א
אריאל יצחק כהן - ארכיון
@אריאל יצחק כהן - ארכיון
-
מה השם של הדבר שעליו מדלים את הענבים ?? -
מישהו יודע על תוכנות תורניות שאפשר להשיג בחנם -
מישהו יודע על תוכנות תורניות שאפשר להשיג בחנם -
איך כותבים לימדו אותנו -
איך כותבים לימדו אותנו -
איזה מקור יותר חזק, ספרי או ירושלמי? -
מדוע בכל קרבן (עולה או שלמים) צריך להביא עם זה מנחה ונסכים?תאריך ההודעה המקורית: 18/12/2024 00:13
שאלתך צריכה להיות על לשון הכתוב בתורה (במדבר כח, ט) "וביום השבת... ושני
עשרונים סולת מנחה בלולה בשמן ונסכו".
והאמת שגם שם הפשט ש'ונסכו' הוא כמו הכתוב בתורה בפרשת שלח (שם טו, ה) מהו
שיעור הנסך לכבש "וְיַ֤יִן לַנֶּ֙סֶךְ֙ רְבִיעִ֣ית הַהִ֔ין תַּעֲשֶׂ֥ה עַל־
הָעֹלָ֖ה א֣וֹ לַזָּ֑בַח לַכֶּ֖בֶשׂ הָאֶחָֽד", והיינו שהנסך אינו משתנה לפי
כמות העשרונים בובלת אלא לפי הקרבן האם הוא כבש איל או מנחה או בקר.מאת: [email protected]
--
-
מדוע בכל קרבן (עולה או שלמים) צריך להביא עם זה מנחה ונסכים? -
מבקש לדעת איזה ספרים בפשט על חומש בראשיתתאריך ההודעה המקורית: 17/12/2024 17:43
מסכים עם 'ארי במסתרים', התועלת שתצמח לך מרכישה של הכרך של אוצר מפרשי התורה
תחסוך לך הרבה שעות של עבודה.
יש גם ספר אוצר מפרשי הפשט, מקרא מפורש של עוז והדר, פשוטו של מקרא, אבל כולם
לא משתווים לעבודה היסודית של אוצר מפרשי התורה.מאת: [email protected]
--
-
הארה חשובהתאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:46
וכדאמרי אינשי "אויביו של הטוב הוא הטוב ביותר והעצלות"
מאת: [email protected]
--
-
בקשת עזרה בלשונות ישיבתייםתאריך ההודעה המקורית: 26/12/2024 01:58
- לאשוויי.
- להחשיב כמעשה.
ולעצם הלשון: 'אפילו לענין לאשוויי מעשה' נראה לא תקני בניסוח בסגנון
ישיבתי עכשוי, אולי בברכת שמואל ואולי אולי בחידושי רח"ה,
יותר תקני 'אפילו לאשוויי מעשה'.מאת: [email protected]
--
-
פיענוח - "ואם כי דברי המדרש אלו הוא מהדברים הנעלמים מעיני בכ"ז. מה זה בכ"ז? -
כללים לשימוש בגרשיים (" ו-') -
האם האברבנאל נחשב מהאחרונים? -
מזמור לתודה בערב פסחתאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 02:42
צודק הרב לפני התיבה, אכן רקיקי מצות שהם עשר מתוך ארבעים לחמי תודה היו
נמשחים לאחר אפייתם וא"כ אינם מצה עשירה, אבל 'חלות מצות בלולות בשמן' היו
בוללים אותם בשמן בזמן הלישה כמבואר במנחות עה, א, ו'סולת מורבכת' היא חלוטה
ברותחים כמבואר בתו"כ צו פרק ד, ו (אולם עיין תוספתא מנחות ז, ז שהיו לשים
אותה ברותחים) שאינה באה לידי חימוץ ואין יוצאים יד"ח מצה במצה מבושלת.
אבל האמת שטעות היתה לי ממקום אחר, שכן הגמרא בפסחים לח, ב אכן תמהה על דברי
המשנה והגמרא שהביא כב' לגבי חלות תודה ורקיקי נזיר שאין יוצאים בהם יד"ח מצה
בעשאן לעצמו, מה ההו"א שיצאו בה יד"ח והרי מצה עשירה היא, והשיבה הגמרא שארבעת
סוגי הלחם היו מתחלקים בלוג שמן אחד, ונמצא שרביעית הלוג מתחלקת לעשר לחמים
שמכל מין, ואם כן היא אינה נחשבת כמצה עשירה. והדק"ל.
ישר כח לרב לפני התיבה--
-
מזמור לתודה בערב פסחתאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 01:16
למרות שבקשת מקורות ולא טעמים, אבל לכאורה הקושיא מעיקרא ליתא, משתי טעמים:
א. לחמי המצות היו מצות עשירות כי היו בלולים בשמן (ויקרא ז, יב -
וְהִקְרִ֣יב׀ עַל־זֶ֣בַח הַתּוֹדָ֗ה חַלּ֤וֹת מַצּוֹת֙ בְּלוּלֹ֣ת בַּשֶּׁ֔מֶן
וּרְקִיקֵ֥י מַצּ֖וֹת מְשֻׁחִ֣ים בַּשָּׁ֑מֶן וְסֹ֣לֶת מֻרְבֶּ֔כֶת חַלֹּ֖ת
בְּלוּלֹ֥ת בַּשָּֽׁמֶן) ולא נתערב בהם אפילו מעט מים שהרי הם צריכים להיות
מצות ולא חמץ (כמבואר ברמב"ם חמץ ומצה ה, ב שעיסה שנילושה במי פירות ונתערב
בהם אפילו מעט מים הרי הם מחמיצים מיד), ונפסק בשו"ע (או"ח תעא, ב) שמותר
לאכול מצה עשירה בערב פסח.
ב. האיסור לאכול מצה בערב הפסח אינו מופיע כלל בדברי חז"ל במשנה, ומקורו
הראשון בירושלמי (פסחים פ"י ה"א) בשם רבי לוי, וזהו רק לאחר החורבן, ונמצא
שבזמן הבית שעדיין לא נתקן איסור זה היו אוכלים מצה בערב הפסח ובודאי שהיו
אוכלים מצה של מצות אכילת לחמי תודה. ואנו שאיננו אומרים מזמור לתודה הוא זכר
לקרבן התודה שהוקרב בזמן הבית.
(ג. האיסור לאכול מצה בערב הפסח לדעת הרא"ש (פסחים פ"ג סי' ז) הוא רק משעה
עשירית ואילך, אולם אנו נוהגים כדעת הרמב"ן במלחמות (פסחים שם) והמגיד משנה
בדעת הרמב"ם (חו"מ ו, יב) שהאיסור נוהג כל היום, ואעפ"כ לדעת הרא"ש יתכן לתרץ.
מאידך גם לדעת הרא"ש יש כאן הבאת קדשים לבית הפסול מכיון שממעט אכילתו בעשר
שעות.)
בברכה--
-
חיפוש מקור - פרקי דר"אתאריך ההודעה המקורית: 08/01/2025 01:29
מדוע לא סגי לך בדברי הגמרא שבת כב, ב:
מחוץ לפרוכת העדת יערוך, וכי לאורה הוא צריך והלא כל ארבעים שנה שהלכו בני
ישראל במדבר לא הלכו אלא לאורו; אלא עדות היא לבאי עולם שהשכינה שורה בישראל.
מאי עדות? אמר רב: זו נר מערבי, שנותן בה שמן כמדת חברותיה, וממנה היה מדליק
ובה היה מסיים?--
-
האם כותבים אונאה או הונאה [כשמדברים ביחס למושג הדיני של הלכות אונאה] ?? -
מקור ראשון לביטוי 'אבי אבות הטומאה'תאריך ההודעה המקורית: 20/01/2025 19:26
איפה ר"א הקליר?
גם רש"י פסחים יד, ב ד"ה בחלל כתב כןמאת: [email protected]
--