עזרה בניסוח:

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:53

לא משנה. הכלל הוא שכל מילה בלשה"ק או במילים החדשות משתייכת או לזכר או לנקבה
או לשתיהן.
דבר נוסף, אם אפשר לומר: התלמוד מקשה, אפשר גם: הגמרא שואלת.

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:57

[image: image.png]

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:06

א. מה זה איך פארשטי נישט די רש"י?
ב. האם תוכל להביא את המשך הצילום של העמודה השנייה.
ג. האם צריך לומר: הגמרא אומר?
ד. הרי תרגום גמרא = מסורת (גמרא גמירי לן), וג"ז נקבה.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:07

מהיכי תיתי ש'גמרא' הוא לשון נקבה? בגלל הא' בסוף? מה עם 'קודשא בריך הוא'
(ושכינתיה)?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:57 PM משה הלברשטאם

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:08

מסורת הוא נקבה?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 3:06 PM אליהו עבוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:10

במילה "קודשא" האל"ף באה במקום ה' הידיעה. ואין זה כבמילה גמרא.
מסורת זה נקבה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:10

גם המילים "דוגמא", "קושיא" הן בנקבה, בדומה לגמרא.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:16

האם צריך לומר: רש"י הקדושה אומרת?

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:17

בלשון הקודש יש כללים לגבי המילים שהן נקבה או זכר, אמנם לכל כלל יש יוצא מן
הכלל, אבל גם להם יש סיבות וגם כללים משל עצמם
לכן כשמילה זרה מוטמעות בלשון הקודש היא מקבלת את מקומה לפי הצליל שלה - המשקל.
אם נוצר קונצנזוס ותמימות דעים, מה טוב, ואם לא, יהיו הבדלים בהגיה בין חוגים
או בין תקופות

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:23

אמר רבי שמואל בר נחמני מסורת אגדה *הוא *בידינו שאין עשו נופל אלא ביד בניה
של רחל (ילקו"ש שופטים רמז נא)

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:29

תרגום: אני לא מבין את רש"י. "די" באידיש זה לשון נקיבה. בזכר אומרים "דער".

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:34

יכול להיות שהגרח"ק הגיב בדרך צחות כדרכו לפעמים

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:35

זה רק באידיש, זה המציאות שכך אומרים

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:56

מעולם לא שמעתי שיבטאו 'די רש"י'. אדרבה בדרך כלל אומרים רש"י גרידא בלי 'די'.
אולי כך נהגו בלעלוב

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 5:35 PM משה הלברשטאם

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 01:01

לעניין גמרא זכר או נקבה:
ברכות כב ע"א
רבי נתן בן אבישלום אומר: אף מציע את הגמרא ובלבד שלא יאמר אזכרות שבו

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 01:04

אז אתה אומר: אומר הגמרא? הגמרא הקדוש?

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 01:10

אני לא מביע דעה מעשית אלא מה הדקדוק המקורי אומר, לפחות לפי אותו מקור
שציטטתי.
ויש דוגמא נוספת "ונסיב לה גמרא" שהוא לכאורה לשון זכר
[image: image.png]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 01:23

כפי שהסברתי קודם כל הענין של 'די גמרא זאגט' או 'הגמרא אומרת' הוא לשון
מושאל. כי הגמרא לא שואלת ולא אומרת אלא האמורא אומר שואל מתרץ ומסיק.
ולכן בראשונים בדרך כלל כתוב 'מתרץ בגמרא' או 'מפרש בגמרא'.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 6:11 PM מעשה הכתב

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 01:25

ומה שהתרגלו בעברית המודרנית לומר בל' נקבה הוא מחמת הצליל של המילה שנשמע
כנקבה.
אבל ברור שאין להקפיד על כך בכתיבה, בפרט אם אפשר אחרת, כגון לכתוב איתא בגמ',
מסיק, מקשה מתרץ וכו'.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 6:23 PM chaikel rakow

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 02:00

אבל כבר כתבתי שמצאתי מאות דוגמאות בראשונים שכתבו: הקשה התלמוד.
ואע"פ שהתלמוד בעצמו לא הקשה אלא חכמי התלמוד.

מאת: [email protected]