תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 21:21 יש מאמר נפלא על כך בספר דברי אמונה אידיש - תולדות אהרן זצ"ל פרשת וישב

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 21:24 כדי לקבל הצעת מחיר צריך יותר פרטים, למשל אם יש לך גלופות או לא, כמה הטבעות יש, עובי נייר (לפעמים 200 עמודים עושים יותר עבה), ועוד. אפשר לקבל הצעת מחיר הכי זולה והכי איכותית, אצל ידיד שלי, הרב מנחם אדלר [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 21:51 במבוא לספר "אהל שמעון" במהדורה שבאוצר החכמה כתבו את תולדות המשפחה באריכות רבה. ב-יום שלישי, 24 באוקטובר 2023 בשעה 15:02:27 UTC+3, צבי מיירנץ כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 22:09 נמצא באוצה"ח. מסכת סופרים / שנבלום, שמואל בן בנימין וולף ----- Original Message ----- From: דוד To: שמואל בלויא Cc: הבית לעורך התורני Sent: Thursday, October 26, 2023 7:29 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] חיפוש ציטוט הרב ד"ר יואל הכהן מילר הוציא לאור את מסכת סופרים עם ביאור בגרמנית בשנת תרל"ח, יתכן שהכונה אליו ? והיות שהיה מאנשי "חכמת ישראל" לא כתב שמו בס"ד דרכי תשובה סי' יט ס"ק כז: @07ועיין @05בקונטרס סומכא דרקיעא @13(הנדפס בסוף מסכת סופרים מהמוציא לאור והמפרש להמסכת הנ"ל)@05 שמחשב שם, כל אמה תלמודיית היא אמה בת כ"ב צאל"ל, ע"ש. מי מוצא המקור ? תודה [הקודים זה הכנה לעימוד, כידוע ליודעי ח"ן]

תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2023 23:07 יש שמציינים ע"ב ט"ג או ט"ג, ע"א ט"א או ט"ב בכל הספרים "עם האותיות הקטנות" יש משמעות גם לטור כדי למצוא בקלות

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 00:05 כתוספת קטנה על האמור בענין מה שלא רואים את העריכה כ"עבודה" אנסה להעיר מצד שני הרבה מן הקושי בהתעסקות עם עריכה למשך כמה שעות, נובע לעניות דעתי ממה שלא רואים את העבודה הזאת כ"לימוד" ואדגיש, אין בכוונתי לומר שזה הוא הדרך לקיום מצות תלמוד תורה , שהרי משלמים על זה, ואין זה 'כדרך אכילתו' וכו' וכו' [עי' בהלכות ת״ת בשו״ע יו"ד ובברכי יוסף שם - לגבי לימוד שמקבלים עליו תשלום - ומן הדברים ידונו גם אברכי הכוללים היקרים לעצמם, להוסיף איזה זמן לימוד בלי תשלום, ואכמ״ל] אבל בכל זאת, נודה לה' שהזמין לנו פרנסה בין כותלי ביהמ״ד, ובכן, אם נסתכל על עבודתינו כסוג של לימוד, ונעריך את החיבור לתורה שיש לנו על ידי זה, הרי שנרגיש יותר טעם בעבודתינו, ונוכל להתמיד בזה כמידת הצורך, ואף להצליח יותר, כי מי שעובד עם מטרה [ובפרט מטרה רוחנית] מצליח הרבה יותר. בקיצור, כמו כל דבר בעולמינו - ובפרט בעולם הרוחני, הננו עומדים בין סתירות, וצריכים להיות חכם לשַלֵב ביניהם, ולענינינו, כדאי להסתכל על הדברים משני הצדדים בו זמנית, להבין כי זו היא עבודה לכל דבר וענין, ומצד שני להעריך את התורה שבדבר ולייקר זאת. בהצלחה ב-יום חמישי, 26 באוקטובר 2023 בשעה 06:29:32 UTC+3, שמואל בלויא כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 01:42 אכן, שם בוודאי הכוונה מלשון ריבוי. וגם במצויין לפרק טו (פס' ד). (ומה שחשבתי לפרש הוא כהפי' השני ברש"י שהובא ע"י הרב וסרמן) ב-יום שישי, 27 באוקטובר 2023 בשעה 01:03:07 UTC+3, דוד וסרמן כתב/ה:

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 01:47 כל רב יפתח לפי עניינו וד"ל.

תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2023 02:20 תצוגה, מיין לפי תבחר משהו, נניח לפי שם, וזה תמיד יהיה לפי השם. [image: image.png] מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2023 22:17 הרב א. י. כהן ! דפחח"ח שפתים יושק, העורכים הותיקים כמעט ואין להם ענין בסקר, וגם לא בקבוצה.

תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2023 22:51 הבאתי שיש "מזור" וכן "ותגרע"

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 06:56 תודה לכולם. גם למי שענה באישי. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 29.10.23, 06:56:27

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 07:32 לא חייב לשלם תיצור איתי במהלך הבוקר קשר 054-8491808

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 08:33 לטובת הציבור, זה מה שכתב לי בקי (גם) בעניינים אלו: לבירור הנושא ראה י״א זימר, עולם כמנהגו נוהג: פרקים בתולדות המנהגים, הלכותיהם וגלגוליהם, ירושלים תשנ״ו, עמ' 268-272.

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 15:09 דברים כדרבונות! מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 15:11 כפי דברי הרב פרוינד, גם לי זה קרה בקובץ גדול שעבדתי עליו כסדר עם עקוב (אבל לא פעמים רבות). יצויין שאני מעדכן את האופיס לעתים. עם ובלי קשר, נראה כדאי לעדכן את האופיס באופן שגרתי. מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 17:54 זה לא ראשי תיבות אלא כינוי שם ארץ אותה הזכיר מקודם - ובלשון בעה"ם כמו שאומרים: מדינת צרפת - [שפה] צרפתית כך גם כאן: מדינת בעה"ם - לשון בהמ"י (אולי צריך להוסיף ע': ב[ע]המ"י?) היא מדינת ביהם = בוהמיה, כיום חלק מצ'כיה (פראג - נמצאת בחבל ארץ זו). ----- Original Message ----- From: מ. מ. מוסקוביץ To: רפאל ברלב Cc: עריכה תורנית Sent: Sunday, October 29, 2023 4:46 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] מה הר"ת. ייש"כ מראש וחקרתי אצל מופלגי קרתא כיצד נהגו לכתוב שם העיר ולא ידעו הבירור גמור, מהם אמרו פעזינג דמתקריא באזינבאן, ומהם אמרו באזינבון, מהם אמרו באזינבא, והוצרכנו לחקור מחדש אחר שם העיר, ומצאנו בכל הספרים שלהם וערכאותיהם דהיינו ספרי כותבי המדינה הנקרא געאגראפיע, וגם פנקס הערכאות שבעיר כותבין בלשון אשכנז פעזינג, ובלשון הגר באזין, ובלשון לאטיין באזיניאום, ובלשון בעה"ם מהם כותבין ואומרים פעזינק ומהם פעזינעק. והנה טובה צפרנם של ראשונים הרבנים נוחי נפש ז"ל שכתבו פעזינג, ולא דקדקו לכתוב דמתקריא פעזינק או פעזינעק, אף על פי שכתבו הראשונים וראש המדברים הוא פסקי מהרא"י סימן קמ"ב בענין רוטונבורג שיש לכתוב בקו"ף, אם כן הכי נמי כיון שנמצא בלשון בהמ"י מדברים בקו"ף אם כן נכתוב בקו"ף, ויש לומר שהוא כתב כן בארץ אשכנז אשר מדברים בחוזק, שכתב שם וז"ל, דיגידו עליהם ריעים ווירצפורג כל הני קוראין ומזכירין בסוף גימ"ל, וקרוב בעיני שגם בכתב גלחות נכתבין בגימ"ל ואפ"ה כותבין לפ"ד כולן בקו"ף, לפי שמוצא הלשון צח ושנון הוא יותר כך הוא מבגימ"ל, ובמדינה שמזכירין לשון אשכנז צח ושנון מדברים כך, ואחר שינון לשון אשכנז אנו כותבין בגיטין, עכ"ל. שלח נא את כל הקטע כיון שנמצא בלשון בהמ"י מדברים בקו"ף אם כן נכתוב בקו"ף,

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 18:45 כנראה זה (ואם כן, הרי זה חז"ל מפורש). משנת רבי אהרן - מוסר ח"א עמ' רמו. או זה? משנת רבי אהרן - נביאים וכתובים, עמ' עח: ----- Original Message ----- From: רפאל ברלב To: עריכה תורנית Sent: Sunday, October 29, 2023 2:47 PM Subject: [הבית לעורך התורני] איפה מובא בדברי הג"ר אהרן קוטלר שצריך לדון את הרשע לכף זכות? אין לי אוצה"ח

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 20:45 יש למישהו מידע אם זה גם נמצא בתקליטור התורני ? יישר כח גדול

תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 22:10 על דבר האסיפה הגדולה נגד ה'סעמינאר', ואם אזלינן בתר רוב הרבנים כאשר המיעוט לא נשאו ונתנו עמהם בעזה"י חוסט יום ה' פרשת ויצא תרל"ו לפ"ק. החיים והשלום וכל טוב לידידי הרב הגאון הגדול המפורסם מו"ה פ' האבדק"ק פ' יע"א מכתבו קבלתי, ובגוף הדבר של הסעמינאר כבר אמרתי ואין שונין לחכם. ולא באתי עתה אלא להשיב על מה שכתב במכתבו וזה לשונו, ואם יאמר כי כבר הסכימו עמו יתר הרבנים, לדעתי אין זה כלום אם לא שיהיו כולם ביחד וישאו ויתנו בדבר היטב, עיין בתשובת מהרי"ט [חלק א'] סימן ס"ח, עכ"ל. והנה דבר זה באמת אינו נוגע כלל לענינינו, כי דברים אלו כבר הסכימו באסיפת רבים, והיינו באסיפה יחד באסיפה דשנת תרכ"ד באוהעל ואחר כך בנירעדהאז. וגם מעלתו היה בנירעדהאז עמנו, והוסכם כי הסעמינאר הוא אבן נגף והירוס לכל התורה ושצריך לעשות מה שאפשר להפר עצת הרוצים בסעמינאר. והגאונים אשר כבר הם בארצות החיים זצ"ל מסרו נפשם ומאודם ונסעו לעיר מלוכה ווין לבקש מאת פני הקיסר ירום הודו להעביר מעלינו הרעה הזאת, ואחרי תלאות רבות זכו לראות את פני הקיסר ירום הודו ומצאו חן בעיניו בישועת ה', וקיבל אותם בסבר פנים יפות ומילא משאלותם. ובשנת תרכ"ט שוב התחילו פריצי עמינו לעורר ענין הסעמינאר, והיה אסיפה גדולה באפען, ואם אמנם שהיו שם איזה רבנים שהמליצו על הסעמינאר לתקנו באופן הכשר, אבל רובם ככולם יותר משתי פעמים סנהדרי הגדולה הסכימו כי תועבה הוא שמביא רק לשכח התורה ולשאר תקלות, וכן הסכים וכתב הגאון הגדול המנוח מו"ה אברהם שמואל בנימין זצ"ל שהיה אב"ד דק"ק פרעשבורג שהיה בראש האסיפה, לאשר ולקיים הדברים ההם לחוק עולם. ומאז ועד עתה עושים מנגדינו פעולות ככל האפשר להם, וה' עושה לנו גם כן ניסים ונפלאות והצילנו עד כה, ולא נשאר תקנה אחרת רק קצת רווח והצלה על ידי פירסום האיסור. אמנם אפילו לפי שיטתו שמביא ראיה ממהרי"ט דבעינן דווקא כולם ביחד, יהי נא כבודו מחול שאין הנידון דומה לראיה. שאם אמנם גוף הסברא כבר כתבה מהר"א ששון [סימן ר"ז] בכללי קים לי המובא בתומים ובספר גט פשוט בסופו [קונטרס הכללים] בכלל א' ד'אחרי רבים להטות' [שמות כ"ג ב'] היינו בהם יחד. אבל האמת דדעות הפוסקים דאפילו אינם יחד אזלינן בתר רובא באיסורי תורה ואפילו באיסורי כרת ומיתה, וחס וחלילה לומר כן שאינו מועיל רוב כהאי גונא, שהרי השלחן ערוך כל הוראתו נתייסד להכריע על רוב מנין ועל רוב בנין, וכן פסקי הרמ"א אחריו, וכבר האריך בזה להכריח כן בתומים בקיצור תקפו כהן אות קכ"ג וקכ"ד. וכן הסברא נוטה, נהי דרובא דאיתא קמן לא הוי, מכל מקום הוי על כל פנים רובא דליתא קמן, ועל פי רוב מסתמא הרוב מכוון יותר האמת מן המיעוט. וכבר כתב כן הש"ך בסימן רמ"ב ביורה דעה [בסוף הסימן פלפול בהנהגת הוראות באיסור והיתר] וכן פסק בהגה"ה בחושן משפט סימן כ"ה סעיף ב', וכן כתב הפרי מגדים בפתיחתו ליורה דעה [כללים הוראת איסור והיתר אות ה'] ולאורח חיים. ובוודאי רובא דאורייתא אפילו אם אינם ביחד בכל דיני התורה. והאיסור הנ"ל אינו מצד התקנה אלא מצד הדין, שכל יודע ומבין יאמר דהסעמינאר הוא אבן נגף לתורה ולעבודה, והנסיון מעיד על זה, ותלמידים שיוצאים משם אינם יודעים מקור התורה והדין, ועוברים על ידי זה בכמה לאוין, שהמעמיד דיין שאינו הגון ואינו מופלג בחכמת התורה עובר בלאו ד'לא תטע לך אשרה' [דברים ט"ז כ"א] ו'לא תקים לך מצבה' [שם כ"ב] כמבואר בחושן משפט סימן ח' ובמהרי"ק [שורש קי"ז ענף א'] המובא שם בבית יוסף [ד"ה ואמרו] בכוונת הרמב"ם [פרק ג' מסנהדרין הלכה ח'], ועליהם אמרו חכז"ל [סוטה כ"ב ע"א] קרא ד'רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה' [משלי ז' כ"א] זה תלמיד שלא הגיע להוראה ומורה. וכבר כתב הרמב"ם בפרק ד' מהלכות יסודי התורה [הלכה י"ג] דאין לאדם ללמוד דברים בשאר חכמות אלא אם כן מילא כרסו בש"ס ופוסקים, וכן פסק בשלחן ערוך ביורה דעה סימן רמ"ו [סעיף ד']. וכיון שדבר זה תקלה לרבים, ואנו מחוייבים 'להרים מכשול מדרך עמנו' כמו שאמר הכתוב [ישעיהו נ"ז י"ד], ואפילו בעניני הגוף נאמר לאו בתורה 'לא תשים דמים בביתך' [דברים כ"ב ח']. ועוד מלבד האיסורים הנ"ל יש בו וכו'. ואם כן האיסור הוא דין תורה, ובדין תורה בוודאי אזלינן בתר רובא אפילו אין כולם ביחד, ואם אמר המהרי"ט כן, בהסכמה אמר, אבל בדין בוודאי לא אמר כמו שהוכיח התומים הנזכר לעיל. איברא דאפילו היה האיסור הנ"ל תקנה, אפילו הכי אין הנידון דומה לראיה. דוודאי כולי עלמא מודים דהתקנה ההיא הוא לעשות סייג לתורה לסלק המכשלה של הסעמינאר, ואנן קיימא לן ביורה דעה סימן רכ"ח סעיף ל"ג דמי שנשבע שלא יכנס בתקנת הקהל הוי שבועת שוא, ועל כרחו הוא מוכרח ליכנס בתקנות הקהל. וכתב שם הטורי זהב [ס"ק מ"ב] דהיינו בתקנה שהוא לסייג דאנו מוזהרין עליה מקרא ד'ושמרתם' [ויקרא י"ח ה']. וזה קצת קשה, הרי ביבמות דף כ"א [ע"א] אמרינן ד'ושמרתם' אינו אלא אסמכתא. ותמהני על הטורי זהב, שהרי דין זה הוא ממרדכי ריש פרק שבועות שתים [סימן תשנ"ה] בשם רש"י, וביאר שם דאנו מוזהרין מקרא [דברים כ"ז כ"ו] ד'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת', וכמו שהביא הרמב"ן בפירוש החומש בפרשת כי תבוא [שם] בשם הירושלמי סוטה [פרק ז' הלכה ד'] דבכלל 'לא יקים' הוא למד ולימד ושמר ועשה והיה סיפק בידו להחזיק ולא החזיק הוא בכלל ארור. והיינו