דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. מאה קולות בתק"ש
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאה קולות בתק"ש

2022
8 5 33 1
  • י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 21:48

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי'
    תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 21:48

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי'
    תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:13

    המקורות שכתבת לא בדקתי אבל זה מה שמצאתי

    אשל אברהם (בוטשאטש) (סימן תקצב על מג"א בהקדמה),

    ונראה שכיון שיש עכ"פ מצוה מהמובחר בזה להשלים מאה קולות, ויש על זה כוונות גדולות יקרות, וכבר פשט ברוב תפוצות גולת עם בני ישראל לתקוע עכ"פ מאה קולות, וכמו שאין חוששין בזה להשבות של התקיעה (ולזה ע"י קצת מועטים שלא שמעו לקולות הראשונים התרתי לתקוע בגינם שנית, וע"י זה התוקע תקע מאה קולות מלבד שלשים קולות ששמע כבר, מצד שעד מאה קולות אין חשש שבות דתקיעה, וגם ע"י איש אחד ששומע מאה קולות נכון לתקוע בגינו כל כך, ובירך לעצמו מי שלא שמע הברכות תחלה, והתוקע כבר יצא ידי חובתו), מצד שכבר שוויינהו חוב על עצמם.

    וכן ציין לפי תומו בפסקי תשובות אורח חיים (סימן תקצב אות ג - ד) וז"ל, ומכל מקום, יחיד שלא שמע את תקיעות הציבור, המנהג שמשלים לעצמו לשמוע מאה קולות וכאמור בטור (סי' זה) ובשל"ה (הו"ד במ"ב סי' תקצ"ו סק"ב) שיש לשמוע מאה קולות של שופר בר"ה נגד מאה יבבות של אם סיסרא, אכן אינו אלא מנהג, ומדינא די ששומע ל' קולות (וע"ע לעיל סי' תק"צ אות א').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט
    Sent: 21 Jul 2022 9:49 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] מאה קולות בתק"ש

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי' תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    0
  • Y y.rot7664 gmail - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:13

    המקורות שכתבת לא בדקתי אבל זה מה שמצאתי

    אשל אברהם (בוטשאטש) (סימן תקצב על מג"א בהקדמה),

    ונראה שכיון שיש עכ"פ מצוה מהמובחר בזה להשלים מאה קולות, ויש על זה כוונות גדולות יקרות, וכבר פשט ברוב תפוצות גולת עם בני ישראל לתקוע עכ"פ מאה קולות, וכמו שאין חוששין בזה להשבות של התקיעה (ולזה ע"י קצת מועטים שלא שמעו לקולות הראשונים התרתי לתקוע בגינם שנית, וע"י זה התוקע תקע מאה קולות מלבד שלשים קולות ששמע כבר, מצד שעד מאה קולות אין חשש שבות דתקיעה, וגם ע"י איש אחד ששומע מאה קולות נכון לתקוע בגינו כל כך, ובירך לעצמו מי שלא שמע הברכות תחלה, והתוקע כבר יצא ידי חובתו), מצד שכבר שוויינהו חוב על עצמם.

    וכן ציין לפי תומו בפסקי תשובות אורח חיים (סימן תקצב אות ג - ד) וז"ל, ומכל מקום, יחיד שלא שמע את תקיעות הציבור, המנהג שמשלים לעצמו לשמוע מאה קולות וכאמור בטור (סי' זה) ובשל"ה (הו"ד במ"ב סי' תקצ"ו סק"ב) שיש לשמוע מאה קולות של שופר בר"ה נגד מאה יבבות של אם סיסרא, אכן אינו אלא מנהג, ומדינא די ששומע ל' קולות (וע"ע לעיל סי' תק"צ אות א').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט
    Sent: 21 Jul 2022 9:49 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] מאה קולות בתק"ש

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי' תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:32

    תודה

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:32

    תודה

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 16:32

    אתה יכול לפתוח את ספר שער הכוונות על ר"ה, וכן משאר המקובלים, ששם כתוב להדיא
    שיש תיקונים גדולים במנין 100 קולות דווקא, ואין לזה קשר אם זה בציבור או
    ביחיד,

    ב-יום חמישי, 21 ביולי 2022 בשעה 22:32:57 UTC+3, s95044294 כתב/ה:

    0
  • א אריה ש. - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 16:32

    אתה יכול לפתוח את ספר שער הכוונות על ר"ה, וכן משאר המקובלים, ששם כתוב להדיא
    שיש תיקונים גדולים במנין 100 קולות דווקא, ואין לזה קשר אם זה בציבור או
    ביחיד,

    ב-יום חמישי, 21 ביולי 2022 בשעה 22:32:57 UTC+3, s95044294 כתב/ה:

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:31

    יש כמה מנהגים שאין להם שום אחיזה בעיקר הדין, והם נזכרים בגדולי הפוסקים כמו
    בדרכי משה.
    לדוגמא המנהג של תרועה גדולה, הוא לא כלום מעיקר הדין והוא פסול לתקיעות, מפני
    שאיד לו פשוטה לפניה ולאחריה,
    ואעפ"כ נזכר בפוסקים לעשות אותו מטעמים אחרים, וכנראה שהגדר הוא ב'תקיעה
    בחינם' שנז' בש"ע הוא רק אם זה
    בחינם לגמרי, בלי כוכביות וסעיפים או סוגריים או אותיות קטנות כלשהם.
    ידוע מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל שהיה תוקע כל היום להידור מצוה, אולי יצא קול יותר
    יפה וחלק, ובודאי לענין חובה אין לזה
    שום ענין, ורק להידור וחביבות המצוה הוא עשה את זה, וזה דבר מופלא, איך יכול
    להיות שמותר לתקוע כל הר"ה ללא הפסקה,
    כנראה שזה מותר אם זה לא ממש לחינם לגמרי כמו לעשות סלטה.
    כמדו' שכשהייתי בסוגיא היה לי עוד ראיות טובות להתיר, אני לא זוכר כעת בעל פה,
    מי שיכול שיביא עוד ראיות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    12:25:42

    0
  • א אליעזר סילבר - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:31

    יש כמה מנהגים שאין להם שום אחיזה בעיקר הדין, והם נזכרים בגדולי הפוסקים כמו
    בדרכי משה.
    לדוגמא המנהג של תרועה גדולה, הוא לא כלום מעיקר הדין והוא פסול לתקיעות, מפני
    שאיד לו פשוטה לפניה ולאחריה,
    ואעפ"כ נזכר בפוסקים לעשות אותו מטעמים אחרים, וכנראה שהגדר הוא ב'תקיעה
    בחינם' שנז' בש"ע הוא רק אם זה
    בחינם לגמרי, בלי כוכביות וסעיפים או סוגריים או אותיות קטנות כלשהם.
    ידוע מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל שהיה תוקע כל היום להידור מצוה, אולי יצא קול יותר
    יפה וחלק, ובודאי לענין חובה אין לזה
    שום ענין, ורק להידור וחביבות המצוה הוא עשה את זה, וזה דבר מופלא, איך יכול
    להיות שמותר לתקוע כל הר"ה ללא הפסקה,
    כנראה שזה מותר אם זה לא ממש לחינם לגמרי כמו לעשות סלטה.
    כמדו' שכשהייתי בסוגיא היה לי עוד ראיות טובות להתיר, אני לא זוכר כעת בעל פה,
    מי שיכול שיביא עוד ראיות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    12:25:42

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 10:29

    ייש"כ הרב סילבר.
    לא חיפשתי מקור שזה מותר. זה פשוט לי. חיפשתי מקור שיש בזה ענין.

    מאת: [email protected]

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 10:29

    ייש"כ הרב סילבר.
    לא חיפשתי מקור שזה מותר. זה פשוט לי. חיפשתי מקור שיש בזה ענין.

    מאת: [email protected]

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 11:10

    אחר מחילת הרב הכותב
    יעיין בסימן תקצו בנו"כ כי לדעת הרבה מהם תרועה גדולה הוא ביאור בגמ'

    0
  • י יאיר שרון - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 11:10

    אחר מחילת הרב הכותב
    יעיין בסימן תקצו בנו"כ כי לדעת הרבה מהם תרועה גדולה הוא ביאור בגמ'

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 12:18

    ייש"כ, זכור לי מהד"מ ועוד שזה מנהג הקדמונים, אך יתכן מה שאתה אומר.
    אשמח אם תעתיק לכאן לשונות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    26.07.22,
    12:17:22

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • ש

    טקסט של ספר תהלים

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    ר
    תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 12:56 קבצים מצורפים: תהלים.docx
  • ז

    בטובו של מהר"ש בובר/באבער

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים תולדות חכמים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    61 צפיות
    ז
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 11:26 רציתי לברר בבית המדרש דכאן מה טובו של המהדיר והמבקר ר' שלמה בובר/באבער, ראיתי באוצר החכמה שיש התיחחסות פה ושמה שהוא היה 'משכיל גליציאני', האם הכוונה שהיה מכת המשכילים? אשמח מאוד לקבל תשובה נקודתית, לענין. תודה. [image: Mailtrack] https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by Mailtrack https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& 31.08.22, 11:23:33
  • י

    שדי חמד

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    26 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 02/08/2022 13:26 שלום וברכה אני זקוק לשדי חמד חו"מ סי' י' אות ד'. אודה מאוד למי שיוכלו לשלוח לי! וישא ברכה מאת ה'
  • ז

    בטובו של מהר"ש בובר/באבער

    2022 מקורות תורניים מדרש
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    41 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 20:36 שער הציון נמצא בסימן תיט סק"ב "ומצאתי במבאר לפסיקתא שתמה גם כן עליו", השדי חמד בכללי הפוסקים (ס"ח סק"י) מכנה אותו "החוקר הגדול הרב שלמה בובר יצ"ו", בספר הזכרון לרבי אליהו דסלר (ח"ב עמ' תב) מספר הרד"צ הילמן שפעם ראה הגר"א דסלר שהזכיר הרד"צ הילמן בכינוי ר"ש בובר והורה לו למחוק את הרב, פעם ראיתי שבעל הבית יצחק ר"י שמעלקיס נאם עם שלמה בובר באיזה אירוע ושוחחו, אגב הוא האמין שהירושלמי קדשים של פרידלנדר הוא אורגינל. אבל לענ"ד זה לא חכם להביא את נכדו מ. בובר דפקיע שמייה במינות דמשכי. בחלק מהמהדורות של המדרשים בהוצאת זכרון אהרן הם ההדירו גם את ההקדמות וההערות של בובר מאד מסתבר מאד שזה בהתייעצות עם גדו"י זצוק"ל ושליט"א הסיפור עם שעה"צ הנ"ל אירע איתם מאת: [email protected]
  • ע

    חיפוש מקור לויכוח בין חז"ל לצדוקים בפסוק לא תבערו אש בכל מושבותיכם ביום השבת

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • ע

    סדר העבודה נוסח ספרד - אתה כוננת - אם יש למישהו

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג חסידות
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    17 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:28 יישר כח גדול זה עזר גם לי
  • א

    מקור לכישוף שערי מצרים

    2022 מקורות תורניים מדרש
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    46 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 06/10/2022 09:56 יש בטקסט בלבד ולא בצילום מהספר גם טוב?
  • י

    פתיחת ר"ת - וז"ש

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    37 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 09:19 תמיד צריך לדעת, אם הציטוט הוא מהתורה או מהראשונים וכדומה כותבים 'וכמו שכתוב', ואם אם הוא מגמרא או משנה צריך להיות 'וכמו *שאמרו *ביומא'.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים