מי יודע מקור לרעיון שגם מ"ע שהז"ג, נשים בכלל המצוה, רק שהפטור הוא מקיום המצוה בפועל

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:41

[חנן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:44

זכורה לי לשון כזו אולי בר"ן בסוכה שדן כמדומני בענין ברכה של נשים במצוות עשה
שהזמ"ג.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 17:47

יש תוס' בעירובין צ"ו שמביא שאפשר להם לברך.
אבל אני מחפש מקור לגדר הזה שהם בעצם מצוות, נכללות בציווי,
רק הפטור מהקיום של המצוה בפועל.

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 20:04

הפתרון לכל מיני שאלות מהסוג הזה זה: ספרי כללים כמו שד"ח וכדומה. אוצר עיונים
בסוף המתיבתא.

[משה - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 20:41

הר"ן המדובר נמצא בקידושין יג. בדפה"ר.
וביתר ביאור בקובץ שיעורים שם אות קמג, ז"ל: לאחר שניתנה תורה והציווי היה גם
לחו"ל גם נשים וסומא היו בכלל המצוה, אלא שאין נענשין בביטולן, ע"כ.

ב-יום רביעי, 7 בספטמבר 2022 בשעה 20:03:37 UTC+3, a0548592488 כתב/ה:

[Shimon Antebi - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 23:01

עיין בשו"ת רב פעלים ח"א סוד ישרים סימן י"ב, האריך קצת בענין כל הפטור מן
המצווה ועושהו נקרא הדיוט. אולי יצא לך מזה תועלת.

El mié, 7 sept 2022 a la(s) 14:41, משה ([email protected]) escribió:

[תגלון פתגמין - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 07/09/2022 23:43

יעויין באבודרהם שכתב שכל הטעם מדוע הם פטורים ממצות עשה שהז"ג הוא מטעם
דמשועבדת לבעלה, א"כ נמצא שבעצם היא חייבת רק גלל כן שהוא משועבד לבעלה להיות
מוכן לעשות רצונו א"א לה לקיים המצוה בפועל.

[יאיר שרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 08/09/2022 10:25

המקור הוא בפירוש הראב"ד לתורת כהנים בתחילתו והביאו בקוץ שיעורים כמדומני
בקידושין