עזרה בניסוח:

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:41

לר' חייקל (מקווה שאייתתי נכון):
כללי הדקדוק אינם מדע מדוייק אך גם לא כ"כ רחוקים מכך.
כך שכל משפט שתמציא יחולו עליו כללי הדקדוק. כמו שבכל כביש יחולו כללי התנועה
גם אם לא למדת את שיעורי הנהיגה עליו..

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:45

סליחה, אבל אם יש משהו מדוייק, הדבר הראשון שצריך להיות מדוייק הוא ה'דקדוק'!!!

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:41 PM מעשה הכתב

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:45

כללי הדקדוק הם כן מדע מדוייק. יש כללים ברורים, ובשביל ללמוד את כל הכללים
צריך כמה שנים, כי יש הרבה יוצאים מן הכלל והסתעפויות.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:46

מי המציא את הכללים?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:45 PM אליהו עבוד

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:46

חלות זה נקבה. "החלות לא תתקיים".

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:48

לגבי זי"ע מצאתי:
[image: image.png]
אך מצאתי גם (ראה בקובץ).

מאת: [email protected]

קבצים מצורפים:

• יגן.PDF

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50

הכללים הם קודם כל ע"פ הכתוב ספר התורה.
וספרי רבותינו, האבן עזרא ועוד מלאים בכללי דקדוק, כך שאין מקום להחליט מסברות
בעלמא, אלא יש ללמוד הכללים הבסיסיים לפחות.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:50

נקבה
זו דוגמא יפה לשאלתך כיצד ניתן לתת כללי דקדוק למילה מומצאת

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:52

גם מטריה ומלחייה הן מילים מומצאות, והן נקבה.

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 19:54

ברור, ודאי שכל מילה שהוא לשון הקודש ניתן להגדרת זכר או נקבה, השאלה היא מה
עם כל המילים שהוכנסו במשך הדורות, או שהועברו ממשמעותן המקורית, כגון:
קושיא
תירוץ
גברא
חפצא
שעבוד
וכו' וכו'

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:50 PM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:06

מילים שהומצאו בעברית החדשה כבר הגדירן הממציא בעצמו ואין צורך להתפלפל בהן
אני מדבר על מילים *תורניים שמשתמשים בהם רק בין כותלי לבי מדרשא, ובספרים
קדושים.
לצערי, הרבה עורכים ומחברים בני זמננו מתחבטים ומתלבטים בדקדוק של מילים אלו,
עושים מזה מטעמים, ויגעים לריק, פשוט בגלל הסיבה הפשוטה שלא שייך כללי דקדוק
של לשון הקודש * על מילים שאינם לשון הקודש.
יש לפעמים שכבר נתקבל בציבור איך אומרים, כמו המשנה שואלת, הגמרא מתרצת, אבל
גם זה אינו באמת, שהרי ה'משנה' לא שואלת אלא ה'תנא' של המשנה 'שואל'. ולכן
בספרים הישנים תמיד כתוב מתרץ הגמ', לא מתרצת.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:52 PM אליהו עבוד

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23

בענין 'זכותו יגן עלינו'
שאמרו ובצדק שעל פי הדקדוק שצריך לומר 'תגן', ור' חייקל העלה טיעון

ארצה להציע מלה לגבי עצם התופעה, ואולי לזה כיוון ר' חייקל
פעמים שבשפה המדוברת מתרחקת קמעה הפעולה מהנפעל,
למשל:
"נגמר לי הסוכריות", במקום "נגמרו"
יש שיקשרו זאת למנהג הדיבור באידיש ["עס האט זיך מיר געענדיגט די צוקערלאך"
במקום "האבן זיך געענדיגט"]

ולכאורה הוא אשר מצאנו במגילת אסתר כמה פעמים, למשל:
"ונשלוח ספרים"
"ונתון תמרוקיהן"
פועל תלוש מהנפעל, כנראה לפי מנהג הלשון בזמנם ומקומם של אסתר [ראה למשל מה
שכתבו האבן עזרא על ניקוד 'הנמצְאים'].
אכן זה לא בדיוק "פועל" אלא כעין "שם הפועל", כמו "שליחה" "נתינה", ובכל זאת
מתקשר למחצה לנפעל, שהרי אי אפשר לומר "ושליחה ספרים" "ונתינה תמרוקיהן".
[גם "זָכור את יום השבת" פירשוהו שאינו ציווי "זְכור", אלא כמו "לזכור"].
מקווה שהובנתי

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23

טעות גדולה בידיך!
ודאי שלכל מילה יש שייכות, היא או זכר או נקבה (ויש מילים ששייכות הן בזכר והן
בנקבה).
למשל, המילים: עגבנייה, מטרייה, חנוכייה - אף שהן חדשות ומומצאות, אם תאמר
חנוכייה גדול וכ"ש אם תכתוב כך, הרי יראו זאת כלעגי שפה.
וכן שאר המילים.
לגבי מתרץ הגמרא. זהו שיבוש גמור. גמרא זה נקבה ולכן: מתרצת הגמרא.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:25

בכל אופן, בכתיבה צריך לדייק יותר ולא לכתוב נגמר לי הסוכריות אלא נגמרו. לא:
היה לו צרות אלא: היו.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:27

אגב לגבי "יגן עלינו", כנראה שהמילה זכות באה הן בזכר והן בנקבה. ראה בקובץ
שהעליתי לעיל בתחילת השרשור.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:37

אני שואל: כל הראשונים והאחרונים שהתייחסו למשנה ולגמרא בל' זכר לא ידעו
הכללים (ח"ו)?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 1:27 PM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:46

בענן 'ויעשו בני ישראל את הפסח', הסיבה שיש קמץ הוא לא בגלל שכללי הדקדוק אינם
מדוייקים, רק בגלל שבמקרה זה יש הפסקה בפסוק בלי האתנחתא.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 1:37 PM chaikel rakow

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:55

שמעתי מאחד שהיה אצל הגר"ח קניבסקי זצ"ל ואמר לו משהו "הגמרא אומרת", הגיב ר'
חיים: הגמרא היא נקבה?

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:57

ודאי אין לומר: הגמרא אומר.
אולי הגר"ח אמר לו: וכי הגמרא היא אשה, שאומרת דברים?! אלא צריך לומר: מובא
בגמרא.

מאת: [email protected]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:59

בס"ד

למה ?
'די גמרא זאגט'
ככה אמרו תמיד, וככה אומרים היום

מאת: [email protected]