פתיחת ר"ת

[אשר עגם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 00:57

לא מדובר כאן בראשי תיבות אלא בהדגשה
(וכך גם במילה דו"ק)
כך ראיתי ומתיישב על הלב, ואיננני זוכר מקורו כרגע

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 02:07

חזק וברוך. משיב דברים נכוחים. חידשת לי. וכך מצאתי כעת:

*המכלול: *

• המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים, פורשו
  כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות: ודקדק
  בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ותמצאם ק
  לים); וקל להבין.

אתר כסא רחמים:
ודו"ק – אינו כלל ראשי תיבות, אלא פירושו: דקדק ועיין. והגרשיים באים להורות
על הדגשה, כלומר "שים לב" שיש בדברי עקמימות (מורכבוּת) ואל תסתכל עליהם
מלמעלה. וכל הראשי תיבות שאומרים על מלה זו אינם אלא המצאות.
וק"ל – ראשי תיבות: וקל להבין.

הרי לנו שישנה מחלוקת לגבי המילה וק"ל. אמנם מהניסוח של הלחם שמים (בציטוט
שהובא לעיל), נראה שאין אלו ר"ת, אלא הכוונה: והדבר קל (כלומר שקל להבין
מהסוגיה בברכות, שהתפלות שקולות. ולכן הוא אינו רואה צורך לבאר כיצד משמע משם
כן). ודו"ק.

העולה, כי המילה ודו"ק באה מהמילה הארמית: דק (דק ואשכח), ופירושה: דקדק.
והמילה וק"ל משמעותה: וקל.
והגרשיים נוספו רק להדגשה.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 03:28

למעשה וק"ל היינו: 'הדבר קל ולכן אין צורך לבאר יותר'.
אם בלחם שמים נחליף את המילים הללו במקום המילה וק"ל, המשפט שכתב יהיה מובן
היטב.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 13:17

ראיה שודו"ק זה לא ראשי תיבות (ודוק היטב), היא הביטוי: ודוק היטב.

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:09

אדרבא משם צמחה כל הבעיה, דכיון דמשתמשים בזה בלא ר"ת, מ"ט דאלו המניחים
מרכאות. וחיפשו פירושים שונים.
אבל השתא הונחה דעתנו דאיכא ר"ת להדגשה בעלמא.
וראיה לזה מלשון הג"ה המופיע ברמ"א, דבודאי אינו שום ר"ת אלא רק המילה הגה.
וכן מצוי בפמ"ג לפעמים שכותב כמה מילים ברצף כולם במרכאות לשם הדגשה או ציטוט
מאיזה ספר.
גם מילים בלעז דרך הספרים להניח מרכאות בתוכם להדגיש שהוא דבר זר, והיום שמים
מרכאות לפניו ואחריו.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:18

וגם מליצות היו נוהגים לסמן במרכאות. לדוגמה: 'ובטרם תחיל האר"ש'.
בטרם תחיל האר"ש' היינו: בטרם אתחיל לדבר. וזו מליצת-לשון על פי לשון הכתוב
בתהלים (צז, ד): 'ראתה ותחל הארץ'. ותיבת 'ארש' ענינה 'דיבור', כמו שכתוב:
'וארשת שפתיו' (תהלים כא, ג).

המילים ודו"ק, וק"ל שייכים לקבוצת 'ראשי תיבות בדיעבד'. צילום מהמכלול:

ראשי תיבות בדיעבד הם התייחסות למילה
https://www.hamichlol.org.il/מילה_(בלשנות)
כאל ראשי תיבות
https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות,
אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים
רבות לאחר שנוצרה.

ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון
https://www.hamichlol.org.il/שעשוע_לשון,
ולעיתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית
https://www.hamichlol.org.il/אטימולוגיה_עממית
. שוליים
https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות_בדיעבד#הערות_שוליים
ראשי תיבות בדיעבד כאטימולוגיה עממית

• "לעז https://www.hamichlol.org.il/לעז" – על אף
  שמשמעותו השורש
  https://www.hamichlol.org.il/שורש_(שפות_שמיות)
  לע"ז
  היא ככל הנראה "דבר סתום" או "מילים לא ברורות" (השוו לערבית
  https://www.hamichlol.org.il/ערבית: لغز לע'ז
  = חידה), בתקופה מאוחרת נדרשה המילה לעז כראשי תיבות של "לשון עם זר",
  וזאת על שום שנכתבה במקומות רבים עם גרשיים
  https://www.hamichlol.org.il/גרשיים בתוכה,
  שהיו סימון מקובל להדגשת מילים מיוחדות, ולאו דווקא לראשי תיבות.
• "תיקו https://www.hamichlol.org.il/תיקו" – מילה
  המופיעה בתלמוד
  https://www.hamichlol.org.il/תלמוד כמילה ארמית
  https://www.hamichlol.org.il/ארמית שמקורה
  במילה "תיקום" (תעמוד), כלומר תעמוד השאלה ולא תוכרע. בפירוש התוספות יום
  טוב
  https://www.hamichlol.org.il/תוספות_יום_טוב
  למסכת עדיות
  https://www.hamichlol.org.il/מסכת_עדיות
  (ח,
  ז) נדרשה המילה כראשי תיבות של "תשבי
  https://www.hamichlol.org.il/אליהו_הנביא
  יתרץ קושיות ובעיות".
• המילים "ודו"ק", "וק"ל", כסיום של חידוש תלמודי אצל האחרונים
  https://www.hamichlol.org.il/אחרונים,
  פורשו כראשי תיבות על שום סימון הגרשיים (פירושן המקורי הוא לא בראשי תיבות:
  ודקדק בדבר; והדבר קל): ודייק ותמצא קל (או: ועיין דבריי ו
  תמצאם קלים; וקל להבין).
• קרוב"ץ - מילה המופיעה רבות בספרי הפוסקים ככינוי לפיוט
  https://www.hamichlol.org.il/פיוט. במקור שיבוש של
  המילה 'קרובות' על שם שהפיוטים נאמרים קודם התפילה ומקרבים אליה.[1]
  https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות_בדיעבד#cite_note-1
  בדיעבד
  ניתנו לה ראשי התיבות: קול רינה וישועה באהלי צדיקים.[2]
  https://www.hamichlol.org.il/ראשי_תיבות_בדיעבד#cite_note-2
• בצה"ל https://www.hamichlol.org.il/צה"ל נפוץ פיענוח
  של ראשי תיבות בדיעבד. כך למשל פורשו ראשי התיבות מא"ג
  https://www.hamichlol.org.il/מא"ג כ"מקלע אחיד גדודי",
  למרות שמקורם בצרפתית: Mitrailleuse d'Appui General (מקלע
  https://www.hamichlol.org.il/מקלע לשימוש כללי), או
  טנק https://www.hamichlol.org.il/טנק המג"ח
  https://www.hamichlol.org.il/מגח כ"מרכבת גיבורי חיל".
  המילה וואסח פוענחה כ"וואלה, סחתיין".
• היישוב קלי"ה https://www.hamichlol.org.il/קלי"ה,
  נקרא על שם חברת "קליה", שנקראה על שם הקליום
  https://www.hamichlol.org.il/קליום שבים המלח
  https://www.hamichlol.org.il/ים_המלח.
  ראשי התיבות בדיעבד הם עבור "קם לתחיה ים המוות". כמו כן, שם המושב נעמ"ה
  https://www.hamichlol.org.il/נעמה_(מושב),
  על שום סמיכותו לכפר הערבי נועימה
  https://www.hamichlol.org.il/נועימה,
  שונה בדיעבד לראשי התיבות של "נוער עברי מיישב הבקעה".
• המאכל סביח https://www.hamichlol.org.il/סביח קיבל
  את שמו מהמילה "צבאח" הערבית, שמשמעותה בוקר, על שום שיהודי עיראק היו אוכלים
  אותו בבוקר שבת. סברה נוספת היא שהמאכל קרוי על שם הראשון שמכרו בישראל, סביח
  (צבי) חלבי. כיום נהוג להתייחס למילה כראשי תיבות של "סלט, ביצה, חציל" או של
  "סלט, ביצה, יותר חציל".

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:27

אגב אם דיברנו על מליצות, הנה דבר מעניין:

בביאור הלכה סימן שי"ט ס"ב ד"ה מן העלים המעופשים, הביא שמותר לחתוך עלי החסה
המעופשות, ואין בזה משום איסור בורר. וכתב: "אז יסיר מוצא המעופשות".
ורבים נבוכו בכוונת תיבת "מוצא". והביאור: לשון זו היא מהחיד"א בשיורי ברכה,
וכוונתו להמליץ עפ"י לשון הפסוק (שמות טו, א) "אז ישיר משה" (ובדומה לזה כתב
בשיורי ברכה יו"ד סימן פט: "דאם אחר שש שעות יש בשר בשיניו א'ז יסי'ר מוצ'א
הבשר מבין שיניו"), וכאן הכוונה שמוצֵא מעופשות רשאי להסירן. ובמהדורות משנה
ברורה המנוקדות לא הבינו כוונתו וניקדו את המילה "מוצא" בקמץ תחת הצד"י במקום
לנקד בצירה. (ובמהדורה מסויימת השמיטו את המילה "מוצא").

[y.rot7664 gmail - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:40

יש"כ על הדברים החביבים.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 14:42

תודה.

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 18:50

בס"ד

וואו !
יישר כח !

[חננאל עבאדי - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 20:18

היטיב לבאר את ענין ודו"ק והר"ת שלהן, בספר משונצינו ועד וילנא פרק ז', לר'
יעקב לויפר שליט"א.

להלן צילום מהספר.
[image: image.png]
[image: image.png]

[אברהם א. - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 20:33

שכוייח.
(בהתחלה היה "יישר כח", אח"כ "יישכוייח", ולבסוף התקצר ל: "שכוייח"...)

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 06/11/2022 21:28

בענין התמיהות שלו במאמר הנפלא שצורף כאן, מדוע אירעו התהפוכות בסימנים,
והשינויים מעמוד לעמוד וכו' וכו'.
ניתן ליישב זאת עכ"פ ביחס לדפוס,
היה להם בזמנו קופסאות מלאות סימנים ואותיות, וכשנגמרו להם סימנים מסויימים,
השתמשו במשהו דומה.
יתכן שזה הסיבה שבכמה עמודים עשו ראשי תיבות מלא, ובאחרים רק מקף, ובעוד אחרים
רק נקודה מעל המילה, וכו' וכו'.
והבן על פי זה ביתר השינויים.