דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

מי יודע מקור לרעיון שגם מ"ע שהז"ג, נשים בכלל המצוה, רק שהפטור הוא מקיום המצוה בפועל

2022
8 7 32 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:41
  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:41
    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:44

    זכורה לי לשון כזו אולי בר"ן בסוכה שדן כמדומני בענין ברכה של נשים במצוות עשה
    שהזמ"ג.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:44

    זכורה לי לשון כזו אולי בר"ן בסוכה שדן כמדומני בענין ברכה של נשים במצוות עשה
    שהזמ"ג.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:47

    יש תוס' בעירובין צ"ו שמביא שאפשר להם לברך.
    אבל אני מחפש מקור לגדר הזה שהם בעצם מצוות, נכללות בציווי,
    רק הפטור מהקיום של המצוה בפועל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:47

    יש תוס' בעירובין צ"ו שמביא שאפשר להם לברך.
    אבל אני מחפש מקור לגדר הזה שהם בעצם מצוות, נכללות בציווי,
    רק הפטור מהקיום של המצוה בפועל.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 20:04

    הפתרון לכל מיני שאלות מהסוג הזה זה: ספרי כללים כמו שד"ח וכדומה. אוצר עיונים
    בסוף המתיבתא.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 20:04

    הפתרון לכל מיני שאלות מהסוג הזה זה: ספרי כללים כמו שד"ח וכדומה. אוצר עיונים
    בסוף המתיבתא.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 20:41

    הר"ן המדובר נמצא בקידושין יג. בדפה"ר.
    וביתר ביאור בקובץ שיעורים שם אות קמג, ז"ל: לאחר שניתנה תורה והציווי היה גם
    לחו"ל גם נשים וסומא היו בכלל המצוה, אלא שאין נענשין בביטולן, ע"כ.

    ב-יום רביעי, 7 בספטמבר 2022 בשעה 20:03:37 UTC+3, a0548592488 כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 20:41

    הר"ן המדובר נמצא בקידושין יג. בדפה"ר.
    וביתר ביאור בקובץ שיעורים שם אות קמג, ז"ל: לאחר שניתנה תורה והציווי היה גם
    לחו"ל גם נשים וסומא היו בכלל המצוה, אלא שאין נענשין בביטולן, ע"כ.

    ב-יום רביעי, 7 בספטמבר 2022 בשעה 20:03:37 UTC+3, a0548592488 כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 23:01

    עיין בשו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים סימן י"ב, האריך קצת בענין כל הפטור מן
    המצווה ועושהו נקרא הדיוט. אולי יצא לך מזה תועלת.

    El mié, 7 sept 2022 a la(s) 14:41, משה ([email protected]) escribió:

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:47

    יש תוס' בעירובין צ"ו שמביא שאפשר להם לברך.
    אבל אני מחפש מקור לגדר הזה שהם בעצם מצוות, נכללות בציווי,
    רק הפטור מהקיום של המצוה בפועל.

    תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 23:43

    יעויין באבודרהם שכתב שכל הטעם מדוע הם פטורים ממצות עשה שהז"ג הוא מטעם
    דמשועבדת לבעלה, א"כ נמצא שבעצם היא חייבת רק גלל כן שהוא משועבד לבעלה להיות
    מוכן לעשות רצונו א"א לה לקיים המצוה בפועל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 23:43

    יעויין באבודרהם שכתב שכל הטעם מדוע הם פטורים ממצות עשה שהז"ג הוא מטעם
    דמשועבדת לבעלה, א"כ נמצא שבעצם היא חייבת רק גלל כן שהוא משועבד לבעלה להיות
    מוכן לעשות רצונו א"א לה לקיים המצוה בפועל.

    תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 10:25

    המקור הוא בפירוש הראב"ד לתורת כהנים בתחילתו והביאו בקוץ שיעורים כמדומני
    בקידושין