דפסק בשלחן ערוך דבתקנה שהיא סייג לתורה, אפילו בנשבע שלא יכנס, בתקנה ההיא הוי שבועת שוא, שבתורה מפורש 'ארור אשר לא יקים את דברי התורה הזאת'. ואם כן באיסור הנ"ל, אפילו אם היה רק תקנה, הרי הוא סייג לתורה ואנו מושבעין עליו, והוא דין תורה. ואם יאמר אחד או רבים שאין זה סייג, שוב הוי מחלוקת בדין תורה והולכין אחר הרוב אפילו זה שלא בפני זה כבכל דיני התורה. וכל שכן שבכהאי גונא נראה דלא אזלינן בתר רוב שאומרים נגד הדין תורה, כדאיתא במשנה פרק ד' דפאה [משנה א'] דאפילו מאה אומרים לחלק ואחד אומר לעזוב שומעין לזה שאמר כהלכה. ואם כן כל שכן דרבים אפילו הם זה שלא בפני זה בוודאי דין תורה דמועיל, ובכהאי גונא אי אפשר שיאמר המהרי"ט שאינו מועיל רבים זה שלא בפני זה. וכן הביא בהדיא בכנסת הגדולה שהוא תלמיד המהרי"ט בחושן משפט סימן י"ג [הגהות ב"י] אות ל"ט בשם המשא מלך [חלק ה' שער א' משפט ג'] דבתקנות שהם משום סייג וגדר לא בעינן רובו מתוך כולו, עיין שם. אמנם אפילו בהסכמה ותקנה פשוטה שהיא רק לישוב העולם גם כן קשים מאוד דברי המהרי"ט. דמביא ראיה מזקן ממרא ומפר העלם דבר ומבית דין דגזירת הכתוב היא דבעינן שיהיו ביחד, ומנא ליה דרוב דעלמא לא מהני, הרי כבר כתב רש"י בחולין דף י"ב [ע"א ד"ה פסח] דרובא דליתא קמן, אף על גב דקרא מיירי באיתא קמן, אפילו הכי או מהלכה למשה מסיני או משום דלא פלוג, אזלינן גם בתר רובא דליתא קמן. וכן כל דפריש מרובא פריש אינו דומיא דסנהדרין. ולכאורה יש לומר דהמהרי"ט דווקא בנידון דידיה שהיה הסכמת רבים זה שלא בפני זה לבטל הסכמה ראשונה שהיו כולם ביחד, וזה אתי שפיר, כעין שאמרו בגיטין דף ל"ג ע"ב כל מילתא דמתאמר באפי עשרה צריכא בי עשרה למשלפא. והיה יכול להביא ראיה משם, אלא דשם לא קיימא לן כרבן שמעון בן גמליאל אלא כרבי דיכול לבטל זה שלא בפני זה, ולכך מביא ראיה דמצינו לענין סנהדרין דרוב שכולם ביחד עדיף מן אינם ביחד, וממילא דרוב שאינו ביחד אינו יכול לבטל מה שנעשה ברוב שהיה ביחד שחזק יותר. אלא דמלשון המהרי"ט משמע דלעולם הסכמה שאינו ביחד אינו מועיל, ואם כן דבריו צריכין עיון טובא כדלעיל. ונראה לי ליישב דבריו דכוונתו, דבחושן משפט סימן ב' [סעיף א'] קיימא לן דטובי העיר הם בעירם כבית דין הגדול, וזהו לשון הראשונים [מרדכי בבא בתרא פרק א' סימן ת"פ], ובוודאי דייקו בלשונם וכיוונו דטובי העיר שמתמנים בעירם יש להם כח על כל הדברים כבית דין הגדול, היינו דווקא דומיא דבית דין הגדול דבעינן שיהיו כולם ביחד זה בפני זה, ואדעתא דהכי נתמנו וניתן להם כח ההוא, אבל זה שלא בפני זה לא ניתן להם כח לכוף הציבור. זה נראה לי נכון בכוונת המהרי"ט שהביא ראיה מסנהדרין. ועל כל פנים נידון שלנו בוודאי מועיל רוב אפילו זה שלא בפני זה, וכל אחד ואחד שיש לו כח מושבע (עליו) מהר סיני לעשות סייג לתורה כדלעיל. כן נראה לי נכון ואמת וברור. דברי החותם בברכה המשולשת, ידידו הדורש שלומו. הק' משה שיק מברעזאווע (שו"ת מהר"ם שיק אורח חיים סימן שח)