שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.
האם יש פירוש כזה?
2022
5
פוסטים
4
כותבים
0
צפיות
1
עוקבים
-
תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 22:48
האם ישנו פירוש של ר' אליעזר ממיץ (בע"ס יראים) עמ"ס נדרים?
[image: מעקב דואר]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
שולח
הודעה על ידי
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
27.10.22,
22:47:33 -
תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 22:48
האם ישנו פירוש של ר' אליעזר ממיץ (בע"ס יראים) עמ"ס נדרים?
[image: מעקב דואר]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
שולח
הודעה על ידי
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
27.10.22,
22:47:33תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:14
יש לו חיבור "תוספות" (הוא מהראשונים).
לא ידוע לי שיש כזה ספר נפרד, אבל הוא מובא בתוספות במסכת נדרים לפחות פעמיים.
1
תוספות מסכת נדרים דף מג עמוד א
נותן לאחר במתנה והלה מותר - ולא התירו אלא כשאין לו מה יאכל למדנו שכל הערמות
אסורות בין ברבים בין ביחיד בנדרים שלא התירו אלא בשעת הדחק שאין לו מה יאכל,
לשון הרב רבי אליעזר ממי"ץ.
2
תוספות מסכת נדרים דף נח עמוד א
אמר להם שביעית אינה אוסרת בכל שהוא אלא לביעור פירות - פירש הרב רבי אליעזר
כגון פירות ששית שנכנסו בשביעית וגדלו משהו וצריכין ביעור כפירות שביעית
דגידולי איסור חשיבי ומבטלי לעיקר דהיתר אבל לאכילה כגון לאחר ביעור בפירות
שביעית שנתערבו בפירות דהיתר אינו אוסר במשהו אלא בנותן טעם כשאר איסורין אלמא
דגידולי שביעית מבטלין לעיקר דהיתר ה"נ נימא בבעיין דבצל דגידולי היתר מבטלי
לעיקר דאיסור ודחי הא נמי לחומרא אזלינן דגידולי שביעית מבטלין העיקר אבל להקל
לא מבטלי גידולי דהיתר לעיקר דאיסור ומה שפירש אלא לביעור לענין פירות ששית
שנכנסין בשביעית ק' להר"מ דתניא כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב ומפרשינן
דמיירי בספיחי ששית הנכנסים בשביעית אלמא דגידולי שביעית אינן אוסרין במשהו
ונראה דשמא התם מיירי שגמרו בששית ולא גדלו כלל בשביעית וספיחי כרוב אסורין
כדמפרש שמא יקח מן העלין ויאמר מן האמהות לקחתי ועוד קשה להר"ם מהך דמעביר
עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור לא הוסיף מאתים מותר אלמא דגידולי איסור
אינם אוסרים במשהו וכן מצינו בהך דבצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו הוריקו
מותרין אלמא דגידולי שביעית אינם אוסרים במשהו לכך מפרש הר"ם דהכא מיירי בבצל
שנעקר בששית ונטעה בשביעית ומכיון שהוסיף משהו נאסר כולו כמו כלאי הכרם דעיקרם
נאסר דה"נ אמר התם זרעו מעיקרו בהשרשה כלומר כשתחלת זריעתו באיסור זרוע ובא
הוסיף אין לא הוסיף לא והכי נמי תחלת זריעתו באיסור היתה מיהו יש ליישב
דלביעור קשה דהיה לו לומר לגידולין אין לו זריעה.מאת: [email protected]
-
תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:14
יש לו חיבור "תוספות" (הוא מהראשונים).
לא ידוע לי שיש כזה ספר נפרד, אבל הוא מובא בתוספות במסכת נדרים לפחות פעמיים.
1
תוספות מסכת נדרים דף מג עמוד א
נותן לאחר במתנה והלה מותר - ולא התירו אלא כשאין לו מה יאכל למדנו שכל הערמות
אסורות בין ברבים בין ביחיד בנדרים שלא התירו אלא בשעת הדחק שאין לו מה יאכל,
לשון הרב רבי אליעזר ממי"ץ.
2
תוספות מסכת נדרים דף נח עמוד א
אמר להם שביעית אינה אוסרת בכל שהוא אלא לביעור פירות - פירש הרב רבי אליעזר
כגון פירות ששית שנכנסו בשביעית וגדלו משהו וצריכין ביעור כפירות שביעית
דגידולי איסור חשיבי ומבטלי לעיקר דהיתר אבל לאכילה כגון לאחר ביעור בפירות
שביעית שנתערבו בפירות דהיתר אינו אוסר במשהו אלא בנותן טעם כשאר איסורין אלמא
דגידולי שביעית מבטלין לעיקר דהיתר ה"נ נימא בבעיין דבצל דגידולי היתר מבטלי
לעיקר דאיסור ודחי הא נמי לחומרא אזלינן דגידולי שביעית מבטלין העיקר אבל להקל
לא מבטלי גידולי דהיתר לעיקר דאיסור ומה שפירש אלא לביעור לענין פירות ששית
שנכנסין בשביעית ק' להר"מ דתניא כל הספיחין מותרין חוץ מספיחי כרוב ומפרשינן
דמיירי בספיחי ששית הנכנסים בשביעית אלמא דגידולי שביעית אינן אוסרין במשהו
ונראה דשמא התם מיירי שגמרו בששית ולא גדלו כלל בשביעית וספיחי כרוב אסורין
כדמפרש שמא יקח מן העלין ויאמר מן האמהות לקחתי ועוד קשה להר"ם מהך דמעביר
עציץ נקוב בכרם אם הוסיף מאתים אסור לא הוסיף מאתים מותר אלמא דגידולי איסור
אינם אוסרים במשהו וכן מצינו בהך דבצלים שירדו עליהם גשמים וצמחו הוריקו
מותרין אלמא דגידולי שביעית אינם אוסרים במשהו לכך מפרש הר"ם דהכא מיירי בבצל
שנעקר בששית ונטעה בשביעית ומכיון שהוסיף משהו נאסר כולו כמו כלאי הכרם דעיקרם
נאסר דה"נ אמר התם זרעו מעיקרו בהשרשה כלומר כשתחלת זריעתו באיסור זרוע ובא
הוסיף אין לא הוסיף לא והכי נמי תחלת זריעתו באיסור היתה מיהו יש ליישב
דלביעור קשה דהיה לו לומר לגידולין אין לו זריעה.מאת: [email protected]
תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:19
הוא מובא גם בפירוש הרא"ש.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
27.10.22,
23:19:12 -
תאריך ההודעה המקורית: 27/10/2022 23:19
הוא מובא גם בפירוש הרא"ש.
[image: Mailtrack]
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
Sender
notified by
Mailtrack
https://mailtrack.io?utm_source=gmail&utm_medium=signature&utm_campaign=signaturevirality11&
27.10.22,
23:19:12 -
תאריך ההודעה המקורית: 30/10/2022 23:53
תיקון טעות
מישהו העיר לי שהרא"ם שבשיטמ"ק הכוונה לר"י מיגאש (רב אבן מיגאש)מאת: [email protected]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות