הנהגת הגרח"ק בהגהת לשון עברית (מגליון דברי שיח האחרון)
-
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 15:20
- הרמב"ם לא מדבר על לשון הקודש, בלשון הקודש אין אפשרות להוסיף מילים.
- אולי ר' חיים לא הכיר את המילה הזו.
אבל נראה לי שעצם הניסוח 'כל חלקיק וחלקיק שבעולם' קצת משונה, אפשר לומר 'כל
פרט בעולם' או 'כל יצור בעולם', המונח 'חלקיק' מתייחס לחלק קטן מתוך דבר גדול
המורכב מחלקים קטנים המחוברים זה לזה, אבל לדוגמה על כדורים קטנים רבים
שנמצאים בתוך קופסה לא שייך לקרוא להם 'חלקיקים', הם לא חלקים של שום דבר, הם
חפצים נפרדים שנמצאים בתוך קופסה גדולה, כך גם על הבריאות שקיימות בעולם לא
שייך לקרוא להם בשם 'חלקיקים'. - הרש"ר הירש כידוע משתמש במילים מאוד מודרניות ועדכניות, הספרים שלו נכתבו
לרוח התקופה ולהציל מההשכלה.
[image: מעקב דואר]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
שולח
הודעה על ידי
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
15:07:38 -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 15:20
- הרמב"ם לא מדבר על לשון הקודש, בלשון הקודש אין אפשרות להוסיף מילים.
- אולי ר' חיים לא הכיר את המילה הזו.
אבל נראה לי שעצם הניסוח 'כל חלקיק וחלקיק שבעולם' קצת משונה, אפשר לומר 'כל
פרט בעולם' או 'כל יצור בעולם', המונח 'חלקיק' מתייחס לחלק קטן מתוך דבר גדול
המורכב מחלקים קטנים המחוברים זה לזה, אבל לדוגמה על כדורים קטנים רבים
שנמצאים בתוך קופסה לא שייך לקרוא להם 'חלקיקים', הם לא חלקים של שום דבר, הם
חפצים נפרדים שנמצאים בתוך קופסה גדולה, כך גם על הבריאות שקיימות בעולם לא
שייך לקרוא להם בשם 'חלקיקים'. - הרש"ר הירש כידוע משתמש במילים מאוד מודרניות ועדכניות, הספרים שלו נכתבו
לרוח התקופה ולהציל מההשכלה.
[image: מעקב דואר]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
שולח
הודעה על ידי
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
15:07:38תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 17:34
- הרמב"ם דיבר על לשה"ק. מדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, על כן
ראיתי להביא כאן לשונו, בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה
תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה
ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית,
כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של
התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו
נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון
נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה
לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים
שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי
לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם
(החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל
דור)".
הרמב"ם כתב א"כ במפורש, שהלשון העברית מתפתחת במשך הדורות, ודרך החכם לדבר
בלשון המודרנית.
ומשמע שאין פסול לדבר במילים שהתחדשו בדורנו, ואפילו כשהמשמעות של המילה
השתנתה משל התורה (כפי שמצינו גבי המילה "דשא", שמשמעותה בחומש שונה מדברי
חכמים), או כשמדובר במילה חדשה לגמרי, על דרך 'לשון חכמים לחוד', שהיא "לשון
שבדו חכמים מליבם", כלומר לשון "הסכמית", כדכתב הר"ן בריש נדרים:
[image: image.png]- אם כוונת הגרח"ק היתה מצד המשמעות, היה מעיר בלשון אחרת. ומדכתב ש"המילה
משונה", משמע שהערתו מצד הסגנון הלשוני, כלומר שהמילה מחודשת. וכמו שהעיר
בנוסח זה על המילה: אינסטינקט.
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 17:34
- הרמב"ם דיבר על לשה"ק. מדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, על כן
ראיתי להביא כאן לשונו, בתוספת ביאורים שלי בתוך סוגריים: "אומרם בכל המשנה
תרם ותורם ויתרום – בעלי הלשון (המדקדקים, חוקרי הלשון) האחרונים מקשין על זה
ואומרים כי השורש: הרים ומרים וירים (שכך איתא בחומש). וזו אינה קושיא אמתית,
כיון שעיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו בעלי אותו הלשון ומה
שנשמע מהם, ואלו בעלי המשנה בלא ספק עבריים היו במקומן (במקום מגוריהם של
התנאים דרו דוברי עברית) רצוני לומר בארץ הצבי (א"י), ונשמע מהם לשון תרם ובו
נשתמשו (התנאים שמעו מדוברי העברית: "תרומה", ולכן נשתמשו בלשון זו, כי הלשון
נקבעת עפ"י דוברי השפה באותו דור), הנה זו ראיה שהוא מקובל בלשון ושזו המלה
לשון מלשונות העבריים. ועל זה הדרך תהיה תשובתך לכל מי שיאמר מן האחרונים
שלשון המשנה אינו צח או שהם נשתמשו במלות שאינן כראוי בלשון. וזה העיקר שזכרתי
לך אמיתי אצל החכמים השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם
(החכמים השלמים מדברים לא רק בלשון התורה שבכתב, אלא בלשונות שנתחדשו בכל
דור)".
הרמב"ם כתב א"כ במפורש, שהלשון העברית מתפתחת במשך הדורות, ודרך החכם לדבר
בלשון המודרנית.
ומשמע שאין פסול לדבר במילים שהתחדשו בדורנו, ואפילו כשהמשמעות של המילה
השתנתה משל התורה (כפי שמצינו גבי המילה "דשא", שמשמעותה בחומש שונה מדברי
חכמים), או כשמדובר במילה חדשה לגמרי, על דרך 'לשון חכמים לחוד', שהיא "לשון
שבדו חכמים מליבם", כלומר לשון "הסכמית", כדכתב הר"ן בריש נדרים:
[image: image.png]- אם כוונת הגרח"ק היתה מצד המשמעות, היה מעיר בלשון אחרת. ומדכתב ש"המילה
משונה", משמע שהערתו מצד הסגנון הלשוני, כלומר שהמילה מחודשת. וכמו שהעיר
בנוסח זה על המילה: אינסטינקט.
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:33
באמת משמעות הרמב"ם כדברייך.
אך מוזר לי, כי אם כן למה גדולי ישראל לא חיבבו בלשון המעטה את השפה העברית אם
גם היא נחשבת ללשון הקודש.
ולא משמע שזה היה רק בגלל שיוצרי השפה היו להם כוונות לא טובות.
ובפרט במקומות שיוצרי השפה העברית עיוותו את משמעות השפה לכאן ולכאן בשונה
מלשון המקרא וחז"ל.
וצריך לעיין אם באמת יש מקור לכך בתורה או בחז"ל לרעיון של סיומת כפולה לחזק
המשמעות כמו כאן שמוסיפים על המילה 'חלק' את הסיומת 'יק', כך 'חלקיק', כדי
לחזק את משמעות ה'חלק', דהיינו חלק קטן, ומצאנו כך בעברית גם לגבי 'מריר'
מ'מר', 'קריר' מ'קר', 'חמים' מ'חם', ועוד. אבל אני לא בטוח שיש לרעיון הזה
מקור.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:22:24 - הרמב"ם דיבר על לשה"ק. מדובר בנושא בעל חשיבות רבה שרבים טועים בו, על כן
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:33
באמת משמעות הרמב"ם כדברייך.
אך מוזר לי, כי אם כן למה גדולי ישראל לא חיבבו בלשון המעטה את השפה העברית אם
גם היא נחשבת ללשון הקודש.
ולא משמע שזה היה רק בגלל שיוצרי השפה היו להם כוונות לא טובות.
ובפרט במקומות שיוצרי השפה העברית עיוותו את משמעות השפה לכאן ולכאן בשונה
מלשון המקרא וחז"ל.
וצריך לעיין אם באמת יש מקור לכך בתורה או בחז"ל לרעיון של סיומת כפולה לחזק
המשמעות כמו כאן שמוסיפים על המילה 'חלק' את הסיומת 'יק', כך 'חלקיק', כדי
לחזק את משמעות ה'חלק', דהיינו חלק קטן, ומצאנו כך בעברית גם לגבי 'מריר'
מ'מר', 'קריר' מ'קר', 'חמים' מ'חם', ועוד. אבל אני לא בטוח שיש לרעיון הזה
מקור.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:22:24תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:39
דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר (משלי כז טו)
רש"י: "ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
מלבים: שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט.--
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcCh -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:39
דֶּלֶף טוֹרֵד בְּיוֹם סַגְרִיר (משלי כז טו)
רש"י: "ביום סגריר" - יום הגשם שהכל נסגרים בבתיהם
מלבים: שבני אדם נסגרים בבתיהם, ולמ"ד הפעל כפול, כמו פרחח, עבטיט.--
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcChתאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41
יפה, כזה מהר, לא ידעתי, מעניין אם יש עוד.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:40:49 -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:33
באמת משמעות הרמב"ם כדברייך.
אך מוזר לי, כי אם כן למה גדולי ישראל לא חיבבו בלשון המעטה את השפה העברית אם
גם היא נחשבת ללשון הקודש.
ולא משמע שזה היה רק בגלל שיוצרי השפה היו להם כוונות לא טובות.
ובפרט במקומות שיוצרי השפה העברית עיוותו את משמעות השפה לכאן ולכאן בשונה
מלשון המקרא וחז"ל.
וצריך לעיין אם באמת יש מקור לכך בתורה או בחז"ל לרעיון של סיומת כפולה לחזק
המשמעות כמו כאן שמוסיפים על המילה 'חלק' את הסיומת 'יק', כך 'חלקיק', כדי
לחזק את משמעות ה'חלק', דהיינו חלק קטן, ומצאנו כך בעברית גם לגבי 'מריר'
מ'מר', 'קריר' מ'קר', 'חמים' מ'חם', ועוד. אבל אני לא בטוח שיש לרעיון הזה
מקור.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:22:24 -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:48
החזון איש לא רצה שידברו בשפה עברית.
היה צורך מיוחד להכניס את שפת העברית לישיבות בגלל בני ספרד שלא הבינו אידיש,
אבל זה היה כמובן בדיעבד.
אבל הוא לא ראה בזה שום מעלה רק חיסרון.
גם כמעט כל גדולי ישראל אם לא כולם דיברו ומדברים בביתם באידיש, אילו היה
בעברית איזו שהיא מעלה, ועל אחת כמה וכמה אם היתה נחשבת כלשון הקודש הם ודאי
היו משתדלים להשתמש בה.[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:46:10 -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:41
יפה, כזה מהר, לא ידעתי, מעניין אם יש עוד.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:40:49תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:49
חבקוק ב ו
וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט
מלבים: "עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו,
סגריר, חכליל, פרחח.איוב ל יב
עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ
מצודות:
מצודת ציון
"פרחח" - ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז"ל פרחי כהונה (מדות
פ"ה) ונכפל הלמ"ד הפעל כמו ביום סגריר (משלי כז).
מלבים: כמו פרח ואפרוח, ר"ל קטנים, או כמו פרוח תפרח הצרעת, מצורעים, ונכפלה
למ"ד הפעל כמו סגריר עבטיט--
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcCh -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:49
חבקוק ב ו
וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט
מלבים: "עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו,
סגריר, חכליל, פרחח.איוב ל יב
עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ
מצודות:
מצודת ציון
"פרחח" - ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז"ל פרחי כהונה (מדות
פ"ה) ונכפל הלמ"ד הפעל כמו ביום סגריר (משלי כז).
מלבים: כמו פרח ואפרוח, ר"ל קטנים, או כמו פרוח תפרח הצרעת, מצורעים, ונכפלה
למ"ד הפעל כמו סגריר עבטיט--
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcChתאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:52
תודה.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
19:52:18 -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 19:49
חבקוק ב ו
וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט
מלבים: "עבטיט". מענין והעבטת גוים רבים, ושרשו עבט, ונכפל למ"ד הפעל כמו,
סגריר, חכליל, פרחח.איוב ל יב
עַל יָמִין פִּרְחַח יָקוּמוּ
מצודות:
מצודת ציון
"פרחח" - ענינו מי שהתחיל לצמוח ולהפריח שער זקנו ובדרז"ל פרחי כהונה (מדות
פ"ה) ונכפל הלמ"ד הפעל כמו ביום סגריר (משלי כז).
מלבים: כמו פרח ואפרוח, ר"ל קטנים, או כמו פרוח תפרח הצרעת, מצורעים, ונכפלה
למ"ד הפעל כמו סגריר עבטיט--
בברכה,
הרב מאיר פישהוף
ממלכת התורה והחסד בארץ הקודש (ע"ר)
0548496050
לרשת ישיבות מתיקות התורה - לחץ כאן
https://nedar.im/FcCh -
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:16
זו השאלה מה החילוק לענין יצירת שפה.
מה ההיגיון בכך שצריכים דרגה מסויימת וכוונה טהורה בכדי להוסיף על לשון הקודש.
הרי הרמב"ם כותב שזה תלוי איך שמדברים, ואם תכל'ס כך מדברים מה זה משנה.אבל כנראה באמת ב'לשון הקודש' לא לכל אחד יש את הכח להוסיף ולשנות בה מילים.
הגע בעצמך, אם איזה עם מאומות העולם יתחיל לדבר בלשון הקודש ויעשה בו שינויים
והוספות לפי טעמו גם זה ייחשב כלשון הקודש.
מסתבר שהגדרת לשון הקודש גם לפי מה שכתב הרמב"ם שתלוי במה שמדברים בפועל, בכל
זאת זה נקבע רק לפי מה שמדברים בפועל עם ישראל ואותם שהולכים בדרך התורה
ומשתמשים בלשון הקודש לעשיית רצונו יתברך, ולא לפי איך שקבעו כל מיני פוקרים
החפצים להידמות לאוה"ע ואין להם שום קשר לתורה וקדושת הלשון שלה.
אשמח לשמוע מה דעתכם על הרעיון הזה?[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
20:16:27 -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:22
כן, התכוונתי לומר הכל בביאור כוונתך.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
20:22:40 -
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 20:22
כן, התכוונתי לומר הכל בביאור כוונתך.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
02.01.24,
20:22:40 -
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:00
דברי הרמב"ם כבר מבוארים בגמ' בסוטה מט' ע"ב "והאמר רבי בא"י לשון סורסי למה
אלא אי לשון הקודש אי לשון יוונית" ומשמע דהלשון שנהגו לדבר באותו מקום שפיר
דמי
ושמא מה שהקפידו לא לדבר בעברית היא לאפוקי וכמדובר,
לגבי הטענה שהקפידו לדבר באידיש, לא זכיתי להבין זאת וכי אידיש זו שפה קדושה?
ולכאורה נגזרת מגרמנית בכלל,
גוי שמדבר לשה"ק שפתו סרוחה וכדאמרינן בבמדבר רבה כ' יד' גבי בלעם.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2024 22:09
שימו לב ללשון הרמב"ם: "עיקר כל הלשון מן הלשונות הוא חוזר למה שמדברים בו
בעלי אותו הלשון ומה שנשמע מהם... וזה העיקר שזכרתי לך אמיתי אצל החכמים
השלמים המדברים על הדברים הכוללים כל הלשונות כולם". הרי שכן הוא בכל שפה,
שהדוברים בה הם המעצבים וקובעים אותה, ולא רק בלשה"ק. וכמו שבכל שפה, אין זה
משנה מי הדוברים, כך בלשה"ק, אין זה משנה, גם אם הם רשעים.
ולהוסיף, שאילו היה תנאי שבלשה"ק דווקא צדיקים יכולים לקבוע, היה הרמב"ם מוסיף
ואומר זאת בפירוש, שחכמי המשנה הלכו לפי העבריים שהיו במקומן, משום שאותם
העבריים היו צדיקים.
אלא שבאמת, ההוספות המאוחרות הן לא חלק ממש מ"לשון הקודש", הלשון שבו ברא
הקב"ה את העולם. כך מוכח מהר"ן בריש נדרים (הבאתי לעיל), שכתב גבי "לשון
חכמים" שהיא "לשון הסכמית שבדו מליבם".מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות