דילוג לתוכן
מחפשים עורכים, כותבים או מגיהים לספר שלכם?

לרגל השקת הפורום — פרסום מודעות דרושים בלוח המקצועי הוא בחינם לזמן מוגבל!

פרסם מודעה עכשיו ✍️
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור לויכוח בין חז"ל לצדוקים בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

2022
2 2 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:24

    בטח זה פשוט, אבל משום מה איני מוצא היכן זה מופיע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:24

    בטח זה פשוט, אבל משום מה איני מוצא היכן זה מופיע.

    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44

    נראה לי שכאן המקור
    ראב"ע פירוש א - הקצר:
    https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17
    וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש"
    (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש.
    והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם
    אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא
    א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל
    שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא
    הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) -
    לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו
    'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר
    "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר
    פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב);
    "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז
    השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי
    , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד ,
    ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא
    תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום
    הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת
    ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו
    כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה
    תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד)

    • שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי
      , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי"
      (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי
      ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח)
      , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום
      ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי
      בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז
      , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה
      , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא
      ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד).
      והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה
      הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום'
      כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה
      היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד -
      ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה
      עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין
      לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת
      ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • חיפוש מקור בחז"ל

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 15:12 מדברי האברבנאל בפר' אחרי המצו"ב, נראה שהגורל המדובר היא ביום הכיפורים. מאת: [email protected] קבצים מצורפים: אברבנאל אחרי.jpeg
  • לולב בראש השנה? חיפוש מקור ל"קושית המפרשים"

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 14/09/2022 23:21 אשמח לקבל את עזרת הציבור, למקור לקטע שמופיע בספר תיקון משה מהגה"ק רבי משה פאללאק זצ"ל אב"ד באניאהד. אשר נמצא כעת בשלבי עריכה על ידי. הוא מביא את "קושיית המפרשים", שמכיון והד' מינים רומזים לאחדות בני ישראל כמבואר במדרש א"כ היה ראוי שיטלו את הד' מינים ביום הדין ולא בסוכות. האם מאן דהוא יודע מי הם המפרשים שהקשו קושיא זו??? בחפשי בספרים, מצאתי שגם הגה"ק רבי שמעלקא מסעליש זצ"ל, בספרו צרור החיים מביא קושיא זו ג"כ בשם המפרשים. בלי לציין מקור ברור לקושיא. מצורף קטע מהספר תיקון משה [image: image.png] [image: image.png] ולהלן קטע מצרור החיים [image: image.png]
  • לולב בראש השנה? חיפוש מקור ל"קושית המפרשים"

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:28
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2022 10:21 עתה פתחתי את החת"ס וראיתי שמדבר על אדם שמתוך חומרא בא לידי קולא.
  • חיפוש מקור

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/12/2022 21:20 (10) פירוש רבנו יונה על אבות - פרק חמישי משנה כ כל מי שיש בו שלשה דברים טובים הללו מתלמידיו של אברהם אבינו, וכל מי שיש בו שלשה דברים רעים הללו הרי זה מתלמידיו של בלעם הרשע. תלמידיו של אברהם אבינו, עין טובה. זו מדת הנדיבות, אברהם אבינו נדיב לב היה שנאמר (בראשית יח, ז), "ויקח בן בקר רך וטוב": ונפש שפלה. מי שנפשו זכה וברה ואין מתאוה לדבר עבירה, שכן היה אברהם אבינו ע"ה שלא חפץ בתענוגים ובכל הנאות העולם כלל, ולא שלט עליו יצר הרע מעולם כי נפשו שפלה, כמו שנאמר (שם כא, יא), "וירע הדבר מאד בעיני אברהם על אודות בנו", על אודות בנו הרע לו לפי שיוצא לתרבות רעה, ועל אודות הגר לא הרע לו אע"פ שידעה קודם לכן לא נתאוה אליה: ורוח נמוכה. כמו שנאמר (שם יח, כז) "ואנכי עפר ואפר", ולא לפני המקום ב"ה בלבד היה רוחו נמוכה, אלא אפילו לפני בשר ודם, שנאמר (שם שם, ה), "כי על כן עברתם על עבדכם": תלמידיו של בלעם הרשע עין רעה. כמו שאמר בלעם, "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב" (במדבר כב, יח), שחמד בשל אחרים: ונפש רחבה. שנתן עצה לבלק להכשיל ישראל בזמה, בדבר שהיה מתעסק נתן עצה להכשילם: ורוח גבוהה. שכן אמר הרשע, "כי מאן ה' לתתי להלוך עמכם" (שם שם, יג), שלא רצה ללכת עמהם כי לא היו השלוחים נכבדים בעיניו לפי גאותו וגובה לבו, "ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים ונכבדים מאלה" (שם שם, טו): מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע, תלמידיו של אברהם אבינו יורשין העולם הזה ונוחלין העולם הבא שנאמר, "להנחיל אוהבי יש ואוצרותיהם אמלא". לפי שהאוחז דרכו של אברהם אבינו נקרא אוהב למקום, כמו שנקרא אברהם אבינו ע"ה, שנאמר (ישעיה מא, ח), "זרע אברהם אהבי". וכולם בכלל להנחיל אוהבי יש:
  • חיפוש מקור

    2022
    32
    0 הצבעות
    32 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 11:56 אגב הספר הטמא הזה לא ממש קשור לאותו האיש וסתם מיוחס אחריו ואכמ"ל
  • חיפוש מקור

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    C
    תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 11:31 מסופר על איזה רבי שהתפלל מאוחר וכששאלו אותו על דבר איחורו אמר שהשאלה הראשונה שישאלו אותו בעולם האמת הוא אם התפלל מאוחר. וקודם יענה על חלק הראשון והעיקרי 'אם התפלל' ואחרי זה יתרץ חלק השני אם התפלל 'מאוחר' וכו' למישהו יש מקור לעובדא זו? תודה מראש.
  • חיפוש מקור

    2022
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 14:37 לכאורה כן מבואר בפרי הארץ [להצדיק רבי מנדלי ויטפסק] פרשת קורח, שאין יהודי יכול להגיע להתקשר ולהתדבק בהשי"ת כי אם מידי עברו דרך המות ממש, ויאחזוהו פלצות ויסורי בידקי מיתה ממש, אז יאיר כשמש אפילתו להדבק בה' ובמדותיו *לאהוב אותו *ויראת ה' על פניו. ואם אמר יאמר מה לי ולצרה הזאת לעבור בדרך זה, כי הוא נורא ואיום וכו', הנה אל ידמה בנפשו להמלט באופן זה, כי אם דרך המלך ילך, כי אין מקום לעבור בדרך אחר, וזה השער לה' צדיקים יבואו בו, ובזאת יבא אל הקדש.