
    ובפרט במקומות שיוצרי השפה העברית עיוותו את משמעות השפה לכאן ולכאן בשונה
    מלשון המקרא וחז"ל.
    וצריך לעיין אם באמת יש מקור לכך בתורה או בחז"ל לרעיון של סיומת כפולה לחזק
    המשמעות כמו כאן שמוסיפים על המילה 'חלק' את הסיומת 'יק', כך 'חלקיק', כדי
    לחזק את משמעות ה'חלק', דהיינו חלק קטן, ומצאנו כך בעברית גם לגבי 'מריר'
    מ'מר', 'קריר' מ'קר', 'חמים' מ'חם', ועוד. אבל אני לא בטוח שיש לרעיון הזה
    מקור.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    19:22:24

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:39

    דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר (משלי כז טו)
    רש"י: "ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
    מלבים: שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט.

    --

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
    https://nedar.im/FcCh

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:39

    דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר (משלי כז טו)
    רש"י: "ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
    מלבים: שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט.

    --

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
    https://nedar.im/FcCh

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41

    יפה, כזה מהר, לא ידעתי, מעניין אם יש עוד.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    19:40:49

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:33

    באמת משמעות הרמב"ם כדברייך.
    אך מוזר לי, כי אם כן למה גדולי ישראל לא חיבבו בלשון המעטה את השפה העברית אם
    גם היא נחשבת ללשון הקודש.
    ולא משמע שזה היה רק בגלל שיוצרי השפה היו להם כוונות לא טובות.
    ובפרט במקומות שיוצרי השפה העברית עיוותו את משמעות השפה לכאן ולכאן בשונה
    מלשון המקרא וחז"ל.
    וצריך לעיין אם באמת יש מקור לכך בתורה או בחז"ל לרעיון של סיומת כפולה לחזק
    המשמעות כמו כאן שמוסיפים על המילה 'חלק' את הסיומת 'יק', כך 'חלקיק', כדי
    לחזק את משמעות ה'חלק', דהיינו חלק קטן, ומצאנו כך בעברית גם לגבי 'מריר'
    מ'מר', 'קריר' מ'קר', 'חמים' מ'חם', ועוד. אבל אני לא בטוח שיש לרעיון הזה
    מקור.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    19:22:24

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41

    מי אמר שהם לא חיבבו?
    אומרים בשם הגרי"ח זוננפלד, שאב"י מחדש השפה העברית יקבל שכר טוב בשמים על כך
    שבזכותו רבים מדברים בעברית.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41

    מי אמר שהם לא חיבבו?
    אומרים בשם הגרי"ח זוננפלד, שאב"י מחדש השפה העברית יקבל שכר טוב בשמים על כך
    שבזכותו רבים מדברים בעברית.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:48

    החזון איש לא רצה שידברו בשפה עברית.
    היה צורך מיוחד להכניס את שפת העברית לישיבות בגלל בני ספרד שלא הבינו אידיש,
    אבל זה היה כמובן בדיעבד.
    אבל הוא לא ראה בזה שום מעלה רק חיסרון.
    גם כמעט כל גדולי ישראל אם לא כולם דיברו ומדברים בביתם באידיש, אילו היה
    בעברית איזו שהיא מעלה, ועל אחת כמה וכמה אם היתה נחשבת כלשון הקודש הם ודאי
    היו משתדלים להשתמש בה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    19:46:10

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41

    יפה, כזה מהר, לא ידעתי, מעניין אם יש עוד.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    19:40:49

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:49

    חבקוק ב ו
    וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט
    מלבים: "עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו,
    סגריר, חכליל, פרחח.

    איוב ל יב
    עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ
    מצודות:
    מצודת ציון
    "פרחח" - ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז"ל פרחי כהונה (מדות
    פ"ה) ונכפל הלמ"ד הפעל כמו ביום סגריר (משלי כז).
    מלבים: כמו פרח ואפרוח, ר"ל קטנים, או כמו פרוח תפרח הצרעת, מצורעים, ונכפלה
    למ"ד הפעל כמו סגריר עבטיט

    --

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
    https://nedar.im/FcCh

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:49

    חבקוק ב ו
    וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט
    מלבים: "עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו,
    סגריר, חכליל, פרחח.

    איוב ל יב
    עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ
    מצודות:
    מצודת ציון
    "פרחח" - ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז"ל פרחי כהונה (מדות
    פ"ה) ונכפל הלמ"ד הפעל כמו ביום סגריר (משלי כז).
    מלבים: כמו פרח ואפרוח, ר"ל קטנים, או כמו פרוח תפרח הצרעת, מצורעים, ונכפלה
    למ"ד הפעל כמו סגריר עבטיט

    --

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
    https://nedar.im/FcCh

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:52

    תודה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    19:52:18

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:49

    חבקוק ב ו
    וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט
    מלבים: "עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו,
    סגריר, חכליל, פרחח.

    איוב ל יב
    עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ
    מצודות:
    מצודת ציון
    "פרחח" - ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז"ל פרחי כהונה (מדות
    פ"ה) ונכפל הלמ"ד הפעל כמו ביום סגריר (משלי כז).
    מלבים: כמו פרח ואפרוח, ר"ל קטנים, או כמו פרוח תפרח הצרעת, מצורעים, ונכפלה
    למ"ד הפעל כמו סגריר עבטיט

    --

    בברכה,
    הרב מאיר פישהוף
    ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
    0548496050
    לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
    https://nedar.im/FcCh

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:52

    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41

    מי אמר שהם לא חיבבו?
    אומרים בשם הגרי"ח זוננפלד, שאב"י מחדש השפה העברית יקבל שכר טוב בשמים על כך
    שבזכותו רבים מדברים בעברית.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:53

    אחר המחילה: הרמב"ם דיבר על הלשון העברית שדיברו בזמן המשנה, בהשפעת בני דורם,
    מי אמר שיאמר שכן הוא גם לגבי עברית שמדוברת על ידי פוקרים וזו השפעתם, ולא
    יראים ושלמים כבזמן המשנה?

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:16

    בדיוק לכך כוונתי!

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:53

    אחר המחילה: הרמב"ם דיבר על הלשון העברית שדיברו בזמן המשנה, בהשפעת בני דורם,
    מי אמר שיאמר שכן הוא גם לגבי עברית שמדוברת על ידי פוקרים וזו השפעתם, ולא
    יראים ושלמים כבזמן המשנה?

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:16

    זו השאלה מה החילוק לענין יצירת שפה.
    מה ההיגיון בכך שצריכים דרגה מסויימת וכוונה טהורה בכדי להוסיף על לשון הקודש.
    הרי הרמב"ם כותב שזה תלוי איך שמדברים, ואם תכל'ס כך מדברים מה זה משנה.

    אבל כנראה באמת ב'לשון הקודש' לא לכל אחד יש את הכח להוסיף ולשנות בה מילים.
    הגע בעצמך, אם איזה עם מאומות העולם יתחיל לדבר בלשון הקודש ויעשה בו שינויים
    והוספות לפי טעמו גם זה ייחשב כלשון הקודש.
    מסתבר שהגדרת לשון הקודש גם לפי מה שכתב הרמב"ם שתלוי במה שמדברים בפועל, בכל
    זאת זה נקבע רק לפי מה שמדברים בפועל עם ישראל ואותם שהולכים בדרך התורה
    ומשתמשים בלשון הקודש לעשיית רצונו יתברך, ולא לפי איך שקבעו כל מיני פוקרים
    החפצים להידמות לאוה"ע ואין להם שום קשר לתורה וקדושת הלשון שלה.
    אשמח לשמוע מה דעתכם על הרעיון הזה?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    20:16:27

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:16

    בדיוק לכך כוונתי!

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:22

    כן, התכוונתי לומר הכל בביאור כוונתך.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    20:22:40

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:22

    כן, התכוונתי לומר הכל בביאור כוונתך.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    02.01.24,
    20:22:40

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:39

    בדומה לזה:
    ירקרק או אדמדם (ויקרא יג מט)
    וברש"י: ירקרק - ירוק שבירוקין. אדמדם - אדום שבאדומים.
    ובאבן עזרא: זה כפול לחסרון, וכן שחרחרת (שה"ש א, ו). וי"א הפך הדבר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:39

    בדומה לזה:
    ירקרק או אדמדם (ויקרא יג מט)
    וברש"י: ירקרק - ירוק שבירוקין. אדמדם - אדום שבאדומים.
    ובאבן עזרא: זה כפול לחסרון, וכן שחרחרת (שה"ש א, ו). וי"א הפך הדבר.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 21:34

    באוצה"ח יש ספר נפלא בענין. ושמו: 'בנין שלם - שפה ברורה'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 21:34

    באוצה"ח יש ספר נפלא בענין. ושמו: 'בנין שלם - שפה ברורה'.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:00

    דברי הרמב"ם כבר מבוארים בגמ' בסוטה מט' ע"ב "והאמר רבי בא"י לשון סורסי למה
    אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית" ומשמע דהלשון שנהגו לדבר באותו מקום שפיר
    דמי
    ושמא מה שהקפידו לא לדבר בעברית היא לאפוקי וכמדובר,
    לגבי הטענה שהקפידו לדבר באידיש, לא זכיתי להבין זאת וכי אידיש זו שפה קדושה?
    ולכאורה נגזרת מגרמנית בכלל,
    גוי שמדבר לשה"ק שפתו סרוחה וכדאמרינן בבמדבר רבה כ' יד' גבי בלעם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 21:34

    באוצה"ח יש ספר נפלא בענין. ושמו: 'בנין שלם - שפה ברורה'.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:09

    שימו לב ללשון הרמב"ם: "עיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו
    בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם... וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים
    השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם". הרי שכן הוא בכל שפה,
    שהדוברים בה הם המעצבים וקובעים אותה, ולא רק בלשה"ק. וכמו שבכל שפה, אין זה
    משנה מי הדוברים, כך בלשה"ק, אין זה משנה, גם אם הם רשעים.
    ולהוסיף, שאילו היה תנאי שבלשה"ק דווקא צדיקים יכולים לקבוע, היה הרמב"ם מוסיף
    ואומר זאת בפירוש, שחכמי המשנה הלכו לפי העבריים שהיו במקומן, משום שאותם
    העבריים היו צדיקים.
    אלא שבאמת, ההוספות המאוחרות הן לא חלק ממש מ"לשון הקודש", הלשון שבו ברא
    הקב"ה את העולם. כך מוכח מהר"ן בריש נדרים (הבאתי לעיל), שכתב גבי "לשון
    חכמים" שהיא "לשון הסכמית שבדו מליבם".

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:00

    דברי הרמב"ם כבר מבוארים בגמ' בסוטה מט' ע"ב "והאמר רבי בא"י לשון סורסי למה
    אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית" ומשמע דהלשון שנהגו לדבר באותו מקום שפיר
    דמי
    ושמא מה שהקפידו לא לדבר בעברית היא לאפוקי וכמדובר,
    לגבי הטענה שהקפידו לדבר באידיש, לא זכיתי להבין זאת וכי אידיש זו שפה קדושה?
    ולכאורה נגזרת מגרמנית בכלל,
    גוי שמדבר לשה"ק שפתו סרוחה וכדאמרינן בבמדבר רבה כ' יד' גבי בלעם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:12

    רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס' זיע"א, חתם סופר עה"ת, חומש בראשית, פרק יא'
    פסוק א'

    שפה אחת ודברים אחדים זה לה"ק. אין לתמוה שלה"ק אינינו ממולא ורחב כשארי
    הלשונות כמ"ש בח"ה בהקדמתו וקשה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא, לק"מ, כי כל
    בעל לשון אשר המציא לשונו לפי עת וזמן ההוא בשעת הפלגה, ושוב בכל דור ודור
    מתחדשים מלאכות וסחורות ופעולות ואפי' פירות ובהמות ע"י הרכבה, ובעלי אותו
    הלשון ממציאים להם שמות וגזרות ובנינים לפי העת והזמן והכל יקרא על שם הלשון
    ההוא, ע"ד משל אשכנז הוא ראש לאומה וללשון אשכנז, וכל מה שימציאו בני אומתו עד
    סוף הדור יקרא לשון אשכנז כי מה לי אשכנז הראשון שהמציא הלשון בתחלה או אשכנז
    האחרון הזה שמוסיף אלו המלות הכל בשם אשכנז יקרא,

    אך לשון הקודש יקרא על שם הממציא הראשון קדוש עליון ית"ש כמ"ש רמב"ן פ' כי תשא,
    וכל מה שהיה בראשית הבריאה והקב"ה דיבר בו או אפי' מה שנתוספו פעולות ומלאכות
    אח"כ והקב"ה דיבר מהם עם נביאיו הוא קרא שמם והוא לה"ק, אבל מה שלא דבר הקב"ה
    וקרא שמו ונתוספו פעולות ומלאכות ואם אפי' בעלי לה"ק דהיינו ישראל יקראו להם
    שמות במשנה וגמרא אינינו לשון הקודש מהקדוש ית"ש אלא לשון שבדו חכמים והבן זה.
    [פק"ח]'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:12

    רבי משה סופר מפרשבורג 'החת"ס' זיע"א, חתם סופר עה"ת, חומש בראשית, פרק יא'
    פסוק א'

    שפה אחת ודברים אחדים זה לה"ק. אין לתמוה שלה"ק אינינו ממולא ורחב כשארי
    הלשונות כמ"ש בח"ה בהקדמתו וקשה יציבא בארעא וגיורא בשמי שמיא, לק"מ, כי כל
    בעל לשון אשר המציא לשונו לפי עת וזמן ההוא בשעת הפלגה, ושוב בכל דור ודור
    מתחדשים מלאכות וסחורות ופעולות ואפי' פירות ובהמות ע"י הרכבה, ובעלי אותו
    הלשון ממציאים להם שמות וגזרות ובנינים לפי העת והזמן והכל יקרא על שם הלשון
    ההוא, ע"ד משל אשכנז הוא ראש לאומה וללשון אשכנז, וכל מה שימציאו בני אומתו עד
    סוף הדור יקרא לשון אשכנז כי מה לי אשכנז הראשון שהמציא הלשון בתחלה או אשכנז
    האחרון הזה שמוסיף אלו המלות הכל בשם אשכנז יקרא,

    אך לשון הקודש יקרא על שם הממציא הראשון קדוש עליון ית"ש כמ"ש רמב"ן פ' כי תשא,
    וכל מה שהיה בראשית הבריאה והקב"ה דיבר בו או אפי' מה שנתוספו פעולות ומלאכות
    אח"כ והקב"ה דיבר מהם עם נביאיו הוא קרא שמם והוא לה"ק, אבל מה שלא דבר הקב"ה
    וקרא שמו ונתוספו פעולות ומלאכות ואם אפי' בעלי לה"ק דהיינו ישראל יקראו להם
    שמות במשנה וגמרא אינינו לשון הקודש מהקדוש ית"ש אלא לשון שבדו חכמים והבן זה.
    [פק"ח]'.

    תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:12

    פרטים נוספים בחוברת בנין שלם
    למעוניין כאן בקישור
    https://drive.google.com/file/d/1kuoX0LRvgWHpVVfIRHAq33EO-LzaEqnW/view
    עימוד: הרב יואל שילה (נראה לי..)

  • חופ"ק

    2024
    22
    0 הצבעות
    22 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/01/2024 09:26 או לציין בהערה למה המילה מתייחסת (כמו בדוגמה ששלחתי לך בפרטי)
  • לבקיאים בזה"ק

    2024
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2024 12:58 ח"ג כג: מאן דקאים בליליא למלעי באורייתא, אורייתא קא מודעא ליה חוביה, ולא באורח דינא, אלא כאימא דאודעא לברה במלה רכיך, והוא לא אנשי ליה, ותב בתיובתא קמי מאריה.
  • ניסוח לשון

    2024
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/02/2024 14:53 היוצא מכל זה, שתציין בפעם הראשונה, ותמליץ על שינוי, ואם יסכים תוכל לשנות הכל בבת אחת אח"כ. חשוב לציין, שלפעמים העורך מכתיב למחבר את הסגנון שלו. ועושה בקובץ כבשלו. ראיתי מחברים רבים שנתנו דוגמא לעורך ועזבו אותו כי השתלט ונהג בו כבעל הבית. חשוב מאד לתאם ציפיות וככל שניתן לשאול את בעל הבית. ישנם מחברים שלא מעונינים להתעסק עם זה וסומכים על העורך. מצויין. אבל תבדוק. העצה הזאת שווה זהב, בעיני. --
  • דקדוק לשון

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 15/05/2024 00:07 שייכות [מעות זה לשון נקבה] ב-יום שלישי, 14 במאי 2024 בשעה 23:50:34 UTC+3, [email protected] כתב/ה:
  • לבקיאים בזוה"ק

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 16/06/2024 10:37 התגובה של עט סופר בוצעה דרך Gmail https://www.google.com/gmail/about/?utm_source=gmail-in-product&utm_medium=et&utm_campaign=emojireactionemail#app קבצים מצורפים: file-0
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 10/07/2024 12:38 תפתח את כל הפרק שם
  • תרגום ללא עברית כלל

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 10:11 צריך עזרה לתרגם משפט זה בלי עברית כלל תודה רבה "עס איז דא צוגעשטעלט הערליכע סיינס מיט שטארקע מעסעדזשעס אז די ווענט אין תלמוד תורה זאל מיטלעבן דערמיט."
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 10/12/2024 10:23 --

0

מחובר

793

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים