דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

נקודות למעשה שכדאי לדעת, בעיקר למתחילים

2022
44 21 333 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 09:47

    בנוגע לעוז והדר
    אני משמש שם בס"ד כעורך ראשי בכמה פרויקטים ואפשר לנסות להתקבל לעבודה...
    המעלה בעוז והדר זה בעיקר החומר אותו צריך לעבד, במקום לשבת על חבורות על דיני
    גרף של רעי של איזה בחור אמריקאי שאתה צריך לשתול לו קצת גוון בתוך הררי המלל
    השטותי הבלתי פוסק אתה עובד על רמב"ם על שולחן ערוך ועוד...
    הסיפוק הגדול שיש שם הוא משהו אדיר. נכון לא מעלים שם כסף כל כך מהר, אבל בכל
    זאת לפעמים יש שם אופציה לקבלת עבודה של עריכות שוות, כמו לדוגמא אם יבקשו יום
    אחד ממך לערוך חלק מהמבוא לכרך וישלמו לך כפול מעבודה רגילה וכו', יש שם המון
    מעלות, וזה המכון התורני הגדול ביותר בעולם שיש אפשרות יום אחד לזינוק כזה שלא
    חלמת עליו אף פעם..
    בנוגע לכללים, כללים אלו נערכו על ידי אבי אבות העורכים התורניים
    בדורינו הגה"ג רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א ומדובר שם בכללים נעימים, פשוטים,
    ובעיקר הגיוניים מאוד, שקל לתפוס אותם מאוד מהר...
    המלצה שלי: תנסו לעבוד ולערוך את הדוגמא גם אם אתם עדיין לא יודעים את כל
    הכללים ותוך כדי העבודה לראות שזה מתאים עם כל הכללים [לפעמים עורך מתפלץ
    לראות את הררי הכללים שלעתים מתפרסים על פני מאות עמודים ואפשר לקרוא את זה
    בחפיף ואחר כך לעבור על החומר יחד עם הכללים ולראות האם הוא מתאים לפי הכללים
    האלו...]
    בכל מקרה יש אפשרות לקבלת עבודה אצלי, המעלה בעוז והדר - שתמיד תמצאו עוד ועוד
    עבודה, כמה שאתם רוצים...
    בברכת הצלחה רבה וביקרא דאורייתא

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 14:09

    כיהודה ועוד לקרא, כל מילה של הרב רוטמן שליט"א - פנינה אמיתית.
    כמו רבים וטובים, עשיתי את ראשית דרכי ב'עוז והדר', ונהנתי מכל רגע של עריכה,
    ברוחניות ובגשמיות!
    ממליץ מאד לכל הבאים בשערי העריכה התורנית, להתאמץ וללמוד את כללי המכון הנ"ל
    כי הם לכשעצמם מהווים קורס עריכה מקצועי חינמי, ובסיס חזק לעולם העריכה.
    בלי להיכנס לנושא התמלוגים, יש לציין שתחושת הסיפוק האדירה בסיום עריכת נושאים
    וסוגיות, בהיקף ובבהירות, וההרגשה היחודית והמרוממת של זיכוי הרבים בקנה מידה
    בינלאומי, לדורות, הן עצומות ונפלאות ואין להן תחליף, בעיני.
    הצלחה רבה וסיעתא דשמיא לכל מזכי הרבים, מגדילי התורה ומאדיריה.
    בברכת התורה,
    מכון 'תורה שבכתב'

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 14:09

    כיהודה ועוד לקרא, כל מילה של הרב רוטמן שליט"א - פנינה אמיתית.
    כמו רבים וטובים, עשיתי את ראשית דרכי ב'עוז והדר', ונהנתי מכל רגע של עריכה,
    ברוחניות ובגשמיות!
    ממליץ מאד לכל הבאים בשערי העריכה התורנית, להתאמץ וללמוד את כללי המכון הנ"ל
    כי הם לכשעצמם מהווים קורס עריכה מקצועי חינמי, ובסיס חזק לעולם העריכה.
    בלי להיכנס לנושא התמלוגים, יש לציין שתחושת הסיפוק האדירה בסיום עריכת נושאים
    וסוגיות, בהיקף ובבהירות, וההרגשה היחודית והמרוממת של זיכוי הרבים בקנה מידה
    בינלאומי, לדורות, הן עצומות ונפלאות ואין להן תחליף, בעיני.
    הצלחה רבה וסיעתא דשמיא לכל מזכי הרבים, מגדילי התורה ומאדיריה.
    בברכת התורה,
    מכון 'תורה שבכתב'

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 15:27

    כאחד שעבד בעבר בעוז והדר, אני מזדהה עם הדברים שיש בזה סיפוק וכו', כמו שנאמר
    כאן,
    אבל ברגע שעורך עובד קשה מאד על איזה פרק ברמב"ם וכדומה, ומתאמץ מאד מאד,
    ומתוגמל מעט מדאי,
    זה מוריד לו מאד את המורל להמשיך לעבוד, כי בעריכה תורנית, שבסופו של חודש
    אדם צריך גם לפרנס משפחה, הסיפוק צריך להתבטא גם במתן שכרה בצידה, ואם עובד
    קשה וקוצר מעט זה מדכא, ומקטין את סיכוייו להמשיך לעבוד שם, וממריצו לחפש משהו
    חילופי מתגמל יותר.
    בהצלחה רבה לכולם.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 15:27

    כאחד שעבד בעבר בעוז והדר, אני מזדהה עם הדברים שיש בזה סיפוק וכו', כמו שנאמר
    כאן,
    אבל ברגע שעורך עובד קשה מאד על איזה פרק ברמב"ם וכדומה, ומתאמץ מאד מאד,
    ומתוגמל מעט מדאי,
    זה מוריד לו מאד את המורל להמשיך לעבוד, כי בעריכה תורנית, שבסופו של חודש
    אדם צריך גם לפרנס משפחה, הסיפוק צריך להתבטא גם במתן שכרה בצידה, ואם עובד
    קשה וקוצר מעט זה מדכא, ומקטין את סיכוייו להמשיך לעבוד שם, וממריצו לחפש משהו
    חילופי מתגמל יותר.
    בהצלחה רבה לכולם.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:31

    עבדתי תקופה קצרה במתיבתא ביאורי הרמב"ם. השכר היה 30 ש"ח לשעה על הכתיבה
    בלבד, אך לא על הלימוד. כלומר אם למדת 8 שעות ואח"כ כתבת שעתיים, תקבל 60 ש"ח
    בלבד!
    כשתהיתי על כך, ענו לי: "אין מקום שמקבלים על הלימוד! וכי אם תלמד בשבת ישלמו
    לך?!". כמובן שלא החזקתי שם מעמד הרבה זמן.
    יש תועלת במה שאני כותב כאן, שכן לא תמיד העובדה הזו ברורה לאדם שרוצה להתקבל
    לשם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:31

    עבדתי תקופה קצרה במתיבתא ביאורי הרמב"ם. השכר היה 30 ש"ח לשעה על הכתיבה
    בלבד, אך לא על הלימוד. כלומר אם למדת 8 שעות ואח"כ כתבת שעתיים, תקבל 60 ש"ח
    בלבד!
    כשתהיתי על כך, ענו לי: "אין מקום שמקבלים על הלימוד! וכי אם תלמד בשבת ישלמו
    לך?!". כמובן שלא החזקתי שם מעמד הרבה זמן.
    יש תועלת במה שאני כותב כאן, שכן לא תמיד העובדה הזו ברורה לאדם שרוצה להתקבל
    לשם.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:48

    אני הייתי מגדיר שעוז והדר זה השלב שעוברים בין הכולל לעבודה של עריכה,
    זה בעצם סוג של כולל שמשלם ממש טוב (ביחס לכולל) ויש לו דרישות של סיכום
    הלימוד...

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:48

    אני הייתי מגדיר שעוז והדר זה השלב שעוברים בין הכולל לעבודה של עריכה,
    זה בעצם סוג של כולל שמשלם ממש טוב (ביחס לכולל) ויש לו דרישות של סיכום
    הלימוד...

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:54

    בעבר כשעוז והדר הוציאו את הש"ס, הם עברו אצל כל גדולי ישראל,
    ואח"כ הוציאו ספר צבעוני ויפה עם תמונות מכל הסיבוב הזה, מה כל אדמו"ר ורב אמר,
    בין היתר ראיתי שם, כי המטרה שלהם היא אכן להחזיק אברכים שילמדו תורה, סוג של
    כולל.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 18:54

    בעבר כשעוז והדר הוציאו את הש"ס, הם עברו אצל כל גדולי ישראל,
    ואח"כ הוציאו ספר צבעוני ויפה עם תמונות מכל הסיבוב הזה, מה כל אדמו"ר ורב אמר,
    בין היתר ראיתי שם, כי המטרה שלהם היא אכן להחזיק אברכים שילמדו תורה, סוג של
    כולל.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 19:06

    זה היה מה שהרב שטיינמן אמר להם (היו שראו בזה משמעות אחרת)

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 19:06

    זה היה מה שהרב שטיינמן אמר להם (היו שראו בזה משמעות אחרת)

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 19:09

    מנהלי הפרויקטים של כל מיני מכונים מקבלים שכר יפה ומתוכו הם אמורים להפריש
    לעורכים נתח והם החליטו שמספיק 40 ש"ח רק חבל שלעצמם הם לא חושבים ששכר כזה
    מספיק

    ב-יום רביעי, 26 באוקטובר 2022 בשעה 18:06:29 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 19:09

    מנהלי הפרויקטים של כל מיני מכונים מקבלים שכר יפה ומתוכו הם אמורים להפריש
    לעורכים נתח והם החליטו שמספיק 40 ש"ח רק חבל שלעצמם הם לא חושבים ששכר כזה
    מספיק

    ב-יום רביעי, 26 באוקטובר 2022 בשעה 18:06:29 UTC+2, ארי במסתרים כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:38

    אני חושב שהעובדה שעוז והדר מתקמצנים בשכר העורכים מראה את עצמה בעבודת הגמר,
    כשתראו את ההבדל בין ספר של מתיבתא לארטסקרול, ארטסקרול כידוע משלמים הון
    לעורכים, וזה עובר הרבה הגהות וכו' קודם שמודפס, והתוצאות עדות בעד עצמם.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:38

    אני חושב שהעובדה שעוז והדר מתקמצנים בשכר העורכים מראה את עצמה בעבודת הגמר,
    כשתראו את ההבדל בין ספר של מתיבתא לארטסקרול, ארטסקרול כידוע משלמים הון
    לעורכים, וזה עובר הרבה הגהות וכו' קודם שמודפס, והתוצאות עדות בעד עצמם.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:39

    מצד שני כמה ספרים ארטסקרול הוציאו בשנה האחרונה, וכמה עוז והדר?
    אמנם כאן יש איכות, אבל כאן כמות (כשגם האיכות לא כ"כ נמוכה...)

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:39

    מצד שני כמה ספרים ארטסקרול הוציאו בשנה האחרונה, וכמה עוז והדר?
    אמנם כאן יש איכות, אבל כאן כמות (כשגם האיכות לא כ"כ נמוכה...)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:43

    זה תמיד יהיה הבדל, אבל מי שרוצה עבודה מושלמת שיקנה שוטנשטיין.
    אני אתן דוגמא מצחיקה שמצאתי במקראות גדולות עוז והדר (לא בדקתי של מכון המאור
    עדיין). יש לפעמים שרש"י רמב"ן ספורנו ואור החיים יביאו אותו חז"ל בדיוק,
    ברש"י ציינו מדרש רבה ברמב"ן תנחומא, באור החיים ילקוט שמעוני וכן הלאה!!!

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:39

    מצד שני כמה ספרים ארטסקרול הוציאו בשנה האחרונה, וכמה עוז והדר?
    אמנם כאן יש איכות, אבל כאן כמות (כשגם האיכות לא כ"כ נמוכה...)

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:44

    סוגיה פילוסופית עתיקה כמות או איכות.
    ואיני יודע במה חפץ השי"ת במעשיהם של אלו או של אלו...

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:44

    סוגיה פילוסופית עתיקה כמות או איכות.
    ואיני יודע במה חפץ השי"ת במעשיהם של אלו או של אלו...

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:46

    מחלוקת בין הקצות לנתיבות, ותראו איזה משתמשים יותר בישיבות

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:46

    מחלוקת בין הקצות לנתיבות, ותראו איזה משתמשים יותר בישיבות

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:47

    מצד שני - איזה משתמשים יותר בכוללים (של הלכה, חו"מ).
    [נתיבות...]

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:47

    מצד שני - איזה משתמשים יותר בכוללים (של הלכה, חו"מ).
    [נתיבות...]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:06

    ברשותכם אני אמשיך בנושא השרשור...

    יש מעלה גדולה לעבוד את עבודת העריכה במחשב ללא אינטרנט / מייל

    זה לא סוד שיש סקרנות טבעית לבן אנוש ויש לו דחף לראות כל כמה דקות מה חדש
    במייל,
    הוא 'חייב' לבדוק כעת האם שלחו לו מייל בחצי שעה האחרונה וכן הלאה.

    לכן (כמובן למי שיש לו אפשרות כזו) שיהיה לו מחשב ללא רשת ומייל וכו' לעריכה
    בלבד זה לענ''ד מעלה אדירה
    ושליחת החומר יתבצע דרך און קי עם מחשב אחר

    כך יש מיקוד אמיתי בעבודה ללא שום מפריעים

    או לחילופין - שיש משמעית עצמית חזקה - וכן גם חשש מגזל מהלוקח שהשעות אינן
    שלמות.

    אגב, ידוע לי על מכון מסויים שיש לו משרד שלם לעורכים שלו
    ובכל המחשבים שם אין רשת כלל
    ויש רק מחשב אחד בצד עם מייל ששם העורכים מגיעים עם אונקי ושולחים את החומר

    נקודה למחשבה....

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 20:47

    מצד שני - איזה משתמשים יותר בכוללים (של הלכה, חו"מ).
    [נתיבות...]

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:07

    לענין מה שנכתב קודם, שלא נותנים שכר על הלימוד אלא על הכתיבה עצמה,
    האם אכן כך מקובל?
    לכאורה אין בזה שום היגיון. מה גם שאין דרך לחשב זאת, שהרי גם במהלך הכתיבה
    עצמה מתעכבים הרבה לצורך לימוד והבנה.

    ב-יום רביעי, 26 באוקטובר 2022 בשעה 20:48:02 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:07

    לענין מה שנכתב קודם, שלא נותנים שכר על הלימוד אלא על הכתיבה עצמה,
    האם אכן כך מקובל?
    לכאורה אין בזה שום היגיון. מה גם שאין דרך לחשב זאת, שהרי גם במהלך הכתיבה
    עצמה מתעכבים הרבה לצורך לימוד והבנה.

    ב-יום רביעי, 26 באוקטובר 2022 בשעה 20:48:02 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:19

    ואכן, אני הייתי מדווח כסדר גם על שעות הלימוד (אלא שזה היה תמיד לימוד וכתיבה
    יחד).

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 21:19

    ואכן, אני הייתי מדווח כסדר גם על שעות הלימוד (אלא שזה היה תמיד לימוד וכתיבה
    יחד).

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:04

    מי שמתעסק עם ציון מ"מ יכול לייעל את עבודתו ע"י שיקטלג מ"מ (שלא ניתן למוצאם
    בקלות) בקובץ וורד אחר (בשולחן עבודה חדש)באמצעות מילות מפתח, וכך עם השנים
    ימצא עצמו עם נתח נכבד של מ"מ בנושאים שונים.
    ויתרה מכך גם אם המ"מ הוא כזה שניתן למוצאו בקלות, אך כשמציינים כ-3 מ"מ בכל
    הערה, הרבה יותר קל להעתיקם בבת אחת מהקובץ של המפתחות, מאשר לחפשם שוב במאגרי
    החיפוש ולהעתיקם לקובץ העריכה.

    לדוגמא:

    ערב רב עשו העגל ולא ישראל - תנחומא כי תשא ל, ילקוט שמעוני אמור תרמג (בד"ה
    אמר ר' ברכיה).
    ערב רב - נקראים עם - זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א, ילקוט
    שמעוני עקב תתנב.

    אם יש דרך לייעל את העניין אשמח לשמוע.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:04

    מי שמתעסק עם ציון מ"מ יכול לייעל את עבודתו ע"י שיקטלג מ"מ (שלא ניתן למוצאם
    בקלות) בקובץ וורד אחר (בשולחן עבודה חדש)באמצעות מילות מפתח, וכך עם השנים
    ימצא עצמו עם נתח נכבד של מ"מ בנושאים שונים.
    ויתרה מכך גם אם המ"מ הוא כזה שניתן למוצאו בקלות, אך כשמציינים כ-3 מ"מ בכל
    הערה, הרבה יותר קל להעתיקם בבת אחת מהקובץ של המפתחות, מאשר לחפשם שוב במאגרי
    החיפוש ולהעתיקם לקובץ העריכה.

    לדוגמא:

    ערב רב עשו העגל ולא ישראל - תנחומא כי תשא ל, ילקוט שמעוני אמור תרמג (בד"ה
    אמר ר' ברכיה).
    ערב רב - נקראים עם - זוהר ח"ב מה ע"ב, שם קצא ע"א, שם ח"ג רלז ע"א, ילקוט
    שמעוני עקב תתנב.

    אם יש דרך לייעל את העניין אשמח לשמוע.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:10

    רעיון נפלא,
    חשוב להקפיד על פיסקא אחת רצופה לכל מ"מ כזה,
    כך שיהיה ניתן לרשום הרבה פיסקאות לפי מה שיוצא,
    ואז לעשות בלחיצת כפתור "מיון" של הכל לפי א' ב'.

    הכוונה לכפתור הזה
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:10

    רעיון נפלא,
    חשוב להקפיד על פיסקא אחת רצופה לכל מ"מ כזה,
    כך שיהיה ניתן לרשום הרבה פיסקאות לפי מה שיוצא,
    ואז לעשות בלחיצת כפתור "מיון" של הכל לפי א' ב'.

    הכוונה לכפתור הזה
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:42

    המשפטים למעלה שהתייחסו לספריהם הקדושים של רבותינו האחרונים קשים לי מאד.

  • תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:42

    המשפטים למעלה שהתייחסו לספריהם הקדושים של רבותינו האחרונים קשים לי מאד.

    תאריך ההודעה המקורית: 26/10/2022 22:54

    אולי הרב התכוון למשהו שהיה כתוב בשרשור אחר?

    מאת: [email protected]

  • 0 הצבעות
    4 פוסטים
    20 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 22/07/2022 10:01 קודם כל יש להעיר שבאו"ש (רוצח פ"ז ה"ח) מבאר טעם הדבר דכיון שאם יוצא מכניס עצמו לספק סכנה ד"אם יחם לבבו" של גואל הדם, לכן אסור אפילו לצורך הצלת נפשות. אמנם דעת הצ"פ לבאר באו"א, וקורא לאיסור יציאה מהעיר מקלט 'דבר שאינו לפנינו', וכוונתו דא"א שידְחה הפיקו"נ לאיסור יציאה כיון שאין איסור בעצם היציאה לכן אינו נדחה, אלא הוא חיוב בשלילה, וכל זמן שהוא בתוך העיר חשיב אינו לפנינו ורק אחר שיצא כבר חשיב לפנינו, אלא כל זמן שהוא בעיר מחוייבים לדאוג שלא יגיע למצב שהוא מחוץ לעיר, וזה בסוג חיוב שא"א להידחות מפני פיקו"נ. מפני שאינו איסור ממשי אלא בדרך שלא יגיע למצב שיהיה איסור. ומדמה זה לאיסור בל יראה דחמץ, דמדוייק מדברי הרמב"ם שאם הגיע זמן איסור חמץ אפילו היוצא להציל נפשות ונזכר שיש לו חמץ בביתו צריך לחזור לביתו לבער, ואמאי לא ידחה ההצלת נפשות לאיסור ב"י, אלא משום דהוא בדרך השלילה שצריך לדאוג שבזמן שאח"כ לא יהיה לו חמץ, לפיכך לא שייך בזה דחייה. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of יהודי פשוט Sent: 22 Jul 2022 8:25 AM מאת: To: אלחנן סגרון מאת: Cc: עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] ביאור הראגוטשובער בהא דגולה אינו יוצא אפי' לפיקו"נ יישר כח ! מישהו מוכן אולי להסביר כוונתו ? הרי לכאו' ההיפך, אם אין איסור בעצם היציאה מהעיר מקלט, אזי כעת יש לפניו רק הפיקו"נ. צפנת פענח תניינא הלכות עבודה זרה פרק יא והטעם עי' בירוש' בפ"ג שם ועירובין פ"י דבר שדוחה דבר זהו רק אם הדבר ישנו לפנינו דאז נדחה הדבר, אבל שהחיוב מוטל עלינו שהדבר לא יהי' אח"כ א"א שתדחה זה שעדיין אינה לפנינו, ועיין מכות די"א ובדברי רבינו בהל' רוצח פ"ז ה"ח גבי רוצח שגלה למקלט אינו יוצא משם אפי' להציל נפש ועי' ביומא דפ"ה גבי הך דמעם מזבחי כו' ולא מעל מזבחי, ואמר שם דלהחיות אפי' מעל מזבחי ודוחה את העבודה אף באמצע העבודה אף שחייב מיתה על זה כמ"ש רבינו בהל' מקדש ומ"ש והגדר דאין האיסור לצאת חוץ לערי מקלט רק מה שעי"ז לא יהי' בעיר מקלט, וא"כ הדבר עדיין איננו וע"כ אין בכח לדחות הצ"פ מבאר למה הגולה לעיר מקלט אינו יוצא אפי' לפיקו"נ, כמובאר במשנה מכות, הא פיקו"נ דוחה כה"ת, כי פיקו"נ זה רק כשהוא לפניו. [כמדומה שמבאר שם גם, שלכן אין חיוב ללמוד רפואה אף שיוכל להציל חיים, כי אינו לפניו כעת]. מי יודע המקור ? ייש"כ -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQY7maVwbOJHb_WDsjwjategaEw_n28T9%2Bf8Qx%3DmSSRGQw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQY7maVwbOJHb_WDsjwjategaEw_n28T9%2Bf8Qx%3DmSSRGQw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQZeyhVohExJdSk4qLVbwTC3bM5Yw7mxCQVr2LRw2zamNQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALnqzQZeyhVohExJdSk4qLVbwTC3bM5Yw7mxCQVr2LRw2zamNQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    9 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 26/07/2022 14:35 From: [email protected] [mailto:[email protected]] On Behalf Of י. בן חיים Sent: Tuesday, July 26, 2022 2:26 PM To: עריכה תורנית Subject: [עריכה תורנית] שאלת בעל העיטור על החילוק בין מצה לסוכה שלום רב אודה מאוד למי שיוכל לעזור לי למצוא את מקום השאלה בבעל העיטור מ"ש סוכה שמברכים כל שבעה ממצה שמברכים יום א' בברכה מרובה קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל [email protected]:[email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2ciVuAFzQTBeoZgWB5kwrCZ82Y_%2BM2qNc253JNOJui6HYg%40mail.gmail.comhttps://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2ciVuAFzQTBeoZgWB5kwrCZ82Y_%2BM2qNc253JNOJui6HYg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer. קבצים מצורפים: עיטור.PDF
  • מצות עשה של אכילת לחם הפנים

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    7 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 03/08/2022 18:32 שלום וברכה עדיין לא מצאתי המקור הברור למצות אכילת לחם הפנים שהיא מה"ת, דהיינו, לא ברור לי אם זה בכלל המצוה ברמב"ם [סהמ"צ עשה פ"ח - והנותרת ממנה יאכלו אהרן ובניו מצות תאכל] של אכילת שיירי מנחות, או שזה שייך למצוה ברמב"ם של אכילת הקרבנות [רמב"ם מעשה הקרבנות פ"י ה"א - ואכלו אותם אשר כופר בהם]? אודה מאוד למי שיוכל לעזור לי בענין זה
  • יחסי עובד ומעביד

    2022 כלכלה וכספים עבודה תורנית
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    12 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/08/2022 08:02 בס"ד העירו לי שמה שכתבתי בסיום [בסוגריים] לא מתאים. קיבלתי. [כבר כתבתי כמ"פ, שעם כל זה שכל תודה וכדו' מחזק ונותן כח, אחרי ככלות הכל, התועלת של ביקורת - באופן מכובד - גדולה הרבה יותר..]
  • 0 הצבעות
    1 פוסטים
    13 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 15/09/2022 15:23
  • בענין 'מחאה אדירה'

    2022 הנהגות קהילה תיקון המידות הלכה ומנהג
    39
    0 הצבעות
    39 פוסטים
    241 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 19/09/2022 17:55 ג"א מצטרף לכל הנ"ל בברכת כוח"ט אגב, נא לחשוב מחוץ לקופסא, למי יש עניין נגד הקבוצה (והעומד בראשה) ..... זה רק סימן..... ודו"ק ב-יום שישי, 16 בספטמבר 2022 בשעה 03:21:11 UTC+3, אברהם דיקמן כתב/ה:
  • מ"מ על שם יוה"ך המסוגל לשמירה

    2022 מקורות תורניים הלכה ומנהג
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    38 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 24/10/2022 21:32 זה לשון קדשו של הרמ"ק זלה"ה בפי' אור יקר [image: רמק סגולה לשמירה.JPG] ב-יום ראשון, 23 באוקטובר 2022 בשעה 19:18:07 UTC+3, ארי במסתרים כתב/ה: קבצים מצורפים: רמק סגולה לשמירה.JPG
  • עוד בענייני ליכא דרכ"א

    2022 הלכה ומנהג מקורות תורניים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    12 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 09:44 נדמה היה לי שהמייל ששלחתי לא נשלח, ולכן אני כותב שוב. סליחה מראש אם נשלח בטעות פעמיים. ראיתי מציינים לשו"ת חת"ס חלק ה - השמטות סימן קצ שכתב בזה"ל 'אע"כ פשיטא שכל המצות נדחות מפני חטא הרהור עבירה' דבריו שם נאמרו לגבי מה שרצו שנשים ישירו בבית הכנסת בעת ביקור הקיסר בקהילה היהודית, וע"ז כתב שאע"פ שכבוד הקיר"ה הוא מצוה, מ"מ מצות נדחות מפני איסור ההרהור. ויל"ע אם לשיטתו כלל הוא בכל אופן שקיום מצוה אינו נחשב כליכא דרכ"א, ויהיה בזה חידוש נורא, שאדם שיודע שיש לו אתרוג או תפילין וכדו' מעבר לשוק שיש בו פריצות וכדו', לא יהיה לו ללכת שמה, ויבטל מצוה דאו' זו מפני חשש הרהור. אני אישית חשבתי שאולי הוא דן שם רק ע"פ דיני דחיה, ולכן כתב שמצוה לא דוחה לאו של הרהור, ואי"ז ככל עדל"ת (ויל"ע מדוע). אבל כאשר ליכא דרכ"א ואין כלל איסור בהרהור אה"נ שידחה ההרהור מפני המצוה, ולא יגרע מכל צרכיו שדוחים את איסור ההרהור [וזאת בהנחה שבאמת גם הרהור מותר כשליכא דרכ"א]. אשמח אם מאן דהו יפשוט לי את ספקותי, שכאמור זהו נפק"מ אדירה לדינא. וכן תודה לכל המסייעים הנפלאים שהאירו והעירו עד כה. שכמ"ה! נ.ב. הנפק"מ בשבילי היא בעיקר למה שנטיתי בהערה 33 שקיום מצוה יחשב כצורך שמתיר כשליכא דרכ"א.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים