עזרה בניסוח:

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:02

אמרה תורה אינו עניין לאומרת הגמ' שכן תורה היא הוראה - לשון נקבה. ואילו גמרא
זה תרגום של תלמוד

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:04

אמור לחכמה אחותי את

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:03 PM מעשה הכתב

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:07

אבל לא אומרים מורה התורה אלא אומרת. וכי יש לה פה?! לא. אלא העובדה שכתוב
בה, זה כאילו היא אומרת. וה"ה הגמרא.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:10

עשיתי חיפוש באוצה"ח מאגר ראשונים וקדמונים ל: מקשה תלמוד[א]. 258 תוצאות!
למשל הר"ן:
[image: image.png]
ומאי שנא "מקשה התלמוד" מ"שואלת הגמרא"?

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:12

מצאת פעם 'כתבה המשנה ברורה'? למה לא?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:10 PM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:44

תודה רבה רבה לכל אלו שהשתתפו בדיון חשוב זה. תשו"ח רב לכולכם, אקוה שמינן
ומינייכו תסתיים שמעתתא.
היסוד של הכל צריך לדעת שלשון הקודש הוא לא סתם שפה בעלמא, אלא כל מילה וכל
אות [וכל קוצו של יו"ד] מדוייקת ומוגדרת, מפרשת ומגדרת.
אין מילים בלשוננו הטהורה שהם 'סתם כך'. וכן הדקדוק אינו סתם כך אלא מתאים
לשורש הענין, מסבירו ומגדירו.
יש מילים שהם בלשון זכר בגלל* שמשמעותן הוא זכר* (גם אם אנו לא מבינים למה),
ויש מילים שהם נקבה בגלל שמשמעותן נקבה (כנ"ל).
רש"י בפרשה שעברה מביא שיש מילים שמשמשים זכר ונקבה - הפשט הוא שיש במשמעותן
גם זכר או נקבה.
אין לזה דמיון בכל השפות שבעולם, שהם נוצרו מהסכמת בני אדם, להבדיל. לא כן
לשוננו הקדוש שהוא מאמר פיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכל מילה אות ותג שבה
מגדירה את המציאות של הבריאה - מעשה ידיו של הקב"ה.
ראה בחת"ס פ' ויגש שהאריך בשגב קדושת לשוו הקודש.
נקוט כלל זה בידך, ואז תראה נפלאות בדקדוק לשון התוה"ק. ואידך פירושא זיל גמור.
באהבה ובברכה, חיים חייקל.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:12 PM chaikel rakow

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:46

משנה מסכת אבות פרק ה
משה זכה וזיכה את הרבים *זכות *הרבים *תלוי *בו

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:48

תורה זה אכן לשון נקבה כפי שכתב רש"י על פסוק ספר התורה הזה, אך מה ענין זה
ל"גמרא"

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:50

מקשה יכול להיות גם לשון זכר

מאת: [email protected]

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:51

הקדמונים המתייחסים לגמ' מתייחסים ל"תלמוד" קודם הצנזורה או ל"ש"ס" אחריה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:51

כמו שתורה זה נקבה, ותלמוד זה זכר, ככה גמרא זה נקבה!
וכי ניתן לומר: הגמרא הקדוש? לא. הגמרא הקדושה!
השייכות נקבעת על פי מבנה המילה.

הוא מקשֵה, היא מקשָה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:53

לא משנה. הכלל הוא שכל מילה בלשה"ק או במילים החדשות משתייכת או לזכר או לנקבה
או לשתיהן.
דבר נוסף, אם אפשר לומר: התלמוד מקשה, אפשר גם: הגמרא שואלת.

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:57

[image: image.png]

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:06

א. מה זה איך פארשטי נישט די רש"י?
ב. האם תוכל להביא את המשך הצילום של העמודה השנייה.
ג. האם צריך לומר: הגמרא אומר?
ד. הרי תרגום גמרא = מסורת (גמרא גמירי לן), וג"ז נקבה.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:07

מהיכי תיתי ש'גמרא' הוא לשון נקבה? בגלל הא' בסוף? מה עם 'קודשא בריך הוא'
(ושכינתיה)?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:57 PM משה הלברשטאם

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:08

מסורת הוא נקבה?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 3:06 PM אליהו עבוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:10

במילה "קודשא" האל"ף באה במקום ה' הידיעה. ואין זה כבמילה גמרא.
מסורת זה נקבה.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:10

גם המילים "דוגמא", "קושיא" הן בנקבה, בדומה לגמרא.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 22:16

האם צריך לומר: רש"י הקדושה אומרת?

מאת: [email protected]

[ע נר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 13/12/2022 00:17

בלשון הקודש יש כללים לגבי המילים שהן נקבה או זכר, אמנם לכל כלל יש יוצא מן
הכלל, אבל גם להם יש סיבות וגם כללים משל עצמם
לכן כשמילה זרה מוטמעות בלשון הקודש היא מקבלת את מקומה לפי הצליל שלה - המשקל.
אם נוצר קונצנזוס ותמימות דעים, מה טוב, ואם לא, יהיו הבדלים בהגיה בין חוגים
או בין תקופות

מאת: [email protected]