שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
תקן את המתקן
2023
10
פוסטים
8
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 16:51
מה עושים במקרה של מזמין עבודה דייקן ודקדקן שמביא רשימת תיקונים, אם זה בנוסח
הדברים ואם זה בתיקון או תוספת לשונות, ובעיון במקור מתברר שהוא בעצמו טועה,
והנוסח שכתב העורך הוא הנכון.
האם מצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, או כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל
בגרביים" ולשנות את הדברים כהוראות המזמין , או שעליו להוכיח לו את טעותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 16:51
מה עושים במקרה של מזמין עבודה דייקן ודקדקן שמביא רשימת תיקונים, אם זה בנוסח
הדברים ואם זה בתיקון או תוספת לשונות, ובעיון במקור מתברר שהוא בעצמו טועה,
והנוסח שכתב העורך הוא הנכון.
האם מצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, או כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל
בגרביים" ולשנות את הדברים כהוראות המזמין , או שעליו להוכיח לו את טעותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 17:31
מצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל בגרביים"
ולשנות את הדברים כהוראות המזמיןמאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 17:31
מצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל בגרביים"
ולשנות את הדברים כהוראות המזמיןמאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 17:38
לענ"ד צריך להשים את השכל בראש בכדי לדעת האם כאן צריך להניח את השכל בגרביים,
בשפה המדוברת "א פינפטע שו"ע" (שו"ע חמישי), היינו שאין כללים ברורים בעניין
זה, וצריך לשקול כל פעם לגופו של עניין לפי המזמין (ולפעמים גם לפי העורך -
לפי מערכת הקשרים שביניהם).[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
23.10.23,
17:36:45 -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 17:38
לענ"ד צריך להשים את השכל בראש בכדי לדעת האם כאן צריך להניח את השכל בגרביים,
בשפה המדוברת "א פינפטע שו"ע" (שו"ע חמישי), היינו שאין כללים ברורים בעניין
זה, וצריך לשקול כל פעם לגופו של עניין לפי המזמין (ולפעמים גם לפי העורך -
לפי מערכת הקשרים שביניהם).[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
23.10.23,
17:36:45 -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 17:31
מצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל בגרביים"
ולשנות את הדברים כהוראות המזמיןמאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 18:52
הדבר תלוי בהרבה מאוד דברים.
כמה מהם להלן.באיזה ספר מדובר?
אם מדובר באיזה ספר של דרושים ארוכים במחשבה או פלפולים באישו משום חיצו מבן דורנו, שאולי אחד או שניים בעולם יפתחו את הספר מעבר להקדמה, וספק גדול אם אותם שניים ימשיכו לדפדף מעבר לעמוד השני של המאמר הראשון (ולצערינו הרבה מאוד מהספרים הנם כאלו) - אפשר בשקט לתת לבעל הספר את כל מבקשו, יערב ויבושם לו.
לעומת זאת, אם מדובר בספר של פסקי הלכות מקורי או ווארטים קצרים על פרשיות השבוע עם סיפורים מושכים, שמסתבר שיהיה לזה שוק נרחב - שיש מקום יותר להשתדל ליישב את לבו.על אלו דברים הוא מתעקש?
למשל, מבחינה דקדוקית נכון לכתוב: וזו לשונו.
אם מתעקש לכתוב: וזה הלשון.
אפשר לוותר. זו לא טעות נוראה הרבה רגילים לכתוב כך.מה טיבו של האיש וטיבו של העורך?
לפעמים אפשר להגיע להידברות. הוא מסוגל ויכול להבין כשמסבירים לו. ולעורך יש את הוותק המספיק לבטא את סמכותו להכריע בעריכה.
אפשר להראות לו שגם בספר פלוני - כמובן ספר שיהיה מקובל עליו - משתמש ומתבטא כך.
לפעמים אפשר גם לומר: התעייצתי עם העורך הנודע המפורסם והחשוב ההוא וההוא, ואמר לי שכותבים כך.פעם ערכתי ספר על פרשת שבוע. לקחתי את הדפים המקוריים ויצרתי מהם יצירה הגיונית למדי. אך האיש התאכזב: "זה בכלל לא מה שאני כתתבתי". ישבתי עם האיש במשך שעה ארוכה, והשוותי בין כתב היד המקורי לעריכה הסופית, והראתי והסברתי לו, איך ה"ווארטים" שלו כן נמצאים כאן בספר בעריכה הסופית, ואיך הם מופיעים בצורה נאה יותר.
לשבחו ייאמר שסבר וקיבל.בכל מקרה, תמיד כדאי להתגמש - להראות לו שחלק מהדברים התקבלו. מה שלא קריטי.
חלק מהדברים אפשר ודאי גם להתנסח בצורה אחרת כך שכבר לא יהיה מקום להערותיו.
הרבה פעמים קיבלתי הערות ובקורות על דברים שכתבתי - למרות שלא הסכמתי עם הדברים וסברתי כי אני צודק, מכל מקום הבנתי מההערה שיש שאינם מבינים את המשפט כראוי, וצריך להתנסח אחרת - גם אם לא בלשון שהעיר המעיר, אבל בצורה אחרת שתתקבל גם על דעת המעיר.על כל עורך לזכור שהסגנון זה חלק מהאיש והספר חלק ממחברו.
ולכן בכל עריכת ספר יש להשתדל תמיד להכנס לראש של המחבר, ולהשתמש בסגנונו ולשלבו פה ושם ככל שניתן ואפשר.ולהרגעת העורכים וכל מי שמתעסק עם ציבור בכללם, שמעתי מבעל חנות שהתבטא על סגנון לקוחותיו: "יש קליינטים ויש פציינטים"...
אלו הם אך מעט מזעיר מהכוונים והמבטים - ותן לחכם ויחכם עוד.
----- Original Message -----
From: ארי במסתרים
To: Avraham Aumann
Cc: יעקב וניט ; הבית לעורך התורני
Sent: Monday, October 23, 2023 4:31 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] תקן את המתקןמצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל בגרביים" ולשנות את הדברים כהוראות המזמין
אם לא יסכים לכתוב נכון, תבקש ממנו לפחות שלא יספר מי העורך... כל עוד שזה לא דברים שאסור לכתבם ואסור לשומעם, מה איכפת לך שיכתוב שטויות אם השם שלו מופיע בכריכה ולא השם שלך... קח את הכסף ותלך.. מה עושים במקרה של מזמין עבודה דייקן ודקדקן שמביא רשימת תיקונים, אם זה בנוסח הדברים ואם זה בתיקון או תוספת לשונות, ובעיון במקור מתברר שהוא בעצמו טועה, והנוסח שכתב העורך הוא הנכון. האם מצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, או כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל בגרביים" ולשנות את הדברים כהוראות המזמין , או שעליו להוכיח לו את טעותו. -
תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2023 18:52
הדבר תלוי בהרבה מאוד דברים.
כמה מהם להלן.באיזה ספר מדובר?
אם מדובר באיזה ספר של דרושים ארוכים במחשבה או פלפולים באישו משום חיצו מבן דורנו, שאולי אחד או שניים בעולם יפתחו את הספר מעבר להקדמה, וספק גדול אם אותם שניים ימשיכו לדפדף מעבר לעמוד השני של המאמר הראשון (ולצערינו הרבה מאוד מהספרים הנם כאלו) - אפשר בשקט לתת לבעל הספר את כל מבקשו, יערב ויבושם לו.
לעומת זאת, אם מדובר בספר של פסקי הלכות מקורי או ווארטים קצרים על פרשיות השבוע עם סיפורים מושכים, שמסתבר שיהיה לזה שוק נרחב - שיש מקום יותר להשתדל ליישב את לבו.על אלו דברים הוא מתעקש?
