פעינוח ר"ת

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 15:34

ב'אמרי מאיר' כותב הגהמ"ח כמה פעמים 'עש"ק' כשבכולן הכוונה לכאורה 'ערב שבת
קודש',
כך שייתכן שכאן נפלה טעות באות ג' שבתחילת השורה, או שפתרונה של האות ג' אחר
ואינו יום שלישי.

מאת: [email protected]

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 15:35

בדרך כלל היום קודם בסדר הכתיבה לפרשה

[ב. י. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 15:42

נכון, זה ודאי לא נפוץ, אבל רק העליתי השערה מכיוון אחר..

[אברהם הורוביץ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 15:48

לעת עתה מה שכתב הרב אליעזר זה נראה הפתרון המסתבר ביותר.

[אלחנן סגרון - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 17:27

ה*יבנה ציון ועריה *זו פתיחת ראשי תיבות שאתה פתחת? שא"כ פתרונו ישמרה
צורה ויצרה או פתרונות בסגנון. כמו שכתבו כאן.
או שכך במקור. בסגנון ירושלים דליטא וכדומה.

[שמואל זאב בעק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 17:52

ינצרם צורם וגואלם

מאת: [email protected]

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 17:55

הסבר פשוט לאפשרות שכבר עלתה כאן, מאחר ששאלו עליה:
ג' עקב תרצ"ד, עתה שוכן קהילת שארקאד, יבנה ציון ועריה

זה נכתב קצת אחרי תשעה באב, ולכן ציין ש'עתה' הוא שוכן בקהילת שארקאד, ועדיין
לא זכינו לגאולה, ואנו מייחלים להשי"ת שיבנה ציון ועריה

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 18:38

[image: image.png]

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 18:46

הווארט של הרב קלאר הוא חזק מאוד

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 18:55

אם כתב "עתה" בגלל תשעה באב, לא מסתבר שיכתוב בר"ת, ר"ת כותבים על דברים
נפוצים לא על משהו שכותבים במקרה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:00

ועוד, שלא מצינו ביטוי זה (עתה שוכן קהילת) בכל אוצה"ח.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:04

בנוסף, היה לו להסמיך את שמו לפני הר"ת (כשם שמסמיכים השם לפני חופ"ק).

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:10

לענ"ד הכי הגיוני שנפלה כאן ט"ס, וצריך להיות: לפ"ק
ובאמת במקומות אחרים בספר כתוב לפ"ק לאחר השנה.

(אגב בספרי גם ביארתי פשר לפ"ק ולפ"ג. והאם בימינו שייך להשתמש במושגים
אלו).

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 19:19

מאיזה ספר זה? אפשר צילום? כך אפשר לראות יותר

מאת: [email protected]

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:35

ראה צילום במייל ששלחתי לפני כן.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:45

כנראה היתה איזו תקלה. לא ראיתי צילום מהאמרי לב.

[עט סופר - ארכיון-2]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:51

מצורף שוב: בתמונה ובקובץ.
[image: image.png]

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• אמרי לב.pdf

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 20:54

באותו ספר מצינו גם בדומה לזה, עם תיבת לפ"ק:
[image: image.png]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/11/2022 21:38

ברור שמדובר על
ישמרה צורינו וינצרה (או משהו כזה)

מאת: [email protected]