דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

עוד שאלה בזכר/נקבה

2022
16 7 42 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 22:57

    על ידי הצדקה שמרומזת ב'סלם', גורם השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
    האם משפט זה תואם לכללי זכר ונקבה?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    22:56:13

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 22:57

    על ידי הצדקה שמרומזת ב'סלם', גורם השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'
    האם משפט זה תואם לכללי זכר ונקבה?

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    22.08.22,
    22:56:13

    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:02

    אכן.
    עדיף במקום מרומזת - רמוזה

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:02

    אכן.
    עדיף במקום מרומזת - רמוזה

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:33

    נשפעת השפעה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:33

    נשפעת השפעה.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:34

    צודק

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:27

    נשפע - אולי נשפעת/מושפעת?

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:27

    נשפע - אולי נשפעת/מושפעת?

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:33

    יישר כח לכל המסייעים!!!

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    23.08.22,
    12:33:09

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:33

    יישר כח לכל המסייעים!!!

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    23.08.22,
    12:33:09

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:41

    יש שתי נקודות שבכל זאת הייתי רוצה להוסיף:
    א. בכותרות כדאי לקצר. ולכן במקום במקום "גורם השפעה" עדיף: "משפיע". (או
    במקום: "גורמת השפעה" עדיף: "משפיעה").
    ואפשר גם: הצדקה (סלם) משפיעה למלכות (מוצב)
    ב. לדעתי כשמצטטים פסוק, עדיף להביא בכתיב מלא, כדי להקל על הקורא, עכ"פ
    במילים שמקובל לכתוב מלא. ולכן במקום "סלם" עדיף: "סולם".

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 00:18

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו
    מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?
    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?
    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה,
    איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.
    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל
    סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 00:18

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו
    מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?
    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?
    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה,
    איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.
    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל
    סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 14:20

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה.
    כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.
    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל
    הקנאה.
    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/08/2022 14:20

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה.
    כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.
    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל
    הקנאה.
    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:15

    התירוצים יפים אבל כיון שלא הובא שום שימוש אפילו בחז"ל של המילה הזו בהקשר שאינו ע"ז, חזרנו לשאלתי שהשימוש במילה שמשמשת תמיד רק בהקשר של ע"ז מעורר דחיה מסויימת.

    גם בהצגת השאלה לא כתבתי שעצם המילה קשורה לע"ז, כי גם לזה לא מצאתי ראיה מוכרחת.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 13:58

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.
    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא
    אלא לע"ז.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:19

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 14:19

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    מאת: From: דוד וסרמן
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    מאת: To: אליהו עבוד
    מאת: Cc: יצחק רוט [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

    תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 20:42

    ראה בקובץ.

    קבצים מצורפים:

  • תאריך ההודעה המקורית: 28/08/2022 20:42

    ראה בקובץ.

    קבצים מצורפים:

    תאריך ההודעה המקורית: 29/08/2022 00:08

    יישר כח.

    מאת: From: אליהו עבוד
    Sent: 28 Aug 2022 8:43 PM
    To: [email protected]
    מאת: Cc: דוד וסרמן [email protected]; ישראל אברהם קלאר [email protected]; עריכה תורנית
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    ראה בקובץ.

    למעשה היה מי שהציע מרמז, "ענינו" ועוד, וגם זה יפה.

    כנראה שהצלחת המילה קשורה מאוד לדמיון הצליל למילה הלועזית סימבול כמו שכתבו, ועם הצלחה כידוע קשה להתווכח, אמנם בכתבים תורניים אפשר שראוי לשנות למשהו חלופי, וזה שכיח בעניני אגדה.

    From: דוד וסרמן <[email protected] mailto:[email protected] >
    Sent: 28 Aug 2022 1:58 PM
    To: אליהו עבוד <[email protected] mailto:[email protected] >
    Cc: יצחק רוט <[email protected] mailto:[email protected] >; ישראל אברהם קלאר <[email protected] mailto:[email protected] >; עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] >
    Subject: Re: [עריכה תורנית] עוד שאלה בזכר/נקבה

    צלם הוא גם בקדושה- צלם אלהי"ם.

    גם "סמל" מפורש בתרגום וברש"י שמשמעותו היא "צורה", אלא שלא השתמש בו המקרא אלא לע"ז.

    לא חלקו על המצודת ציון. סמל היינו צורה, ו"סמל הקנאה" היינו הצורה המכעיסה. כלומר המילה סמל כשהיא בפני עצמה אין בה משמעות שלילית.

    והראיה, שהמצודת דוד בעצמו (שכתב גם את המצודת ציון) פירש: סמל הקנאה - פסל הקנאה.

    ולכאורה גם "צלם" זה לאו דווקא שייך לעבודה זרה, אלא עניין צורה.

    דרך אגב, מרבים להשתמש היום במילה "מסמל", והפריע לי מאוד, שבתורה מילה זו מופיעה בהקשר של ע"ז, ואיך נאמר למשל, שאילן מסמל את התורה?

    האם יש מילה חלופית, או מקור לשימוש במילה סמל במובן חיובי?

    המקור הקרוב לשימוש של היום הוא בפסוק (יחזק' ח' ג') אשר שם מושב סמל הקנאה, איברא שם פירשו המפרשים דהיינו צורת הע"ז שמקניט לקב"ה.

    ורק המצודת ציון צמצם את משמעות "סמל" ל"ענין צורה", אמנם ראייתו "תמונת כל סמל" דהיינו צורת ע"ז.

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 11:29

    סגנון טוב יותר:
    על ידי הצדקה הנרמזת בתיבת 'סלם', נשפע השפעה במלכות הנרמזת בתיבת 'מוצב'.

    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 12:14

    לתשומת לב - מדובר בכותרת, לכן לא הוסיף הרב יז"פ נקודה בסוף המשפט.

    אגב, הטעמה לתיקון של הרב וסרמן:

    אם נישאר עם 'גורם' יש להשמיט את תיבות 'על ידי'

    למשל:

    הצדקה שמרומזת בתיבת 'סלם' גורמת השפעה למלכות שמרומזת ב'מוצב'

  • דיביאס 26

    2022 כלים תורניים מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/08/2022 11:43 שכוייח קבצים מצורפים: Additional books Ver. 27-28.pdf booklist DBS Ver 26 JS.pdf
  • שאלה בעברית

    2022 מקורות תורניים שפות
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    42 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 31/08/2022 16:36 ימחל לי כת"ר. העובדא שהמשפט יהיה מובן או תקין מבחינה לשונית לא פותר את הבעייה, כי מלבד עניין התקינות יש ניבים שצריך לדעת את האופן המדוייק של הכתיב או של הפירוש שלהם. לצורך הדוגמא ישנם ביטויים רבים שהפירוש המילולי שלהם אינו תואם לפירוש המקובל לביטוי אך צמד המילים יוצר את המשמעות הייחודית של הביטוי. באופן דומה הביטוי קהות/כהות חושים, עניינו חושים חלשים/לא חדים וצריך לדעת מה התכוון המשורר היינו טובע הביטוי. וכמו שהעיר לנכון החכם הר' רוט, ייתכן שאם תכתוב כהות חושים בשעה שהביטוי המקובל הוא קהות חושים עשוי אתה להישמע עילג וכן להיפך.. כבודו קשור לפרופ' הבלין? א"כ אולי הוא ידע להשיבנו דבר.. ברכה והצלחה!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • מקור דברי האריז"ל

    2022 מקורות תורניים קבלה
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    14 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 22:19 תודה רבה
  • 0 הצבעות
    3 פוסטים
    20 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/11/2022 13:52 יש לו וזאת ליעקב. תנסה גם אולי הגדה של פסח עם פירוש שלו, אולי שם זה בשם אחר?
  • שאלה בפיסוק

    2022
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    31 צפיות
    S
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 03:57 בהמשך לדברים יש לציין לגבי השאלה ב'. אם משאירים את ניסוח איך שהוא זה נקודה ולא פסיק *בברכה * מכון משיבת נפש דרך שמובילה להצלחה 054-859-29-02
  • שאלה בפיסוק

    2022
    9
    0 הצבעות
    9 פוסטים
    43 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 17:27 לא כולם נוהגים כן. וכש"כ מה שראיתי שיש שכותבים בגמ' רה"ש ד. נאמר וכו' שאין לו טעם וריח, ולא נמצא סימן הנקודה לע"א בספרים אלא כשהוא בתוך סוגריים. מאת: From: ארי במסתרים Sent: 13 Sep 2022 2:27 PM מאת: To: יצחק רוט מאת: Cc: שמעון אסטרייכר [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בפיסוק יצויין שהמנהג למעשה הוא כן לכתוב אותיות עם נקודה, למרות שהיה קודם פסיק. והסיבות לכך הם שנים, א. משום שהנקודה אחרי אות אחת קונה שם לעצמה ולא נתפסת בעיני הקורא כפיסוק של המשפט כולו, ב. משום ש.... (התכוונתי להדגים). סימון האותיות בנקודה באמצע משפט הוא בהחלט בעייתי, ולענ"ד יש לסמן או בסוגריים (א) או בפסיק א', ב', . From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of שמעון אסטרייכר Sent: 13 Sep 2022 11:17 AM To: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בפיסוק מסכים עם מש"כ הארי, ויצחק רוט הגדיר זאת היטב. אולם לדעתי בדוגמא ב', מאחר ומחלקים את המשפט לשניים, אין זה נאה שאחרי פסיק באה אות א עם נקודה, למרות שהנקודה לא באה לקטוע את המשפט אלא לסמן שאות זו היא רק סימן לחלוקה ולאחריה תבוא האות ב', זה יוצר מצב קצת מוזר לקריאה. לכן עדיף לסמן את האותיות עם גרש בודד א' ב', ואם סימנת בנקודה, עדיף אחרי 'סיבות' או נקודותיים כנ"ל, או אפי' נקודה כדי לא ליצור את הניגוד הנ"ל. אחרי המילה "סיבות" הכי טוב לסמן נקודתיים. לגבי ספר שמביא כללי פיסוק עם דוגמאות וכיו"ב, אני ממליץ על הספר "הפליא עצה" של הרב עבוד שליט"א. בשתי הדוגמאות התשובה פסיק כמש"כ ר' ארי שליט"א. ויש לדעת שבזמנים עברו טרם הבאת הפסיק לספרותינו היתה הנקודה משמשת כפסיק וגם כנקודה, והנקודתיים שמשו לסוף פיסקא. הפסיק מגוון את סימני הפיסוק ומחלק בין הפסקה באמצע משפט (כמו אתנחתא במקרא ולפעמים גם זקף קטון) לבין סוף משפט, סוף פסוק. לכן בכל מקום שיש "אבל" לא יתכן לשים נקודה לפניו, כי לא גמרתי לדבר... וכן במקום שמפרטים את האמור בתחילה כגון בדוגמא ב', א"א לשים נקודה, כי זה רק פירוט של האמור למעלה והכל המשך אחד. במקרא לעומת זאת, הרבה פעמים סוף פסוק הוא באמצע משפט, ובע"כ שיש שיקולים נוספים לחלוקת הפסוקים בנוסף לגודל ההפסק, והראיה, טעם עליון וטעם תחתון. From: [email protected] mailto:[email protected] <[email protected] mailto:[email protected] > On Behalf Of ארי במסתרים Sent: 12 Sep 2022 11:17 PM To: שמואל <[email protected] mailto:[email protected] > Cc: עריכה תורנית <[email protected] mailto:[email protected] > Subject: Re: [עריכה תורנית] שאלה בפיסוק א. פסיק ב. פסיק בשוטנשטיין הפיסוק בודאות מדוייק. וניתן ללמוד בו תקופה מסכת (תזמין לסיום...), ולשים לב על הפיסוקים. בגדול הכלל של פסיק ונקודה הוא כזה: נקודה זה סיום משפט (לוקחים נשימה), פסיק זה חלוקה של משפט אחד לשני חלקים. לדוגמא, כשאני כותב משפט ארוך, אבל ממש ארוך, אני לא יניח בתוכו נקודה. אבל כשהמשפט קצר, ואין לי מה להמשיך, הנקודה היא ממש במקום. (שים לב בשורה הקודמת היכן יש פסיק והיכן נקודה). א. בקטע הבא לפני המילה "אבל" יש לשים נקודה או פסיק. מחיפוש בספרי זמננו ראיתי שבכגון דא חלק כותבים נקודה וחלק פסיק. "האור שמח כתב שרק בתערובת כזו שאי אפשר להפריד את האיסור מן ההיתר ובכל חתיכה שאוכל מהאיסור מעורב גם מן ההיתר אמרו שצריך להרים אחד משום גזל השבט אבל בתערובת של דברים יבשים ממש, חייב בכל האיסורים להרים חתיכה אחת, כדי שנתלה שאותה החתיכה היא האיסור" ב.האם בקטע הבא אחרי המילה סיבות האם צריך פסיק או נקודה "הנה בעניננו אין כאן אונאה, משתי סיבות א. האחד שהרי כל זמן שלא נודע שיש על זה דיון, זה מחירו של הקרקע. ב. שאין אונאה לקרקעות" כמו כן אשמח אם משהו יודע האם יש מאמר שמביא דוגמאות היכן צריך לשים פסיק או נקודה או שהוא יודע על ספר מסוים שאני יכול להיות בטוח שהכותב כתב כפי הכללים ואני יוכל ללמוד ממנו איך לכתוב [הסתכלתי ללמוד במתיבתא אבל כל דף זה עורך אחר שכותב בצורה אחרת ואיני יודע עם מי הצדק] -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACC5Zujj4qbUROV8%2BitCzP6tkBr3isSUpXDrLKcjgYqcpVeuug%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACC5Zujj4qbUROV8%2BitCzP6tkBr3isSUpXDrLKcjgYqcpVeuug%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcRpY5rNNe0XRtsw5JfE0261qs1E5_g3Oy4eZV-OLkGzBg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAODfXcRpY5rNNe0XRtsw5JfE0261qs1E5_g3Oy4eZV-OLkGzBg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0e5401d8c6e6%24104c1930%2430e44b90%24%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0e5401d8c6e6%24104c1930%2430e44b90%24%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wMdJh1vP%2BGRq-UWbaJ_nLOX0Pu%3DaPTf%2BYu-2_XEYzdqNA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAPtH7wMdJh1vP%2BGRq-UWbaJ_nLOX0Pu%3DaPTf%2BYu-2_XEYzdqNA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfY2aNSh_o-mCcxZiK%2BYQfkixwMtKoSozH2yNz9Pu1HEQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAEm4TVfY2aNSh_o-mCcxZiK%2BYQfkixwMtKoSozH2yNz9Pu1HEQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0ff201d8c758%246022c310%2420684930%24%40gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/0ff201d8c758%246022c310%2420684930%24%40gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • שאלה בניסוח

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    8 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 13:35 המקובל והראוי לפענ"ד 'ונפק"מ לדינא ב...' וכמש"כ כב' שהוא כפילות. ולכל היותר מצינו במחברים והיוצא מזה דאיכא נפק"מ וכדו'.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים