הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 22:24

יש הבדל מהותי בין כללי הדקדוק של זכר ונקבה או כללי ניקוד וכדו', לכללי
הפיסוק!
לגבי זכר ונקבה, ניקוד וכדו', יש בזה כללי דקדוק רשמיים ועתיקים, והגם שיש
הרבה יוצאים מן הכלל, עדיין יש כללים ברורים, והסוטה מהם עובר על התקן ושוגה.
אבל לגבי כללי פיסוק אין שום כללים! יש רק עצות והצעות של אנשים בדורנו ותו לא.

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 16:14

אין פה תקן ואין כאן כללים.
כדאי לקרוא את המשפט בפה והיכן שיש הפסקה קלה בדיבור לסמן פסיק.

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:03

יש מקום לעשות שני פסיקים?
האם שייך לכתוב: "וטעם ההיתר, הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא
ויטלנו". "הרעיון, הוא, שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה". ההיגיון
שבציווי, הוא, שאי אפשר לאפשר לכל אחד לעשות מה שרוצה".
לא שייך!
אבל במשפטים ארוכים מסוימים זה כן שייך. אז כל משפט דנים לגופו.

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 15:02

הדיון היה כשיש 'הוא', ואילו הרב ענר דיבר כשאין 'הוא'.
עכ"פ כשלפני ה'הוא' הטקסט קצר והתוספת אחרי ה'הוא' היא ארוכה, אין מתאים לסמן
הפסיק קודם 'הוא'. למשל: "וטעם ההיתר הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם
יבוא ויטלנו". "הרעיון הוא, שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה". ההיגיון
שבציווי הוא, שאי אפשר לאפשר לכל אחד לעשות מה שרוצה".
וכי יש לכתוב כך: "הרעיון, הוא שאם כל אחד יעשה מה שחפץ יגיעו לבטלה"?
אלא כל מקרה לגופו.

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 13:04

להוסיף שבשתי הדוגמאות הנ"ל ממש לא מתאים לשים שני פסיקים גם לפני וגם אחרי.

תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 13:01

תלוי כל מקרה לגופו. במשפט "הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, הוא משום
גזירה שמא יעבירנו" אכן מתאים הפסיק לפני ה'הוא'.
אבל: "וטעם ההיתר הוא, משום שלא כל הרוצה ליטול את השם יבוא ויטלנו". כאן
מתאים לאחר ה'הוא', משום שאחריו באה פסוקית (מעין משפט בפני עצמו).

תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2024 22:22

כשאתה פותח את קובץ נורמל תפתח ע"י הלחצן הימני בעכבר (ולא לחיצה פעמיים על
השמאלי).

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2024 00:05

בראשית רבתי הוא ספר מדרש
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש, הנחשב לתקציר של
מדרש שכתב רבי משה הדרשן
https://he.wikipedia.org/wiki/משה_הדרשן.
המדרש הודפס לראשונה בשנת 1940, על פי כתב יד שאיתר רבי שלמה יהודה רפפורט
https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_יהודה_רפפורט
במאה
ה-19.
תולדות הספר[עריכת קוד מקור
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=1
| עריכה
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=1
]

ריימונדוס מרטיני
https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני
ציטט
מספר של ר' משה הדרשן בשם "בראשית רבה דרבי משה הדרשן". ר' יצחק אברבנאל
https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_אברבנאל,
שהכיר את ספרו של רימונדוס מרטיני, לא הכיר את ספר בראשית רבתי דרבי משה הדרשן
ולכן חשבו למזויף.

כתב יד
https://he.wikipedia.org/wiki/כתב_יד_(העתק)
של
בראשית רבתי נמצא על ידי שלמה יהודה רפפורט. עוד בחייו התייעץ רפפורט עם יום-טוב
ליפמן צונץ
https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_צונץ
לגבי
מהות תוכן כתב היד. במותו, העביר רפפורט את כתב היד, יחד עם שאר ספריו, כתרומה
לקהילת פראג https://he.wikipedia.org/wiki/פראג[1]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-1
. שלמה בובר
https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר,
קיבל מקהילת פראג את כתב היד שהוא תיאר כקשה לקריאה עם אותיות מטושטשות, הכין
לעצמו עותק והשיב את המקור לקהילת פראג. על פי תיאורו של רפפורט, כתב היד כלל
8 וחצי דפים ישנים מאוד שהתחילו מבראשית עד "וישכון מקדם" ואחר כך, על נייר
אחר, מדרשים שמתחילים מ"והארץ הייתה תוהו ובוהו". לטענתו של בובר אלו היו שני
מדרשים שונים שחוברו יחד[2]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-בובר-2
.

ההעתק שהכין בובר הגיע לידי אביגדור אפטוביצר
https://he.wikipedia.org/wiki/אביגדור_אפטוביצר
ובשנת
1940 הוציא חנוך אלבק
https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_אלבק
את
כתב היד בדפוס "מקיצי נרדמים"[3]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-3
[4]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-זווין-4.
הדפסה חדשה של הספר יצאה בשנת 1967[5]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-5
.
מחקר[עריכת קוד מקור
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=2
| עריכה
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=2
]

במאה ה-19 נחלקו הדעות לגבי תוכן כתב היד. יום-טוב ליפמן צונץ
https://he.wikipedia.org/wiki/יום-טוב_ליפמן_צונץ
זיהה
את כתב היד כמגיע מבית מדרשו של משה הדרשן
https://he.wikipedia.org/wiki/משה_הדרשן
על
סמך דמיון של קטעים רבים למדרשים שהוזכרו על ידי ריימונדוס מרטיני
https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני
. שלמה בובר
https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר
טען
שכתב היד אינו ספרו של משה הדרשן, שכן רוב המובאות ממדרשי משה הדרשן אינם
נמצאים בכתב היד[2]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-בובר-2
. אברהם אפשטיין
https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אפשטיין
בחן
שוב את הסוגיה[6]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-6
ותמך
בעמדתו של צונץ שכתב היד הוא של מדרש של משה הדרשן תוך שהוא מביא 17 מקבילות
עם ציטוטים של ריימונדוס מרטיני
https://he.wikipedia.org/wiki/ריימונדוס_מרטיני
ממשה
הדרשן[4]
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_note-זווין-4
. אלבק
https://he.wikipedia.org/wiki/חנוך_אלבק
טען
שכתב היד הוא תקציר של מדרשו של רבי משה הדרשן.
הערות שוליים[עריכת קוד מקור
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&action=edit&section=3
| עריכה
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=בראשית_רבתי&veaction=edit&section=3
]

1. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-1
   עסטרייך אונגארן
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/02/17/01/article/4?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המגיד https://he.wikipedia.org/wiki/המגיד,
   17 בפברואר 1874
2. ^ לקפוץ מעלה אל:1
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-בובר_2-0
   2
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-בובר_2-1
   שלמה בובר
   https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_בובר
   , רבי משה הדרשן וספריו
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/04/21/01/article/9?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המגיד https://he.wikipedia.org/wiki/המגיד,
   21 באפריל 1874; המשך
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/04/28/01/article/9?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   ; המשך
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mgd/1874/05/05/01/article/14?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
3. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-3
   זוטות
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/hmf/1941/02/28/01/article/37?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המשקיף
   https://he.wikipedia.org/wiki/המשקיף, 28
   בפברואר 1941
4. ^ לקפוץ מעלה אל:1
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-זווין_4-0
   2
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-זווין_4-1
   שלמה יוסף זוין
   https://he.wikipedia.org/wiki/שלמה_יוסף_זוין
   , מן הספרות התלמודית - מדרש בראשית רבתי
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/hzh/1941/06/06/01/article/68?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , הצופה https://he.wikipedia.org/wiki/הצופה,
   6 ביוני 1941
5. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-5
   מדרש בראשית רבתי
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/dav/1967/02/24/01/article/53?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , דבר
   https://he.wikipedia.org/wiki/דבר_(עיתון),
   24 בפברואר 1967
6. ^
   https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבתי#cite_ref-6
   רבי אברהם עפשטיין
   https://www.nli.org.il/he/newspapers/mzp/1918/04/18/01/article/7?&dliv=none&e=-------he-20--1--img-txIN|txTI--------------1&utm_source=he.wikipedia.org&utm_medium=referral&utm_campaign="בראשית+רבתי"&utm_content=itonut
   , המצפה https://he.wikipedia.org/wiki/המצפה,
   18 באפריל 1918

הסתרהספרות המדרשים https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש
מדרשי הלכה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_הלכה
תנאיים https://he.wikipedia.org/wiki/תנאים
(בערך 200–400 לספירה) מכילתא דרבי ישמעאל
https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דרבי_ישמעאל
• מכילתא דרבי שמעון בן יוחאי
https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דרשב"י
• ספרא https://he.wikipedia.org/wiki/ספרא • ספרי
במדבר
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_במדבר
• ספרי זוטא במדבר
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא_במדבר
• ספרי דברים
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_דברים
• מכילתא דברים
https://he.wikipedia.org/wiki/מכילתא_דברים
• ספרי זוטא דברים
https://he.wikipedia.org/wiki/ספרי_זוטא_דברים

מדרשי אגדה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרשי_אגדה
קלאסיים:
תקופת האמוראים
https://he.wikipedia.org/wiki/תקופת_האמוראים
והסבוראים
https://he.wikipedia.org/wiki/סבוראים
(בערך
400–600 לספירה) בראשית רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/בראשית_רבה
• ויקרא רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/ויקרא_רבה
• איכה רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/איכה_רבה
• אסתר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/אסתר_רבה
(פרשיות
א-ו) • שיר השירים רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/שיר_השירים_רבה
• פסיקתא דרב כהנא
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_דרב_כהנא
• מדרש פנים אחרות
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_פנים_אחרות&action=edit&redlink=1
• ברייתא דישועה
https://he.wikipedia.org/wiki/ברייתא_דישועה
• אגדות התלמוד
https://he.wikipedia.org/wiki/אגדות_התלמוד

תקופת הביניים:
ראשית תקופת הגאונים
https://he.wikipedia.org/wiki/גאונים
(בערך 600–750 לספירה) מדרשי התנחומא
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תנחומא
• שמות רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/שמות_רבה
(פרשיות
יב-מ) • במדבר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/במדבר_רבה
(פרשיות
טו-כג) • דברים רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/דברים_רבה
• רות רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/רות_רבה • קהלת
רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/קהלת_רבה
• קהלת זוטא
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=קהלת_זוטא&action=edit&redlink=1
• אבות דרבי נתן
https://he.wikipedia.org/wiki/אבות_דרבי_נתן
• אותיות דרבי עקיבא
https://he.wikipedia.org/wiki/אותיות_דרבי_עקיבא
• מדרש תהילים
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים
(מזמורים
א-קיח) • מדרש ויסעו
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויסעו
• תרגום שני למגילת אסתר
https://he.wikipedia.org/wiki/תרגום_שני_למגילת_אסתר
• פסיקתא רבתי
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_רבתי
• מדרש שיר השירים
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_שיר_השירים&action=edit&redlink=1
המדרש המאוחר:
תקופת הגאונים
(בערך 750–1050 לספירה) תנא דבי אליהו
https://he.wikipedia.org/wiki/תנא_דבי_אליהו
• פרקי דרבי אליעזר
https://he.wikipedia.org/wiki/פרקי_דרבי_אליעזר
• שבעת פרקי רבי אליעזר
https://he.wikipedia.org/wiki/שבעת_פרקי_רבי_אליעזר
• הגדה של פסח
https://he.wikipedia.org/wiki/הגדה_של_פסח
• שמות רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/שמות_רבה
(פרשיות
א-יא) • במדבר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/במדבר_רבה
(פרשיות
א-יד) • אסתר רבה
https://he.wikipedia.org/wiki/אסתר_רבה
(פרשיות
ז-י) • אגדת בראשית
https://he.wikipedia.org/wiki/אגדת_בראשית
• בראשית רבתי • פסיקתא רבתי
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_רבתי
• דברים זוטא
https://he.wikipedia.org/wiki/דברים_זוטא
• רות זוטא
https://he.wikipedia.org/wiki/רות_זוטא
• שיר השירים זוטא
https://he.wikipedia.org/wiki/שיר_השירים_זוטא
• מדרש שמואל
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_שמואל
• מדרש משלי
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_משלי
• מדרש תהילים
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תהילים
(מזמורים
קיט-קנ) • מדרש אבא גוריון
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבא_גוריון
• מדרש תדשא
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תדשא
• מדרש ויושע
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_ויושע
• מדרש עשרת הדיברות
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_עשרת_הדיברות
• מדרש תשובת יונה הנביא
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מדרש_תשובת_יונה_הנביא&action=edit&redlink=1
• מדרש אבכיר
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אבכיר
• מדרש אספה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אספה
• מדרש תמורה
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_תמורה
• פסיקתא זוטרתא
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_זוטרתא
(לקח
טוב)
הילקוטים:
תקופת הראשונים
https://he.wikipedia.org/wiki/ראשונים
(בערך 1050–1500 לספירה) פתרון תורה
https://he.wikipedia.org/wiki/פתרון_תורה
• פסיקתא זוטרתא
https://he.wikipedia.org/wiki/פסיקתא_זוטרתא
• מדרש שכל טוב
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_שכל_טוב
• מדרש אגדה (בובר)
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_אגדה_(בובר)
• ילקוט שמעוני
https://he.wikipedia.org/wiki/ילקוט_שמעוני
• ילקוט המכירי
https://he.wikipedia.org/wiki/ילקוט_המכירי
• מדרש הגדול
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_הגדול
• מדרש הביאור
https://he.wikipedia.org/wiki/מדרש_הביאור
• הגדות התלמוד (ילקוט)
https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=הגדות_התלמוד_(ילקוט)&action=edit&redlink=1
• עין יעקב
https://he.wikipedia.org/wiki/עין_יעקב_(ספר)
•
מדרשי רבי שמואל מסנות
https://he.wikipedia.org/wiki/שמואל_מסנות

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 23:52

מדרש לקח טוב, המכונה גם פסיקתא זוטרתא, הוא ביאור על חמשת חומשי תורה ועל חמש
מגילות על פי מדרשי התלמוד: מכילתא, ספרא, ספרי ויתר המדרשים הקדומים. שמו של
הקובץ נובע מכך שכל עניין הנדון בו פותח בתיבה "בטוב" או "בטובה". המדרש חובר
בידי ר' טוביה בן אליעזר, בן המאה ה-11 והמאה ה-12.

תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 14:19

כמובן אם יש לך החבילה אזי במתיבתא יש מדור של ביאורי התוס'.

תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 15:36

וכן כאשר הציון בא לצורך תיאור השתלשלות ההלכה (במשנה ברכות שנינו... וכן פסק
השו"ע בסימן... והוסיף המשנ"ב בסק"ג...), עדיף לציין לפי הגמ', מפני שמסתבר
שהמעיין שרוצה לראות הדברים במקור, כבר פתח את הגמרא מס' ברכות ועיין בסוגיא
זו או באחרות, או שעתיד לפתוח אותה. ולכן יהיה יותר נוח לו לפתוח כעת את אותו
ספר (היינו הגמרא).

תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 15:40

משתאה נתפס במשמעות מתפלא או מסתפק. רחוק ממשמעות מזועזע.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2024 15:16

נדהם זה הופתע.
מזועזע = אחוז פלצות.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2024 03:03

אני מודה מאוד לכל המשיבים.
אכן השרשור היה יעיל, מעשי וממוקד.
והכי חשוב, לא יכולתי שלא להתפעל מהאכפתיות של החברים האיכותיים שכאן. הרגשתי
שכל אחד ואחד לוקח באמת ללב את הבעיה וכולם מעוניינים לסייע.
ישלם ה' פעלכם ותהי משכורתכם שלמה, הן על העצות והן על ההשתתפות בצער הזולת
ועל העידוד.
חזקו ואמצו.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 13:45

ועוד, גם אם ידיהם מלאות עבודה, מי מבטיח להם שזה ימשיך כך כל הזמן? (כמובן,
הלוואי שכן וכו', אבל בוא נדבר מעשי).

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 13:43

א. הוא כתב דברים נפלאים, ואני עניתי בדברים נפלאים לא פחות.
ב. הם לא הגיבו כי בינתיים עברו רק 50 דקות. וגם אם ידיהם מלאות עבודה, למה זה
סיבה שגם ידי יהיו מלאות עבודה?
חוץ מזה הייתי מעדיף שהשרשור יהיה יותר פרקטי מעשי ולא סתם דיבורים באוויר (אם
כי דברי עידוד, אבל שיהיו עם רגליים על הקרקע).

תאריך ההודעה המקורית: 17/09/2024 13:34

שלחתי ואף אחד לא מגיב. כנראה שיש יותר ביקוש לעריכה (זאת אומרת אנשים שרוצים
לעבוד בזה) מאשר דרישה.
נראה אולי שכבודכם מדברים ממקום של שובע, והשבע לא מבין את הרעֵב (בדומה למה
דמצוי שאנשים ברחוב אומרים לקבצן: אתה צעיר, לך לעבוד). אני מעדיף לשמוע אדם
שעבר תסכולים כאלו ויתן עצות מהניסיון שלו.

תאריך ההודעה המקורית: 21/09/2024 20:40

הנוהגים לסמן ציטוט בגרשיים, יסמנו ציטוט בתוך ציטוט בגרש אחד. יש שמסמנים
ציטוט מהגמ' בגרש אחד, וציטוט מהפסוקים בגרשיים, ואף כשהציטוט מהפסוקים בא
בתוך ציטוט מהגמ' יסומן בגרשיים. ויש שמסמנים כל ציטוט בגרש אחד.
כשיש ריבוי גרישים, יש אפשרות שהמעמד יבדיל את הגרשים זה מזה ברווח שנקרא
"רווח שערה". למשל: *איתא בברכות: 'סומא חשוב כמת, שנ' 'במחשכים הושיבני כמתי
עולם'' *– בין שני הגרישים האחרונים (שאחרי עולם) עושים רווח שערה, הוא קצת
יותר גדול מצמוד, אך פחות מתו.
כשמסיימים בוכו' או וגו' עדיף לשים אותם לאחר הציטוט: איתא בברכות: 'סומא
חשוב כמת, שנ' 'במחשכים הושיבני'' וגו'.

תאריך ההודעה המקורית: 01/10/2024 01:51

ביאור הפשט בחברותא הוא בהיר ונהיר לא פחות מהמתיבתא.
כל ההבדל הוא שבו אין הרבה פירושים ועיונים יחסית לשוטנ' ועוד יותר למתיבתא.

תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2024 22:58

יש שיעורי היום באוצה"ח על חלק מהמסכתות.