דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. מציאת מקורות
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מציאת מקורות

2022
17 9 43 1
  • ח חנן - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:04

    שלום וברכה לחו"ר הקבוצה היקרים!

    אני משתדל לא להטריח בשיגרה עם שאלות, ועל כן אני שולח כעת שאלות בעניין מציאת
    מ"מ שהצטברו אצלי במשך תקופה ארוכה, והתאמצתי לחפשם (בבר אילן ובאוצר החכמה
    החינמי המקוון) הלוך ושוב אך לשוא.

    1.הארץ עליונה נקראת אדנ"י
    4. כולנו נקראים תלמידים של משה רבינו
    5. הגלגולים הם רק במסגרת החיים שנקצבו לאדם מראש.
    6. כל המצות (כגון סוכה ושופר) הם דמיון אל העליונים הרוחניים
    7. אנכי ולא יהיה הם שורש לכל עשרת הדברות.
    8. ראש השנה נקרא יום הדין הקטן לעומת יום הדין הגדול והנורא
    9. נשמות אומות העולם חצובות ממקום טמא וחולין
    12. האחוריים היא בחינת שכינת עוזו והיא המדרגה שנראת רוח הקודש
    13. הויה נקרא פנים ואדנ"י נקרא אחור
    15. שאלה: כשכתוב בספרים 'בסוד ברוך שם כבוד מלכותו' או 'בסוד ברוך הוא וברוך
    שמו', האם הכוונה שיש סוד ידוע לדבר זה וצריכים למצוא לו מקור?
    19. כל העולמות הם מרכבה וכסא זה לזה
    23. מה שלמד משה ברגע האחרון של הארבעים יום הוא יותר נעלה ממה שלמד לפני.

    ואודה למי שיאלפני בינה איך למוצאם מבלי להטריח את קהל היראים דהכא (או שמא
    אין מנוס אלא לרכוש אוצר החכמה).

    תודה לכל מי שיסייע בעניין ולו במציאת מקור אחד!

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 18:26

    על שאלה 9.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    29.09.22,
    18:25:32

    קבצים מצורפים:

    0
  • א ארי במסתרים - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:36

    1. ראה שערי אורה שער א'.
      (איפה נעלמו 2-3?)...

    2. כולנו אומרים "משה רבינו", וכל תורתינו ממנו, אז למה שלא נחשב תלמידיו?

    3. בספר גימטריאות לר' יהודה החסיד, אות רלא. (יש מהדורה חדשה עם הרבה מקורות,
      ומציין ל- תיקוני זוהר, תיקון כב, סג סע"ב. ומורה נבוכים, ח"ב, פרק לג).

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:37
    1. נפש החיים שער א' פרק ה'
      ידוע בזוהר וכתבי האר"י ז"ל בסדר השתלשלות והתקשרות העולמות שכל עולם הוא
      מתנהג בסידור מצבו וכל פרטי ענייניו כפי נטיית כח העולם שעליו. שמנהיגו כנשמה
      את הגוף. וכן הולך על זה הסדר גבוה מעל גבוה. עד הוא ית"ש נשמת כולם. ע' זוהר
      בראשית (ח"א כ, א
      https://he.wikisource.org/wiki/זהר_חלק_א_כ_א
      ) וכל עלמא כו' עילא ותתא מריש רזא דנקודה עלאה עד סופא דכל דרגין כלא איהי דא
      לבושא לדא ודא לדא כו' דא לגו מן דא ודא לגו מן דא כו' ובא"ז רצ"א ב' וכלהו
      נהורין אחידן נהורא דא בנהורא דא ונהורא דא בנהורא דא ונהרין דא בדא כו'.
      נהורא דאתגליא אקרי לבושא דמלכא נהורא דלגו לגו כו' ע"ש. ופרטות הענין מבואר
      בע"ח שער פנימיות וחיצוניות דרוש ב' ובפרי עץ חיים בהקדמת שער השבת פ"ז ופ"ח
      ובשער השבת פכ"ד. שחיצוניות של כל פרצוף ועולם מתפשט ומתלבש בהפרצוף והעולם
      שתחתיו ונעשה לו לפנימיות ונשמה.
    0
  • א ארי במסתרים - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:37
    1. נפש החיים שער א' פרק ה'
      ידוע בזוהר וכתבי האר"י ז"ל בסדר השתלשלות והתקשרות העולמות שכל עולם הוא
      מתנהג בסידור מצבו וכל פרטי ענייניו כפי נטיית כח העולם שעליו. שמנהיגו כנשמה
      את הגוף. וכן הולך על זה הסדר גבוה מעל גבוה. עד הוא ית"ש נשמת כולם. ע' זוהר
      בראשית (ח"א כ, א
      https://he.wikisource.org/wiki/זהר_חלק_א_כ_א
      ) וכל עלמא כו' עילא ותתא מריש רזא דנקודה עלאה עד סופא דכל דרגין כלא איהי דא
      לבושא לדא ודא לדא כו' דא לגו מן דא ודא לגו מן דא כו' ובא"ז רצ"א ב' וכלהו
      נהורין אחידן נהורא דא בנהורא דא ונהורא דא בנהורא דא ונהרין דא בדא כו'.
      נהורא דאתגליא אקרי לבושא דמלכא נהורא דלגו לגו כו' ע"ש. ופרטות הענין מבואר
      בע"ח שער פנימיות וחיצוניות דרוש ב' ובפרי עץ חיים בהקדמת שער השבת פ"ז ופ"ח
      ובשער השבת פכ"ד. שחיצוניות של כל פרצוף ועולם מתפשט ומתלבש בהפרצוף והעולם
      שתחתיו ונעשה לו לפנימיות ונשמה.
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:40
    1. תניא פרק ו':
      [image: image.png]
    0
  • א אברהם א. - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:40
    1. תניא פרק ו':
      [image: image.png]
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:53
    1. שער מאמרי רשב"י על תיקוז ו.
    2. עץ חיים היכל ו שער א פ"א.
    3. כן

    מאת: [email protected]

    0
  • ח חיים סגל - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:53
    1. שער מאמרי רשב"י על תיקוז ו.
    2. עץ חיים היכל ו שער א פ"א.
    3. כן

    מאת: [email protected]

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:58
    1. תלוי באיזה ספר.
      בספרים קדומים הם לפעמים מציינים לסוד שהם עצמם המקור.
    ח י 2 תגובות
    0
  • א ארי במסתרים - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:58
    1. תלוי באיזה ספר.
      בספרים קדומים הם לפעמים מציינים לסוד שהם עצמם המקור.
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:59
    1. תיקו"ז תיקון כא נו ע"ב.
    0
  • א
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 23:17

    עי' גם תוספות ר"ה שבראש השנה דנים על העולם הבא,
    לפי"ז בהכרח לומר שזה יום דין קטן לעומת יום הדין בשעת המיתה (נכנס לדין
    ושואלים נשאת ונתת באמונה וכו'....)

    מאת: [email protected]

    0
  • א ארי במסתרים - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 23:17

    עי' גם תוספות ר"ה שבראש השנה דנים על העולם הבא,
    לפי"ז בהכרח לומר שזה יום דין קטן לעומת יום הדין בשעת המיתה (נכנס לדין
    ושואלים נשאת ונתת באמונה וכו'....)

    מאת: [email protected]

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 01:56

    [image: image.png][image: image.png]

    0
  • א אליהו עבוד - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 01:56

    [image: image.png][image: image.png]

    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:16

    יישר כח ותודה רבה לכל המסייעים היקרים!
    וגם לאלו ששלחו בפרטי מלל עשיר תוכן שיש בו סיוע של ממש
    לא יאומן החסד שמתחולל כאן! (שוב תודה לרב שמואל שליט"א)
    לשאלתך הרב הארי למה אין את שאלות 2-3, זה מפני שהרשימה הייתה של כ-30 מ"מ
    ומחמת אי נעימות והכבדה על חברי הקבוצה קצצתי אותה לכדי 12 (שגם זה הרבה...).

    0
  • ח חנן - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 15:16

    יישר כח ותודה רבה לכל המסייעים היקרים!
    וגם לאלו ששלחו בפרטי מלל עשיר תוכן שיש בו סיוע של ממש
    לא יאומן החסד שמתחולל כאן! (שוב תודה לרב שמואל שליט"א)
    לשאלתך הרב הארי למה אין את שאלות 2-3, זה מפני שהרשימה הייתה של כ-30 מ"מ
    ומחמת אי נעימות והכבדה על חברי הקבוצה קצצתי אותה לכדי 12 (שגם זה הרבה...).

    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:09

    כך נקראת המלכות
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות בשעה
    שהיא עם התפארת
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/תפארת.
    כלומר, המלכות הנקראת בשם אדנות נקראת כאן בלשון זכר אדון וזאת מפני שהוא
    מחוברת לתפארת שהוא נחשב זכר כלפיה ולכן היא נקראת בלשון זכר. אם נתבונן
    במילים אדון כל הארץ הרי שמילת אדון תרמוז למלכות כנ"ל, כל
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/כל יסוד הארץ
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/ארץ מלכות. כלומר
    במשפט זה אדון כל הארץ כתוב שהמלכות מחוברת ליסוד. וביתר פירוט מילת אדון
    תרמוז לספירות מלכות
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות
    תפארת
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/תפארת ו
    בינה http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/בינה וכיצד:
    אד של אדון אלו אד של שם אדנות וירמזו למלכות, אות ו' == תפארת ואות ן בינה.
    אי נמי, אדון כל הארץ יתכן כך: אדון מלכות
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות כל
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/כל יסוד הארץ זו הבינה
    היא הארץ העליונה הנקראת אלקים ומילת הארץ גימ' אלקים דההין ע"ה.

    כתב בספר שעת רצון על הזוהר - (שמות דף יב ע"ב) "אדון כל הארץ" שלכן שמה הוא
    אדני על שם שהיא אדון כל הארץ שכן ג' עולמות חיילות המלכות הם והיא שולטת בהם
    הה"ד הנה ארון הברית אדון כל הארץ, פי' הברית הוא יסוד דז"א הנכנס בסוד הזווג
    בתוך יסודה ונעשית היא ארון דיליה וז"ש ביה בארון גניז חד מקורא, הוא יסוד
    דז"א מקור מים חיים קדישא דנביע ביה תדיר ואמלי ליה ה' צבאות ה' יסוד צבאות
    נו"ה ולכן היסוד נקרא ה' צבאות ברוך הוא.

    0
  • ח חנניה הירש - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 17:09

    כך נקראת המלכות
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות בשעה
    שהיא עם התפארת
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/תפארת.
    כלומר, המלכות הנקראת בשם אדנות נקראת כאן בלשון זכר אדון וזאת מפני שהוא
    מחוברת לתפארת שהוא נחשב זכר כלפיה ולכן היא נקראת בלשון זכר. אם נתבונן
    במילים אדון כל הארץ הרי שמילת אדון תרמוז למלכות כנ"ל, כל
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/כל יסוד הארץ
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/ארץ מלכות. כלומר
    במשפט זה אדון כל הארץ כתוב שהמלכות מחוברת ליסוד. וביתר פירוט מילת אדון
    תרמוז לספירות מלכות
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות
    תפארת
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/תפארת ו
    בינה http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/בינה וכיצד:
    אד של אדון אלו אד של שם אדנות וירמזו למלכות, אות ו' == תפארת ואות ן בינה.
    אי נמי, אדון כל הארץ יתכן כך: אדון מלכות
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/מלכות כל
    http://vikikabballa.wiki.co.il/index.php/כל יסוד הארץ זו הבינה
    היא הארץ העליונה הנקראת אלקים ומילת הארץ גימ' אלקים דההין ע"ה.

    כתב בספר שעת רצון על הזוהר - (שמות דף יב ע"ב) "אדון כל הארץ" שלכן שמה הוא
    אדני על שם שהיא אדון כל הארץ שכן ג' עולמות חיילות המלכות הם והיא שולטת בהם
    הה"ד הנה ארון הברית אדון כל הארץ, פי' הברית הוא יסוד דז"א הנכנס בסוד הזווג
    בתוך יסודה ונעשית היא ארון דיליה וז"ש ביה בארון גניז חד מקורא, הוא יסוד
    דז"א מקור מים חיים קדישא דנביע ביה תדיר ואמלי ליה ה' צבאות ה' יסוד צבאות
    נו"ה ולכן היסוד נקרא ה' צבאות ברוך הוא.

    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 29/09/2022 18:04

    על שאלה 4
    אור החיים הק' פרשת תצוה (פרק כז פסוק כ), וז"ל. ואולי שירמוז באומרו תצוה על
    דרך אומרם ז"ל (זהר ח"א פ"ג) כי כל תלמיד חכם יש לו ניצוץ מנשמת משה, ולזה
    רבותינו ז"ל (סוכה ל"ט א) היו קוראים זה לזה משה כי הוא זה המדבר בבחינת נפש
    הלומדת תורה.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    29.09.22,
    18:04:12

    0
  • א ארי במסתרים - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:58
    1. תלוי באיזה ספר.
      בספרים קדומים הם לפעמים מציינים לסוד שהם עצמם המקור.
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 23:02

    בדומה למה שענה הרב הארי על 4, נראה לענות גם על 8 (ראש השנה נקרא יום הדין הקטן לעומת יום הדין הגדול והנורא):

    אם יום הדין העתידי נקרא 'הגדול' הרי שראש השנה הוא קטן

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • י

    חיפוש בתוכנת ב"א - בעילו' שם

    2022 אוצריא כלים תורניים תקלות טכניות
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    36 צפיות
    פ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 21:02 תיכנס לחיפוש/ המאגרים המשתתפים/ ותסמן בירוק את הספר המבוקש. מאת: [email protected]
  • 0

    מציאת מקור לדין הש"ץ קודם ר"ה

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    0
    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 06:50 אודה למציאת מקור שבו כתוב שהש"ץ צריך לפרוש מכל דבר גשמי ג' ימים לפני ר"ה כדי להכין את עצמו. זה צריך להיות כנראה מג"א בשם הזוהר. בהערכה רבה, [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 29.08.22, 06:48:18
  • Y

    הקב"ה ששוט בלתי מורכב - ספר עם מקורות, מי יודע?

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 15:02 הרמב"ם במורה נבוכים. בגדול כל הראשונים בספרי המחשבה מדברים על זה, כמו אמונות ודעות לרס"ג, ספר העיקרים, ועוד דומים לזה. כמדומני שגם לאבן עזרא יש ספר על יסודות האמונה שעוסק בזה. יצא ע"י מוסד הרב קוק
  • ש

    ספריית על התורה

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים כלים תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    23 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 13:05 נתקלתי היום במאגר ספרים בסיסי מקוון הנקרא ספריית על התורה. אשמח אם מישהו מכיר פרטים על המאגר הזה ויוצריו (נטפרי חוסם חלק מהדפים). ייש"כ
  • ע

    חיפוש מקור לויכוח בין חז"ל לצדוקים בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • מ

    לוית חן לרשב"ץ

    2022 ספרים תורניים מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    16 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2022 12:15 ידוע למישהו האם ניתן להשיג בדרך כלשהי את הספר לוית חן לר' שמעון בר צמח (רשב"ץ). יישר כח לעוזרים ושכמ"ה "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • א

    מציאת מקור - שטר שנכתב בו כתקנת חז"ל.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 23:33 לא בדקתי אבל אולי תעיין במקור למטבע הלשון "כדת משה וישראל" שאומרים בקידושין.
  • א

    חיפוש מקורות

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2022 15:53 הנני מחפש מקורות (בעיקר בספרי חסידות) שעל העבר צריך האדם לחשוב שהיא בחחינת ידיעה, ועל להבא ידע שהיא בחינת בחירה. מקווה שהובנתי. בתודה מראש.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים