הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 21:44

יתכן שזה נחשב אפילו בישול באור עצמה,
שהרי הכיסוי אינו מחמם את הקדירה ומבשלה,
אלא הקדירה התחממה מהאש וכעת על ידי שטומנה בדבר שאינו מוסיף הבל חומה אינו
יורד, וממילא נמשך הבישול של האש .

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 15:34

לא מפורש שם שאם ההטמנה בדבר שאינו מוסיף הבל הוסיפה על הבישול הרי זה אסור
מדאורייתא,
אלא שיש איסור מדרבנן להטמין בדבר שאינו מוסיף הבל משחשיכה, שמא ימצא קדירתו
צוננת וירתיחנה ע"ג האש בשבת,
מלבד זאת, נדמה לי שיש שם מחלוקת ראשונים, האם החשש שמא ירתיח הוא משום איסור
בישול [כפירוש רש"י], או שמא יעבור על איסור מבעיר [כעין שמא יחתה].

כמדומה שבבבית יוסף סימן שי"ח סעיף ד' מובאת מחלוקת בין הרא"ש לטור, אם יש
איסור בישול בישול בדבר שכבר נתבשל כמאכל בן דרוסאי, אך עדיין אינו מבושל כל
צרכו,
ולהלכה נפסק בשו"ע שם שיש בכך איסור, אך עי' שם בט"ז שהאיסור הוא רק מדרבנן.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2024 14:21

עיין בתוספות שבת מח. ד"ה דזיתים,
שאסור לכסות בשבת קדירה שיש על ידה תפוחים שאינם מבושלים,
אף על פי שאינו מכסה אלא בכרים וכסתות שאינם מוסיפים הבל.

תאריך ההודעה המקורית: 12/11/2024 14:02

לכאורה לא צריך לזה מקור,
כל המלאכות של סידורא דפת היו בסממנין [לבד מאופה, שבסממנין היה מבשל].
עי' שבת עד:

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 13:33

ראה מה שכתב בענין זה במתוק מדבש פרשת חיי שרה דף קכג:

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2024 22:29

אני לומד בכולל, והצלחתי להוריד את זה ממשרד החינוך.
כמדומני, שצריך להכנס לפורטל תלמידים, להירשם, ואז אפשר להוריד.
בברכה
דוד

--

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2025 12:54

ברמב"ם (תלמוד תורה פ"א) ובשו"ע (יו"ד סי רמו) כתבו לשון זו, שאף עני המתפרנס
מן הצדקה ומחזר על הפתחים חייב לקבוע לו זמן ללמוד ביום ובלילה.
אולי תמצא שם בנו"כ מ"מ לכך.

--

תאריך ההודעה המקורית: 25/01/2025 22:41

לפעמים צריך לעשות למחשב הפעלה מחדש, והכל מסתדר!!

מאת: [email protected]

--

תאריך ההודעה המקורית: 27/01/2025 21:57

דומני, שבאופן כללי המושג 'חכמה' אינו מבטא את חכמת השכל, אלא סוג של השגה
אלוקית, עכ"פ במשנתו של בעל ה'פרי הארץ', דוק ותשכח.

--

תאריך ההודעה המקורית: 29/01/2025 12:28

כמדומני שהכלל הוא, שמי שנסמך נקרא 'רבי' ומי שלא נסמך נקרא רק 'רב'.
בדרך כלל אמוראי ארץ ישראל היו סמוכים ואמוראי בבל לא היו סמוכים, ומכאן מגיעה
החלוקה הידועה, שבארץ ישראל נקראו 'רבי' ובבבל נקראו 'רב'.

מאת: [email protected]

--

תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2025 15:24

אם יש לך מחשב נייד, בהזזת שלשה אצבעות על לוח המגע כלפי מטה נעלם כל מה שעל
המסך, כך תוכל ברגע אחד לראות מה נמצא בשולחן העבודה. ובהזזת האצבעות שוב כלפי
מעלה הכל חוזר כבתחילה

--
נא שימו לב -
מי שנהנה - פה,
מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת

תאריך ההודעה המקורית: 05/02/2025 14:12

עי' תוס' מגילה כא. שאלמלא עם א' הכוונה 'אם לא', ואלמלי עם י' הכוונה 'אם'.
לא יודע אם זה קשור גם ל'אילולא' ו'אילולי'.

תאריך ההודעה המקורית: 09/01/2025 09:55

ראה אור החיים ויקרא יא מג, וכן שמות טז כ.

--

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2024 16:40

ראה רמב"ם תשובה פ"ט ה"א:
"הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו
דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא, ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא
זוכה, והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד
שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא
בהן, וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום
ורבוי כסף וזהב, כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב
פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא"

מאת: [email protected]