מי יודע ביאור בדברי השל"ה הקדוש
-
-
תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:34
הפלא היותר גדול שהנשים (וגם הגברים) עוד לא היו בעולם כשזה קרה שהלבנה התמעטה
הערוך השולחן נר' שהפריע לו הקושי הזה והוא כותב שבודאי יש קשר בין חטא אדה"ר
למיעוט הלבנה שהרי לעתיד לבוא יהיה אור הלבנה כאור החמה, ומשמע שפגימת הלבנה
זה חלק מקלקול העולם שיש מחמת חטא אדה"ר (שנגרם ע"י חוה)
זכורני שבשל"ה החדשים יש כמה ציונים על הנושא הזה -
תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:34
הפלא היותר גדול שהנשים (וגם הגברים) עוד לא היו בעולם כשזה קרה שהלבנה התמעטה
הערוך השולחן נר' שהפריע לו הקושי הזה והוא כותב שבודאי יש קשר בין חטא אדה"ר
למיעוט הלבנה שהרי לעתיד לבוא יהיה אור הלבנה כאור החמה, ומשמע שפגימת הלבנה
זה חלק מקלקול העולם שיש מחמת חטא אדה"ר (שנגרם ע"י חוה)
זכורני שבשל"ה החדשים יש כמה ציונים על הנושא הזהתאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:38
כמדומה פשוט שדבריו דברי קבלה עמוקים, וכוונתו לבחינת נקבה שהיא הלבנה.
מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:34
הפלא היותר גדול שהנשים (וגם הגברים) עוד לא היו בעולם כשזה קרה שהלבנה התמעטה
הערוך השולחן נר' שהפריע לו הקושי הזה והוא כותב שבודאי יש קשר בין חטא אדה"ר
למיעוט הלבנה שהרי לעתיד לבוא יהיה אור הלבנה כאור החמה, ומשמע שפגימת הלבנה
זה חלק מקלקול העולם שיש מחמת חטא אדה"ר (שנגרם ע"י חוה)
זכורני שבשל"ה החדשים יש כמה ציונים על הנושא הזהתאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:40
הביאור הנפלא ביותר בסוגיא זו (בדרך הפשט), כתוב בספר על ענייני 'ברכת הלבנה'
מהרב איתן ? (יש באוצר החכמה, לא זוכר את השם המלא של הספר או המחבר)
כמו שכותב רש"י שהאדמה חטאה שלא הוציאה טעם עץ ופרי שוה, ולא נענשה מיד, אלא
כשהאדם חטא הקב"ה השלים אתת העונש גם עליה.
כך כאן הלבנה חטאה תחילה ועדיין לא נענשה, ורק כשחוה חטאה הקב"ה הטיל את העונש
גם עליה.רש"י בראשית א יא
עץ פרי - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא (פסוק יב) ותוצא הארץ
עץ עושה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה
ונתקללה:מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:40
הביאור הנפלא ביותר בסוגיא זו (בדרך הפשט), כתוב בספר על ענייני 'ברכת הלבנה'
מהרב איתן ? (יש באוצר החכמה, לא זוכר את השם המלא של הספר או המחבר)
כמו שכותב רש"י שהאדמה חטאה שלא הוציאה טעם עץ ופרי שוה, ולא נענשה מיד, אלא
כשהאדם חטא הקב"ה השלים אתת העונש גם עליה.
כך כאן הלבנה חטאה תחילה ועדיין לא נענשה, ורק כשחוה חטאה הקב"ה הטיל את העונש
גם עליה.רש"י בראשית א יא
עץ פרי - שיהא טעם העץ כטעם הפרי, והיא לא עשתה כן, אלא (פסוק יב) ותוצא הארץ
עץ עושה פרי, ולא העץ פרי, לפיכך כשנתקלל אדם על עונו נפקדה גם היא על עונה
ונתקללה:מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:48
לגוף השאלה מהו המקור, ראה מה שכתב הרב פעלים:
שו"ת רב פעלים חלק ד - אורח חיים סימן לד
ועל שאלה הששית בענין טעם שנאמר על ברכת הלבנה לנשים.
תשובה טעם זה מקורו בשל"ה ז"ל ומ"ש גרמו פגם הלבנה היינו כי פגם הלבנה נעשה
מסיבת חטא חוה ולכן הנשים הם נגררים אחריה בזה הדבר ומתייחס הדבר הזה אליהם
יותר מן הזכרים כי על כן אמרו רז"ל הטעם שנתייחדו לאשה שלשה מצות שהם נדה חלה
הדלקת הנר הוא מחמת חטא חוה וכתב השל"ה ז"ל בדף שי"א פ' בא כמו שהלבנה לא
נתמלאת פגימתה רק עד ז' ימים כן האשה למטה ז' ימי נידות ואחר תטהר גם תמצא סתם
וסת משלשים לשלשים כמו ימי החודש ע"ש.
אך דע כי טעם זה לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל ולא נמצא בדבריו מניעה לנשים
בברכת הלבנה.ולגבי השאלה שלא היו בעת החטא עי' שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' טו. וז"ל שו"ת דברי
יציב חלק אורח חיים סימן צז
דבאמת מ"ש השל"ה שחוה גרמה פגם הלבנה אין לזה מובן ע"פ פשטות, שהרי הלבנה
נתמעטה עוד לפני שנוצרה חוה, אבל הדברים עמוקין וטמורין ומבוארים ע"ד הנסתר
ואין לי עסק בנסתרות, אמנם בפשטות י"ל דמצינו מקרא שכתוב [ישעיה ל' כ"ו] והיה
אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו', ועיין ב"ב ח' ע"ב תוד"ה
ומצדיקי, הרי שגם בחמה חל פגם שהרי בעולם התיקון יתוסף אורה שבעתים, ולזה נכון
הדבר שיתרחקו הנשים גם מברכת החמה, והעמק בזה הרבהועוד ראה לגבי עיקר הדין:
שו"ת חכם צבי ליקוטי תשובות סימן קמו
[טעם להא דאין הנשים מקדשות הלבנה (ועוד טעמים בדיני נשים)]
כתב ר"י מיילר בשו"ת סי' קי"א וז"ל, איתא בשו"ת שבות יעקב חלק ב' בסי' י"א
דיהיב טעמא לענין שהנשים אין מקדשות הלבנה, הואיל דאיתא בעירובין דף ק' ע"ב
דאחת מעשר קללות שנתקללה חוה שצריכה להיות עטופה כאבל, והאריך שם גבי אשה דהוי
כאבל בשלשה ימי בכי ואבל אסור לקדש הלבנה בשלשה ימי אבלות.
ולדעתי אין זה טעם לשבח, דא"כ כל מצוות שנוהגות באבל ינהגו ג"כ באשה כל ימי
חייה, וזה אינו ולא עלה ולא יעלה על דעת שום בר דעת, ועיקר הטעם הוא כמו דאיתא
בספר של"ה שכתב הטעם לפי שהן היו הגרם בפגם של לבנה, והוא טעם נכון.
ועפי"ז ישבתי הש"ס בסנהדרין בסוף פרק היו בודקין (מב ע"א) דפליגי שם אמוראים
על ברכת קידוש הלבנה דחד אמר במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, א"ל האי נשי דידן
נמי מברכינהו. כלומר דעיקר הטעם הוא משום דנשים פגמו פגם הלבנה, וא"כ למאן
דאמר דלא מברכין רק עד פעולתו אמת ולא יאמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים
להתחדש כמותה, וזה הנשים נמי יכולות לברך שלא נזכר עדיין שום דבר בפגם הלבנה,
ולהכי אמר אפילו נשי דידן נמי מברכין, כלומר פשטא דאותן הנשים שלא היו בפתקא
של חוה וודאי יכולין לברך ג"כ ברכת הלבנה בנוסח זה דלא נזכר עדיין שום פגם
הלבנה, אלא אפילו נשי דידן דהיו בפתקא של חוה דגרמו בפגם הלבנה ואפילו הכי
יכולין לברך ברכת הלבנה בנוסח זה שלא הזכירו עדיין שום עסק פגם של הלבנה,
ולהכי אמר בש"ס דצריך לברך בנוסח דידן שללבנה אמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם
עתידים להחדש כמותה, ומזה יצא להשל"ה דעיקר הטעם שאין הנשים מקדשין הלבנה אף
שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, שאינו מהראוי שתזכיר פגם של לבנה הואיל דהנשים היו
עיקר הגרם בפגם של לבנה (הובא במג"א או"ח סי' תכו).
ועי"ז חדשתי דין חדש לענין שמקדשין את החמה ביום ד' ניסן מכ"ח שנים לכ"ח שנים
בפעם אחת הואיל דנתלו המאורות באותה שעה, והודה לי הגאון חכם צבי זצ"ל וכתב לי
שעי"ז צווה לזוגתו הרבנית שתקדש החמה עם כל ישראל בזמן שניתלו המאורות, דבזה
הברכה לא נזכר שום דבר בפגם הלבנה. כמו שכתבתי באריכות בתשובתי חלק א' לענין
קידוש הלבנה שמצוה היא שלא יחמיצו המצוה ולקדש הלבנה אחר ג' ימים מהמולד או
לכל היותר אחר ה' ימים, ודלא כר"י גיקטליא דהביא בב"י ד"ה כתב בתה"ד דלא לקדשו
עד אחר שבע ימים להמולד, כי הארכתי שם בטעמים ונימוקים וראיות ברורות מש"ס
והפוסקים, כי זה כלל גדול בידינו שבכל מקום שחכמי הקבלה חולקין על דברי הש"ס
אנו הולכים למעשה כדברי הש"ס דידן, וק"ל. -
תאריך ההודעה המקורית: 08/06/2023 00:48
לגוף השאלה מהו המקור, ראה מה שכתב הרב פעלים:
שו"ת רב פעלים חלק ד - אורח חיים סימן לד
ועל שאלה הששית בענין טעם שנאמר על ברכת הלבנה לנשים.
תשובה טעם זה מקורו בשל"ה ז"ל ומ"ש גרמו פגם הלבנה היינו כי פגם הלבנה נעשה
מסיבת חטא חוה ולכן הנשים הם נגררים אחריה בזה הדבר ומתייחס הדבר הזה אליהם
יותר מן הזכרים כי על כן אמרו רז"ל הטעם שנתייחדו לאשה שלשה מצות שהם נדה חלה
הדלקת הנר הוא מחמת חטא חוה וכתב השל"ה ז"ל בדף שי"א פ' בא כמו שהלבנה לא
נתמלאת פגימתה רק עד ז' ימים כן האשה למטה ז' ימי נידות ואחר תטהר גם תמצא סתם
וסת משלשים לשלשים כמו ימי החודש ע"ש.
אך דע כי טעם זה לא נזכר בדברי רבינו האר"י ז"ל ולא נמצא בדבריו מניעה לנשים
בברכת הלבנה.ולגבי השאלה שלא היו בעת החטא עי' שו"ת מנחת יצחק ח"ח סי' טו. וז"ל שו"ת דברי
יציב חלק אורח חיים סימן צז
דבאמת מ"ש השל"ה שחוה גרמה פגם הלבנה אין לזה מובן ע"פ פשטות, שהרי הלבנה
נתמעטה עוד לפני שנוצרה חוה, אבל הדברים עמוקין וטמורין ומבוארים ע"ד הנסתר
ואין לי עסק בנסתרות, אמנם בפשטות י"ל דמצינו מקרא שכתוב [ישעיה ל' כ"ו] והיה
אור הלבנה כאור החמה ואור החמה יהיה שבעתים וגו', ועיין ב"ב ח' ע"ב תוד"ה
ומצדיקי, הרי שגם בחמה חל פגם שהרי בעולם התיקון יתוסף אורה שבעתים, ולזה נכון
הדבר שיתרחקו הנשים גם מברכת החמה, והעמק בזה הרבהועוד ראה לגבי עיקר הדין:
שו"ת חכם צבי ליקוטי תשובות סימן קמו
[טעם להא דאין הנשים מקדשות הלבנה (ועוד טעמים בדיני נשים)]
כתב ר"י מיילר בשו"ת סי' קי"א וז"ל, איתא בשו"ת שבות יעקב חלק ב' בסי' י"א
דיהיב טעמא לענין שהנשים אין מקדשות הלבנה, הואיל דאיתא בעירובין דף ק' ע"ב
דאחת מעשר קללות שנתקללה חוה שצריכה להיות עטופה כאבל, והאריך שם גבי אשה דהוי
כאבל בשלשה ימי בכי ואבל אסור לקדש הלבנה בשלשה ימי אבלות.
ולדעתי אין זה טעם לשבח, דא"כ כל מצוות שנוהגות באבל ינהגו ג"כ באשה כל ימי
חייה, וזה אינו ולא עלה ולא יעלה על דעת שום בר דעת, ועיקר הטעם הוא כמו דאיתא
בספר של"ה שכתב הטעם לפי שהן היו הגרם בפגם של לבנה, והוא טעם נכון.
ועפי"ז ישבתי הש"ס בסנהדרין בסוף פרק היו בודקין (מב ע"א) דפליגי שם אמוראים
על ברכת קידוש הלבנה דחד אמר במערבא מברכי ברוך מחדש חדשים, א"ל האי נשי דידן
נמי מברכינהו. כלומר דעיקר הטעם הוא משום דנשים פגמו פגם הלבנה, וא"כ למאן
דאמר דלא מברכין רק עד פעולתו אמת ולא יאמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם עתידים
להתחדש כמותה, וזה הנשים נמי יכולות לברך שלא נזכר עדיין שום דבר בפגם הלבנה,
ולהכי אמר אפילו נשי דידן נמי מברכין, כלומר פשטא דאותן הנשים שלא היו בפתקא
של חוה וודאי יכולין לברך ג"כ ברכת הלבנה בנוסח זה דלא נזכר עדיין שום פגם
הלבנה, אלא אפילו נשי דידן דהיו בפתקא של חוה דגרמו בפגם הלבנה ואפילו הכי
יכולין לברך ברכת הלבנה בנוסח זה שלא הזכירו עדיין שום עסק פגם של הלבנה,
ולהכי אמר בש"ס דצריך לברך בנוסח דידן שללבנה אמר עטרת תפארת לעמוסי בטן שהם
עתידים להחדש כמותה, ומזה יצא להשל"ה דעיקר הטעם שאין הנשים מקדשין הלבנה אף
שהיא מצוות עשה שהזמן גרמא, שאינו מהראוי שתזכיר פגם של לבנה הואיל דהנשים היו
עיקר הגרם בפגם של לבנה (הובא במג"א או"ח סי' תכו).
ועי"ז חדשתי דין חדש לענין שמקדשין את החמה ביום ד' ניסן מכ"ח שנים לכ"ח שנים
בפעם אחת הואיל דנתלו המאורות באותה שעה, והודה לי הגאון חכם צבי זצ"ל וכתב לי
שעי"ז צווה לזוגתו הרבנית שתקדש החמה עם כל ישראל בזמן שניתלו המאורות, דבזה
הברכה לא נזכר שום דבר בפגם הלבנה. כמו שכתבתי באריכות בתשובתי חלק א' לענין
קידוש הלבנה שמצוה היא שלא יחמיצו המצוה ולקדש הלבנה אחר ג' ימים מהמולד או
לכל היותר אחר ה' ימים, ודלא כר"י גיקטליא דהביא בב"י ד"ה כתב בתה"ד דלא לקדשו
עד אחר שבע ימים להמולד, כי הארכתי שם בטעמים ונימוקים וראיות ברורות מש"ס
והפוסקים, כי זה כלל גדול בידינו שבכל מקום שחכמי הקבלה חולקין על דברי הש"ס
אנו הולכים למעשה כדברי הש"ס דידן, וק"ל.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות