ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 17:28

אני עורך עתה חיבור שבו חידושים על סדר הפסוקים, ובתוך הדברים מצוטטים מדרשים
וקטעים רבים מחז"ל.
השאלה האם כדאי לציין את כל המקורות שהובאו בתוך דברי חז"ל כגון פסוקים
וכיו"ב, או שאין בזה כ"כ תועלת ועדיף להשאיר את דברי חז"ל כהוויתם למען ירוץ
הקורא.
יישר כח לעונים.

"אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק
וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם
טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני
האדם".

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 17:34

ודאי שכדאי, הן מבחינת איכות החיבור, כך יוכל כל לומד לעיין היכן שירצה
והן מבחינה שיווקית, כך נראה ספר מהודר.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:00

אתן שתי דוגמאות לצורך העניין:

א.

...וכמו שאמרו חז"ל[2] <#_ftn2>, שלשה לא שלט בהן יצר הרע, אלו הן: אברהם,
יצחק ויעקב, דכתיב בהו: בכל, מכל, כל [כאן צריך להביא מקורות לכל אחד מן
הפסוקים]. ויש אומרים: אף דוד, דכתיב ולבי חלל בקרבי [כאן צריך להביא מקור].

---

[2] <#_ftnref2> ב"ב יז ע"א

ב. דוגמא נוספת שבה כבר הכנסתי מקורות:

וכמו שאמרו במדרש[1] <#_ftn1> "ר' שמואל בר נחמן בשם ר' יונתן אומר מנין שאותם
היוצאים למלחמה צריכין שלא יהיו ביניהם ממזרים שכן כתיב בבני אשר "והתיחשם
בצבא במלחמה"[2] <#_ftn2> זכות יחוסיהן עומדת להם במלחמה עד כדון מן הקבלה
מדבר תורה מנין שכן כתיב לא יבא ממזר וגו' לא יבא פצוע וגו' לא יבא עמוני וגו'
לא תתעב אדומי[3] <#_ftn3> מה כתיב בתריה כי תצא מחנה על אויבך[4] <#_ftn4>
וגו' לכך כתיב והיה מחנך קדוש[5] <#_ftn5> וגו' שלא יהיה ביניהם ממזרים ולא
נולדים שלא בקדושה לפי שאין הקדוש ברוך הוא מיחד שמו עליהם ואינו מסייעם במלחמה

---

[1] <#_ftnref1> במדבר רבה ט, ז.

[2] <#_ftnref2> דברי הימים א ז, מ.

[3] <#_ftnref3> דברים כג ב-ד.

[4] <#_ftnref4> שם פס' י.

[5] <#_ftnref5> שם פס' טו.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 17:47

אני מסכים ללא כל ספק בנוגע לדברי המחבר עצמו, אבל בציטוט דברי חז"ל כאשר
מצויין המקור בדבריהם, הרי שאין ספק במקורותיהם של הדברים.. ובמקרה חריג
שהמקור לא מצוטט בדיוק וכיו"ב אפשר להעיר..
מה דעת חו"ר הקבוצה?

מאת: [email protected]

[עריכה תורנית - ארכיון-3]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 17:59

דעתי, אף בתוך המדרשים וכו'

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:31

ג"א סבור שברוב המקרים כדאי לציין מקור
[אמנם כשמדובר בשימוש ב'מטבע לשון' גרידא שנשאב מפסוק וכדו', ככל שמדובר
בחיבור בן-ימינו, בדר"כ מיותר לציין מקור]

אגב, לתועלת המעוניינים במידע נוסף יצויין, שנושא דומה עלה כבר בעבר בקבוצה.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 18:36

דעתי שזה משתנה בין ספר לספר.
ויש הרבה פעמים שהמקורות המרובים רק מפריעים.
וישמע חכם ויעשה כחכמתו מתי צריך ומתי לא.

בודאי שהכי נכון לשאול את מבקש העבודה.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:18

אם המקורות בהערות שוליים, זה כבר יותר סיבה כן להביא, כי זה פחות מפריע.
עדיין לדעתי בהרבה מקומות זה מיותר, אבל צריך לשקול כל מקרה לגופו.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:25

עד עתה הייתי בדעה להביא מקור לכל דבר, אולם העירוני כי קוראים רבים מתקשים
לקרוא את החיבור ברצף כאשר ישנן ציון להערות. וכדי לצמצם בציון הערות, חשבתי
על כיוון חדש שכל מקור שהובא ע"י הכותב, צריך לציין, וייתכן שהדין כן אף במקור
שהובא בדברי ראשונים ואחרונים, אך מקורות שנובעים מדברי חז"ל אין צורך לציין
למקורותיהם שכן דברי חכמים הם ולמפורסמות אין צריך להביא ראייה...

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:26

גם אני חושב כך.
מספיק המקורות של עיקר הדבר ולא צריך ל"בכל" "מכל" "כל"...

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:30

א. אמנם למפורסמות א"צ ראיה, אך עיקר העניין כאן הוא למען המכובדות של הספר.
ב. אם כבר הבאת מקור לפסוקים אחרים באותו קטע, כגון: ולבי חלל בקרבי, אם כן
ודאי שעליך להביא גם לבכל מכל כל. אחרת ניכר כאן חוסר אחידות, שלפסוקים
מסוימים אתה מציין מקור ואילו לאחרים לא.
ואפילו אם לא באותו קטע, אך בקטעים דומים של ציטוטים מגמרות וכדו', כן הבאת
מקורות לפסוקים – מוטל עליך להביא לכל הפסוקים, מטעם האחידות כנ"ל.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:34

אני רק מציין להשלמת הדיון -
אין ספק ומקום לשאלה,
שבספרי ראשונים וקדמונים מוכרחים להביא מקור לכל פסוק ואזכור.
כנהוג במוסד ה"ק וכל יתר המכונים השונים.

אולם הנידון כאן היה על ספר בן דורינו.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:36

יש סברא שבציטוט מגמרות, א"צ להביא מקורות לפסוקים, שכן הרוצה לעיין, יפתח
הגמ' ושם יראה את מקורות הפסוקים. וציון מרובה בספר גורם לסרבול.
אולם, אם כבר החלטת לציין מקורות לפסוקים, עליך לשמור על אחידות סגנונית
ולציין מקורות לכל הפסוקים.

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:37

ודאי שהנדון הוא אך ורק על ספר בן דורנו, ואוסיף שמדובר באופן שהמחבר נותן
לעורך יד חופשית בעניין זה. והשאלה היאך הדרך ישכון אור.

לדברי ר' אליהו:
ודאי שתהיה אחידות. כרגע נתתי דוגמא, שאינה אחידה בהכרח, לצורך הדוגמא ולהבנת
הדילמה (כבקשתך..).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 20:39

הרב ארי כתב שיש לציין מקור רק למקורות העיקריים ולוותר על בכל מכל כל.
על כך הערתי, שאין לחלק, אלא אם ציינת מקור ל"לבי חלל בקרבי", עליך לציין גם
ל"בכל מכל כל".

[משה פרידמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:49

יש לציין
שבעיקרון ספר מכובד שמכבד את עצמו ועובר עימוד מקצועי
הרי שהמקורות בתוך הסוגריים יהיו בגופן מוקטן משאר הטקסט בספר
כך שלא תמיד מוכרח שזה פוגע ברצף הקריאה

לא כך ?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/11/2022 23:57

ברור שזה משפיע לטובה, אך מבירור שערכתי ישנם לא מעט אנשים שכל סוגריים/ציון
להערת שוליים וכיו"ב פוגעים להם ברצף הקריאה.
ומכאן נובעת השאלה..

[למען אחי ורעי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:07

כשערכתי ספר שיצא ע"י מוסד הרב קוק, הדריכו אותי שהערות שולים לא מפריע לרצף

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:12

זו דעתם וזכותם לחשוב מה שהם רוצים.
אך בתוך עמי אנכי יושב ואני שומע רחשים שונים מאלו, וכבר אמרו במדרש עה"פ יפקד
ה' א-להי הרוחות לפי רוחו של כ"א...

והעניין הוא שלאמיתו של דבר אין כ"כ היגיון בצורך לציין מקורות על ספרות חז"ל..

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 00:14

כקורא ספרים רבים,
ברור שהערות שוליים מפריעות לרצף.

הענין בספרי מוה"ק, שבדרך כלל הם נלמדים בעיון. ולכן לא כ"כ מפריע שהקריאה
נקטעת ואיטית.
לא מצפים מהם שיהיה ניתן לקרוא עמוד ב50 שניות...