דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

איך כותבים לרפא אותו, לרפאו או לרפאותו ???

2022
11 4 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 21:56

    איך כותבים לרפא אותו, לרפאו או לרפאותו ???

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 22:22

    עקרונית כל הצורות קיימות ותקינות.
    אשר על כן צריך לזהות את סגנון הכתיבה ואולי על פי הסגנון יהיה ניתן להתאים את
    הכתיב הרצוי.

    שלח משפט שלם..

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 22:22

    עקרונית כל הצורות קיימות ותקינות.
    אשר על כן צריך לזהות את סגנון הכתיבה ואולי על פי הסגנון יהיה ניתן להתאים את
    הכתיב הרצוי.

    שלח משפט שלם..

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:01

    אין "לרפאו"
    או "לרפאותו" (יותר מכובד)
    או "לרפא אותו" (יותר סגנון דיבור)

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 22:22

    עקרונית כל הצורות קיימות ותקינות.
    אשר על כן צריך לזהות את סגנון הכתיבה ואולי על פי הסגנון יהיה ניתן להתאים את
    הכתיב הרצוי.

    שלח משפט שלם..

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:09

    לרפאו הוא נכון עפ"י כללי הדקדוק של המקרא, כי הסיומת בתי"ו שייכת לגזרת
    השרשים המסתיימים בה"א, וכאן השורש רפ"א באל"ף, ולכן אין שום צורך בתי"ו אלא
    כמו כל שאר השרשים, לסדרו לרפאו, לכלאו, למלאו.
    אמנם בלשון חז"ל פעמים רבות נוהגים השרשים של' הפועל שלהם אל"ף כאילו היה ה"א,
    וכאן עוד נוסף על כך האל"ף נשארה במקום שתישמט כמו 'לנסותו', 'לגלותו',
    לכלותו, מ"מ זו נטיה שכיחה בלשון חז"ל, והצורה "לרפאו" נדירה מאוד.
    ובלשון המודרנית העדיפו להטות עפ"י דקדוק המקרא ולכן צורות אלו נדחו בספרים
    המודרניים, ולכן כמו שכתבו הדבר תלוי בסגנון הכללי של הספר.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:09

    לרפאו הוא נכון עפ"י כללי הדקדוק של המקרא, כי הסיומת בתי"ו שייכת לגזרת
    השרשים המסתיימים בה"א, וכאן השורש רפ"א באל"ף, ולכן אין שום צורך בתי"ו אלא
    כמו כל שאר השרשים, לסדרו לרפאו, לכלאו, למלאו.
    אמנם בלשון חז"ל פעמים רבות נוהגים השרשים של' הפועל שלהם אל"ף כאילו היה ה"א,
    וכאן עוד נוסף על כך האל"ף נשארה במקום שתישמט כמו 'לנסותו', 'לגלותו',
    לכלותו, מ"מ זו נטיה שכיחה בלשון חז"ל, והצורה "לרפאו" נדירה מאוד.
    ובלשון המודרנית העדיפו להטות עפ"י דקדוק המקרא ולכן צורות אלו נדחו בספרים
    המודרניים, ולכן כמו שכתבו הדבר תלוי בסגנון הכללי של הספר.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:11

    למעשה, כיום, כפי שנהוג,
    לא נכון לעורך שכותב מילים שלו לכתוב "כאשר שמעון חשש שיחלה, ראובן התחייב
    לרפאו מיד".

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:11

    למעשה, כיום, כפי שנהוג,
    לא נכון לעורך שכותב מילים שלו לכתוב "כאשר שמעון חשש שיחלה, ראובן התחייב
    לרפאו מיד".

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:18

    כאשר משיבים על שאלה צריך לענות תשובה מדוייקת ולהביא בחשבון את מכלול
    נקודות המוצא שיכול השואל לשאול.
    על כן התשובה מה 'הולך' היום אינה מספיקה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:18

    כאשר משיבים על שאלה צריך לענות תשובה מדוייקת ולהביא בחשבון את מכלול
    נקודות המוצא שיכול השואל לשאול.
    על כן התשובה מה 'הולך' היום אינה מספיקה.

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:22

    כל שאלה "איך כותבים",
    פירושה: מדובר בעורך שלא עובד על כתבים של אדם אחר, אלא כותב מחדש במילים
    שלו,

    ולכן השאלה היא "איזה מילים צריכות להיות לו"...
    ועל כך התשובה המדוייקת היא צריך לכתוב כמו שנהוג, ולא לדקדק בצורה שמציקה
    לקורא.

    מי שכותב על פי דקדוק מדוייק של המקרא וכו', הוא חריג, ובודאי שאין לו לשאול
    בסתמיות איך כותבים, אלא "איך כותבים על פי דקדוק המקרא/דקדוק חז"ל/עברית וכו'

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:22

    כל שאלה "איך כותבים",
    פירושה: מדובר בעורך שלא עובד על כתבים של אדם אחר, אלא כותב מחדש במילים
    שלו,

    ולכן השאלה היא "איזה מילים צריכות להיות לו"...
    ועל כך התשובה המדוייקת היא צריך לכתוב כמו שנהוג, ולא לדקדק בצורה שמציקה
    לקורא.

    מי שכותב על פי דקדוק מדוייק של המקרא וכו', הוא חריג, ובודאי שאין לו לשאול
    בסתמיות איך כותבים, אלא "איך כותבים על פי דקדוק המקרא/דקדוק חז"ל/עברית וכו'

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:29

    או.. שהוא מתלבט האם לשנות מהנוסח שכתב המחבר.
    או.. שהוא מבקר עריכה והניסוח 'צורם' לו והוא מנסה להבין את הבעייה.
    וכו'.
    מאחר שהשואל אנונימי ולא פירט את הדילמה שלו, ראוי לתת לו מענה שלם.

    מה שכן נכון היה להדגיש את האופן המקובל כיום..

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:29

    או.. שהוא מתלבט האם לשנות מהנוסח שכתב המחבר.
    או.. שהוא מבקר עריכה והניסוח 'צורם' לו והוא מנסה להבין את הבעייה.
    וכו'.
    מאחר שהשואל אנונימי ולא פירט את הדילמה שלו, ראוי לתת לו מענה שלם.

    מה שכן נכון היה להדגיש את האופן המקובל כיום..

    תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:35

    במקרה זה אני עושה הגהה לקובץ של אדם אחר, והסתפקתי אם לתקן.
    אדהכי והכי ראיתי ברמב"ם [חובל ומזיק ב יט] שכתב "לרפאותו".
    תודה רבה לכל המגיבים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 18/10/2022 23:35

    במקרה זה אני עושה הגהה לקובץ של אדם אחר, והסתפקתי אם לתקן.
    אדהכי והכי ראיתי ברמב"ם [חובל ומזיק ב יט] שכתב "לרפאותו".
    תודה רבה לכל המגיבים.

    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 00:04

    תמוה מאוד מה שכתבו לפסול צורת לרפאו, היא אינה תמוהה ואינה מפריעה, ונמצאת
    עשרות פעמים בדברי האחרונים, וכמדומני שאין כאן אלא חוסר ידיעה.
    אמנם כבר ציינתי שצורת לרפאותו שכיחה יותר, ושכיום התקבלה יותר הצורה לרפאו
    בספרים הכתובים בלשון מדוברת (כגון שמירת שבת כהלכתה וכדו').

  • תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 00:04

    תמוה מאוד מה שכתבו לפסול צורת לרפאו, היא אינה תמוהה ואינה מפריעה, ונמצאת
    עשרות פעמים בדברי האחרונים, וכמדומני שאין כאן אלא חוסר ידיעה.
    אמנם כבר ציינתי שצורת לרפאותו שכיחה יותר, ושכיום התקבלה יותר הצורה לרפאו
    בספרים הכתובים בלשון מדוברת (כגון שמירת שבת כהלכתה וכדו').

    תאריך ההודעה המקורית: 19/10/2022 00:08

    צודק שזה שימוש קיים ולא פסול,
    אבל אין להתעלם מלשון חז"ל במשנה וגמרא וכו' וכו', ואלפי מקורות שרגילים בלשון
    "לרפאותו",
    ואני כתבתי בעיקר מצד מנהג העולם שיותר מקובל (בהפרש ניכר מאוד) לכתוב
    "לרפאותו".
    [למשל בעלמא: אילו הייתי כותב כללים למכון, הייתי כותב שיש להשתמש במילה
    "לרפאותו" ולא "לרפאו", גם אם שניהם נכונים].

1

מחובר

791

משתמשים

14.1k

נושאים

63.0k

פוסטים