דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

חיפוש מקור בחז"ל

2022
2 2 11 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:44

    בחכמת שלמה להגרש"ק זי"ע - או"ח סי' תרפא ס"ד בתו"ד כתב דעיקר קיטרוג שלהם הוי
    מי יפול בחלקו יתברך,* כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל בחלקו יתברך
    כמש"כ יעקב חבל נחלתו, כמו כן בכל שנה בר"ה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל
    זה*, ואוה"ע
    נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם. ולפ"ז יש לנו בר"ה שני
    דינים, אחד הנוגע בינינו לו יתברך מה שכ"א חייב בעון עצמו, והשני הוי מה שאנו
    נידונים בכלל עם האוה"ע מי יפול בחלקו יתברך, והנה ע"ז הדין שאנו נידונין מי
    יפול בחלקו יתברך בזה אנו בטוחין שבודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק אבל על הדין
    השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן וכו' ע"כ

    ברצוני לדעת אם יש לזה מקור בחז"ל (או מקור קדום) שבתחלת הבריאה נעשה גורל
    ונפלו ישראל בחלקו ית' ?

    ובפרקי דרבי אליעזר פכ"ד, ובילקוט שמעוני (תהלים טז, ה) איתא כעין זה, אבל לא
    בתחלת הבריאה אלא בדור הפלגה, וז"ל: רבי שמעון אומר בשעה שבנו בני אדם את
    המגדל [בדור הפלגה] קרא הקב"ה לשבעים מלאכים המסבבים את כסא כבודו ואמר להם
    בואו ונבלבל לשונם לשבעים אומות לשבעים לשון שנאמר הבה נרדה ארדה אין כתיב כאן
    אלא נרדה *והפילו גורלות ביניהם שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם ונפל
    גורלו של הקב"ה על אברהם ועל זרעו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו *אמר
    הקב"ה גורל שנפל לי רצתה נפשי בו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים ע"כ,

    ואולי אפ"ל שכוונת הגרש"ק ג"כ על דור הפלגה "ותחלת הבריאה" כוונתו בדור הפלגה
    (בתחילת ימי הבריאה) ? ויל"ע.

    כמו"כ, אם גם מה שכתב שבכל שנה בר"ה הוי גורל יש לזה מקור, דזה יותר נראה
    חידושו.

    --

  • תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 13:44

    בחכמת שלמה להגרש"ק זי"ע - או"ח סי' תרפא ס"ד בתו"ד כתב דעיקר קיטרוג שלהם הוי
    מי יפול בחלקו יתברך,* כמו דבתחלת הבריאה נעשה הגורל ונפלו ישראל בחלקו יתברך
    כמש"כ יעקב חבל נחלתו, כמו כן בכל שנה בר"ה כשהקב"ה מחדש עולמו הוי גורל
    זה*, ואוה"ע
    נכנסין ומקטריגין שישליך הקב"ה את ישראל ויבחר בהם. ולפ"ז יש לנו בר"ה שני
    דינים, אחד הנוגע בינינו לו יתברך מה שכ"א חייב בעון עצמו, והשני הוי מה שאנו
    נידונים בכלל עם האוה"ע מי יפול בחלקו יתברך, והנה ע"ז הדין שאנו נידונין מי
    יפול בחלקו יתברך בזה אנו בטוחין שבודאי יזכו ישראל בדין בלי ספק אבל על הדין
    השני שבין אדם למקום יש פנים לכאן ולכאן וכו' ע"כ

    ברצוני לדעת אם יש לזה מקור בחז"ל (או מקור קדום) שבתחלת הבריאה נעשה גורל
    ונפלו ישראל בחלקו ית' ?

    ובפרקי דרבי אליעזר פכ"ד, ובילקוט שמעוני (תהלים טז, ה) איתא כעין זה, אבל לא
    בתחלת הבריאה אלא בדור הפלגה, וז"ל: רבי שמעון אומר בשעה שבנו בני אדם את
    המגדל [בדור הפלגה] קרא הקב"ה לשבעים מלאכים המסבבים את כסא כבודו ואמר להם
    בואו ונבלבל לשונם לשבעים אומות לשבעים לשון שנאמר הבה נרדה ארדה אין כתיב כאן
    אלא נרדה *והפילו גורלות ביניהם שנאמר בהנחל עליון גוים בהפרידו בני אדם ונפל
    גורלו של הקב"ה על אברהם ועל זרעו שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב חבל נחלתו *אמר
    הקב"ה גורל שנפל לי רצתה נפשי בו שנאמר חבלים נפלו לי בנעימים ע"כ,

    ואולי אפ"ל שכוונת הגרש"ק ג"כ על דור הפלגה "ותחלת הבריאה" כוונתו בדור הפלגה
    (בתחילת ימי הבריאה) ? ויל"ע.

    כמו"כ, אם גם מה שכתב שבכל שנה בר"ה הוי גורל יש לזה מקור, דזה יותר נראה
    חידושו.

    --

    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 15:12

    מדברי האברבנאל בפר' אחרי המצו"ב, נראה שהגורל המדובר היא ביום הכיפורים.

    מאת: [email protected]

    קבצים מצורפים:

  • מקור לפירוש המילה 'נסיון'

    2022 מקורות תורניים הבנת הגרא
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    23 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 17:27 לא יודע אם מספיק קדום. אבל מפורש באברבנאל (וירא כב ד"ה ואומר שמפני) עפ"י המדרש הנ"ל. ויותר מפורש בשפת אמת (שם). ב-יום שלישי, 30 באוגוסט 2022 בשעה 17:09:54 UTC+3, maasehactav כתב/ה:
  • ביאור מאמר ידוע

    2022 מקורות תורניים חסידות
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/08/2022 23:21 זכורני שנפש החיים שער ג פרק ד מבאר זאת באריכות. ות"ד, שהתורה היא רצון ה', וה' הוא אחד, לכן הוא ורצונו זה דבר אחד. ולכן ישראל ע"י שנדבקים בהתורה, ממילא נדבקים ומאוחדים בה', והכל אחד.
  • שאלה לכל החו"ר

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג שמיטת כספים
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    27 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 08:48 האם התורה רצתה שהמלוה והלוה יעשו "טקס" שבו המלוה אומר "משמט אני" והלוה אומר "אעפ"כ" ויפרע את החוב כרגיל? לא מסתבר. לכאורה, וכך נראה מפשטות לשון הפסוקים, התורה רצתה לתת אפשרות אמיתית ללווה עני שפריעת החוב קשה לו, שלא לפרוע את החוב. אלא שאם הלוה אינו עני ויכול לפרוע את החוב, בודאי שכך ראוי, ורוח חכמים נוחה הימנו.
  • כרכים בודדים - טור המאור

    2022 ספרים תורניים מקורות תורניים
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    19 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 16:14 נדמה שהיא הועברה להמשך - מול אור החיים - בפינה של הרחוב בעיגול שמתעגל לכיוון מאה שערים - פתוחה בשעות הערב. מאת: [email protected]
  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    25 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 30/09/2022 01:28
  • חיפוש מקור

    2022
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 11:00 אכן מצאתי את מבוקשי. ייש"כ גדול לכל העוזרים.
  • חיפוש מקור

    2022
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    70 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/08/2022 23:52 יפה, ייש"כ.
  • חיפוש מקור

    2022
    14
    0 הצבעות
    14 פוסטים
    39 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 04/12/2022 13:10 בפשטות המקביל של 'קלף' בלשה"ק היא 'פצל' מלשון הכתוב "ויפצל בהם פצלות לבנות" ותרגומו: "וקליף בהון קלפין חִוָּרין". אשר על כן ככל הנראה שורש קלף (ייתכן גם גלף שהוא בעל משמעות דומה) הוא מארמית. ברכה והצלחה.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים