דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

פתיחת ר"ת

2022
17 9 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 05/11/2022 23:01

    תודה רבה

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 00:57

    לא מדובר כאן בראשי תיבות אלא בהדגשה
    (וכך גם במילה דו"ק)
    כך ראיתי ומתיישב על הלב, ואיננני זוכר מקורו כרגע

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 00:57

    לא מדובר כאן בראשי תיבות אלא בהדגשה
    (וכך גם במילה דו"ק)
    כך ראיתי ומתיישב על הלב, ואיננני זוכר מקורו כרגע

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 02:07

    חזק וברוך. משיב דברים נכוחים. חידשת לי. וכך מצאתי כעת:

    *המכלול: *

    • המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים, פורשו
      כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק
      בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ותמצאם ק
      לים); וקל להבין.

    אתר כסא רחמים:
    ודו"ק – אינו כלל ראשי תיבות, אלא פירושו: דקדק ועיין. והגרשיים באים להורות
    על הדגשה, כלומר "שים לב" שיש בדברי עקמימות (מורכבוּת) ואל תסתכל עליהם
    מלמעלה. וכל הראשי תיבות שאומרים על מלה זו אינם אלא המצאות.
    וק"ל – ראשי תיבות: וקל להבין.

    הרי לנו שישנה מחלוקת לגבי המילה וק"ל. אמנם מהניסוח של הלחם שמים (בציטוט
    שהובא לעיל), נראה שאין אלו ר"ת, אלא הכוונה: והדבר קל (כלומר שקל להבין
    מהסוגיה בברכות, שהתפלות שקולות. ולכן הוא אינו רואה צורך לבאר כיצד משמע משם
    כן). ודו"ק.

    העולה, כי המילה ודו"ק באה מהמילה הארמית: דק (דק ואשכח), ופירושה: דקדק.
    והמילה וק"ל משמעותה: וקל.
    והגרשיים נוספו רק להדגשה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 02:07

    חזק וברוך. משיב דברים נכוחים. חידשת לי. וכך מצאתי כעת:

    *המכלול: *

    • המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים, פורשו
      כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק
      בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ותמצאם ק
      לים); וקל להבין.

    אתר כסא רחמים:
    ודו"ק – אינו כלל ראשי תיבות, אלא פירושו: דקדק ועיין. והגרשיים באים להורות
    על הדגשה, כלומר "שים לב" שיש בדברי עקמימות (מורכבוּת) ואל תסתכל עליהם
    מלמעלה. וכל הראשי תיבות שאומרים על מלה זו אינם אלא המצאות.
    וק"ל – ראשי תיבות: וקל להבין.

    הרי לנו שישנה מחלוקת לגבי המילה וק"ל. אמנם מהניסוח של הלחם שמים (בציטוט
    שהובא לעיל), נראה שאין אלו ר"ת, אלא הכוונה: והדבר קל (כלומר שקל להבין
    מהסוגיה בברכות, שהתפלות שקולות. ולכן הוא אינו רואה צורך לבאר כיצד משמע משם
    כן). ודו"ק.

    העולה, כי המילה ודו"ק באה מהמילה הארמית: דק (דק ואשכח), ופירושה: דקדק.
    והמילה וק"ל משמעותה: וקל.
    והגרשיים נוספו רק להדגשה.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 03:28

    למעשה וק"ל היינו: 'הדבר קל ולכן אין צורך לבאר יותר'.
    אם בלחם שמים נחליף את המילים הללו במקום המילה וק"ל, המשפט שכתב יהיה מובן
    היטב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 03:28

    למעשה וק"ל היינו: 'הדבר קל ולכן אין צורך לבאר יותר'.
    אם בלחם שמים נחליף את המילים הללו במקום המילה וק"ל, המשפט שכתב יהיה מובן
    היטב.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 13:17

    ראיה שודו"ק זה לא ראשי תיבות (ודוק היטב), היא הביטוי: ודוק היטב.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 13:17

    ראיה שודו"ק זה לא ראשי תיבות (ודוק היטב), היא הביטוי: ודוק היטב.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:09

    אדרבא משם צמחה כל הבעיה, דכיון דמשתמשים בזה בלא ר"ת, מ"ט דאלו המניחים
    מרכאות. וחיפשו פירושים שונים.
    אבל השתא הונחה דעתנו דאיכא ר"ת להדגשה בעלמא.
    וראיה לזה מלשון הג"ה המופיע ברמ"א, דבודאי אינו שום ר"ת אלא רק המילה הגה.
    וכן מצוי בפמ"ג לפעמים שכותב כמה מילים ברצף כולם במרכאות לשם הדגשה או ציטוט
    מאיזה ספר.
    גם מילים בלעז דרך הספרים להניח מרכאות בתוכם להדגיש שהוא דבר זר, והיום שמים
    מרכאות לפניו ואחריו.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:09

    אדרבא משם צמחה כל הבעיה, דכיון דמשתמשים בזה בלא ר"ת, מ"ט דאלו המניחים
    מרכאות. וחיפשו פירושים שונים.
    אבל השתא הונחה דעתנו דאיכא ר"ת להדגשה בעלמא.
    וראיה לזה מלשון הג"ה המופיע ברמ"א, דבודאי אינו שום ר"ת אלא רק המילה הגה.
    וכן מצוי בפמ"ג לפעמים שכותב כמה מילים ברצף כולם במרכאות לשם הדגשה או ציטוט
    מאיזה ספר.
    גם מילים בלעז דרך הספרים להניח מרכאות בתוכם להדגיש שהוא דבר זר, והיום שמים
    מרכאות לפניו ואחריו.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:18

    וגם מליצות היו נוהגים לסמן במרכאות. לדוגמה: 'ובטרם תחיל האר"ש'.
    בטרם תחיל האר"ש' היינו: בטרם אתחיל לדבר. וזו מליצת-לשון על פי לשון הכתוב
    בתהלים (צז, ד): 'ראתה ותחל הארץ'. ותיבת 'ארש' ענינה 'דיבור', כמו שכתוב:
    'וארשת שפתיו' (תהלים כא, ג).

    המילים ודו"ק, וק"ל שייכים לקבוצת 'ראשי תיבות בדיעבד'. צילום מהמכלול:

    ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה
    https://www.hamichlol.org.il/מילה_(בלשנות)
    כאל ראשי תיבות
    https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות,
    אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים
    רבות לאחר שנוצרה.

    ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון
    https://www.hamichlol.org.il/שעשוע_לשון,
    ולעיתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית
    https://www.hamichlol.org.il/אטימולוגיה_עממית
    . שוליים
    https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות_בדיעבד#הערות_שוליים
    ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:18

    וגם מליצות היו נוהגים לסמן במרכאות. לדוגמה: 'ובטרם תחיל האר"ש'.
    בטרם תחיל האר"ש' היינו: בטרם אתחיל לדבר. וזו מליצת-לשון על פי לשון הכתוב
    בתהלים (צז, ד): 'ראתה ותחל הארץ'. ותיבת 'ארש' ענינה 'דיבור', כמו שכתוב:
    'וארשת שפתיו' (תהלים כא, ג).

    המילים ודו"ק, וק"ל שייכים לקבוצת 'ראשי תיבות בדיעבד'. צילום מהמכלול:

    ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה
    https://www.hamichlol.org.il/מילה_(בלשנות)
    כאל ראשי תיבות
    https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות,
    אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים
    רבות לאחר שנוצרה.

    ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון
    https://www.hamichlol.org.il/שעשוע_לשון,
    ולעיתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית
    https://www.hamichlol.org.il/אטימולוגיה_עממית
    . שוליים
    https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות_בדיעבד#הערות_שוליים
    ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:27

    אגב אם דיברנו על מליצות, הנה דבר מעניין:

    בביאור הלכה סימן שי"ט ס"ב ד"ה מן העלים המעופשים, הביא שמותר לחתוך עלי החסה
    המעופשות, ואין בזה משום איסור בורר. וכתב: "אז יסיר מוצא המעופשות".
    ורבים נבוכו בכוונת תיבת "מוצא". והביאור: לשון זו היא מהחיד"א בשיורי ברכה,
    וכוונתו להמליץ עפ"י לשון הפסוק (שמות טו, א) "אז ישיר משה" (ובדומה לזה כתב
    בשיורי ברכה יו"ד סימן פט: "דאם אחר שש שעות יש בשר בשיניו א'ז יסי'ר מוצ'א
    הבשר מבין שיניו"), וכאן הכוונה שמוצֵא מעופשות רשאי להסירן. ובמהדורות משנה
    ברורה המנוקדות לא הבינו כוונתו וניקדו את המילה "מוצא" בקמץ תחת הצד"י במקום
    לנקד בצירה. (ובמהדורה מסויימת השמיטו את המילה "מוצא").

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:27

    אגב אם דיברנו על מליצות, הנה דבר מעניין:

    בביאור הלכה סימן שי"ט ס"ב ד"ה מן העלים המעופשים, הביא שמותר לחתוך עלי החסה
    המעופשות, ואין בזה משום איסור בורר. וכתב: "אז יסיר מוצא המעופשות".
    ורבים נבוכו בכוונת תיבת "מוצא". והביאור: לשון זו היא מהחיד"א בשיורי ברכה,
    וכוונתו להמליץ עפ"י לשון הפסוק (שמות טו, א) "אז ישיר משה" (ובדומה לזה כתב
    בשיורי ברכה יו"ד סימן פט: "דאם אחר שש שעות יש בשר בשיניו א'ז יסי'ר מוצ'א
    הבשר מבין שיניו"), וכאן הכוונה שמוצֵא מעופשות רשאי להסירן. ובמהדורות משנה
    ברורה המנוקדות לא הבינו כוונתו וניקדו את המילה "מוצא" בקמץ תחת הצד"י במקום
    לנקד בצירה. (ובמהדורה מסויימת השמיטו את המילה "מוצא").

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:40

    יש"כ על הדברים החביבים.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:40

    יש"כ על הדברים החביבים.

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:42

    תודה.

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:27

    אגב אם דיברנו על מליצות, הנה דבר מעניין:

    בביאור הלכה סימן שי"ט ס"ב ד"ה מן העלים המעופשים, הביא שמותר לחתוך עלי החסה
    המעופשות, ואין בזה משום איסור בורר. וכתב: "אז יסיר מוצא המעופשות".
    ורבים נבוכו בכוונת תיבת "מוצא". והביאור: לשון זו היא מהחיד"א בשיורי ברכה,
    וכוונתו להמליץ עפ"י לשון הפסוק (שמות טו, א) "אז ישיר משה" (ובדומה לזה כתב
    בשיורי ברכה יו"ד סימן פט: "דאם אחר שש שעות יש בשר בשיניו א'ז יסי'ר מוצ'א
    הבשר מבין שיניו"), וכאן הכוונה שמוצֵא מעופשות רשאי להסירן. ובמהדורות משנה
    ברורה המנוקדות לא הבינו כוונתו וניקדו את המילה "מוצא" בקמץ תחת הצד"י במקום
    לנקד בצירה. (ובמהדורה מסויימת השמיטו את המילה "מוצא").

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:50

    בס"ד

    וואו !
    יישר כח !

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:50

    בס"ד

    וואו !
    יישר כח !

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 20:18

    היטיב לבאר את ענין ודו"ק והר"ת שלהן, בספר משונצינו ועד וילנא פרק ז', לר'
    יעקב לויפר שליט"א.

    להלן צילום מהספר.
    [image: image.png]
    [image: image.png]

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 20:18

    היטיב לבאר את ענין ודו"ק והר"ת שלהן, בספר משונצינו ועד וילנא פרק ז', לר'
    יעקב לויפר שליט"א.

    להלן צילום מהספר.
    [image: image.png]
    [image: image.png]

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 20:33

    שכוייח.
    (בהתחלה היה "יישר כח", אח"כ "יישכוייח", ולבסוף התקצר ל: "שכוייח"...)

  • תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 20:33

    שכוייח.
    (בהתחלה היה "יישר כח", אח"כ "יישכוייח", ולבסוף התקצר ל: "שכוייח"...)

    תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 21:28

    בענין התמיהות שלו במאמר הנפלא שצורף כאן, מדוע אירעו התהפוכות בסימנים,
    והשינויים מעמוד לעמוד וכו' וכו'.
    ניתן ליישב זאת עכ"פ ביחס לדפוס,
    היה להם בזמנו קופסאות מלאות סימנים ואותיות, וכשנגמרו להם סימנים מסויימים,
    השתמשו במשהו דומה.
    יתכן שזה הסיבה שבכמה עמודים עשו ראשי תיבות מלא, ובאחרים רק מקף, ובעוד אחרים
    רק נקודה מעל המילה, וכו' וכו'.
    והבן על פי זה ביתר השינויים.

  • פתיחת ר"ת - וז"ש

    2022
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 08/11/2022 09:19 תמיד צריך לדעת, אם הציטוט הוא מהתורה או מהראשונים וכדומה כותבים 'וכמו שכתוב', ואם אם הוא מגמרא או משנה צריך להיות 'וכמו *שאמרו *ביומא'.
  • פתיחת ר"ת

    2022
    7
    0 הצבעות
    7 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 22/11/2022 16:48 הבאתי את המקרה הכי בולט. אגב, בבחינת יהללך זר ולא פיך, לפני כמה ימים אחד מחברי הקבוצה שרכש את הספר שלח לי: יישר כח על הספר הנפלא!מזמן לא נתקלתי בספר כל כך מעשי, שמנגיש את הדברים בצורה בהירה ופשוטה כל כך. חובה לכל עורך תורני!
  • פיענוח ר"ת

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    A
    תאריך ההודעה המקורית: 31/12/2022 22:46 תודה למשיבים הנכבדים, אכן נראה כדבריכם.
  • פיענוח ר"ת

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    5
    תאריך ההודעה המקורית: 29/12/2022 21:17 אשמח לפיענוח שם הספר המוזכר בדברי המחבר. תודה.
  • פיענוח ר"ת

    2022
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 18/09/2022 12:27 מיין דכרין, מיין נוקבין
  • פיענוח ר"ת

    2022
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 23/08/2022 13:02 אמר המאסף. ר' אליהו הכהן מאיזמיר כינס בספר "מדרש תלפיות" מאמרי חז"ל, ופירש אותם. לפני הפירושים שלו הוא כותב: אמר המאסף. מאת: [email protected]
  • פענוח ר"ת

    2022
    11
    0 הצבעות
    11 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 13/11/2022 18:57 בס"ד תודה ! מאת: [email protected]
  • פענוח ר"ת

    2022
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    Y
    תאריך ההודעה המקורית: 23/10/2022 15:13 ג"א מצטרף ר"ת לו"ד הוא שכיח בכמה ספרים, דהיינו לולי דבריו.