דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עוד שאלה בזכר/נקבה

2022
16 7 42 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 22:57

    על ידי הצדקה שמרומזת ב'סלם', גורם השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
    האם משפט זה תואם לכללי זכר ונקבה?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    22:56:13

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 22:57

    על ידי הצדקה שמרומזת ב'סלם', גורם השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
    האם משפט זה תואם לכללי זכר ונקבה?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    22:56:13

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:02

    אכן.
    עדיף במקום מרומזת - רמוזה

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:02

    אכן.
    עדיף במקום מרומזת - רמוזה

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:33

    נשפעת השפעה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:33

    נשפעת השפעה.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:34

    צודק

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:27

    נשפע - אולי נשפעת/מושפעת?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:27

    נשפע - אולי נשפעת/מושפעת?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:33

    יישר כח לכל המסייעים!!!

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    23.08.22,
    12:33:09

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:33

    יישר כח לכל המסייעים!!!

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    23.08.22,
    12:33:09

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:41

    יש שתי נקודות שבכל זאת הייתי רוצה להוסיף:
    א. בכותרות כדאי לקצר. ולכן במקום במקום "גורם השפעה" עדיף: "משפיע". (או
    במקום: "גורמת השפעה" עדיף: "משפיעה").
    ואפשר גם: הצדקה (סלם) משפיעה למלכות (מוצב)
    ב. לדעתי כשמצטטים פסוק, עדיף להביא בכתיב מלא, כדי להקל על הקורא, עכ"פ
    במילים שמקובל לכתוב מלא. ולכן במקום "סלם" עדיף: "סולם".

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 00:18

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו
    מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?
    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?
    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה,
    איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.
    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל
    סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 00:18

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו
    מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?
    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?
    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה,
    איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.
    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל
    סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 14:20

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה.
    כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.
    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל
    הקנאה.
    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 14:20

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה.
    כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.
    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל
    הקנאה.
    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:15

    התירוצים יפים אבל כיון שלא הובא שום שימוש אפילו בחז"ל של המילה הזו בהקשר שאינו ע"ז, חזרנו לשאלתי שהשימוש במילה שמשמשת תמיד רק בהקשר של ע"ז מעורר דחיה מסויימת.

    גם בהצגת השאלה לא כתבתי שעצם המילה קשורה לע"ז, כי גם לזה לא מצאתי ראיה מוכרחת.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:19

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:19

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 20:42

    ראה בקובץ.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 20:42

    ראה בקובץ.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 00:08

    יישר כח.

    מאת: From: אליהו עבוד
    Sent: 28 Aug 2022 8:43 PM
    To: [email protected]
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    ראה בקובץ.

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    From: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    To: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:14

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • חיפוש לשון

    2022 מקורות תורניים
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    23 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 14:01 תלמוד בבלי מסכת ברכות דף נח עמוד א רבי שילא נגדיה לההוא גברא דבעל נכרית. אזל אכל ביה קורצי בי מלכא, אמר: איכא חד גברא ביהודאי דקא דיין דינא בלא הרמנא דמלכא. שדר עליה פריסתקא, כי אתא אמרי ליה: מה טעמא נגדתיה להאי? אמר להו: דבא על חמרתא. אמרי ליה: אית לך סהדי? אמר להו: אין. אתא אליהו, אדמי ליה כאיניש, ואסהיד. אמרי ליה: אי הכי בר קטלא הוא! - אמר להו: אנן מיומא דגלינן מארעין לית לן רשותא למקטל, אתון - מאי דבעיתון עבידו ביה. עד דמעייני ביה בדינא, פתח רבי שילא ואמר: לך ה' הגדלה והגבורה וגו'. אמרי ליה: מאי קאמרת? אמר להו: הכי קאמינא - בריך רחמנא דיהיב מלכותא בארעא כעין מלכותא דרקיעא, ויהב לכו שולטנא ורחמי דינא. אמרו: חביבא עליה יקרא דמלכותא כולי האי! יהבי ליה קולפא, אמרו ליה: דון דינא. כי הוה נפיק, אמר ליה ההוא גברא: עביד רחמנא ניסא לשקרי הכי? - אמר ליה: רשע! לאו חמרי איקרו? דכתיב אשר בשר חמורים בשרם. חזייה דקאזיל למימרא להו דקרינהו חמרי, אמר: האי רודף הוא, והתורה אמרה: אם בא להרגך - השכם להרגו, מחייה בקולפא וקטליה. אמר: הואיל ואתעביד לי ניסא בהאי קרא - דרשינא ליה:
  • שאלה בword

    2022 תקלות טכניות עבודה תורנית
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 27/07/2022 15:17 כנ"ל. שאלתי בזמנו כמה ואמרו שאצל רבים זה מופיע כך, ואכן לא נפק"מ.
  • ציץ הקודש

    2022 ספרים תורניים מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    63 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 31/07/2022 23:20 כעת שלחו לי. תודה לכולכם!
  • שיעור על המסורה בביתר הערב

    2022 מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 24/08/2022 02:04 From: [email protected] [email protected] On Behalf Of מכון להחדרת לימוד המסורה Sent: 24 Aug 2022 2:01 AM מאת: To: עלון בנתיבות המסורה Subject: שיעור על המסורה בביתר הערב הערב (יום ד' כ"ז מנחם אב) יתקיים שיעור סקירה על המסורה בביתר (B2) בבית הכנסת בית מאיר ברחוב דרכי איש (קרוב לפינת החוזה מלובלין) השיעור מתקיים בעזרת נשים (קומה שניה) של בית הכנסת בשעה 8:30 בערב (בבית הכנסת יש מעריב לפני זה) נא להעביר הודעה זו למי שיכול להיות מעוניין יישר כח! בברכת התורה צבי סיימן -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עלון בנתיבות המסורה' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/alon_mechon_hamesorah/30bcfd26-60b6-0e39-6516-8ba6b81c0dbe%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/alon_mechon_hamesorah/30bcfd26-60b6-0e39-6516-8ba6b81c0dbe%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • בקשה

    2022 ספרים תורניים מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 09:43 האם מישהו יכול לשלוח לי מתיבתא על מסכת תענית פרק ראשון? תודה רבה!
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    28 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:35 לא עברתי עדין על מה שהזכירו כאן. אבל באר"י זלה"ה כתוב לומר לפי מה שזכור לי. ובמע"ר כתוב לא לומר. ויש מי שכתב שזה מגיע מש"ץ שר"י וימ"ש ואחד הראיות שכתוב שם ויתקיים וכו' ונחה עליו רוח וגו' דקאי על משיח כמבואר בגמ'. []
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    26 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2022 19:27 תחפש באחד המקורות הבאים כשעלה משה להר סיני מסר לו הקב"ה התורה בפירושה, וכמו שנאמר [שמות כד יב] עלה אלי ההרה ואתנה לך את לוחות האבן והתורה והמצוה. ופירשו רז"ל במסכת ברכות בפ"א [ה א], התורה, זו תורה שבכתב. והמצוה, זו משנה. אשר כתבתי, אלו נביאים http://www.hidabroot.org/vod?lecturer=&program=5366 וכתובים. להורותם, זה תלמוד. מלמד שכולם נתנו למשה בסיני. ובמדרש קהלת https://www.hidabroot.org/קהלת [קהלת רבה פרשה א ב ד"ה יש דבר ובפרשה ה ב ד"ה ר נחמיה] אמרו, ויתן יי אלי את שני לוחות האבנים כתובים באצבע אלהים ועליהם ככל הדברים, כל, ככל. דברים, הדברים. מצוה, המצוה: מקרא משנה הלכה תלמוד תוספות ואגדות ואפילו מה שתלמיד ותיק עתיד לומר לפני רבו, כולם נתנו הלכה למשה מסיני. וכן הוא במסכת פאה ירושלמית [פ"א הל"א טו - ב] וכן בראשון מחגיגה [ירושלמי פ"א הל"ח עו - ד] וכן הוא בשני ממגילה [יט ב] וסיימו בה, דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים ומה שסופרים עתידין לחדש ומאי ניהו מקרא מגילה. וכן הוא בואלה שמות רבה [פרשה מז פיסקא א]. ותלמוד, זו תורה שבעל פה, שהיא פירוש תורה שבכתב, שאלמלא הפירוש שקבל משה מפי הגבורה, לא ידענו פירוש תורה שבכתב, שהרי בדיני שבת יש מסכתא אחת לפרש מה היא המלאכה שאסרה תורה.
  • שאלה לשונית

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/12/2022 18:13 לכאורה אין הבדל. אך עדיף תביא כל הקטע.

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.5k

פוסטים