תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 14:13
עיין במחזור המפורש בפירוש על תפילת כל נדרי ליום כיפור
לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!
עיין במחזור המפורש בפירוש על תפילת כל נדרי ליום כיפור
מצורף קישור לשוטנשטיין
https://drive.google.com/drive/folders/1LW7rbzSlcuOY5MyixhD825bbnXakDQrX?usp=sharing
מצורף קישור מהיברובוקס
https://www.hebrewbooks.org/9495
ניתן לקבל במייל הזה את הספרים של הרב אורי זוהר
[email protected]
כתוב בהלכה שצריך שיהיה לחזן שברון לב ויש לו בנים
א"כ בוודאי הוא אמור להיות נשוי
קבצים מצורפים:
אולי תחפש כאן בקול הלשון
https://www.kolhalashon.com//New/SubjectSelection.aspx?Lang=Hebrew&English=False
מאת: [email protected]
מצורף כאן מאתר ויקיטקסט
https://he.wikisource.org/wiki/כסף_משנה
שלמה בובר נולד למשפחה דתית
https://www.hamichlol.org.il/דתי בעיר
למברג. אביו, ישעיה אברהם הלוי, שהיה נצר למשפחת רבנים ותלמיד חכם בזכות עצמו,
הקנה לבנו חינוך תורני
https://www.hamichlol.org.il/חינוך_תורני.
חינוך זה איפשר בהמשך את מפעלו הספרותי האדיר. בצעירותו הושפע שלמה בובר
מחיבורים של אנשי חכמת ישראל
https://www.hamichlol.org.il/חכמת_ישראל
כדוגמת יום טוב ליפמן צונץ
https://www.hamichlol.org.il/יום_טוב_ליפמן_צונץ
ונחמן קרוכמל
https://www.hamichlol.org.il/נחמן_קרוכמל
.
בובר התמקד בלימוד ספרות המדרשים
https://www.hamichlol.org.il/מדרש והאגדה
https://www.hamichlol.org.il/אגדה_(יהדות)
מתקופת
התלמוד https://www.hamichlol.org.il/תלמוד ואילך.
הוא קיבל על עצמו את המשימה הכבירה להוציא לאור שורה של מדרשים מתקופה זאת במהדורה
מוגהת ומפורשת באופן מדעי
https://www.hamichlol.org.il/מהדורה_מדעית;
לשם כך עמד בקשרי מחקר עם אישים כמו הרב אליקים כרמולי
https://www.hamichlol.org.il/אליקים_כרמולי
ושד"ל https://www.hamichlol.org.il/שד"ל.
שלמה בובר היה יהודי שומר תורה ומצוות. בספר "רקוויאם גרמני
https://www.hamichlol.org.il/רקוויאם_גרמני_(ספר)"
מתאר עמוס אילון
https://www.hamichlol.org.il/עמוס_אילון
את
שלמה בובר ואשתו (עקב היותם סבו וסבתו של מרטין בובר
https://www.hamichlol.org.il/מרטין_בובר)
באופן הבא:
"כמו יהודים פולנים
https://www.hamichlol.org.il/יהדות_פולין
רבים
אחרים, היו גם סבו וסבתו של מרטין בובר חסידי התרבות הגרמנית. הם לימדו אותו
להעריץ גם שירה גרמנית וגם פולקלור ומסורת יהודיים."
— "רקוויאם גרמני
https://www.hamichlol.org.il/רקוויאם_גרמני_(ספר)",
עמ' 238
לצד תיאור זה, אנו מוצאים בדבריו של מרטין בובר
https://www.hamichlol.org.il/מרטין_בובר
עצמו
את תיאור דמותו של סבו, שלמה בובר, באופן הנוטה להדגיש דווקא את הצד המסורתי
שבו:
"המדרש היה העולם בו חי שלמה בובר, מתוך ריכוז נפשי מפליא, מתוך עצימות מופלאה
של עבודתו, הוא הוציא לאור טקסט אחר טקסט...
הוא עיבד את כתבי היד
https://www.hamichlol.org.il/כתב_יד_(העתק)
מבלי
שאימץ לו את שיטות הפילולוגיה
https://www.hamichlol.org.il/פילולוגיה
המערבית,
ועשה זאת במהימנות האופיינית לחוקר מודרני, וגם מתוך הפגנת ידע היאה לרב אמן
בתלמוד, מי שיש בידו כל אוצר ההבאות מן הספרות כולה כדי להאיר כל פסוק וכל
מילה – לא בלבד כחומר חרות בזיכרון, אלא כקניין אורגני של האישיות כולה.
התלהבותו הרוחנית, כפי שנתגלתה במסירותו ללא לאות לעבודתו, נתערבה במין
ילדותיות ערטילאית, נקייה מסטיות, מיוחדת לטבעה של אישיות טהורה וישות יהודית
מברייתה. בדברו עברית (וזאת עשה תכופות כשביקרוהו אורחים דוברי לשונות זרות)
צלצול דיבורו היה כשל נסיך ששב מגלותו. הוא לא הרבה הרהורים על היהדות אך זו
הייתה שרויה בתוך תוכו"
— מרטין בובר, מתוך המאמר 'דרכי אל החסידות' (תרגם מגרמנית: שמואל שביב), מובא
בתוך תקוה לשעה זו, עמ' 105–106
שלמה בובר גם עסק בצורכי הקהילה היהודית
https://www.hamichlol.org.il/הקהילה_היהודית
בעירו,
ושימש כחבר בנשיאות הקהילה היהודית בלמברג מאז שנת 1870
https://www.hamichlol.org.il/1870. כמו כן נמנה עם הכותבים הבולטים בכתב
העת עברי אנכי
https://www.hamichlol.org.il/עברי_אנכי
.
לפרנסתו עבד כבנקאי
https://www.hamichlol.org.il/בנקאי וכלכלן
https://www.hamichlol.org.il/כלכלן. עובדה זאת
מקבלת משנה חשיבות לאור העובדה שלצד מפעליו הדגולים בתחום המדרש, היה שלמה
בובר גם בנקאי חשוב בתקופתו. הוא היה חבר במועצת המנהלים
https://www.hamichlol.org.il/מועצת_מנהלים
של
הבנק https://www.hamichlol.org.il/בנק 'האוסטרי-הונגרי' ושל
'קופת החיסכון הגליציאנית'. כמו כן היה יושב ראש לשכת המסחר
https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לשכת_המסחר&action=edit&redlink=1
של
עירו למברג. כהוקרה על פועלו בתחום הכלכלי קיבל שלמה בובר את תואר הכבוד
Kaiserlicher Rat (שמשמעו "יועץ הקיסר") מהקיסר
https://www.hamichlol.org.il/קיסר_(תואר)
האוסטרו-הונגרי
https://www.hamichlol.org.il/האימפריה_האוסטרו-הונגרית
.
הערכת פועלו בתחום המדרש וספרות הראשונים
לצד ההערכה הרבה שזכה לה בקרב אנשי חכמת ישראל
https://www.hamichlol.org.il/חכמת_ישראל
בזכות
פרסומיו וחיבוריו, זכה שלמה בובר להערכה גדולה גם בקרב ציבור לומדי התורה
המסורתי. בחיבור אשר נכתב על רבי דוד לוריא
https://www.hamichlol.org.il/דוד_לוריא
(רד"ל),
שהיה אחד מגדולי ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19
https://www.hamichlol.org.il/המאה_ה-19, כתב קרוב
משפחתו - ר' שלמה לוריא כך[1]
https://www.hamichlol.org.il/שלמה_בובר#cite_note-1
:
"לו היה [רד"ל] ז"ל בימינו אשר חננו ה' לזכות לאור הפסיקתא
https://www.hamichlol.org.il/פסיקתא ועוד
כמה חיבורים מתנאים ואמוראים וגדולי הראשונים על ידי הרה"ג [=הרב הגדול] האדיר
החכם הכולל כי' שלמה באבער נ"י [=נרו יאיר] אשר השליך נפשו ומאודו להוציאם
לאור מתוך הרבה כ"י [=כתבי יד] שהעלה ה' בידו הגדולה להשיגם. לא אפון, אשר
מרוב התפעלות שמחתו הרבה בהם יותר מכל חמודות תבל וכל חללי דעלמא, היה מכתת
רגליו לעמבערג לברכו במאור פנים ולהודות לו על טוב חסדו לכל בית ישראל"
.
ספריוהמדרשים שההדיר והוציא לאור
ספרי ראשונים
https://www.hamichlol.org.il/ראשונים
שההדיר
והוציא לאור
מחקריו ההיסטוריים
קישורים חיצוניים
מיזמי קרן ויקימדיה
https://www.hamichlol.org.il/קרן_ויקימדיה
[image: ויקיטקסט]
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Wikisource-logo.svg
טקסט
בוויקיטקסט: מחבר:שלמה בובר
https://he.wikisource.org/wiki/מחבר:שלמה_בובר
[image: ויקישיתוף]
https://www.hamichlol.org.il/קובץ:Commons-logo.svg תמונות
ומדיה בוויקישיתוף: שלמה בובר
https://commons.wikimedia.org/wiki/Category:Salomon_Buber
חיבורים מקוונים
האדמו"ר אברהם מתתיהו פרידמאן זצ"ל הידוע כמחולל הפלאות משטפנשט
יומא דהילולא – כ"א תמוז
נולד ביום הראשון של חנוכה, כ"ה כסליו ה'תר"ז ) 1847 (. סבו )האדמו"ר ר' ישראל
מרוז'ין( בחר את
שמו: אברהם ע"ש ר' אברהם המלאך )ר' אברהם פרידמן( ומתתיהו שיהיה בעל כח כמו
מתתיהו כהן
גדול החשמונאי להמשיך ישועות ורפואות לעם ישראל. בהיותו כבן 21 )י"ד כסליו
ה'תרכ"ט ] 1868 [(
התייתם מאביו. בתחילה סירב לקבל בתחילה את עול ההנהגה בגיל כה צעיר אולם לבסוף
הסכים לכהן
במקום אביו. ידוע כמחולל פלאות וסיפורי מופתים רבים סופרו אודותיו. ענוותן,
ידוע כבעל רוח הקודש
וצופה למרחקים. רבים נושעו מברכותיו. גאון בנגלה ובנסתר. החזיר את ספריו למקום
ע"מ שלא ידעו כי
עוסק בתורת הנסתר. התפרסם בנדיבותו לצדקה, ולא אחת הלכו כל כספי הפדיונות
לאלמנות ויתומים.
דאג בקביעות יומיומית לכל צרכיהם ומחסורם של כמאה מחסידיו אשר כונו ה'יושבים'
היות וישבו
בקביעות בביהמ"ד שבחצרו ועסקו בתורה. למרות צומותיו וסיגופיו מעולם לא נזקק
לרופא. נפטר
בחצות ליל שבת, כ"א תמוז תרצ"ג ) 1933 (.
בהלווייתו השתתפו רבבות. חי כ 86- שנים. ציונו הועתקב-ה' חשוון תשכ"ט ) 1969
( מרומניה לבית-החיים "נחלת יצחק" בגבול ת"א וגבעתיים. כאשר פתחו אתהארון
נדהמו לראות את גופו שלם. גם כיום רבים ראו מופתים ונושעו בציונו של הרב.
סבותיו: האדמו"ר ישראל מרוז'ין )מצד אביו(, ר' אליעזר קושאנסקי )מצד אמו(.
סבתא: מרת שרה )מצד אביו(. אביו: האדמו"ר מנחם נחום )הראשון לבית שטפנשט(.
אמו: מרת פרל.
נשותיו: בת ר' ייצק רייך )זיווג ראשון- מגזר ראפשיץ(, מרת שרה ציפרה )זיווג
שני- בתו של ר' יוסף
מונזון, בת דודו(. מתלמידיו: אדמו"ר רבי חיים זאנוויל אברומוביץ מרימניץ,
אדמו"ר רבי אליעזר זוסיא
מסקולען, ר' משה ווייס )המכונה ר' משה בטלן(. לרב לא היו צאצאים.
שלוש שנים חלפו ועדיין לא פרע ר' משה את הנדוניה. המחותנים כבר מדברים בגלוי
על ביטול השידוך,
והוא ואשתו אובדי עצות. בצר להם החליטו לנסוע לרבינו, לבקש שיתפלל בעדם
ויברכם. הם יצאו לדרך
הרחוקה, מגלץ שבדרום מולדובה ועד שטפנשט שבצפון. עם כניסתם לצדיק החלו לגולל
את מצוקתם.
"אם יתבטל השידוך, מה יהיה על בתנו?! עלולה היא להישאר רווקה זקנה, חלילה?!",
אמרו ההורים
המיוסרים. בעיניים טובות הביט בהם הצדיק, פנה לר' משה ושאל: "מה עיסוקך?".
השיב ר' משה כי
בחורף הוא סוחר בנוצות אווז ובקיץ מכין גלידות. הצד השווה בשני העיסוקים הוא
הפרנסה הדלה.
הוסיף הצדיק להתעניין: "מניין אתה משיג קרח להקפיא את הגלידה?". הוא השיב כי
הוא קונה את
הקרח מסוכן, וזה קונה את הקרח מבית-חרושת. והצדיק שאל: "וכיצד יש לבית-החרושת
קרח בקיץ?"-
"בחורף יוצאים להרים וחוצבים גושי קרח גדולים. אח"כ מנסרים אותם ללבנים,
וטומנים אותם בבורות
מיוחדים בקרקע, שם הם נשמרים קפואים לאורך זמן. בקיץ מוציאים אותם ומשווקים
לסוחרים". "סעו
לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. ה' יהיה בעזרכם ותהיה לכם פרנסה בשפע". למשמע
הדברים נעתקו
המילים מפי הבעל והאישה אמרה: "רבי קדוש! אפילו את דמי הנסיעה לכאן נאלצנו
ללוות. מניין ניקח
את הסכומים העצומים כדי לפתוח בית-חרושת?!". כשסיימה קם ממקומו, הביט בהם
ואמר: "הלוא
אמרתי לכם, שובו לביתכם והקימו בית-חרושת לקרח. אל תשנו מדברי אף לא כחוט
השערה!". דבריו
התקיפים הבהירו כי הצדיק איתן בדעתו ובני-הזוג קיבלו זאת באמונה שלמה. נותרה
רק השאלה – כיצד
עושים זאת. חלפו הימים. ערב אחד נשמעו נקישות בדלת. ר' משה פנה לחלון לראות מי
בא לבקרם.
נפלאות הצדיקים - כ"ב תמוז 849
בחוץ עמדה קבוצת גברתנים חסונים וגרזנים בידיהם. הוא לא העז לגשת אל הפתח.
בקבוצה היה גוי
אחד ממכריו, אשר ניגש אל החלון, הציג את עצמו בידידות והבהיר לו כי רצונם
להציע לו הצעה עסקית.
"אנחנו עובדים בבית-חרושת לקרח בעיר הסמוכה. הבעליו הוא אדם קשה ואכזרי, רודה
בנו ללא רחם.
באחרונה אף הפסיק לשלם את משכורתנו. החלטנו שאיננו מוכנים עוד לעבוד אצלו.
שמענו שאתה
עוסק במכירת מוצרים קפואים, והחלטנו להציע לך להקים בחצר ביתך בית-חרושת לקרח.
אנחנו נביא
את הידע והציוד הדרוש, ונהיה הפועלים שלך. היהודים ידועים כמעבידים נוחים
וישרים". כמעט ודחה
את ההצעה אולם לרגע נזכר בדברי רבינו: "הקימו בית-חרושת לקרח". ר' משה פנה
לאורחיו ואמר:
"מצבי הכלכלי ירוד עכשיו, ולעת-עתה לא אוכל לשלם לכם מאומה. רק בבוא הקיץ, אם
וכאשר יצליח
ה' דרכי והסחורה תימכר כראוי, אוכל להחזיר לכם את משכורתכם על החודשים שחלפו.
האם תסכימו
לעסקה כזאת?". הפועלים נראו מאוכזבים. לפתע נענה אחד מהם וקרא: "הרי איו לנו
לאן לחזור.
המעביד הפסיק לשלם את משכורתנו. מוטב שנקים כאן בית-חרושת, ולשנה הבאה נהיה
מסודרים".
הם הסכימו והקימו את בית-החרושת. בקיץ נהרו אליו סוחרים רבים. היה זה פלא כיצד
נפוצה כל-כך
השמועה על בית-החרושת החדש, ומדוע מעדיפים סוחרים ממרחקים דווקא אותו. עד מהרה
שילם ר'
משה את חובותיו לפועלים, והוסיף לצבור רווחים נאים. בית החרושת 'גריסרו' נהפך
לאחד המפורסמים
ברומניה. והחתונה? – עוד באותו קיץ התקיימו הנישואין, לשמחתם הרבה של שני
הצדדים, כאשר ר'
משה בקושי התפנה לה מרוב הביקוש במכירת הקרח.
פעם אחת שהרב הגיע ל רדוביץ. שם התארח בבית משפ' בוימן. אנשים רבים הגיעו לבקש
ברכה.
קרוב לחצות ביקשה האם מילדיה, בנימין ומשה שילכו לישון כדי שיהיה להם כח גם
מחר לארח את
האנשים הרבים. הילדים הסתקרנו מה עושה כעת הרבי. הם הביטו מבעד לחור הדלת.
הרבי פתח פתקה
אחר פתקה . אחר הניחה לימינו. רק שלוש פתקאות הונחו לשמאלו. בסיום, קם הצדיק
ויצא מהחדר.
הילדים הסקרנים נכנסו לחדר. משה פתח את הפתקים וקרא את השמות. בפתק אחד היה
כתוב שמו של
אחיהם יוסף. בשתי הפתקאות האחרות- שני תושבים אחרים. לאחר שנים הבינו את פשר
הדבר. לאחר
שמלחמת העולם השניה פרצה. התושבים היהודים של רדוביץ שהביאו פתקה אל הרבי-
כולם ניצלו.
מלבד שלושה: יוסף אחיהם ושני התושבים האחרים שהפתקאות הונחו בשמאל.
נראה לי שכאן המקור
ראב"ע פירוש א - הקצר:
https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17
וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש"
(שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש.
והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם
אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא
א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל
שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא
הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) -
לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו
'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר
"ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר
פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב);
"שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז
השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי
, כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד ,
ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא
תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום
הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת
ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו
כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה
תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד)
אולי בספר לחם שמים על קידושין
https://hebrewbooks.org/20650
חזק ואמץ ר' שמואל המנהל היקר והמסור
אל תפחד
המשך והצלחה במלאכת הקודש
א. לא
ב. לא
ג. כן
כך נקראת המלכות
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות בשעה
שהיא עם התפארת
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/תפארת.
כלומר, המלכות הנקראת בשם אדנות נקראת כאן בלשון זכר אדון וזאת מפני שהוא
מחוברת לתפארת שהוא נחשב זכר כלפיה ולכן היא נקראת בלשון זכר. אם נתבונן
במילים אדון כל הארץ הרי שמילת אדון תרמוז למלכות כנ"ל, כל
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/כל יסוד הארץ
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/ארץ מלכות. כלומר
במשפט זה אדון כל הארץ כתוב שהמלכות מחוברת ליסוד. וביתר פירוט מילת אדון
תרמוז לספירות מלכות
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות
תפארת
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/תפארת ו
בינה http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/בינה וכיצד:
אד של אדון אלו אד של שם אדנות וירמזו למלכות, אות ו' == תפארת ואות ן בינה.
אי נמי, אדון כל הארץ יתכן כך: אדון מלכות
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות כל
http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/כל יסוד הארץ זו הבינה
היא הארץ העליונה הנקראת אלקים ומילת הארץ גימ' אלקים דההין ע"ה.
כתב בספר שעת רצון על הזוהר - (שמות דף יב ע"ב) "אדון כל הארץ" שלכן שמה הוא
אדני על שם שהיא אדון כל הארץ שכן ג' עולמות חיילות המלכות הם והיא שולטת בהם
הה"ד הנה ארון הברית אדון כל הארץ, פי' הברית הוא יסוד דז"א הנכנס בסוד הזווג
בתוך יסודה ונעשית היא ארון דיליה וז"ש ביה בארון גניז חד מקורא, הוא יסוד
דז"א מקור מים חיים קדישא דנביע ביה תדיר ואמלי ליה ה' צבאות ה' יסוד צבאות
נו"ה ולכן היסוד נקרא ה' צבאות ברוך הוא.