למשל, מבחינה דקדוקית נכון לכתוב: וזו לשונו.
אם מתעקש לכתוב: וזה הלשון.
אפשר לוותר. זו לא טעות נוראה הרבה רגילים לכתוב כך.מה טיבו של האיש וטיבו של העורך?
לפעמים אפשר להגיע להידברות. הוא מסוגל ויכול להבין כשמסבירים לו. ולעורך יש את הוותק המספיק לבטא את סמכותו להכריע בעריכה.
אפשר להראות לו שגם בספר פלוני - כמובן ספר שיהיה מקובל עליו - משתמש ומתבטא כך.
לפעמים אפשר גם לומר: התעייצתי עם העורך הנודע המפורסם והחשוב ההוא וההוא, ואמר לי שכותבים כך.פעם ערכתי ספר על פרשת שבוע. לקחתי את הדפים המקוריים ויצרתי מהם יצירה הגיונית למדי. אך האיש התאכזב: "זה בכלל לא מה שאני כתתבתי". ישבתי עם האיש במשך שעה ארוכה, והשוותי בין כתב היד המקורי לעריכה הסופית, והראתי והסברתי לו, איך ה"ווארטים" שלו כן נמצאים כאן בספר בעריכה הסופית, ואיך הם מופיעים בצורה נאה יותר.
לשבחו ייאמר שסבר וקיבל.בכל מקרה, תמיד כדאי להתגמש - להראות לו שחלק מהדברים התקבלו. מה שלא קריטי.
חלק מהדברים אפשר ודאי גם להתנסח בצורה אחרת כך שכבר לא יהיה מקום להערותיו.
הרבה פעמים קיבלתי הערות ובקורות על דברים שכתבתי - למרות שלא הסכמתי עם הדברים וסברתי כי אני צודק, מכל מקום הבנתי מההערה שיש שאינם מבינים את המשפט כראוי, וצריך להתנסח אחרת - גם אם לא בלשון שהעיר המעיר, אבל בצורה אחרת שתתקבל גם על דעת המעיר.על כל עורך לזכור שהסגנון זה חלק מהאיש והספר חלק ממחברו.
ולכן בכל עריכת ספר יש להשתדל תמיד להכנס לראש של המחבר, ולהשתמש בסגנונו ולשלבו פה ושם ככל שניתן ואפשר.ולהרגעת העורכים וכל מי שמתעסק עם ציבור בכללם, שמעתי מבעל חנות שהתבטא על סגנון לקוחותיו: "יש קליינטים ויש פציינטים"...
אלו הם אך מעט מזעיר מהכוונים והמבטים - ותן לחכם ויחכם עוד.
----- Original Message -----
From: ארי במסתרים
To: Avraham Aumann
Cc: יעקב וניט ; הבית לעורך התורני
Sent: Monday, October 23, 2023 4:31 PM
Subject: Re: [הבית לעורך התורני] תקן את המתקןמצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל בגרביים" ולשנות את הדברים כהוראות המזמין
אם לא יסכים לכתוב נכון, תבקש ממנו לפחות שלא יספר מי העורך... כל עוד שזה לא דברים שאסור לכתבם ואסור לשומעם, מה איכפת לך שיכתוב שטויות אם השם שלו מופיע בכריכה ולא השם שלך... קח את הכסף ותלך.. מה עושים במקרה של מזמין עבודה דייקן ודקדקן שמביא רשימת תיקונים, אם זה בנוסח הדברים ואם זה בתיקון או תוספת לשונות, ובעיון במקור מתברר שהוא בעצמו טועה, והנוסח שכתב העורך הוא הנכון. האם מצופה מהעורך לפעול כמו רובוט, או כמו שאמר פעם ר' שמואל "לשים את השכל בגרביים" ולשנות את הדברים כהוראות המזמין , או שעליו להוכיח לו את טעותו.תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 11:24
הכי טוב להעיר פעם אחת בסקירה. אם קיבל - מוטב. לא קיבל, אתה את שלך עשית.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 11:24
הכי טוב להעיר פעם אחת בסקירה. אם קיבל - מוטב. לא קיבל, אתה את שלך עשית.
מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 12:20
דברי הר' הלר והרב הופמן טובים ונכוחים!
מחילה מכל אלו שסוברים לשים את השכל בגרביים לענ"ד לא זו הדרך. כמובן שיש
יוצאים מן הכלל. לענ"ד יש אחריות ומחוייבות לעורך.א. הייתי מציע, ככל שמתאפשר, לעמת איתו בנעימות מקרה אחד כזה ולראות את
התגובה, כדי שתבין את אשר לפניך.
לדוגמא: שלום וברכה כה"ר רציתי לברר נידון שעלה בעריכה, שכתבת כך וכך ותיקנתי
כך וכך ע"פ ... ואתה ראית לנכון להשיב את הנוסח המקורי על כנו, מה אתה מצפה
במקרים כאלו? שאתעלם או שאעיר.ב. להבא אולי כדאי לציין בהערת סקירה את סיבת התיקון.
לדוגמא: תיקנתי תיבה זו ע"פ מדרש רבה...ג. אכן ישנן לקוחות דווקנים שמעוניינים בעורך דווקן 'שיתן להם בראש' אך לפי
התרשמותי הרוב לא כאלו.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 12:20
דברי הר' הלר והרב הופמן טובים ונכוחים!
מחילה מכל אלו שסוברים לשים את השכל בגרביים לענ"ד לא זו הדרך. כמובן שיש
יוצאים מן הכלל. לענ"ד יש אחריות ומחוייבות לעורך.א. הייתי מציע, ככל שמתאפשר, לעמת איתו בנעימות מקרה אחד כזה ולראות את
התגובה, כדי שתבין את אשר לפניך.
לדוגמא: שלום וברכה כה"ר רציתי לברר נידון שעלה בעריכה, שכתבת כך וכך ותיקנתי
כך וכך ע"פ ... ואתה ראית לנכון להשיב את הנוסח המקורי על כנו, מה אתה מצפה
במקרים כאלו? שאתעלם או שאעיר.ב. להבא אולי כדאי לציין בהערת סקירה את סיבת התיקון.
לדוגמא: תיקנתי תיבה זו ע"פ מדרש רבה...ג. אכן ישנן לקוחות דווקנים שמעוניינים בעורך דווקן 'שיתן להם בראש' אך לפי
התרשמותי הרוב לא כאלו.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 14:22
שימו לב: "לשים את השכל בגרביים" הרבה פעמים כרוך באיסור דאורייתא של משגה
עיוור בדרך. וגם מה ששנוא עליך וכו'.
זה כמו שפציינט יאמר לרופא שיניים: אני עצמי למדתי רפואת שיניים. אני יודע
שאני צריך כתר. אבל הרופא יודע שלא מדובר בכתר אלא בסתימה פשוטה. עכ"פ הוא לא
נכנס לוויכוחים, וכדי שהפציינט ירגיש טוב עם עצמו הוא עושה לו טיפול כתר
מורכב, לוקח את הכסף (עלות גבוהה הרבה יותר מסתימה) ואומר שלום...
עכשיו תחשוב שאתההיית הפציינט.
כשעושים לנו כאלה דברים זה מאוד מקומם, אבל כשאנו עושים לאחרים, זה לא נראה
כ"כ גרוע. למה? בגלל הנגיעות.
עכשיו חזרתי מטיפול שיניים, אז הדוגמאות משם. אפרופו אומר לכם דבר שחוויתי
עכשיו בטיפול וכאב לי מאוד (גם בשיניים וגם בלב). הרופא אמר תחילה שעדיף בלי
הרדמה. אבל באמצע הטיפול קיבלתי זץ כזה שהוא השתכנע שאין מנוס מהרדמה. מיד
לאחר הזריקה הוא שאל אותי: האם השפתיים כבר מורדמות. עניתי שלא. הוא שוב שאל
אחר חצי דקה, ושוב כל 20 שניות. בסוף נכנעתי והוא התחיל הטיפול לפני שההרדמה
היתה בשיא החוזק. בטיפול הקודם היה משהו דומה ונגרמו לי כאבים, והוא הוסיף עוד
חומר הרדמה, במקום פשוט לחכות עוד קצת.
ולמה באמת הם כ"כ ממהרים? כי הם רוצים להרוויח זמן, יש תור, והזמן זה כסף,
והרבה.
יתכן שבקבוצת רופאי השיניים במייל הם מקבלים עצות מהמנהל ומהחברים לעשות את
השטיקים האלה כדי להרוויח יותר כסף. לתת פחות הרדמות, ולהתחיל את הטיפול לפני
שהזריקה משפיעה חזק. בטח לא חסרות שם תובנות של: בחו"ל המחיר יותר יקר, אז
שהלקוח לא יתלונן, אם רוצה, שישלם יותר וכו'. גם אנו צריכים להתפרנס וכו'.
שימו את השכל בגרביים, תיקחו את הכסף ותגידו שלום... -
תאריך ההודעה המקורית: 29/10/2023 14:22
שימו לב: "לשים את השכל בגרביים" הרבה פעמים כרוך באיסור דאורייתא של משגה
עיוור בדרך. וגם מה ששנוא עליך וכו'.
זה כמו שפציינט יאמר לרופא שיניים: אני עצמי למדתי רפואת שיניים. אני יודע
שאני צריך כתר. אבל הרופא יודע שלא מדובר בכתר אלא בסתימה פשוטה. עכ"פ הוא לא
נכנס לוויכוחים, וכדי שהפציינט ירגיש טוב עם עצמו הוא עושה לו טיפול כתר
מורכב, לוקח את הכסף (עלות גבוהה הרבה יותר מסתימה) ואומר שלום...
עכשיו תחשוב שאתההיית הפציינט.
כשעושים לנו כאלה דברים זה מאוד מקומם, אבל כשאנו עושים לאחרים, זה לא נראה
כ"כ גרוע. למה? בגלל הנגיעות.
עכשיו חזרתי מטיפול שיניים, אז הדוגמאות משם. אפרופו אומר לכם דבר שחוויתי
עכשיו בטיפול וכאב לי מאוד (גם בשיניים וגם בלב). הרופא אמר תחילה שעדיף בלי
הרדמה. אבל באמצע הטיפול קיבלתי זץ כזה שהוא השתכנע שאין מנוס מהרדמה. מיד
לאחר הזריקה הוא שאל אותי: האם השפתיים כבר מורדמות. עניתי שלא. הוא שוב שאל
אחר חצי דקה, ושוב כל 20 שניות. בסוף נכנעתי והוא התחיל הטיפול לפני שההרדמה
היתה בשיא החוזק. בטיפול הקודם היה משהו דומה ונגרמו לי כאבים, והוא הוסיף עוד
חומר הרדמה, במקום פשוט לחכות עוד קצת.
ולמה באמת הם כ"כ ממהרים? כי הם רוצים להרוויח זמן, יש תור, והזמן זה כסף,
והרבה.
יתכן שבקבוצת רופאי השיניים במייל הם מקבלים עצות מהמנהל ומהחברים לעשות את
השטיקים האלה כדי להרוויח יותר כסף. לתת פחות הרדמות, ולהתחיל את הטיפול לפני
שהזריקה משפיעה חזק. בטח לא חסרות שם תובנות של: בחו"ל המחיר יותר יקר, אז
שהלקוח לא יתלונן, אם רוצה, שישלם יותר וכו'. גם אנו צריכים להתפרנס וכו'.
שימו את השכל בגרביים, תיקחו את הכסף ותגידו שלום...
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות