שאלה בהבנת הגר"א

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 00:15

כותב הגר"א בתחילת פירוש איכה על דרך הרמז -
"מגילה זו על פטירת האדם ועונשו, קובלת הגוף על עניה ומחמדיה אשר היה לה בהיות
הנשמה בה".
ולא זכיתי להבין פירוש תיבת קובלת בהקשר לכאן, שהרי איכה הוא ענין קינה
ואבילות, וקובלת היא מלשון תלונה כמו מה שמצאתי עד עכשיו בחז"ל. אם יש למישהו
איזה מקור שזה יכול להיות גם ענין של מקונן או איזה פשט בענין אשמח.
תודה רבה

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 00:27

תוכל להרחיב עוד קצת את הציטוט?
עכ"פ לכאורה כל הפסוקים שאצטט כאן אפשר להבינם בדרך 'קבילה'-תלונה
איכה פרק א
אֵיכָ֣ה׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה
רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס: ס
(ב) בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ
אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכָּל־ אֹהֲבֶ֑יהָ כָּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ
הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים: ס
(ג) גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה
בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כָּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין
הַמְּצָרִֽים: ס
(ד) דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד
כָּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ
נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ: ס
(ה) הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־ה֥' הוֹגָ֖הּ עַ֣ל
רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר: ס
(ו) וַיֵּצֵ֥א מן־בת־מִבַּת־צִיּ֖וֹן כָּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ
כְּאַיָּלִים֙ לֹא־ מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י
רוֹדֵֽף: ס
(ז) זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלִַ֗ם יְמֵ֤י עָנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל
מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר
וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ: ס

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 00:30

ההגדרה המדויקת היא לא ממש תלונה, אלא תלונה ממקום של תסכול וצער ואבל.

תלמוד בבלי מסכת סנהדרין דף קד עמוד ב
לא אליכם כל עברי דרך [פסוק באיכה!], אמר רבא אמר רבי יוחנן: מכאן *לקובלנא *מן
התורה.
פירש רש"י:
מכאן לקובלנא מן התורה - כשאדם מודיע צערו לאחר צריך שיאמר לו לא תבא זאת לך
כמו שבאה אלי, כי קשה הוא לשמוע, שפעמים חוזרת עליו, והמקפיד על כך אין בו
משום ניחוש, לישנא אחרינא: לקובלנא - כשיש לו צרה יודיענה לרבים, קובלנא -
צעקה, לישנא אחרינא: נגד, דמתרגמינן קבל, כאדם שאומר לחברו לא כנגדך אני אומר.

רש"י מסכת יומא דף סט עמוד ב
בייא בייא - לשון זעקה וקובלנא. [יעו"ש בגמ'].

יריעות שלמה חוברת ד
וההבדל הפרטי באלה השמות, שם "צעק" הנחתו על הקובלנא והתרעומת שאם אירע לאדם
דבר של צער והוא קובל בפרסום על צערו, אם בקול שהוא גונח ומילל או בדבור שצוח
"וי, אוי, אהה, והאח" וכדומה, או עושה שאר דברים המפרסמים צערו הפנימי ומכאובו
נאמר עליו שהוא "צועק", והוא ענין טבעי שנושא הצער רוצה להסתייע על ידי
התנועות האלו להקל מכאובו כי אין מעצור לנפשו להשאר במנוחה ולסבול הצער בשתיקה
ודומיה; והוא מוציאה אותו לחוץ ע"י תנועות הגופניות כענין השחוק והבכי.

[Gra Biurim - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 00:34

יישר כוח שהארתם את עיני.
מי המחבר של יריעות שלמה?

[ישראל אברהם קלא - ארכי-2 0]

תאריך ההודעה המקורית: 13/09/2022 00:42

שמו [כפי הזכור לי] ר' שלמה פפנהיים