דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

דקדוק לשוני

2022
4 3 24 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 18:22

    האם יש אפשרות לומר שהלשונות 'להט החרב המהפכת' 'וכלהבה תלהט הרים', הינן
    מאותו שורש של הפסוק 'וילט פניו באדרתו' שמשמעותו לשון כיסוי??

    בתודה מראש

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.10.22,
    18:20:01

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 18:22

    האם יש אפשרות לומר שהלשונות 'להט החרב המהפכת' 'וכלהבה תלהט הרים', הינן
    מאותו שורש של הפסוק 'וילט פניו באדרתו' שמשמעותו לשון כיסוי??

    בתודה מראש

    [image: Mailtrack]
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    Sender
    notified by
    Mailtrack
    https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
    25.10.22,
    18:20:01

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 18:31

    רש"ר הירש שמות ז, יא
    בלהטיהם, להלן (ז, כב; ח, ג ויד) "בלטיהם"; שורשם אפוא "להט" ו"לוט". ייתכן
    ושני הביטויים זהים לגמרי, כדוגמת "רהב" ו"רוב"; "כהן" ו"כון"; "בהן" ו"בון".
    ואז תהיה משמעות שניהם: לוט= לעטוף, לכסות, ו"להטים" כ"לטים" יהיו אפוא מעשי
    אומנות סתרים. ברם אין פירוש זה הכרחי. ושמא שני השמות האלה באו לחשוף את מהות
    אומנותם. "להט": להבה - וטיבה בהיר; "לוט": לעטוף - וטיבו נסתר. עיקר חכמתה של
    אחיזת העיניים היא לצוד את עיני הצופה באמצעות דבר - מה מבריק, ולהסיטן מן
    השאר. וכך היא שיטתם של אשפי - קלפים בימינו. באמצעות חפץ מבריק מסיחים הם את
    עיניו ודעתו של הצופה מן המתרחש למעשה באותו רגע. ואולי נקראת אף הלהבה "להט"
    על שום שהיא, הבהירה, המבהיקה, מעמידה את כל השאר בצל; "אור מסנוור" היא,
    המרתקת כה את עצבי ראייתנו, עד שלא נראה מלבדה מאומה. מעשי אומנותם של
    החרטומים נשארו בסתר - "לטים", משום שהיו מסנוורים - "להטים": כלומר, "להטים"
    על פי רושמם על הצופים, "לטים" על פי עצם מהותם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 18:31

    רש"ר הירש שמות ז, יא
    בלהטיהם, להלן (ז, כב; ח, ג ויד) "בלטיהם"; שורשם אפוא "להט" ו"לוט". ייתכן
    ושני הביטויים זהים לגמרי, כדוגמת "רהב" ו"רוב"; "כהן" ו"כון"; "בהן" ו"בון".
    ואז תהיה משמעות שניהם: לוט= לעטוף, לכסות, ו"להטים" כ"לטים" יהיו אפוא מעשי
    אומנות סתרים. ברם אין פירוש זה הכרחי. ושמא שני השמות האלה באו לחשוף את מהות
    אומנותם. "להט": להבה - וטיבה בהיר; "לוט": לעטוף - וטיבו נסתר. עיקר חכמתה של
    אחיזת העיניים היא לצוד את עיני הצופה באמצעות דבר - מה מבריק, ולהסיטן מן
    השאר. וכך היא שיטתם של אשפי - קלפים בימינו. באמצעות חפץ מבריק מסיחים הם את
    עיניו ודעתו של הצופה מן המתרחש למעשה באותו רגע. ואולי נקראת אף הלהבה "להט"
    על שום שהיא, הבהירה, המבהיקה, מעמידה את כל השאר בצל; "אור מסנוור" היא,
    המרתקת כה את עצבי ראייתנו, עד שלא נראה מלבדה מאומה. מעשי אומנותם של
    החרטומים נשארו בסתר - "לטים", משום שהיו מסנוורים - "להטים": כלומר, "להטים"
    על פי רושמם על הצופים, "לטים" על פי עצם מהותם.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 19:10

    כמובן שמבחינה דקדוקית גרידא אין זה אותו השורש, אבל חכמים כמו רש"ר הירש
    ואחרים שהעמיקו חקור ביסודות השרשים, גילו שגם שרשים שדומים בשתי אותיות בלבד
    דומים מאוד במשמעותם, באופן שי"ל ששתי אותיות הן עיקר והשלישית יוצרת תוספת
    משמעות. ובשרשים הנחים בודאי ישנן רק שתי אותיות עיקריות, ולכן הקישור בין
    שורש לה"ט לשורש לו"ט עולה יפה לשיטה זו, והיינו לענין משמעות השורש ולא לענין
    מערכת ההטיות הדקדוקיות.
    אמנם היו מהקדמונים שסברו שלא כל השרשים הם בני שלש אותיות, ומזה יצאו להם כמה
    חידושים, וכיום נדחתה שיטה זו לגמרי וכל חכמי הדקדוק שווים שלכל שורש יש שלש
    או ארבע אותיות. ולכן הלשון שהן "מאותו שרש" אינו כפשוטו אלא ברמת המשמעות.

  • תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 19:10

    כמובן שמבחינה דקדוקית גרידא אין זה אותו השורש, אבל חכמים כמו רש"ר הירש
    ואחרים שהעמיקו חקור ביסודות השרשים, גילו שגם שרשים שדומים בשתי אותיות בלבד
    דומים מאוד במשמעותם, באופן שי"ל ששתי אותיות הן עיקר והשלישית יוצרת תוספת
    משמעות. ובשרשים הנחים בודאי ישנן רק שתי אותיות עיקריות, ולכן הקישור בין
    שורש לה"ט לשורש לו"ט עולה יפה לשיטה זו, והיינו לענין משמעות השורש ולא לענין
    מערכת ההטיות הדקדוקיות.
    אמנם היו מהקדמונים שסברו שלא כל השרשים הם בני שלש אותיות, ומזה יצאו להם כמה
    חידושים, וכיום נדחתה שיטה זו לגמרי וכל חכמי הדקדוק שווים שלכל שורש יש שלש
    או ארבע אותיות. ולכן הלשון שהן "מאותו שרש" אינו כפשוטו אלא ברמת המשמעות.

    תאריך ההודעה המקורית: 25/10/2022 19:25

    דוקא כיום מחזירים למדף את שיטת השתי אותיות שורש,
    ראה מה שכתב על זה בספר "נוקב מרגליות" (או משהו כזה) בשולחנות של בלוי השבוע,
    די בתחילת הספר.

1

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים