תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 09:37 ים של שלמה מסכת יבמות פרק ד סימן יח ובענין המורדות כתב הגאון מהרא"י (ת"ה שם) וז"ל, היכא שהיא רוצת לשבת עגונה, ואינ' רוצה לא לייבום ולא לחלוץ, והיבם חפץ לחלוץ, כתקנות הקהילות, דין זה חלוק על שני דרכים, הא', אם אינה חפיצה בחליצה, מפני שהיא בושה בדבר, כי נחשב לה גנאי, או משום דסניא לי', וקשה עליה להיו' שפלה ונכנעת לו, דכי האי גוונא מפורסם במרדכי (סימן כ"ג) בשם מור"ם, כדלעיל, דדינא, דמורדת אית לה

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:01 לר"ן על הרי"ף

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:21 צודק, המסר מתאים לחב"ד. אבל לא מצאתי שם (בחיפוש קליל, לא השקעתי). ראה קובץ המצורף. הנה דוגמא מהבן איש חי, בחיפוש קליל כנ"ל בן איש חי שנה ראשונה פרשת לך לך והנה ידוע שישראל נשמתם חצובה מתחת כסא הכבוד שהוא עולם הבריאה בסוד ברוך אלהינו שבראנו לכבודו, ששם מאיר שם אל שדי שהוא משולש כל שליש מספר חסד גדול, ולכן אם ישראל יהיו שלמים בעבודה באהבה משולשת שיהיה להם בעבודת השי"ת, אהבה בכונה, אהבה בדבור, אהבה במעשה, אז יאיר בהם שם אל שדי שהוא חשבון משולש כל שליש מספר חסד גדול, כי האהבה היא מצד החסד בסוד זרע אברהם אוהבי, וגם שם ה"ס הגדולה, לכך יאיר בהם אל שדי שהוא ג"פ חסד גדול בנר"ן שלהם,* ועל שילוש זה רמז להם כמ"ש והייתם לי סגולה, דוגמת הסגו"ל שהוא נקודת החסד והוא משולש בשלש נקודות:* וידוע הוא דשלימות העבודה בשלשה פעמים אהבה הנז' רמוזה באותיות שלפני שם הוי"ה שהם כוז"ו שמספרם ג"פ אהבה. ובזה פרשתי הפסוק אחרי ה' אלהיכם תלכו, כי כוז"ו שהם מספר ג"פ אהבה אחרי אותיות שם הוי"ה באלפ"א בית"א. ובזה יובן בס"ד הרמז כאן אני אל שדי שהוא שם המאיר בבריאה שהוא משולש בג"פ חסד גדול, לכן התהלך לפני, כלומר באותיות שהם לפני שמי שהם מספר ג"פ אהבה שהוא בסוד החסד הגדול, ובזה תהיה תמים בהארת אל שדי. ומאחר שאנחנו צריכין לעבוד את השי"ת ולקיים מצותיו בשלשה פעמים אהבה שהם בכוונה ובדיבור ובמעשה. לכן הציצית שהוא זכר לכל מצות ה' עושין בו ט"ל כריכות לרמוז שאנחנו צריכין לראותו לזכור בו מצות ה' באהבה משולשת בכונה ובדבור ובמעשה, ולכך נקרא טלית שהוא ט"ל ת"י והיינו ט"ל רמז לט"ל הנז' ות"י הוא מספר קדוש שימשך לנו קדושה ממצוה זו של ט"ל כריכות הציציות, כי אין לנו השגה אלא בציציות שבטלית ולא בגוף הטלית עצמו: קבצים מצורפים: חבד על סגול.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 11:52 יפה מאוד ככה בא נאמר שאם אין פירוט של שמות הספרים, אז בגדול אין מה לשפר כאן, בנוסף אני משער שהוא מצרף לקו"ח הנפלאים גם דוגמאות, ואז לא כ"כ רלוונטי ההתנסחות המפולפלת של ה"נסיון", כי עוברים מיד להסתכל על הדוגמאות ושם הכל נבחן

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 13:52 אולי תחפש באוצה"ח במלה "ניקוד"

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 14:05 גם אם התרגום אינו מדוייק, תוכל אחר כך להעביר לעוד אדם לבדיקה, אחרי שכבר יש חלק מתורגם.

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 14:09 לעת עתה, נראה שרק בחת"ס מובא ענין זה. הרב שושנים - עיין נא בחס"ס המצויין לעיל. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 19:29 קבצים מצורפים: טיימר עבודות C9.xlsm

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 19:39 ראה במכלול המקום הידוע כיום כקבר דוד המלך, נקבע על פי מסורת בת כאלף שנים לערך, המזהה את מקום הקבר דווקא בהר ציון, סמוך לחומה הדרומית של העיר העתיקה. בין המקורות: רשימות מסע מהרב מנחם ב"ר ציון (שנת ד'תתקע"ה https://www.hamichlol.org.il/ד'תתקע"ה, 1214 https://www.hamichlol.org.il/1214-1215 https://www.hamichlol.org.il/1215), ספר מסעות בנימין https://www.hamichlol.org.il/מסעות_בנימין [11] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-11, רשימות מסע תלמיד הרמב"ן, רבי משה חגיז https://www.hamichlol.org.il/משה_חגיז [12] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-12 בשם האר"י https://www.hamichlol.org.il/האר"י, תשובות רדב"ז https://www.hamichlol.org.il/רדב"ז[13] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-13 , מהר"ם בן חביב https://www.hamichlol.org.il/מהר"ם_בן_חביב [14] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-14. במהלך השנים, התקבע הזיהוי בין יהודי ירושלים. רבנים רבים שביקרו בארץ ישראל נהגו לפקוד את האתר, ואף היו שחיברו תפילות מיוחדות ל"השתטחות https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=השתטחות_על_קברי_צדיקים&action=edit&redlink=1" על הקבר.[15] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-15 ברשימת מסע מתלמיד הרמב"ן[16] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-16 ור' אשתורי הפרחי https://www.hamichlol.org.il/אשתורי_הפרחי [17] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-17 האתר מוזכר כאוהל דוד המוזכר בדברי הימים,[18] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-18 בו שיכן דוד המלך את ארון הקודש עד בניית בית המקדש. בקומה התחתונה של הבניין עומד סרקופג https://www.hamichlol.org.il/סרקופג מכוסה ב פרוכת https://www.hamichlol.org.il/פרוכת_(בית_כנסת), המזוהה כקברו של דוד המלך. עד שנת 2007 עמדו על הקבר כתרי תורה שהובאו מקהילות יהודיות שנכחדו בשואה https://www.hamichlol.org.il/השואה, אך אלה נגנבו ונעלמו. החוקר ריימון וייל https://www.hamichlol.org.il/ריימון_וייל, הארכאולוג היהודי הראשון שערך חפירות בארץ ישראל, זיהה את קבר דוד באתר חצוב אותו חשף בשנים 1913 ו-1914 בעיר דוד https://www.hamichlol.org.il/עיר_דוד סמוך למעבר נקבת השילוח https://www.hamichlol.org.il/נקבת_השילוח תחת חומת העיר מתחילת בית שני.[51] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-אכן-51 על תהליך התקבלותו של זיהוי זה ולאחר מכן דחייתו בידי המחקר כתב ד"ר יואל אליצור https://www.hamichlol.org.il/יואל_אליצור_(חוקר_מדעי_היהדות) כשלטענתו שינוי הלוך הרוח היה תלוי יותר בסיבות שאינן מחקריות ובנסיבות התקופה.[51] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-אכן-51 אין ספק שמדובר באתר קבורה קדום שחלקו נפגע בידי חציבה מאוחרת בימי בית שני https://www.hamichlol.org.il/תקופת_בית_שני ובמיוחד בימי הורדוס https://www.hamichlol.org.il/הורדוס ואחרי כן תחת השלטון הרומי. זיהוי של וייל מתאים למתואר בספר עזרא ונחמיה: ”...וְאֵת חוֹמַת בְּרֵכַת הַשֶּׁלַח לְגַן הַמֶּלֶךְ וְעַד הַמַּעֲלוֹת הַיּוֹרְדוֹת מֵעִיר דָּוִיד. {ס} אַחֲרָיו הֶחֱזִיק נְחֶמְיָה בֶן עַזְבּוּק שַׂר חֲצִי פֶּלֶךְ בֵּית צוּר: עַד נֶגֶד קִבְרֵי דָוִיד...” דבריו מתאימים גם לנאמר בתלמוד בשם רבי עקיבא https://www.hamichlol.org.il/רבי_עקיבא על המסורת לגבי מיקום קברי המלכים וקבר דוד בעיר, שנותרו עם תכולתם עד ימי מרד בר כוכבא https://www.hamichlol.org.il/מרד_בר_כוכבא : ”קבר שהקיפתו העיר... מפנין אותו. כל הקברות מתפנין, חוץ מקבר המלך ומקבר הנביא. רבי עקיבא אומר: אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין! אמרו לו: והלא קבר בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהן אדם מעולם? אמר להם: משם ראיה?! מחילה הייתה להן והייתה מוציאה טומאה לנחל קדרון.” ואכן נמצאו קברים עתיקים של עשירי ירושלים שפונו מתכולתם בימי בית שני.[54] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-54 שארל קלרמון-גנו https://www.hamichlol.org.il/שארל_קלרמון-גנו שיער שהטיית נקבת השילוח בעיקול רחב מן הקו הישר והקצר נועדה לעקוף פגיעה בקברים, וריימון וייל ראה בכך הוכחה נוספת לזיהוי מקום זה כקבר דוד והמלכים.[51] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-אכן-51 [55] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-55 זיהויו של וייל נתקבל תחילה על ידי כל החוקרים בימיו.[56] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-56 בשנת 1948 (ה'תש"ח https://www.hamichlol.org.il/ה'תש"ח) פרסם שמואל ייבין https://www.hamichlol.org.il/שמואל_ייבין שני מאמרים ובהם החל לפקפק בזיהוי, מפני שסבר שקברי המלכים היו צריכים להיות בתוך העיר קרוב יותר לארמון המלוכה, ולפיכך אולי באזור הר ציון ("הגבעה המערבית"). [51] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-אכן-51 [57] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-57 אחריו הגיעו מפקפקים נוספים, מסיבות שונות:[51] https://www.hamichlol.org.il/קבר_דוד_המלך#cite_note-אכן-51 אימוץ השערות אחרות לגבי העיקול של נקבת השילוח (עם השנים נדחו השערות אלו והדבר נותר כחידה לא פתורה) העיקול השני בנקבת השילוח אינו מוסבר בהימנעות מפגיעה בקבר דוד. חציבה קדומה (לא ברור מאיזו תקופה) סמוכה לקברים אלו, שהיו נמנעים ממנה אילו היה מדובר בקבר דוד. חציבת חדר הקבורה האמור נעשה ברשלנות שאינה יאה למלך, ואף פשוטה יותר מאשר הקברים החצובים האחרים סביב, בעיר הקברים הקדומה של ירושלים מאותה תקופה לערך.

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 20:23 תודה רבה [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 03.06.24, 20:23:46

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 22:21 תודה לכל המשיבים ב-יום שני, 3 ביוני 2024 בשעה 21:55:34 UTC+3, יחידה ליחדך כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 22:24 ספר שמרן הבית יוסף זי"ע העניק לו הסכמה! -- ההדרה ועריכת ספרים

תאריך ההודעה המקורית: 03/06/2024 23:46 אמת

תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:06 תודה, אבל בטח יש לזה מקור קדום יותר. הלל מצראה בלשון הראשונים הכוונה לכל ההלל כפי שכתב רש"י (ברכות נו.): הללא מצראה - הלל שאנו קורין בפסח, לפי שיש הלל אחר הקרוי הלל הגדול, קורין לזה הלל המצרי. וכן כותבים הרבה ראשונים שעל הרביעי יאמר הלל המצרי.

תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:06 קלדנית בבי"ש 0533181955 מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:19 מצטרף להצעה של הרב ארי, אלא שיש להוסיף מרכאות במילת שבטים הראשונה. אגב כדאי לסמן קו לפני המילים 'אילין', ואם לא אז לכאורה עדיף בלי פסיק: אמר רבי חייא, תרי זמני כתיב 'שבטים' (תהלים קכב, ד), אלא 'ששם עלו שבטים' אלין שבטין דלתתא , 'שבטי יה' אלין שבטין דלעילא.

תאריך ההודעה המקורית: 04/06/2024 00:31 שים לב להטעות עסקעלעטע"ר ולא סעקעלעטע"ר       From: [email protected] [[email protected]] Sent: Monday, June 3, 2024 4:38 PM To: הבית לעורך התורני [[email protected]] Subject: Re: [הבית לעורך התורני] תרגום מאידיש   יישר כוח לרב המהדיר שליט"א על הענות המהירה, עזרת לי מאד. ב-יום שני, 3 ביוני 2024 בשעה 23:35:49 UTC+3, מהדיר ספרים כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 19/05/2024 19:19 לאמיתו של דבר הענין גם מבואר... ב-יום ראשון, 19 במאי 2024 בשעה 11:23:47 UTC+3, גמ"ח כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 07/05/2024 13:21 התרגום "אבוד" הוא מדוייק. (אמנם יש מילים באידיש עם תוספת טעם ועסיסיות שאי אפשר להעביר לעברית. אז גם כאן יתכן שיש תוספת, כמו אבוד לגמרי, משהו כזה. לא בטוח. אבל אין מקרא יוצא מידי פשוטו, והתרגום אבוד - הוא מדוייק).

תאריך ההודעה המקורית: 26/02/2024 18:54 בגד תחתון, להבדיל מאויבער שלאק שהוא בגד עליון, (כדחזינן בגמ' שבת ועוש שהיהב להם בגד עליון ותחתון) והרבה כתבו אונטער שלאג. או אונטרשלאגן ובכתר ראש מביא זאת לענין כנפות הציצית ששמים תחתיהם עוד בד (וכ"ה בתהלה לדוד סי' יא אות ט). וכן בכמה ספרים מפרשים זאת חלק פנימי של בגד. מאת: [email protected] -- צבי קופמן עורך תורני מומחה כל סגנונות העריכה והכתיבה התורנית [email protected] 0584005027