דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ציון מקורות שהובאו בדברי חז"ל

2022
35 10 228 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 11:34

    הפתרון לדעתי:
    כרגע תכניס את כל ההערות, או למטה או בפנים, אחר שתסיים את החיבור, תקרא
    אותו כאדם שקורא ספר, ותפעיל שיקול דעת מה מפריע, ומה צריך למחוק,
    כך אני הייתי נוהג בדילמה כגון זו.
    שים לב גם שריבוי הערות שוליים מפריע לקורא למצוא מבוקשו.
    וכמש"נ "ריבוי השמן גורם לכיבוי הפתילה"

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:06

    לדבריך מלכחילה יש לעבוד על חיפוש וציון כל מקור.
    אך מה חטא המחבר, כי הבאנו עליו חיוב לשלם על מציאת מקורות רבים שלבסוף נסיר
    אותם מהספר בהינף יד?

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:06

    לדבריך מלכחילה יש לעבוד על חיפוש וציון כל מקור.
    אך מה חטא המחבר, כי הבאנו עליו חיוב לשלם על מציאת מקורות רבים שלבסוף נסיר
    אותם מהספר בהינף יד?

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:16

    רוב הציטוטים אתה יכול להעתיק מבר אילן וכד' כולל המקורות

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:16

    רוב הציטוטים אתה יכול להעתיק מבר אילן וכד' כולל המקורות

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:41

    נכון במרבית המקרים.
    נניח שההעתקת כל מקור וציונו אורכת חצי דקה-דקה, מהרגע שהתחלת לחפש עד הרגע
    שבו סיימת למקם את הציטוט וציון המקור.
    הרי שלמאה מקורות בזבזנו שעה שעתיים וכו'..

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 12:41

    נכון במרבית המקרים.
    נניח שההעתקת כל מקור וציונו אורכת חצי דקה-דקה, מהרגע שהתחלת לחפש עד הרגע
    שבו סיימת למקם את הציטוט וציון המקור.
    הרי שלמאה מקורות בזבזנו שעה שעתיים וכו'..

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 13:31

    מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)
    לציון כזה אני עושה (שמו"ר כז, יג; מכילתא לפי פרק ופסוק יג, כ כתובות כד:)
    בקיצור לקצר באריכות הדברים

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 13:31

    מד"ר כז, יג וכ"ה במכילתא שמות מסכתא דהחודש וכיו"ב בגמ' כתובות כד ע"ב)
    לציון כזה אני עושה (שמו"ר כז, יג; מכילתא לפי פרק ופסוק יג, כ כתובות כד:)
    בקיצור לקצר באריכות הדברים

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:06

    מסכים עם המצדדים למעט במקורות שאין צורך בהם [כגון 'בראשית ברא' (בראשית א,
    א)]
    ורק אוסיף
    שספרים שקראתי והיו בהם הערות שוליים מרובות אני לא זוכר מהם כמעט כלום.
    כי אני לא מפספס שום הערה [אם זה ספר מעניין],
    וזה גורם שאין רצף קריאה נוח, שמסייע להתרכז בתוכן, ולצייר ולארגן אותו בראש,
    אלא הסחות דעת כל הזמן עם קפיצות להערות, ושוטטות לחפש את מספר ההערה הנוכחית.
    כך שלדעתי, סוגריים (אפילו ארוכות) עדיפות על הערות.

    בספרי ראשונים זה קצת אחרת, אבל לא הרבה אחרת.
    אולי הצדיקים כאן ידעו לבחון איך יותר נוח להם ללמוד,
    האם ברמב"ן הירוק של מערבא (ריבוי סוגריים, אך בלי הערות), או ברשב"א-ריטב"א
    של מוה"ק (ריבוי הערות בלי סוגריים).
    ב-יום שלישי, 22 בנובמבר 2022 בשעה 13:31:59 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:06

    מסכים עם המצדדים למעט במקורות שאין צורך בהם [כגון 'בראשית ברא' (בראשית א,
    א)]
    ורק אוסיף
    שספרים שקראתי והיו בהם הערות שוליים מרובות אני לא זוכר מהם כמעט כלום.
    כי אני לא מפספס שום הערה [אם זה ספר מעניין],
    וזה גורם שאין רצף קריאה נוח, שמסייע להתרכז בתוכן, ולצייר ולארגן אותו בראש,
    אלא הסחות דעת כל הזמן עם קפיצות להערות, ושוטטות לחפש את מספר ההערה הנוכחית.
    כך שלדעתי, סוגריים (אפילו ארוכות) עדיפות על הערות.

    בספרי ראשונים זה קצת אחרת, אבל לא הרבה אחרת.
    אולי הצדיקים כאן ידעו לבחון איך יותר נוח להם ללמוד,
    האם ברמב"ן הירוק של מערבא (ריבוי סוגריים, אך בלי הערות), או ברשב"א-ריטב"א
    של מוה"ק (ריבוי הערות בלי סוגריים).
    ב-יום שלישי, 22 בנובמבר 2022 בשעה 13:31:59 UTC+2, Gra Biurim כתב/ה:

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:30

    אני חושב שגם הערות שבסוגריים אם אינן קצרות ו'נבלעות' עם התוכן הן מסיחות את
    הדעת..
    עכ"פ נראה שרבים מעידים על כך שריבוי הערות מפריע לקריאה הלא כן?

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:30

    אני חושב שגם הערות שבסוגריים אם אינן קצרות ו'נבלעות' עם התוכן הן מסיחות את
    הדעת..
    עכ"פ נראה שרבים מעידים על כך שריבוי הערות מפריע לקריאה הלא כן?

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:51

    ולחפש מקור לציון על כל ציטוט בדברי חז"ל לא לוקח שעה שעתיים למאה מקורות?
    הרי אם נניח שכל חיפוש לוקח חצי דקה או דקה, ונניח שבכל ציטוט של חז"ל מובא 3
    או 5 פסוקים, וצריך לציין מקור לכל פסוק, יקח בין 3 ל 5 שעות למאה מקורות של
    ציטוטים מחז"ל.
    לא?
    ולהפעיל מראש מחשבה על כל מקור ומקור האם להכניס או לא, זה דרך אמצע, אבל זה
    גם יכול לקחת זמן עבודה, צריך לפנות למחבר עם 2 דוגמאות, עם/בלי ולבקש ממנו
    שיגיד מה הוא מעדיף.
    מקווה שאני ברור

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 14:51

    ולחפש מקור לציון על כל ציטוט בדברי חז"ל לא לוקח שעה שעתיים למאה מקורות?
    הרי אם נניח שכל חיפוש לוקח חצי דקה או דקה, ונניח שבכל ציטוט של חז"ל מובא 3
    או 5 פסוקים, וצריך לציין מקור לכל פסוק, יקח בין 3 ל 5 שעות למאה מקורות של
    ציטוטים מחז"ל.
    לא?
    ולהפעיל מראש מחשבה על כל מקור ומקור האם להכניס או לא, זה דרך אמצע, אבל זה
    גם יכול לקחת זמן עבודה, צריך לפנות למחבר עם 2 דוגמאות, עם/בלי ולבקש ממנו
    שיגיד מה הוא מעדיף.
    מקווה שאני ברור

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:09

    עכשיו זכרתי שבדרך כלל כזה ציון של חז"ל בכמה מקומות, שמים ציון אחד בסוגריים
    וזהו. לא צריך לכתוב עשר מקומות שאומרים אותו דבר, מספיק א'. ואני חושב שזה
    הדרך הסטנדרטי בספרים כמו חומש המאור ועוז והדר

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:09

    עכשיו זכרתי שבדרך כלל כזה ציון של חז"ל בכמה מקומות, שמים ציון אחד בסוגריים
    וזהו. לא צריך לכתוב עשר מקומות שאומרים אותו דבר, מספיק א'. ואני חושב שזה
    הדרך הסטנדרטי בספרים כמו חומש המאור ועוז והדר

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:14

    ודאי שאין לציין את כולם אך לעתים יש בזה מה שאין בזה ושיקולים כיו"ב לציין
    כמה מקורות על עניין אחד.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:14

    ודאי שאין לציין את כולם אך לעתים יש בזה מה שאין בזה ושיקולים כיו"ב לציין
    כמה מקורות על עניין אחד.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 15:15

    הקורא לא מעניין אותו לעיין בהם, ורק במקרה, לזה מספיק מראה מקום אחד.
    כך נראה לענ"ד

  • חיפוש מקורות והוספות

    2022 מקורות תורניים תולדות חכמים
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    62 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/08/2022 14:11 שלום רב לכותבי ועורכי תורתך, הנני מחפש מקור להעלאת המס על הנרות בימי ה'ישמח משה', ועל פעולותיו לביטול מס זה, האם ידוע לכם על דבר כזה? *ב-ד-ח-י-פ-ו-ת!!! * בתודה מראש לכל המסייעים ביודעים ובלא יודעים.
  • 0 הצבעות
    5 פוסטים
    21 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 09/08/2022 16:22 עצה טובה קא משמעת לן.. ואיישר חיליה דמר..
  • 0 הצבעות
    21 פוסטים
    60 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 15/08/2022 18:43 או מרכאות או ז"ל ועכ"ל. א"צ בשניהם. From: [email protected] [email protected] On Behalf Of י. בן חיים Sent: 15 Aug 2022 1:26 PM מאת: To: ברכת ישראל מאת: Cc: יצחק דובאוו [email protected]; אהבת ישראל [email protected]; משה הלברשטאם [email protected]; אלי אפלבוים [email protected]; עריכה תורנית Subject: Re: [עריכה תורנית] כשכותבים וז"ל לעשות פסיק אחרי הוז"ל או לא? יש"כ! כשיש מרכאות צריך להוסיף עכ"ל? הרי המרכאות [וה-וז"ל] מוכיחות עליו! באופן שהציטוט נמצא בתוך גרשיים וכדומה, אפשר לוותר על הפסיק, אך לענ"ד עדיף להשאירו. עם זאת חשוב לציין שבספרים רבים לא מוסיפים פסיק כלל לפני עכ"ל, כי בעצם זו הפסקה ברורה [וכן לגבי יעו"ש] - אך כאמור המקובל והראוי (לענ"ד) הוא להוסיפו. לדעת עו"ה פסיק לדעתי לא משנה, אבל שיהיה אחיד בכל הספר אבל מי אנוכי כו' יש"כ! ומה עדיף, פסיק או נקודה? ודאי שצריך אחד מהם מעוז והדר [הריני מגלה דעתי שאין הכוונה שצריך כי כך כתבו עו"ה..] צריך רשות מעו"ה לצלם קטע מההוראות ? כי עקרונית הם לא מרשים להעביר את זה הלאה מענין לענין באותו ענין: בסוף הציטוט לפני 'עכ"ל', יש שכתבו לעשות פסיק [כזה: ...פטור, עכ"ל.]. האם הפסיק מוכרח אף שכותבים 'עכ"ל'? ומה עדיף, פסיק או נקודה? בברכה מרובה! סתם נקודה לשונית - לא כותבים: אחרי הוז"ל. אלא אחרי ה - וז"ל. או אחרי ה'וז"ל' או אחרי תיבת וז"ל. וד"ל נהוג לעשות נקודותיים: -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CALr5kJqfbALaTBqQJfZb73pOUihvck4xSjxy4jj1D3T%2B5OM5Tw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAA%3DF_hytCi%2BOhsk%2B3q1s6LG8dKY%3DQ%2Bconr6%3DRHyiWc2w9yARKQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- באהבת ישראל נביא את הגואל -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAP%2BKNT2w8LQzRgeyHUj_2X58%3DbxjQmy7WLrbCzJ3tQKQaozFXg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2cjXG8cg18raN5jQO2ZztCnJSVih%2B8QZuDxUonCWj5SDbg%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAO67RELP5_hAQ0n-HkR6PzTvC%3DNww_M0pn_SzfQaa1JH3%3DjGLw%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer . -- קיבלת את ההודעה הזו מפני שאתה רשום לקבוצה 'עריכה תורנית' של קבוצות Google. כדי לבטל את הרישום לקבוצה הזו ולהפסיק לקבל ממנה אימייל, שלח אימייל אל mailto:[email protected] [email protected]. כדי להציג את הדיון הזה באתר, היכנס ל-https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com https://groups.google.com/d/msgid/aricha-toire/CAADQ2chiYRwq-bGbj4t4hAg%3D1U4h-krH5bY9PbVPU8wo122CbQ%40mail.gmail.com?utm_medium=email&utm_source=footer .
  • 0 הצבעות
    2 פוסטים
    15 צפיות
    ח
    תאריך ההודעה המקורית: 11/09/2022 16:44 נראה לי שכאן המקור ראב"ע פירוש א - הקצר: https://www.mgketer.org/mikra/2/35/3/mg/17 וטעם לא תבערו - בעבור שאמר בפסח "כל מלאכה לא יעשה בהם אך אשר יאכל לכל נפש" (שמ' יב , טז) , אסר עשות מאכל הנפש בשבת , כי לא יעשה מאכל כי אם בהדלקת האש. והשם יכפיל שכר הגאון , שהשיב תשובות גמורות על הצדוקים האוסרים נר בשבת. ופעם אחת התחבר עימי אחד מהם , ואמרתי לו , שנעזוב דברי הקבלה (ראה מכיל' ויקהל שבתא א) ונרדוף אחרי הכתוב לבדו; אז שמח. וָאשאלהו לאמר: מי אסר להדליק הנר בליל שבת אחר שקוע השמש? אז ענה ואמר: לא תבערו אש! גם אני עניתי , כי הכתוב לא הזכיר הלילה , כי אם היום; וכן "וביום השמיני ימול בשר ערלתו" (וי' יב , ג) - לא נמול בלילה. אז ענה: "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" (בר' א , ה) - שניהם נקראו 'יום' , והערב קודם הבוקר. גם אני השיבותי , כי זה לא יתכן , כי הכתוב אומר "ויקרא אלהים לאור יום" (שם) , ואיך יסתור דבריו לקרוא האור והחשך 'יום'? וכבר פרשתיו (שם). וכתוב "לילה ויום" (מ"א ח , כט); "ויום ולילה" (בר' ח , כב); "שלשת ימים לילה ויום" (אס' ד , טז); "שלשה ימים ושלשה לילות" (ש"א ל , יב)? אז השיב: "מערב ועד (בנוסחנו: עד) ערב תשבתו שבתכם" (וי' כג , לב). גם אני עניתי , כי זה הכתוב הוא על יום הכיפורים לבדו; והראיה , שאמר "שבתכם" , לשון יחיד , ולא אמר 'שבתותיכם' , כמו "ואת שבתותי תשמרו" (וי' יט , ג); ועוד , כי השבת לא תקָרא 'שבתכם' כי אם 'שבת יי'' , כמו "אך את שבתותי" (שמ' לא , יג). רק יום הכיפורים נקרא כן: "שבת שבתון הוא לכם" (וי' כג , לב) , ולא מצאנו שאמר בו 'שבת ליי''. ולמה אאריך , ופסוק "מערב ועד ערב" לא נאמר כי אם ביום הכיפורים , ובו כתוב "בתשעה לחדש בערב" (שם) , והנה היום קודם הלילה; וכן "שנים ליום עולה תמיד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים" (במ' כח , ג - ד) שהוא ערב כבוא השמש , כאשר הוא כתוב בפסח (ראה דב' טז , ו). אז השתבש הצדוקי , ואחר ימים בא אלי לאמר: הנה "כי כל אכל חמץ... מיום הראשון עד יום השביעי" (שמ' יב , טו); גם "אשר תזבח בערב ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד)! אז עניתי ואמרתי לו: גם בפסח כתוב "בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצות" (שמ' יב , יח) , וכבר הזהיר על הלילה "על מצות ומרורים" (שם , ח) , ושב להזהיר מתחלת יום ראשון ועד יום השביעי בערב (ראה שם , יח); והעד , שלא אמר בשבת: 'ביום הששי בערב תשבתו' , רק אמר משה לישראל ביום הששי: "שבתון שבת קדש ליי' מחר" (שמ' טז , כג) , ולא אמר: זה הערב הבא. גם "ביום הראשון לבקר" (דב' טז , ד) איננה ראיה , כי פירושו הוא: הבשר שתזבח בערב - לא ילין ממנו לבקר יום הראשון; והטעם , שלא ישאר ממנו עד בקר יום ראשון. אז הלך בחמת רוחו על נפשו (ע"פ יח' יג , יד). והנה הוא שב אחר חֹדש אלי , והוא שמח וטוב לב , בעבור שמצא "היום הזה יום בשורה הוא" (מ"ב ז , ט) , ושם כתוב "וחכינו עד אור הבקר"! אז עניתי: כאילו אין 'יום' כי אם זה! והלא כתוב בתורה "ביום הכותי כל בכור" (במ' ג , יג) - ובחצי הלילה היתה מכת בכורים (ראה שמ' יב , כט)! רק פירוש 'יום' - על שני דרכים: האחד - ביום ובלילה; והשני - זמן ועת , כמו "והיה ביום ההוא" (יש' יז , ד); וכן "אתה עבר היום את הירדן" (דב' יט , א). והזכרתי אלה הדברים , בעבור שיוכל האדם המבין לפרש הכתובים לטעמים רבים; על כן אנחנו צריכים בדברי כל המצות לקבלה ומסורת ותורה שבעל פה , כאשר התחלתי בספר הזה (ראה הקדמתו לבראשית).
  • מציאת מקורות

    2022 מקורות תורניים כלים תורניים
    17
    0 הצבעות
    17 פוסטים
    43 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 28/09/2022 23:02 בדומה למה שענה הרב הארי על 4, נראה לענות גם על 8 (ראש השנה נקרא יום הדין הקטן לעומת יום הדין הגדול והנורא): אם יום הדין העתידי נקרא 'הגדול' הרי שראש השנה הוא קטן
  • ציון לסופי תיבות

    2022
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    47 צפיות
    ב
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 19:22 הצד הנכון כנ"ל לסמן בסוף המילה, הגם שפחות נאה, ובפרט במילים שיש גרש בלאו הכי בסוף המילה, כמו ה'. מטעם זה רבים עושים זאת על ידי הדגשה או הגדלה וכדו', ואפשרות נוספת יש היא לעשות נקודה מעל המילה, כמו רביע. בהצלחה רבה מאת: [email protected]
  • מציאת מקור - שטר שנכתב בו כתקנת חז"ל.

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    14 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 07/12/2022 23:33 לא בדקתי אבל אולי תעיין במקור למטבע הלשון "כדת משה וישראל" שאומרים בקידושין.
  • חיפוש מקורות

    2022
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 02/11/2022 15:53 הנני מחפש מקורות (בעיקר בספרי חסידות) שעל העבר צריך האדם לחשוב שהיא בחחינת ידיעה, ועל להבא ידע שהיא בחינת בחירה. מקווה שהובנתי. בתודה מראש.

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים