מקור לקשר בין מידת הדין לבין יצר הרע

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 13:37

ד. ליתר דיוק: "לשטן לך" = למכשול. השורש "שטן" בתנ"ך (בשימוש של פועל) מראה
על איבה ושנאה, כמו: "ישטנוני תחת רודפי טוב" (תהלים לח, כא).
בצורת שֵם הכוונה למלאך הממונה על כוחות הרע ומדת הדין.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 13:44

הדברים מפורשים בליקוטי מוהר"ן שמידת הדין היא בחינת יצר הרע שמעו ותחי נפשכם:
העתקתי את הקטע הרלוונטי וצירפתי את העניין בשלימותו בקובץ למי שמעוניין
להעמיק.
יישר כח לכל העוזרים!!
"רַק שֶׁיֵּשׁ בְּחִינַת יֵצֶר הָרָע, שֶׁהוּא מַלְאָך הַקָּדוֹשׁ וְאַף עַל
פִּי כֵן הוּא יֵצֶר הָרָע וְצָרִיך לְהִתְגַּבֵּר וּלְהִמָּלֵט מְאֹד
מִמֶּנּוּ הַיְנוּ בְּחִינוֹת גְּבוּרוֹת, בְּחִינוֹת דִּינִים וְזֶה הַבַּר
דַּעַת, יֵשׁ לוֹ זֶה הַיֵּצֶר הָרָע הַנַּ"ל, הַיְנוּ גְּבוּרוֹת וְדִינִים
וְצָרִיך לְהִתְגַּבֵּר עָלָיו, וּלְהַמְתִּיק הַדִּינִים, שֶׁיִּהְיֶה רַק
כֻּלּוֹ טוֹב כִּי מִי שֶׁנִּכְלָל בַּמָּקוֹם שֶׁצָּרִיך לְהִכָּלֵל, הַיְנוּ
בָּאֵין סוֹף שָׁם כֻּלּוֹ טוֹב, וְאֵין שָׁם דִּין, חַס וְשָׁלוֹם כֵּן
צָרִיך לִהְיוֹת כֻּלּוֹ טוֹב וּלְהַמְתִּיק כָּל הַגְּבוּרוֹת וְהַדִּינִים
שֶׁהֵם הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁלְּמַעְלָה".

קבצים מצורפים:

• יצר הרע ומידת הדין.docx

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 13:54

ליקו"מ לא יכול להיות מקור לספר חסידים. הוא ביקש מקור קדום.

לענין מה שכתבתי והפירכות עלי, אני לא מעוניין להכנס לנושא, מי שהבין טוב, ומי
שחולק גם טוב.

רק מציין שגם מלאכים זה לא יישויות כמו אנשים. אלא כוחות.
לדוגמא בעלמא כח המשיכה יכול בעקרון להקרא מלאך. כמובן שלא - כי הוא בעולם
העשיה.
אבל מה שכתוב "אין לך שב שאין לו מלאך המכה ואומר לו גדל", לא מדובר על מישהו
כמו איש, ש"אומר" לו, ו"נותן לו מכה" וכו', אלא על כח שמושך אותו ללמעלה.
(מעין כח המשיכה, רק ברוחני ועליון).

הדברים עדינים ועמוקים קצת,
והתבררו לי היטב מרבותי ומספרים, ואין כאן המקום לעסוק בזה.

[א גוט יאר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 13:59

ליתר דיוק, היצר הרע [נפש הבהמית/חיונית] בא מדינים נפולים עי' בעץ חיים שער
ן' פרק ג' ועוד בשער הנ"ל

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:00

זה אכן מענה לבקשה הראשונה 'מי שהרחיב בעניין זה'.

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:03

א. בליקוטי מוהר"ן שם כתב במפורש: "שהוא מלאך הקדוש".
ב. אכן יתכן שבמאמר "אין לך עשב וכו'" הכוונה לכח טבעי ולא לישות. אבל מכאן
ועד לומר שהשטן הוא דימוי בעלמא? אתמהא.
ג. אשמח אם תוכל לכתוב התייחסות קצרה לקושיות שהעליתי. הלא המלאכים שבאו אל
אברהם ודאי היו ישויות ולא רק דימויים בעלמא.
וכן הבאתי מ"רוחות מספרות", שר' יהודה פתיה זצ"ל דיבר עם מלאכי חבלה, ואמרו לו
שנבראו עם חשק חזק להכות ולהעניש את הרשעים, ויש להם הנאה בזה. וגם יש להם
שמות, כיעוי"ש.
ד. ועכ"פ, גם אם אין רצונך להתייחס או לבאר בפרוטרוט, אשמח מאוד אם תביא *מקור
אחד *קדום לכך שהשטן בכל מקום הוא רק דימוי.

[א גוט יאר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:10

בעץ חיים שציינתי מבואר שהנפש הבהמי/החיוני/היצר הרע יש בכמה מיני בחינות,
והוא משורש הדינים שבדעת דז"א שירדו תחילה לפני החסדים ואחזו בהם החיצונים,
ולפי זה הכל מה שמדובר כאן בא על מקומו בשלום
מלאך? - כן
רע? כן
קדוש? כן [שורשו דינים קדושים]
וכו' ומובן למבינים

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:11

לא כתבתי שהשטן הוא "דימוי", ודאי שהוא מציאות,
רק כתבתי שהוא כח ולא איש,
כלומר, הוא מידה והנהגה מסויימת.

כמו לדוגמא שיש לאדם שני קולות בלב, אחד מעודד אותו ואחד מחליש.
כשהוא רוצה למסור שיעור לאלף אנשים, הקול המעודד "אומר" לו עידודים, והקול
המחליש "אומר" לו החלשות.
ובעצם שניהם לא אומרים ואין להם פה. אלא זה כמו 'טענינן'. יש פה צד של טענה
כזו וצד של טענה כזו. והמח מחשבן את שני הצדדים, והאדם יכול להחליט למי לתת
יותר משקל.

כך להבדיל גם אצל הקב"ה יש לו הנהגות שונות. הנהגת הדין מחייבת להעניש את
הרשע, והנהגת הרחמים דורשת להאריך אף ולהמתין.
אז ה"שטן" מקטרג שיהרגו אותו מיד, וה"סנגור" אומר להמתין לו.
ואף אחד לא אומר כלום, אלא הצד של הנהגת הדין דורש כך, והצד של הנהגת הרחמים
דורש הפוך.

בקיצור: השטן הוא לא גברא. אלא הוא כח של טענה.
הרב פתייא שדיבר עם מלאכים ורוחות, זה לא בהנהגות של הקב"ה. אלא זה כוחות
נמוכים כמו שדים וכו' שנמצאים בעולם העשיה,
גם הם אני מאמין שלא מדברים בפה ושומעים באוזניים. אלא זה כנראה היה דיבור
בשכל וכו'.
(כמו שהאריז"ל כותב שיש גילוי אליהו בשכל, ולא לכולם מתגלה בגוף, אלא אדרבה,
עפ"י רוב הוא מתגלה בתוך השכל שלך. ומסתמא ע"ז מדובר בכל אלו שסופר על גילוי
אצליהם בדורות האחרונים).

הארכתי יותר מדאי, ולכאו' כבר עובר על כללי הקבוצה.
(רק שמא נוגע קצת לעריכה, ושמא לא. וצ"ע).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:17

חזרת על מה שכבר אמרת, שאין מדובר בישות שמקטרגת, אלא הכוונה לעצם הטענות
העולות.
אך לא ענית על ההוכחות מהמלאכים שהיו ישויות ממש (אצל אברהם אבינו וכו'). ואם
כן מהיכא תיתי שהשטן שאני והוא לא ישות?
וכי גם מיכאל הוא לא ישות?
ועדיין לא התייחסתם לדברי רש"י, שכתב במפורש שהשטן אין הכוונה למדת הדין, אלא
למלאך!
וכמו כן לא הבאתם מקור קדום.

כמובן שהדברים כן נוגעים לעריכה, שכן כפי הנראה הרב מעשה הכתב כותב בנושא זה
והביאור נצרך לו לעריכתו.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:28

כעת חשבתי על הוכחות נוספות שהשטן הוא ישות ממש ולא רק טענה בעלמא שעולה אצל
הקב"ה:
מצינו שהשטן הראה לעם ישראל את מטתו של משה פורחת באוויר כדי להטעותם שמת.
משמע שהוא מלאך וישות ממש.
וכן השטן נדמה כאשה יפה לכמה מן החכמים וניסה להחטיאם. מוכרח אם כן שהוא מלאך
וישות של ממש.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:31

באותם כוחות ממש יש הרבה סוגים והרבה דרגות,
רש"י כותב ש"שטן" מתאר דרגה שהיא לא "מידת הדין", כי מידת הדין זה כח והנהגה
הרבה יותר גבוהה וקדושה שקיימת גם בעולם האצילות שאין בו רע.

אתה יכול להבין לבד ש"יצר הרע" זה כח בתוכך שמושך לצד הרע, כמוש"כ יצר לב האדם
רע מנעוריו. ולא איזה משהו כמו בן אדם שיושב לך בלב ושולח מסרים למח.

המלאכים של אברהם אבינו זה סיפור אחר לגמרי, וכן מקומות שנדמה כאשה וכו',
שם היה התלבשות זמנית בצורת אדם.
(כמדומני שהרמב"ם במו"נ טוען גם שם שזה היה 'מחזה נבואה' ולא ממש, אבל כבר
הכריעו רבותינו שלא כדבריו בחריפות).
זה לא קשור לנושא שבעצמות מלאכים זה כוחות.
היכולת להתלבש בדמות אדם זה משהו זמני לרגע אחד. ולא שבאמת המלאכים האלו
נשארו כל הזמן עם הגוף הזה...

בענין "מקור קדום",
לא עולה לי כעת. ואין לי זמן לחפש,
בל"נ אשתדל בהמשך לנסות להזכר במשהו, או לחפש אם יתאפשר.

אני מפקפק בכל מה שהעלתי את הנושא כאן. יתכן שצריך להסביר אותו באריכות, עם
הקדמות ויסודות, ולא נכון לכתוב ככה בקיצור ובחטף.
איתי תלון משוגתי.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:41

וכבר ביארו בספר התניא ובספה"ק, שהשטן הוא מלאך קדוש ואינו רע במהותו, אלא
שעושה פעולות כדי להחטיא את האדם, מפני שזהו תפקידו מאת ה'. ואף הוא עצמו רוצה
שהאדם יתגבר עליו ולא יחטא.
עכ"פ גם מכאן רואים שהשטן הוא ישות ממש.

יצר הרע הוא לא רק כח טבעי באדם, אלא יש מלאך שממונה להחטיא את האדם, כדלקמן.

לגבי "התלבשות זמנית בצורת אדם": מי התלבש בצורת אדם? תשובה: *המלאכים
הרוחניים! *הרי לנו שמלאך זו ישות רוחנית ולא רק טענה וכח בעלמא!

ומצאתי שכן כתבו להדיא הגאון ר' ישראל סלנטר זצ"ל והמכתב מאליהו. וראה במצוטט,
שזו דעת חכמי הקבלה:
[image: image.png]
[image: image.png]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:44

לעניין רש"י בשבת פט כך כתבו בביאורים של עוז והדר אות רמז (בטח יהיה כאן אחד
מחו"ר הקבוצה שיאמר מפרי עטי הוא)
[image: image.png]

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:50

אם השטן הוא רק טענה העולה בעלמא, איך שייך שהוא התלבש באשה ובא להחטיא את ר"מ
ור' מתיא בן חרש?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 14:54

אפשר אולי לומר שהכוונה שבאותו מעשה עלה קטרוג עליהם להעמידם בניסיון שתעבור
בפניהם אותה אשה. וכמו שהיה בסיפור עם יצחק וישמעאל שמובא במדרש שאמר יצחק
לישמעאל שאילו היה צריך למסור את נפשו היה מוסר ועל כן בא עליו נסיון העקידה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 16:16

אבל כתוב שהשטן בא ונדמה להם כאשה. כלומר שזו לא היתה סתם אשה שעברה שם. גם
כתוב שהוא דיבר אליהם ("אם לא היית ר"מ הייתי הורג אותך" וכו'). משמע שהישות
הרוחנית ששמה שטן, נכנסה בגוף גשמי ונראתה כאשה.
והעיקר, ראית שהליקוטי מוהר"ן והגרי"ס ובנו של הגרח"פ כתבו מפורש שיש יצר הרע
שהוא מלאך רוחני. ובגמ': הוא שטן הוא יצה"ר וכו'. וכן שאר הראיות שהבאתי.
ולעומת זאת לא ראינו אפילו מקור אחד שהשטן הוא רק טענותיה של מדה"ד. (וספר
חסידים כוונתו כנ"ל).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 16:26

הוכחה פשוטה שהשטן הוא ישות ממשית. קידושין פא ע"א: כל המעשה הזה לא היה יכול
להיות אילו השטן היה רק בגדר "טענות שיש מקום להעלות".

פלימו הוה רגיל למימר כל יומא: גירא בעיניה דשטן [חץ בעיניך, שטן]!

יומא חד, דמעלי יומא דכיפורי הוה [ערב יום כפור היה], אידמי ליה כעניא
[נדמה לו השטן כעני].

אתא, בא השטן שנראה כעני, וקרא אבבא [על פתח הבית]: תנו לי לאכול!

אפיקו ליה ריפתא [הוציאו לו לחם].

אמר ליה השטן לפלימו: יומא כי האידנא, דכולי עלמא גואי, ואנא אבראי?!
ביום כזה, שכולם אוכלים בתוך הבית, אני אשב בחוץ?

עייליה [הכניסו] פלימו לבית, וקריבו ליה ריפתא [לחם].

אמר ליה השטן: יומא כי האידנא, כולי עלמא יושבים אתכא [על יד השולחן],
ואנא אשב לחודאי?!

אתיוהו, ואותבוהו אתכא. הביאוהו והושיבוהו על יד השולחן.

הוה יתיב, ומלא נפשיה שיחנא וכיבי עליה [העלה על גופו שחין ואבעבועות], והוה
קעביד מילי דמאיס [והיה עושה בפניהם דברים מאוסים].

דף פא - ב <#דף פא - ב!>

אמר ליה פלימו: תיב שפיר! שב כהוגן, ואל תמאיסנו.

אמר ליה: הבו לי כסא [כוס] לשתות!

יהבו נתנו ליה כסא.

אכמר [השתעל], ושדו ביה כיחו [הטיל בתוך הכוס את ליחתו].

נחרו ביה [גערו בו] בני הבית.

שקא ומית [לקח, ועשה את עצמו כמת].

שמעו אנשי הבית קולות של אנשים הקוראים מחוץ לבית, דהוו קאמרי, שאמרו: פלימו
קטל גברא! [פלימו הרג אדם]. פלימו קטל גברא!

סבר פלימו שבאים אנשי המלך להענישו על הריגת אדם, ולכן ערק, וטשא נפשיה
[ברח, והחביא עצמו] בבית הכסא.

אזיל השטן בתריה, ונפל קמיה [הלך אחריו, ונפל פלימו לפניו].

כד חזייה השטן דהוה פלימו מצטער, גלי ליה נפשיה [גילה לו מי הוא].

אמר ליה השטן: מאי טעמא אמרת הכי?! ולמה נהגת לקללני?

אמר לו פלימו: ואלא היכי אימא? וכי כיצד עלי לומר כדי לדחותך ממני שלא
תחטיאני?!

אמר לו השטן: לימא מר, יאמר אדוני: רחמנא נגער ביה בשטן!

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 16:57

א. לעצם מ"ש החיד"א על דברי ספר חסידים יש להעיר כי כדברים האלה נמצא בשני
מקומות בדברי ס' חסידים בסי' יג וקסד. ומעתה קשה לומר כי מדובר בפליטת קולמוס,
ובפרט שיש מקום לדבריו. וצריך להבין לעומק מה הכריח את החיד"א לומר כן כי מי
לנו גדול ממרן החיד"א.

ב. תשובות מעין מה שכבר נאמר לעיל מתאימות גם לשאלה מעובדא דפלימו, לומר שהעני
הלז בא לפלימו בעקבות מעשיו וכאמור.
איני בא לסייע את הדעה שהשטן הוא מדת הדין אלא לענות על הקושיות וממילא חכמי
ישראל שנקטו כן (כמובא בליקוטי מוהר"ן) יכולים להתפרש כראוי.
ברכה והצלחה!

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 17:06

א. זו לא פליטת קולמוס. במקום להאריך ולכתוב שמידת הדין מליצה עליו טוב, וכפי
שמצינו שהשטן, שהוא מעורר את מדת הדין, הליץ טוב על איוב... הוא כתב בקיצור
שמדה"ד שהוא השטן מליץ טוב כדמצינו במעשה דאיוב.
ב. מה שהכריח את החיד"א זה כל ההוכחות שהבאנו.
ג. כיצד אתה מסביר את המעשה בפלימו? 1. מה שייך להתגרות בשטן, אם אין ישות
כזאת? 2. מי היה העני ההוא? זה ודאי לא היה סתם עני שהתגלגל משמים שיבוא אל
פלימו, שהרי בסוף המעשה, העני הזה התגלה אליו בתור השטן וביקש שלא יתגרה בו.
איך כל זה שייך אם השטן הוא רק "טענות"?
ד. כיצד הליקוטי מוהר"ן שכתב שהיצר הרע הוא מלאך רוחני, יכול לעלות בקנה אחד
עם הדעה שהשטן והיצה"ר הם רק בגדר "טענות שאפשר להעלות"? זה תרתי דסתרי!

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 03/11/2022 17:38

להתגרות בשטן לפי דרך זו, זה להגיד איני חושש מן הקטרוג של השטן לפי שצדיק אני
ואין בכוחו של השטן/מידת הדין להשטין עלי.
מלאך עניינו שליח וטענת אמת לטוב או למוטב הינן שליחיו של הקב"ה שחותמו אמת