הפורום לעורך התורני

תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 02:29

רמז מצאו "משה רבינו" בגימ' תרי"ג!

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 03:24

עי' שורשים לרד"ק - ספא
ועי' באר בשדה, דנון -
https://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=22552&st=&pgnum=113

תאריך ההודעה המקורית: 31/10/2022 02:32

קבצים מצורפים:

• דבר בעתו - לחפץ חיים.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 01:01

פסיק ונקודה - בעצם מקבילים לטעמי המקרא - אתנחתא, סוף פסוק = נקודה. שאר
הטעמים המפסיקים = פסיק.
כמובן שאין להרבות בפסיקים כדי לא להלאות את הקורא - אלא א"כ רוצים לחדד מסר
כלשהוא במשפט.
נקודתיים - לפני ציטוט.
מקף - כשבאים לחבר שתי מילים כגון: פתח-תקווה.
אולי כבודו התכוון לקו מפריד שתפקידו להפסיק בין שני חלקי משפט באופן יותר חזק
מפסיק. ובשונה מהמקף שצמוד לשתי המילים, קו מפריד הוא בין שתי מילים אבל עם
רווח ביניהן.
לענ"ד אפשר להיעזר בכללי האקדמיה - הם לא כ"כ נושכים!

תאריך ההודעה המקורית: 07/11/2022 01:20

מהאקדמיה:נטיית אב, סב, אח, חם

למרות הדמיון בין אָב לסָב דרכי הנטייה של שתי המילים הללו שונות.

למילה אָב דרך נטייה מיוחדת, בתוספת יו"ד (תנועת i): אָב, אֲבִי־(המשפחה)
וגם אַב־(המשפחה), אָבִי, אָבִיךָ, אָבִיךְ, אָבִיו, אָבִיהָ, אָבִינוּ,
אֲבִיכֶם, אֲבִיהֶן.

כך נוטות גם המילים אָח וחָם, למשל: אָחִיו, חָמִיו, אָחִיהָ, חָמִיהָ,
אֲחִיכֶן. הקשר הדקדוקי בין אָח וחָם קיים גם בצורות הנקבה: אָחוֹת, חָמוֹת;
וברבים אֲחָיוֹת, וכך גם חֲמָיוֹת.

לעומת אב, אח וחם, נטיית המילה סָב היא הנטייה הרגילה במילים במשקל זה, כגון
רָץ, עָב: סָב, סַב־(המשפחה), סָבִי, סָבְךָ, סָבֵךְ, סָבוֹ, סָבָהּ, סָבֵנוּ,
סַבְכֶם, סַבְכֶן, סָבָם, סָבָן. ובנקבה: סָבָה, סָבַת־(המשפחה), סָבָתִי,
סָבָתְךָ, סָבָתוֹ, סָבָתֵנוּ וכו'. ברבים: סָבִים וסָבוֹת. לצד הצורות סָב
וסָבָה משמשות ביחיד הצורות סַבָּא וסָבְתָא (שמקורן בארמית).

במקרא אנו מוצאים שָׂב בשי"ן שמאלית במשמעות זָקֵן: "גַּם שָׂב גַּם
יָשִׁישׁ בָּנוּ" (איוב טו, י). מילה זו קשורה אל המילה שֵׂיבָה, וכן אל
הפועל שָׂב (הזדקן): "וַאֲנִי זָקַנְתִּי וָשַׂבְתִּי" (שמואל א יב, ב).
במהלך הדורות השתנה כתיבהּ של המילה לסמ"ך (מן הסתם בהשפעת הארמית), ובדורות
האחרונים היא התייחדה לציון אבי האם או האב.

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 00:22

משנה ברורה עם פאר הלכה - כך שמו של הספר.
יצא על ציצית, תפילין, צורת האותיות, סוכה,ארבעת המינים וחנוכה.

תאריך ההודעה המקורית: 07/07/2023 12:26

כן

תאריך ההודעה המקורית: 09/07/2023 02:37

יש לי מקור להפך!

קבצים מצורפים:

• בנין שלמה.jpg

תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2024 01:43

בבקשה

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• הַנְהָגוֹת הָאָדָם.docx

תאריך ההודעה המקורית: 03/05/2023 00:17

מהו הפורום המדובר?

תאריך ההודעה המקורית: 29/06/2023 01:42

אני רואה שעד כה לא ענו על השאלה השנייה - ספר מומלץ.
לענ"ד [אין לי אחוזים, ואף אינני מכיר אישית את המחבר] ספר "אם למקרא" של הרב
שרוני, ספר מעולה לכול.
החל מ"עם הארץ" בעניינים אלו וכלה ב"צורבא", ממש אוצר בלום, ובבחינת הלל מחייב
את העניים.

מאת: [email protected]

תאריך ההודעה המקורית: 20/06/2024 03:24

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• רמט סב.pdf
• רמט סב עד סוף.pdf

תאריך ההודעה המקורית: 24/02/2025 11:47

יש בנו"ט לכתוב "רבינו" כמצורף.

קבצים מצורפים:

• צילום מסך 2025-02-24 114648.png

תאריך ההודעה המקורית: 26/09/2024 02:45

https://mail.google.com/mail/u/0/?tab=rm&ogbl#sent/FMfcgzGsnLNNjDMlngXXNnXpsxVzCpsx

תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 01:51

בפשטות - לשון נקבה.
במשנה ברורה סימן קכד ס"ק לד כתב וז"ל: "ושיעור תוך כדי דיבור הוא מחלוקת
הפוסקים י"א שלשה תיבות וי"א ארבעה תיבות".
הלא צ"ל שלוש וארבע.
בחיפוש בב"א "שלושה תיבות" - התקבלו כ-200 תוצאות, לעומת "שלוש תיבות" כ-700
תוצאות.
אשמח לכיווני מחשבה בנושא