תאריך ההודעה המקורית: 29/05/2024 17:39
על ד' אמות של הלכה כך מפורש בזוה"ק "ומיומא דאתחריב בי מקדשא ובטלו קרבנין
לית ליה לקוב"ה אלא אינון מילין דאורייתא ואורייתא דאתחדשא בפומיה' (זוה"ק
פרשת בלק).
מאת: [email protected]
על ד' אמות של הלכה כך מפורש בזוה"ק "ומיומא דאתחריב בי מקדשא ובטלו קרבנין
לית ליה לקוב"ה אלא אינון מילין דאורייתא ואורייתא דאתחדשא בפומיה' (זוה"ק
פרשת בלק).
מאת: [email protected]
אולי מצד האמת היה עדיף שיחפש הכנסה אחרת, אך כיון שבמציאות ישנם כאלו, ויש
להם עבודה כנראה, ומשום שהלקוחות עצמם לא תמיד מבינים ומכירים בחשיבות העריכה,
ובמידת מה הם צודקים שהרי לא כל הקוראים ירגישו להדיא את ההבדל, אז הכנסה תהיה
להם. ומסתבר שהעורכים הללו גם יסכימו לקחת פחות, שהרי גם הם עצמם לא ידעו מה
תועלת כ"כ בעבודתם ומדוע לא לקחת 40 לשעה, דבשלמא המכיר בפועלו בעריכה, הרי זה
חכמה ואומנות וברי לו שהדבר עולה ממון, ודוגמת רופא ומרצה להבדיל וכל אומנות
המצריכה חכמה מסויימת, כך באמת הלא השוק עובד, שעבודת כפיים מחירה שכר
מינימום וככל שהעבודה מצריכה יותר חכמה ולימוד ונסיון (שיש כאן את השכל של
האדם והיחודיות שלו) כך עולה מחיר העבודה. ובפרט שניכר לעיני העורך בעבודתו
ההבדל בין לפני ואחרי. [לאחרונה סיפר לי עורך בעל נסיון וחכמה שהיה לו לקוח
שרצה לשלם סכום מסויים עבור פרוייקט, ואמר לו שעבודה מקצועית כמו שנצרך באותו
פרוייקט תעלה הרבה יותר, ואני איני יכול לעשות בלא להשתמש בניסיון והחכמה
וכו'. הוא הסכים שצריך עבודה מקצועית ובזה רצונו, אך היה מוגבל בגלל התקציב.
בסוף הוא מצא עורך אחר. ברי לכל עורך מומחה שלא מצא מישהו שיתן לו עבודה
מקצועית ויסודית תמורת הסכום שרצה ליתן]
וכך העידו כאן כמה עורכים מקצועיים שגם אם אין להם עבודה לא יקחו בפחות מסכום
מסויים, ולא רק בגלל הניצול שבעניין, אלא שמרגישים שעל חכמה ואומנות כזו בפחות
מסכום מסויים זו פחיתות לקחת ממון. [אני מכיר אחד שפנה אליו רעהו שיערוך עבורו
ורצה לשלם סכום מועט, אמר לו העורך, בתור חברך אעבוד עמך אפילו בחינם, אך לא
עבור סכום כזה]. אך עורך שאינו משנה כ"כ בעבודתו את החומר, גם הוא לא יוכרח
לקחת אלא כפי כמה שימצא וכדי פרנסתו.
ובסיכומם של דברים, פרנסה הוא ימצא בעז"ה, אך עבודתו תהיה בלא השוואה לעורך
המקצועי
[אולי בסופו של דבר זה חלק ממה שמשפיע על השוק כולו ומנציח את מחירי עבודת
הכפיים, שאילו היו רק עורכים מקצועיים, והיו מחיריהם כפי חכמתם, היו הלקוחות
מוכרחים להעלות המחירים וכמו שדנו פה כמה פעמים, אך כיון שישנם עורכים
שמסכימים בפחות בעיקר משום שהם נותנים עבודה שהיא פחות, המחירים יוותרו נמוכים
כשהיו].
--
ר' הורביץ, צדקו דבריך למאד. ומצד האמת אכן הצמצום והקיצור וכו' זה הבסיס של
כל עורך. אך מצד המציאות, הלואי שכל העורכים - או לפחות כל הספרים שיוצאים
כביכול ע"י עריכה - היו כך. וכנראה שנקודה מהותית זו תהיה בעיקר באופן טבעי
אצל אלו שנולדו עם החוש והרגישות, היינו הרגישות איך זה מתקבל אצל הקורא, אך
מי שבטבעו אינו שם לבו לדברים כאלו ובא ללמוד מקצוע העריכה, צריך הרבה סייעתא
דשמיא לרכוש את זה.
--
אולי יש לחזק את הנקודה האחרונה, שכידוע כיום צריך יותר לשכנע את האנשים
לקרוא, משום ריבוי הספרים וכו', ובעיקר משום רמת הקשב שירדה פלאים, וצריך
שהקטעים יהיו קצרים וממוקדים ככל האפשר. אחרת, אם יקח הקורא לידיו את הספר,
והדברים יהיו יגעים אפילו קמעא בעיניו, או קצת ארוכים, או לא ממוקדים, באופן
שצריך להפעיל אפילו קצת מחשבה, יאמר לעצמו מה לי ולצרה הזו, יש עוד ספרים רבים
שאינם מצריכים יגיעה ו'בזבוז זמן' בעיניו (הרי ישנם כאלו שחושבים שגם להתייגע
להבין דף גמ' זה מיותר אחרי שיש שוטנשטיין, ולעמול בתוס' מיותר אחרי שיש אוצר
עיונים וכו', ורק מעיד קצת על מצב הקשב הכללי). ובזה מקומו של עורך מקצועי
ומנוסה, שיודע להיכנס לראש הקורא, להבין כיצד יקרא במרוצה, איך לעניין אותו
ולמשוך את עיניו לקרוא כמה שיותר, לגרום לו ליהנות מהבנין של התירוץ לעומת
הקושיא. ואת זה ודאי שלא כ"א יודע לעשות.
--
ודאי שלא תמיד נכון לכתוב 'מהרש"א במהדו"ב', שכן כידוע ישנם חידושים שהם של
החתן ולא של המהרש"א, ויש גם מקומות שהם אפילו חולקים ביניהם. [לעוז והדר יש
בחלק מהמסכתות חלוקה מה מהמהרש"א ומה מחתנו]. מה רע לכתוב 'במהדורה בתרא כתב'
וכך תוציא עצמך מידי ספק? [אלא א"כ ברצונך לברר בכל חידוש שמא הוא מהמהרש"א
ואז לכתוב 'המהרש"א במהדו"ב'.]
--
זה יכול להיות גם 'עם כתיב חסר'. צודק הרב ברדנשטיין שבלי כל המשפט אי אפשר
להבין
מאת: [email protected]
--
אכן לפי מה שנוכחתי אין כללים מוגדרים. לדוגמא אמר לי אמריקאי (ואח"כ בדקתי
אצל עוד אמריקאים) שיש להשתמש רק במילים הוא הדין או הכי נמי ולא במילים כך
גם. היגיון אין בזה, הרי כך גם הוא תרגום מדויק של הכי נמי. רק כך הם רגילים.
מישהו נתן לי כלל אם רוצים להתאים את עצמך ל'אמריקאית', לקרוא את מה שכתבת
בקול בלשון הקודש (היינו בהברה ליטאית) ובזה מובן רוב טענותיהם. ובדוגמא הנ"ל,
הכי נמי והוא הדין נשמע טוב. כך (קמוצה) גם, פחות.
מאת: [email protected]
--
נא שימו לב -
מי שנהנה - פה,
מי לא נהנה - אנא יפנה אלי ואעזור לו לפתוח קבוצת עורכים נוספת
בעניות דעתי איני מבין מה הויכוח. הדבר תלוי מה העבודה שלך כעורך: אם אתה צריך
רק לערוך לשונית או לבקר או להגיה או לחפש מראי מקומות שכבר כתובים, אז מה
הענין ב120K ספרים שבאוצר החכמה. וכפי שמעידים הרבה עורכים [רציניים
ומקצועיים] שאינם צריכים אותו בכלל [או רק לעיתים רחוקות ומספיק היומי או
הבחינם]. אם אתה רוצה להוציא ספר משלך או שאתה צריך לשכתב, למצוא מקורות
חדשים, להרחיב, להאריך, לבסס וכו', אז אתה באמת צריך הרבה חומר ויתכן שלא תמיד
יספיק לך בר אילן וכו'.
יש כאן עוד שאלה, עורך שמקבל לפי שעה, האם מותר לו לשוטט באוצר החכמה בכדי
למצוא דברים שאינם מוכרחים לעבודתו? האם בטוח שזה כלול? הרי זה לוקח המון זמן
כידוע. ואפילו אם נניח שזה כלול, האם לא צריך להקדים חיפוש בבר אילן שמביא
אותך הרבה יותר מהר וממוקד לתוצאה, ורק אם זה לא מספיק תתחיל בעבודת החיפוש
באוצר החכמה ובבילוש מתוך אין ספור התוצאות (גם אחרי הסינונים וכו') עד שתגיע
לקובץ הרצוי שמוסיף לך את החידוש שחיפשת?
מאת: [email protected]