  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 09:36 אני מחפש מקור שהי"ב ברכות אמצעיות שבשמונה עשרה, מקבילים לי"ב חודשי השנה. תודה רבה!
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2022 04:00 יש ספר של ר' ברוך מקוסוב על הנושא, כמדומני בשם "יסוד העבודה" או שם דומה הוא טורח להסביר שם בצורה שכלית את המושג הזה, די מסתבר שהוא מביא מקורות שונים שאתה מחפש. זה יצא לאחרונה מחדש, מאוד יפה. קיים באוצר החכמה.
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    16 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 01/09/2022 14:14 לזה כוונתך? ספר הברית - חלק ב מאמר ד אהבה ויראה - פרק טו אתה הראת לדעת (בפרק י"א מאמר זה) שענין אהבת הרוממות אל ה' כענין אהבת בן אדם המעלה בעל החמודות והשלמות שהשכל גוזר לאהוב לאיש אשר אלה לו, ואחר שגלוי וידוע לכל שאין כשלמות הבורא יתברך אפילו למי שאינו בקי בחכמת הכוכבים והגלגלים וכל מאמינים שהוא השלם האמתי וכלו מחמדים, לכן דעת כל איש ישר הולך ומחייב לאהוב אותו מזה הצד שהוא הגדולה ובכן יירא אותו יראה גדולה אחר שאי אפשר לאחד בלתי האחד, ככה הדרך ומסילה לאלהינו המגיע לזאת האהבה, והעוזר עליו הוא כמו הדרך והפתח אשר לאהבת איש החמודות והעוזר עליו, כי אם תזכרו ראשונות וקדמוניות את הרשום (בפרק ה' מאמר זה) שהאהבה הבאה מן השכל לבעל החמודות צריך סעד לתמכו, ובמה יסעדנו בטבע שהוא ההשתוות והדמיון אליו שזה מוליד אהבה עזה בטבעו, ככה האהבה אל האלהים שאף היא אינה אלא מן השכל על שהוא השלם וכלו מחמדים אף היא צריך סעד לתמכה שהוא ההשתוות אליו וזהו הדרך המגיע לאהבה רבה הזה ומחזקו: ואם לא תדע לך במה תשוה אליו ומה דמות תערכו לו אשכילך ואומר לך דמה לך דודי למדותיו מה הוא רחום אף אתה רחום מה הוא חנון אף אתה חנון כאשר אמרו חז"ל, גם תשוה אליו בקיום מצות התורה מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל (בפרק קמא דברכות) אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות אשר קדשנו במצותיו, מצותיו דייקא. נמצא אשר אני אחזה לי הדרך לאהבת ה' ויראתו באמת היא הדבקות במדותיו ושמירת מצותיו כי באלה תשתוה לו וההשתוות מוליד אהבה עזה: לכן פעמים רבות תמצא במקראי קודש אצל האהבה והיראה ענין הדבקות ושמירת המצות כנאמר את ה' אלהיך תירא אותו תעבוד ובו תדבק (דברים י') כלומר מה הוא הדרך המגיע אותך ליראה הגדולה, הדבקות והעבודה לפניו במצותיו, ונאמר ואהבת את ה' אלהיך ושמרת משמרתו וחקותיו ומשפטיו ומצותיו (שם י"א) כלומר מה הדרך המגיע לאהבה הגדולה שמירת מצותיו, ונאמר כי אם שמור תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשותה לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו (שם) כלומר הדרך לאהבה הוא עשיית המצות ולדבקה בו במדותיו, ונאמר אחרי ה' אלהיכם תלכו ואותו תיראו ואת מצותיו תשמרו ואותו תעבדו ובו תדבקון (שם י"ג) ונאמר אשר אנכי מצוך היום לאהבה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו (שם ל'), ואמר יהושע לאהבה את ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמור מצותיו ולדבקה בו (יהושע כ"ב), לכן אמר הכתוב ועתה ישראל מה ה' אלהיך שואל מעמך כי אם ליראה את ה' אלהיך ללכת בכל דרכיו ולאהבה אותו ולעבוד את ה' אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך לשמור את מצות ה' (דברים י'), כלומר מהו הדרך המגיע אל היראה והאהבה אשר הוא שואל מעמך, זו ההשתוות אליו, ומפרש ואמר מה הוא ההשתוות, ללכת בכל דרכיו זו המדות ולשמור את מצות ה' שהוא מקיים אותם, וכשתשתוה אליו בכל אלה אז מלבד שתאהב ה' מצד השכל תאהב אותו ג"כ בטבע מצד ההשתוות וכל אחד יעזור את חבירו ואז תאהב אותו באהבה עזה יותר מאהבתך את עצמך ואת בנך את יחידך אשר אהבת בטבע לבד, ובכן תירא ממנו יראה גדולה שהיא יראת הרוממות ופחדת לילה ויומם שלא יפול שום פגם בכבוד של מעלה ע"י מעשיך כיראתך על בנך ממש ועל בעל החמודות ואת ה' אלהיך תירא לא שתפחד ויראת מאלהיך כדבר האמור למעלה (פ' י"ב מאמר זה) והתבוננת על מקומו ותבין: נמצא אשר חנן אלהים אותי בזה יהיה אהבת הרוממות כאהבת בעל החמודות ויראת הרוממות כיראת בעל החמודות כאשר באמת מקרא אחד להם ליראה את ה' אלהיך לרבות ת"ח, והדרך לזה הוא הדרך בעצמו המגיע לאהבת בעל החמודות כלומר ההשתוות אליו בשמירת המצות ולהדבק במדותיו, לא במה שמתבונן ועוסק בחכמת הכוכבים והגלגלים, כי ההתבוננות בהם אינו אלא שע"י זה יוסיף לו ידיעה פרטיית שהוא בעל החמודות יותר ממה שהיה יודע זה בתחלה בדרך כלל, אך בכל זאת אם זה האדם אינו מקיים מצות התורה ומדות הבורא לא יאהב לאלהים בשביל זה ולא ירא אלהים, כאשר יעיד הנסיון מהאנשים העוסקים באלה החכמות אשר אין יראת אלהים בלבותם. ואחר שהדרך שזכרתי דרך המלך ה' צבאות הוא ובהם הוא חפץ אשר על כן כתב בתורתו בכל המקום אשר יזכיר אהבה ויראה ענין הדבקות ושמירת המצות, לכן אף אתה אחי וראש אחוז בזה ומנה לא תזוע תכין לך הדרך אשר צוך ה' כי זה הדרך יחלק אור לישרים כאור נוגה הולך ואור עד נכון האהבה והיראה הגדולה From: [email protected] [email protected] On Behalf Of n. reisner Sent: Thursday, September 1, 2022 1:47 PM מאת: To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] חיפוש בתוכן ספר הברית ח"ב מאמר ד פרק יח מישהו יכול לצטט לי מתוך הספר ? וכבר כתב כן בספר הברית (ח"ב מאמר ד פי"ח) 'גם תשוה אליו בקיום מצות התורה, מפני שהקב"ה אף הוא מקיים כל מצות התורה כאמרם ז"ל אמר ר' יצחק מנין שהקב"ה מניח תפילין כו', וכאמרם במדרש (ילקוט רמז תרא) ושמרו את משמרתי מלמד שהקב"ה מקיים כל התורה, וכאשר תקנו לנו חכמי קדם בנוסח הברכות שעל המצות 'אשר קדשנו במצותיו', מצותיו דייקא', ע"כ. -- -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CACb8x4eBgCcnMtwR-Q9pjZNyUMv33qUePtyR7FoU8xEPdc3WiA%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    6 פוסטים
    23 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/10/2022 12:21 בהצלחה
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    11 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 23:33 רק עכשיו ראיתי את הנושא. התפלאתי שאף אחד לא הזכיר את מה שאמר הסטייפלר זצ"ל ועוד. שהרש"ש ז"ל בכלל לא כתב את זה, אלא זה נכנס מרשימות תלמידים שלא על דעתו. כנראה כתבי הרש"ש היו בליטה קצת עם תלמידי חכמים נוספים מתלמידיו, ובכך אפשר לתלות באחר, או סיבה אחרת, בכל אופן זה מה שאמרו. לגבי חכמת הגלגול, מי שיראה את הכללים של שער הגלגולים, יראה שבקלות אפשר ליישב את הראשונים, באופן שאם היו רואים את ד' האר"י זלה"ה, מן הסתם  יכול להיות שהיו מסכימים עימו, הוא אומר דברים המתיישבים ומסתברים על הלב ממש, זה כמו שיגידו שאחד כפול אחד שוה שנים, כמובן צריך להתעמק, אבל אחר העמקות. לגבי אם ראוי לומר כאן את הענין בשם הראשונים, יש להעיר שלרוב בני אדם זה יכול להזיק לפעמים יותר מלהועיל, כשזה בצורה כזאת, ודאי שלכחמים מיושבים ביותר זה  לא כזה גרוע, אבל בתור לציבור - יש דרכים יותר כדאיות. []
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    14 צפיות
    G
    תאריך ההודעה המקורית: 28/10/2022 12:13 מצאתי ברוך ה' גר"א שה"ש ב, ד פירוש ב'
  • עוד בענייני ליכא דרכ"א

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 09:44 נדמה היה לי שהמייל ששלחתי לא נשלח, ולכן אני כותב שוב. סליחה מראש אם נשלח בטעות פעמיים. ראיתי מציינים לשו"ת חת"ס חלק ה - השמטות סימן קצ שכתב בזה"ל 'אע"כ פשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה' דבריו שם נאמרו לגבי מה שרצו שנשים ישירו בבית הכנסת בעת ביקור הקיסר בקהילה היהודית, וע"ז כתב שאע"פ שכבוד הקיר"ה הוא מצוה, מ"מ מצות נדחות מפני איסור ההרהור. ויל"ע אם לשיטתו כלל הוא בכל אופן שקיום מצוה אינו נחשב כליכא דרכ"א, ויהיה בזה חידוש נורא, שאדם שיודע שיש לו אתרוג או תפילין וכדו' מעבר לשוק שיש בו פריצות וכדו', לא יהיה לו ללכת שמה, ויבטל מצוה דאו' זו מפני חשש הרהור. אני אישית חשבתי שאולי הוא דן שם רק ע"פ דיני דחיה, ולכן כתב שמצוה לא דוחה לאו של הרהור, ואי"ז ככל עדל"ת (ויל"ע מדוע). אבל כאשר ליכא דרכ"א ואין כלל איסור בהרהור אה"נ שידחה ההרהור מפני המצוה, ולא יגרע מכל צרכיו שדוחים את איסור ההרהור [וזאת בהנחה שבאמת גם הרהור מותר כשליכא דרכ"א]. אשמח אם מאן דהו יפשוט לי את ספקותי, שכאמור זהו נפק"מ אדירה לדינא. וכן תודה לכל המסייעים הנפלאים שהאירו והעירו עד כה. שכמ"ה! נ.ב. הנפק"מ בשבילי היא בעיקר למה שנטיתי בהערה 33 שקיום מצוה יחשב כצורך שמתיר כשליכא דרכ"א.
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    ע
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 19:47 קיבלתי.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים