דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

שירת הפרות בנשאם את ארון ה'

2024
6 4 22 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 11:58

    האם זה היה בפה, שירה ששמעו בני אדם,
    וכדוגמת פתיחת פי האתון אצל בלעם ??
    או שירה ככל השירה שאומרים הנבראים
    [כמו שיש בפרק שירה ,כלב אומר וכו'],

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 11:58

    האם זה היה בפה, שירה ששמעו בני אדם,
    וכדוגמת פתיחת פי האתון אצל בלעם ??
    או שירה ככל השירה שאומרים הנבראים
    [כמו שיש בפרק שירה ,כלב אומר וכו'],

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 12:25

    מכאן לכאורה משמע שדברו ממש כמעשה דבלעם.
    רבינו חננאל ע"ז כד ע"ב
    וישרנה הפרות בדרך. מאי וישרנה אמר רב שעקמו פניהם כלפי הארון ואמרו שירה. ואל
    תתמה שהרי אתון של בלעם דברה עמו.

    אולם מכאן משמע איפכא
    חדושי אגדות [ספרי המהר"ל] ע"ז כד ע"ב
    ומאי שיר' אמרו אז ישיר וכו', ולא שהיו אומרים שירה בחתוך לשון ודבור, רק
    הליכתם בדרך הישר כדכתיב וישרנה הוא בעצמו השירה

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 12:25

    מכאן לכאורה משמע שדברו ממש כמעשה דבלעם.
    רבינו חננאל ע"ז כד ע"ב
    וישרנה הפרות בדרך. מאי וישרנה אמר רב שעקמו פניהם כלפי הארון ואמרו שירה. ואל
    תתמה שהרי אתון של בלעם דברה עמו.

    אולם מכאן משמע איפכא
    חדושי אגדות [ספרי המהר"ל] ע"ז כד ע"ב
    ומאי שיר' אמרו אז ישיר וכו', ולא שהיו אומרים שירה בחתוך לשון ודבור, רק
    הליכתם בדרך הישר כדכתיב וישרנה הוא בעצמו השירה

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 12:47

    ברש"י על הפסוק נראה שזה שתי אפשרויות,
    במדרש ששרו שירה, ועל פי פשוטו שהלכו ישר, ע"ש.
    בפסוק גם כתוב שהלכו 'הלוך וגעו' - עשו געיות של געגועים לבניהם שנשארו מאחור
    ע"ש, ויל"ע אם זה סותר לשירה או שזה גופא היה בקול שירה, או שלא סותר ועשו שני
    דברים

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 12:47

    ברש"י על הפסוק נראה שזה שתי אפשרויות,
    במדרש ששרו שירה, ועל פי פשוטו שהלכו ישר, ע"ש.
    בפסוק גם כתוב שהלכו 'הלוך וגעו' - עשו געיות של געגועים לבניהם שנשארו מאחור
    ע"ש, ויל"ע אם זה סותר לשירה או שזה גופא היה בקול שירה, או שלא סותר ועשו שני
    דברים

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 13:02

    אני שאלתי, משום שעל פי האתון נאמר שנברא בערב שבת בין השמשות, ולא נאמר כן על
    שירת הפרות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 13:02

    אני שאלתי, משום שעל פי האתון נאמר שנברא בערב שבת בין השמשות, ולא נאמר כן על
    שירת הפרות.

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 13:05

    מראית העין ע"ז כד ע"ב
    ישרנה הפרות אמר ר' יוחנן משום רבי מאיר דאמרו שירה וכו' הקשה הריטב"א אמאי לא
    מני התנא מה שפרות נשאו הארון שאמרו שירה גבי עשרה דברים שנבראו בין השמשות
    ותירץ דכבר מנה פי האתון [הכתוב] בתורה והוא אב לכל עכ"ד

  • תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 13:05

    מראית העין ע"ז כד ע"ב
    ישרנה הפרות אמר ר' יוחנן משום רבי מאיר דאמרו שירה וכו' הקשה הריטב"א אמאי לא
    מני התנא מה שפרות נשאו הארון שאמרו שירה גבי עשרה דברים שנבראו בין השמשות
    ותירץ דכבר מנה פי האתון [הכתוב] בתורה והוא אב לכל עכ"ד

    תאריך ההודעה המקורית: 24/11/2024 13:33

    ראה מה שכתב בענין זה במתוק מדבש פרשת חיי שרה דף קכג:

  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    5 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 04/02/2024 20:36 ראה בזוה"ק בשלח
  • קיבלתי את ההודעה הזו

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 10/02/2024 20:12 מה היא ההודעה הזו. עבודות שלי - גרפיטקסט https://drive.google.com/drive/folders/1QXR8-UdCPFV-Zl0byZiAty4Bsz855xnf?usp=drive_link [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 10.02.24, 20:11:39
  • ו' כורע לגבי ה'

    2024
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    15 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 29/02/2024 22:15 יישר כח לכולם מאת: [email protected]
  • האם ה' מכר את התורה לישראל או נתן במתנת חינם?

    2024
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/03/2024 17:39 תודה רבה, מספיק לי אין צורך בעוד מקורות. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 07.03.24, 17:37:57 מאת: [email protected]
  • מעוניין לנסות את התחום.

    2024
    21
    0 הצבעות
    21 פוסטים
    146 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 12/03/2024 12:33 תודה, בהחלט מחכים ומומלץ לעדכן את הסקר, גם תנובה ושטראוס עדכנו את המחירים מאז מאת: [email protected]
  • היכן בחז"ל שביהמ"ק נחרב בגלל שלא עבדו את ה' בשמחה

    2024
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    32 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2024 12:26 התעוררתי כמה חמור הוא עבודת ה' בלי לב ר' חיים מוואלזין כותב בכתר ראש בשם הגר"א כמדומה, שאין היתר לומר אמן בלי כוונה. כתוב בגמרא שמי שפוסע עושה שלום וחוזר מיד הרי זה ככלב --- ששב על קיאו --- הוא כלב, והתפילה שלו קיא!! למה? מה קרה? כי הוא עשה עושה שלום כביכול נפרד מהמלך ומזה שחוזר מיד מראה שבעצם היה זה טכס בעלמא, כי אילו היה מרגיש שנפרד מהמלך לא היה חוזר לאותו מקום שוב מזה שחוזר שוב סימן שעשה רק "רצוא ושוב" הלוך ילך ויעלה ויבוא יוצא ונכנס וכו' ולא "נפרד לשלם מן המלך" וזה מורה שמעולם לא "עמד לפני המלך" ולכן התפילה שלו.... קיא!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!1 כי כל השלחנות מלאו קיא צואה כי אין מקום והוא עצמו מה הוא? כלב!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
  • היכן למקם את הפסיק?

    2024
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 11:40 יכול להיות שכבר היה על זה דיון כאן בעבר, אשמח אם מישהו יקפיץ לי. היכן למקם את הפסיק: א. והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב, הוא משום שאין שורפים קדשים בלילה. ב. והטעם שאמר הכתוב לשרפו בבוקרו של ששה עשר ולא בליל מוצאי יום טוב הוא, משום שאין שורפים קדשים בלילה. וכן כל כיוצא בזה, למשל: א. הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת, הוא משום גזירה שמא יעבירנו. ב. הטעם שאין תוקעים בשופר כשר"ה חל בשבת הוא, משום גזירה שמא יעבירנו.
  • היכן למקם את הפסיק?

    2024
    24
    0 הצבעות
    24 פוסטים
    163 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/09/2024 22:38 ודאי שכל עניין הפסיקים והנקודות כצורתן הינו המצאה מודרנית, אך מאידך גם טעמי המקרא מיוסדים ומבוססים על היגיון של פיסוק ואכמ"ל. לדוגמא, כללי הניקוד של בג"ד כפ"ת אחרי אהו"י (שיש להרפות את בג"ד כפ"ת) כפופים להיגיון פיסוק. אשר על כן, אם מבחינת מבנה המשפט נכון לעשות פסיק בין המילה שמסתיימת באהו"י, לבין המילה המתחילה בבג"ד כפ"ת, האות הראשונה במילה השניה תהיה בדגש קל על אף הכלל שבג"ד כפ"ת אחרי אהו"י הינן רפויות. מהות הפיסוק קדם ל'סימני הפיסוק' המצויים בינותינו, ועל כן לא נכון לתלות את היגיון הפיסוק ב'אנשים בדורנו'. מה שכן, מבנה התחביר המודרני שונה מהתחביר העתיק, ובזה יש לבני דורנו מקום להתגדר בו. מקווה שהדברים ברורים די הצורך.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים