דילוג לתוכן
פורום לעורך התורני

הפורום לעורך התורני
  1. דף הבית
  2. ארכיון: הקבוצה הישנה
  3. 2022
  4. מאה קולות בתק"ש
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מאה קולות בתק"ש

2022
8 5 33 1
  • י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 21:48

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי'
    תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 21:48

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי'
    תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:13

    המקורות שכתבת לא בדקתי אבל זה מה שמצאתי

    אשל אברהם (בוטשאטש) (סימן תקצב על מג"א בהקדמה),

    ונראה שכיון שיש עכ"פ מצוה מהמובחר בזה להשלים מאה קולות, ויש על זה כוונות גדולות יקרות, וכבר פשט ברוב תפוצות גולת עם בני ישראל לתקוע עכ"פ מאה קולות, וכמו שאין חוששין בזה להשבות של התקיעה (ולזה ע"י קצת מועטים שלא שמעו לקולות הראשונים התרתי לתקוע בגינם שנית, וע"י זה התוקע תקע מאה קולות מלבד שלשים קולות ששמע כבר, מצד שעד מאה קולות אין חשש שבות דתקיעה, וגם ע"י איש אחד ששומע מאה קולות נכון לתקוע בגינו כל כך, ובירך לעצמו מי שלא שמע הברכות תחלה, והתוקע כבר יצא ידי חובתו), מצד שכבר שוויינהו חוב על עצמם.

    וכן ציין לפי תומו בפסקי תשובות אורח חיים (סימן תקצב אות ג - ד) וז"ל, ומכל מקום, יחיד שלא שמע את תקיעות הציבור, המנהג שמשלים לעצמו לשמוע מאה קולות וכאמור בטור (סי' זה) ובשל"ה (הו"ד במ"ב סי' תקצ"ו סק"ב) שיש לשמוע מאה קולות של שופר בר"ה נגד מאה יבבות של אם סיסרא, אכן אינו אלא מנהג, ומדינא די ששומע ל' קולות (וע"ע לעיל סי' תק"צ אות א').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט
    Sent: 21 Jul 2022 9:49 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] מאה קולות בתק"ש

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי' תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    0
  • Y y.rot7664 gmail - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:13

    המקורות שכתבת לא בדקתי אבל זה מה שמצאתי

    אשל אברהם (בוטשאטש) (סימן תקצב על מג"א בהקדמה),

    ונראה שכיון שיש עכ"פ מצוה מהמובחר בזה להשלים מאה קולות, ויש על זה כוונות גדולות יקרות, וכבר פשט ברוב תפוצות גולת עם בני ישראל לתקוע עכ"פ מאה קולות, וכמו שאין חוששין בזה להשבות של התקיעה (ולזה ע"י קצת מועטים שלא שמעו לקולות הראשונים התרתי לתקוע בגינם שנית, וע"י זה התוקע תקע מאה קולות מלבד שלשים קולות ששמע כבר, מצד שעד מאה קולות אין חשש שבות דתקיעה, וגם ע"י איש אחד ששומע מאה קולות נכון לתקוע בגינו כל כך, ובירך לעצמו מי שלא שמע הברכות תחלה, והתוקע כבר יצא ידי חובתו), מצד שכבר שוויינהו חוב על עצמם.

    וכן ציין לפי תומו בפסקי תשובות אורח חיים (סימן תקצב אות ג - ד) וז"ל, ומכל מקום, יחיד שלא שמע את תקיעות הציבור, המנהג שמשלים לעצמו לשמוע מאה קולות וכאמור בטור (סי' זה) ובשל"ה (הו"ד במ"ב סי' תקצ"ו סק"ב) שיש לשמוע מאה קולות של שופר בר"ה נגד מאה יבבות של אם סיסרא, אכן אינו אלא מנהג, ומדינא די ששומע ל' קולות (וע"ע לעיל סי' תק"צ אות א').

    From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט
    Sent: 21 Jul 2022 9:49 PM
    מאת: To: עריכה תורנית
    Subject: [עריכה תורנית] מאה קולות בתק"ש

    מחפש מקור שהענין של מאה קולות בתקיעת שופר הוא גם ליחיד, ודלא כמ"ש הרמ"א סי' תקצב ס"ב, והשו"ע הרב תקצב ס"ז, והחזו"א או"ח קלז ד.

    --
    קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google.
    כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected].
    כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQbDoN4D%3DgyzMvW9DYBbaNq%2B8eMz%2BC5wLVrBMk_Gk5bJ3w%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:32

    תודה

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 21/07/2022 22:32

    תודה

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 16:32

    אתה יכול לפתוח את ספר שער הכוונות על ר"ה, וכן משאר המקובלים, ששם כתוב להדיא
    שיש תיקונים גדולים במנין 100 קולות דווקא, ואין לזה קשר אם זה בציבור או
    ביחיד,

    ב-יום חמישי, 21 ביולי 2022 בשעה 22:32:57 UTC+3, s95044294 כתב/ה:

    0
  • א אריה ש. - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 24/07/2022 16:32

    אתה יכול לפתוח את ספר שער הכוונות על ר"ה, וכן משאר המקובלים, ששם כתוב להדיא
    שיש תיקונים גדולים במנין 100 קולות דווקא, ואין לזה קשר אם זה בציבור או
    ביחיד,

    ב-יום חמישי, 21 ביולי 2022 בשעה 22:32:57 UTC+3, s95044294 כתב/ה:

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:31

    יש כמה מנהגים שאין להם שום אחיזה בעיקר הדין, והם נזכרים בגדולי הפוסקים כמו
    בדרכי משה.
    לדוגמא המנהג של תרועה גדולה, הוא לא כלום מעיקר הדין והוא פסול לתקיעות, מפני
    שאיד לו פשוטה לפניה ולאחריה,
    ואעפ"כ נזכר בפוסקים לעשות אותו מטעמים אחרים, וכנראה שהגדר הוא ב'תקיעה
    בחינם' שנז' בש"ע הוא רק אם זה
    בחינם לגמרי, בלי כוכביות וסעיפים או סוגריים או אותיות קטנות כלשהם.
    ידוע מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל שהיה תוקע כל היום להידור מצוה, אולי יצא קול יותר
    יפה וחלק, ובודאי לענין חובה אין לזה
    שום ענין, ורק להידור וחביבות המצוה הוא עשה את זה, וזה דבר מופלא, איך יכול
    להיות שמותר לתקוע כל הר"ה ללא הפסקה,
    כנראה שזה מותר אם זה לא ממש לחינם לגמרי כמו לעשות סלטה.
    כמדו' שכשהייתי בסוגיא היה לי עוד ראיות טובות להתיר, אני לא זוכר כעת בעל פה,
    מי שיכול שיביא עוד ראיות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    12:25:42

    0
  • א אליעזר סילבר - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2022 12:31

    יש כמה מנהגים שאין להם שום אחיזה בעיקר הדין, והם נזכרים בגדולי הפוסקים כמו
    בדרכי משה.
    לדוגמא המנהג של תרועה גדולה, הוא לא כלום מעיקר הדין והוא פסול לתקיעות, מפני
    שאיד לו פשוטה לפניה ולאחריה,
    ואעפ"כ נזכר בפוסקים לעשות אותו מטעמים אחרים, וכנראה שהגדר הוא ב'תקיעה
    בחינם' שנז' בש"ע הוא רק אם זה
    בחינם לגמרי, בלי כוכביות וסעיפים או סוגריים או אותיות קטנות כלשהם.
    ידוע מהמהרי"ל דיסקין זצ"ל שהיה תוקע כל היום להידור מצוה, אולי יצא קול יותר
    יפה וחלק, ובודאי לענין חובה אין לזה
    שום ענין, ורק להידור וחביבות המצוה הוא עשה את זה, וזה דבר מופלא, איך יכול
    להיות שמותר לתקוע כל הר"ה ללא הפסקה,
    כנראה שזה מותר אם זה לא ממש לחינם לגמרי כמו לעשות סלטה.
    כמדו' שכשהייתי בסוגיא היה לי עוד ראיות טובות להתיר, אני לא זוכר כעת בעל פה,
    מי שיכול שיביא עוד ראיות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.07.22,
    12:25:42

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 10:29

    ייש"כ הרב סילבר.
    לא חיפשתי מקור שזה מותר. זה פשוט לי. חיפשתי מקור שיש בזה ענין.

    מאת: [email protected]

    0
  • י יהודי פשוט - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 10:29

    ייש"כ הרב סילבר.
    לא חיפשתי מקור שזה מותר. זה פשוט לי. חיפשתי מקור שיש בזה ענין.

    מאת: [email protected]

    י
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 11:10

    אחר מחילת הרב הכותב
    יעיין בסימן תקצו בנו"כ כי לדעת הרבה מהם תרועה גדולה הוא ביאור בגמ'

    0
  • י יאיר שרון - ארכיון
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 11:10

    אחר מחילת הרב הכותב
    יעיין בסימן תקצו בנו"כ כי לדעת הרבה מהם תרועה גדולה הוא ביאור בגמ'

    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 12:18

    ייש"כ, זכור לי מהד"מ ועוד שזה מנהג הקדמונים, אך יתכן מה שאתה אומר.
    אשמח אם תעתיק לכאן לשונות.

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    26.07.22,
    12:17:22

    0
התחברו כדי לפרסם תגובה

  • י

    בטובו של מהר"ש בובר/באבער

    2022 מקורות תורניים הנהגות צדיקים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    61 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 06/09/2022 19:21 חלק ממה שזכרון אהרן הדפיסו הערות שלו זה מחמת זכויות יוצרים של חברת מקיצי נרדמים [כן כן היא עדין קיימת] זה מרומז באחד מהמבואים שלהם זכרון אהרן
  • ר

    בקשת ספר - אור יקר להרמ"ק

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    28 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 00:50 הסתדרתי ב"ה, יישר כח להרב חנן ל. והרב יצחק דובאוו. ב-יום שישי, 29 ביולי 2022 בשעה 02:56:49 UTC+3, בעל שם כתב/ה:
  • Y

    איך מקובל לציין לרא"ש?

    2022 מקורות תורניים כתיבה תורנית
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    22 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 19/08/2022 11:05 ובקשת מחילה מהרב צפנת פענח שכבר הקדימני, אלא שלא ראיתי דבריו כיון שקופצים לי לצד השמאלי של השורה והעין רואה רק את ההודעה שתחתיה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of צפנת פענח Sent: 19 Aug 2022 10:32 AM מאת: To: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? כמדו' שברא"ש כותבים סי' ולא הלכה (עירובין פ"ב סי' ב'). ב-יום שישי, 19 באוגוסט 2022 בשעה 10:19:38 UTC+3, י. ז. פ. כתב/ה: יישר כח https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:19:20 https://ci6.googleusercontent.com/proxy/ExieayQR3QngYfv9fEszpgb2NlZ5mCRoY4Fb31U6agY2lNIskmiVbB713Sx1iZwLRbZvIdyItNtPfpCfZMPgyJnYRzSJh81KQX7BaPm_75JlMabbexe-eWdK-5MVxsLUGMa-YYd6_dn4=s0-d-e1-ft#https://mailtrack.io/trace/mail/331ce25f5cfd0cafdba7b8f240765c5 פרק והלכה. From: mailto:[email protected] [email protected] < mailto:[email protected] [email protected]> On Behalf Of yz p Sent: Friday, August 19, 2022 10:12 AM To: עריכה תורנית < mailto:[email protected] [email protected]> Subject: [עריכה תורנית] איך מקובל לציין לרא"ש? איך מקובל לציין למראה מקום ברא"ש בהילכותיו? לפי הדפים או לפי הפרק וההלכה? דהיינו (רא"ש, עירובין ק"ד ע"ב) או (רא"ש עירובין פ"י ה"ב)? יישר כח לכולם!! https://mailtrack.io/?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Sender notified by https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11& Mailtrack 19.08.22, 10:09:59 https://groups.google.com/u/1/group/aricha-toire/attach/e2580182dae06/~WRD220.jpg?part=0.1&view=1 -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל- https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CABM3QaKrR8KVm42Vg_pStkWpXKkSguLKHPrZtomsK11LMDs9MQ%40mail.gmail.com. -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/197043cd-3e95-4abf-8846-78cf950ff6fen%40googlegroups.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0

    יש כזה דבר ש"ך עה"ת???

    2022 מקורות תורניים ספרים תורניים
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    31 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:43 מופיע גם בבר אילן גירסא 29 בטקסט: [ב, כה] וירא אלהים. שמעתי שנמצא במדרש מה ראה ראה שהיו מרחמים זה על זה כשהיה אחד מהם משלים סכום הלבנים קודם חבירו היה בא ומסייע עם חבירו, וכשראה הקדוש ברוך הוא שהיו מרחמים זה על זה אמר ראוים אלו לרחם עליהם, כל המרחם מרחמים עליו שנאמר (דברים י"ג, י"ח) ונתן לך רחמים ורחמך:
  • ע

    מי יודע מקור לרעיון שגם מ"ע שהז"ג, נשים בכלל המצוה, רק שהפטור הוא מקיום המצוה בפועל

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    32 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 10:25 המקור הוא בפירוש הראב"ד לתורת כהנים בתחילתו והביאו בקוץ שיעורים כמדומני בקידושין
  • S

    ניקוד נכון

    2022 הלכה ומנהג כלים תורניים
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    32 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 17/08/2022 06:41 רק שלא ישמע ח"ו שדיברתי מיותר. על מה ששאלו מי הסמיך אותו וכדומה, ע"ז אמרתי שיש הרבה מקום שאפשר להתווכח איתו בעניני הלכה ומנהג. לא שח"ו א"א לסמוך עליו, אלא שכל אחד יכול להבין ולפלפל בתשובות האחרונים כדעתו. שאינו כ"כ כן בדקדוק, למי שיודע יש בזה כללים ברורים די הצורך. ובזה ידוע שהוא דקדקן גדול. אך בכ"ז אי"ז אומר שכל הכתוב שם תורה מסיני. אני אישית יש הרבה אי אי אמון בדברים כלליים, כי לפעמים אתה לומד איזה תשובה והמחבר מוכר לך אותה לפי הבנתו ונטייתו לפסיקה מסויימת. ופתאום אתה מוצא תשובות אחרות לגמרי בכיון אחר. ז"א שצריך לחקור ולחקור הרבה כדי לדעת הדרך הנכונה. כמובן שכ"א לפי דעתו יכריע בענין מה שנראה לו או מה שקיבל מרבותיו. אבל לא בגלל שבסידור מסויים כתבו כך ז"א שזה הלמ"מ, כי דוקא במקרה זה חיפשתי גם בסידורים אחרים גם מדוקדקים מאוד והיה כמה שינויים, ואף שאולי באמת הצדק איתו, לא נביא ובן נביא אני. ע"כ מן הנכון לראות תמיד הרבה מקומות ודעות. El mar, 16 ago 2022 a la(s) 20:12, יצחק רוט ([email protected]) escribió:
  • ש

    כיצד ניתן להקל על העריכה בקבצים ארוכים - בעילו"ש

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 27/11/2022 19:38 תודה רבה! מאת: [email protected]
  • נ

    מי שיוכל להביא בהקדם תוספות רא"ש על יבמות דף צ עמוד ב.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 00:14 תוספות הרא"ש מסכת יבמות דף צ עמוד ב כולהו נמי שב ואל תעשה נינהו. וא"ת סדין בציצית היכי הוי שב ואל תעשה בשלמא למ"ד חובת טלית הוא ניחא דמיד שקנאו נתחייב בציצית אפי' מונח בקופסא ושב ואל תעשה הוא שלא יעשה לו ציצית, אלא למ"ד חובת גברא כי מיכסי בטלית דבר חיובא הוה ואין בו ציצית עובר בידים שהתורה חייבתו להטיל ציצית בכל טלית שיתעטף בו ולא ילבשנו בלא ציצית, וי"ל דבשעת עיטוף אכתי לא מיחייב עד לאחר שנתעטף דכסותך משמע שאתה כבר מכוסה בה ואשר תכסה בה דרשינן לדרשא אחריתי במנחות, וא"ת אכתי הא משמע בפ' מי שמתו דכשהוא לבוש כלאים ואינו פושטן לא חשיב שב ואל תעשה אלא כעובר ועושה, וי"ל דשאני כלאים שתחלת איסורן היה בלבישה שלבשן באיסור אבל כאן בשעת עיטוף לא נתחייב עד אחר שנתעטף ואז הוי שב ואל תעשה, ומיהו ק"ק מהאי דמברכין להתעטף בציצית ומוכיח מזה בה"ג דקי"ל ציצית חובת גברא הוא מדקא מברכים להתעטף משמע דבשעת עיטוף הוי מצוה, וי"ל שכך פירוש הברכה להיות מעוטף בציצית ומשום דמברך עובר לעשייתו צריך לברך להתעטף, ומכאן הורה ריצב"א דאם נפסק לאדם אחד ציצית בשבת או בי"ט יכול להתעטף בטליתו אפילו לכתחלה משום דלא מיחייב עד לאחר שנתעטף, וא"כ דוקא בחול אסור ללובשו בלא ציצית שהוא מחוייב לעשות ציצית כשילבשנו אבל בשבת וי"ט דאי אפשר לעשותו ובשעת עיטוף ליכא עבירה גם אין עבירה שהוא מעוטף בו בלא ציצית כיון דא"א לעשותו. וליגמר מיניה. וא"ת מאי מקשה ליה שאני התם משום דע"פ הדיבור מתנבא לעבור והיכי ניגמר מיניה לעבור משום תקנתא דרבנן שלא על פי הדיבור, ובסנהדרין נמי משמע דעובדא דאליהו ע"פ הדיבור היה דאמרינן פרק אלו הן הנחנקין היכא דמוחזק שאני דאלת"ה אברהם בהר המוריה היכי שמע ליה [יצחק] אליהו בהר הכרמל היכי סמכי עילויה ועבדי שחוטי חוץ אלא היכא דמוחזק שאני, ועו"ק למה לן בסנהדרין משום דאיתחזק בנביאות הא משמע הכא דאפי' בלא נביאות שרי לב"ד לעבור משום מיגדר מילתא, וי"ל דמדקדק מלישנא דבריתא מדקתני הכל לפי השעה דמשמע מפני צורך שעה יש לשמוע אפילו לנביא שעושה מדעתו דאי ע"פ הדיבור בין לצורך שעה בין שלא לצורך שעה צריך לקיים צוויו של מקום, והא דבעי בסנהדרין איתחזק היינו משום דאי לאו דאיתחזק לא היו סומכין עליו לשחוט קדשים בחוץ על מה שהבטיח לירידת האש משום דשמא לא ירד האש ולא מיגדר מילתא בדבר. כל דמקדש אדעתא דרבנן מקדש. ולכך אמרינן בשעת קידושין כדת משה וישראל. ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה. הקשה ה"ר שמואל א"כ יחפה אדם על בת אחותו שזינתה וישלח לה גט ויבטלנו שלא בפני השליח ויהיו הקידושין מופקעים ונמצא שהיתה פנויה, ונראה דלא קשה דמה שהקפידו חכמים שלא יחפה ותקנו זמן בגט היינו לפי שהיה מחפה עליה שלא כדין אבל הכא כדין מחפה דמן התורה היא פטורה, ועוד הקשה ה"ר שמואל היאך אשת איש נהרגת ע"י זנות והא הויא התראת ספק שמא ישלח לה גט ויבטלנו, ועוד יכולים ממזרים ליטהר, ומתוך כך היה מפרש רשב"ם דה"ק ואפקעינהו רבנן לקידושי מיניה כלומר חכמים היו מפקיעים הקידושין אם היה מבטלו הלכך אנן סהדי שאין בלבו לבטלו שלא יהיו בעילותיו בעילת זנות, וקשה לר"ת תינח נשואה ארוסה מאי איכא למימר אלא ודאי כי האי גוונא לאו התראת ספק היא דאזלינן בתר רובא ורוב אין מגרשין נשותיהן, וגם המגרשים אינן מבטלים הגט, ועוד דאוקמה אחזקתה כמו שהיא עכשיו נשואה, דאי לא תימא הכי נזיר שהיה שותה יין ומטמא למתים אמאי לקי דאמרינן כשאומרים לו אל תשתה אל תשתה חייב על כל אחד ואחד שמא ישאל על נזירותו והוי התראת ספק, ומה שהקשה נמי א"כ יחפה על בת אחותו ויכולין ממזרים ליטהר, אי ידעינן שלכך מתכוין לא פקעי קידושין מינה, לתקנה עשו חכמים ולא לתקלה, אבל אם ברור לנו שלא נתכוון לכך לא חיישינן אם יכולים ליטהר. טעמא מאי אמור רבנן מציאת אשה לבעלה משום איבה וכו'. תימה דבריש מציאת האשה אמרינן מציאה כהעדפה שע"י הדחק דמי ומדמדמי מציאה להעדפה משמע דמציאה תחת מזונות כמו מעשה ידיה והכא משמע דמציאה משום איבה וכן בפ"ק דב"מ, וי"ל דמעשה ידיה נמי משום איבה הם כדאמרינן בפרק אף על פי דתקינו רבנן מזוני עיקר ומעשה ידיה משום איבה, ואף על גב דתרוויהו משום איבה ותרוויהו משום מזונות נקט גבי מעשה ידיה טעמא מאי אמור רבנן מעשה ידיה לבעלה משום דקא מיתזנא מיניה, משום דתחת מזונות היתה עיקר התקנה על מעשה ידיה כדי שיפרנסנה הבעל בעין יפה ואח"כ הוסיפו לתקן גם מציאה דלא תיהוי לה איבה. היתה בת ישראל נפסלה מן הכהונה פשיטא. וא"ת מאי פשיט ליה כולי האי הא לעיל בסוף ד' אחים אצטריך ליה למידק ממתני' אשת ישראל שנאנסה אף על פי שמותרת לבעלה פסולה מן הכהונה, י"ל דשאני התם שמותרת לבעלה ולא קרינן ביה ונטמאה לגבי הבעל אבל הכא דאשמועינן כבר דאסורה לבעלה דקרינן בה ונטמאה מדרבנן פשיטא דגם לכהונה אסורה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים