עזרה בניסוח:

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:06

מילים שהומצאו בעברית החדשה כבר הגדירן הממציא בעצמו ואין צורך להתפלפל בהן
אני מדבר על מילים *תורניים שמשתמשים בהם רק בין כותלי לבי מדרשא, ובספרים
קדושים.
לצערי, הרבה עורכים ומחברים בני זמננו מתחבטים ומתלבטים בדקדוק של מילים אלו,
עושים מזה מטעמים, ויגעים לריק, פשוט בגלל הסיבה הפשוטה שלא שייך כללי דקדוק
של לשון הקודש * על מילים שאינם לשון הקודש.
יש לפעמים שכבר נתקבל בציבור איך אומרים, כמו המשנה שואלת, הגמרא מתרצת, אבל
גם זה אינו באמת, שהרי ה'משנה' לא שואלת אלא ה'תנא' של המשנה 'שואל'. ולכן
בספרים הישנים תמיד כתוב מתרץ הגמ', לא מתרצת.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 12:52 PM אליהו עבוד

[ישראל אברהם קלא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23

בענין 'זכותו יגן עלינו'
שאמרו ובצדק שעל פי הדקדוק שצריך לומר 'תגן', ור' חייקל העלה טיעון

ארצה להציע מלה לגבי עצם התופעה, ואולי לזה כיוון ר' חייקל
פעמים שבשפה המדוברת מתרחקת קמעה הפעולה מהנפעל,
למשל:
"נגמר לי הסוכריות", במקום "נגמרו"
יש שיקשרו זאת למנהג הדיבור באידיש ["עס האט זיך מיר געענדיגט די צוקערלאך"
במקום "האבן זיך געענדיגט"]

ולכאורה הוא אשר מצאנו במגילת אסתר כמה פעמים, למשל:
"ונשלוח ספרים"
"ונתון תמרוקיהן"
פועל תלוש מהנפעל, כנראה לפי מנהג הלשון בזמנם ומקומם של אסתר [ראה למשל מה
שכתבו האבן עזרא על ניקוד 'הנמצְאים'].
אכן זה לא בדיוק "פועל" אלא כעין "שם הפועל", כמו "שליחה" "נתינה", ובכל זאת
מתקשר למחצה לנפעל, שהרי אי אפשר לומר "ושליחה ספרים" "ונתינה תמרוקיהן".
[גם "זָכור את יום השבת" פירשוהו שאינו ציווי "זְכור", אלא כמו "לזכור"].
מקווה שהובנתי

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:23

טעות גדולה בידיך!
ודאי שלכל מילה יש שייכות, היא או זכר או נקבה (ויש מילים ששייכות הן בזכר והן
בנקבה).
למשל, המילים: עגבנייה, מטרייה, חנוכייה - אף שהן חדשות ומומצאות, אם תאמר
חנוכייה גדול וכ"ש אם תכתוב כך, הרי יראו זאת כלעגי שפה.
וכן שאר המילים.
לגבי מתרץ הגמרא. זהו שיבוש גמור. גמרא זה נקבה ולכן: מתרצת הגמרא.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:25

בכל אופן, בכתיבה צריך לדייק יותר ולא לכתוב נגמר לי הסוכריות אלא נגמרו. לא:
היה לו צרות אלא: היו.

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:27

אגב לגבי "יגן עלינו", כנראה שהמילה זכות באה הן בזכר והן בנקבה. ראה בקובץ
שהעליתי לעיל בתחילת השרשור.

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:37

אני שואל: כל הראשונים והאחרונים שהתייחסו למשנה ולגמרא בל' זכר לא ידעו
הכללים (ח"ו)?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 1:27 PM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:46

בענן 'ויעשו בני ישראל את הפסח', הסיבה שיש קמץ הוא לא בגלל שכללי הדקדוק אינם
מדוייקים, רק בגלל שבמקרה זה יש הפסקה בפסוק בלי האתנחתא.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 1:37 PM chaikel rakow

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:55

שמעתי מאחד שהיה אצל הגר"ח קניבסקי זצ"ל ואמר לו משהו "הגמרא אומרת", הגיב ר'
חיים: הגמרא היא נקבה?

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:57

ודאי אין לומר: הגמרא אומר.
אולי הגר"ח אמר לו: וכי הגמרא היא אשה, שאומרת דברים?! אלא צריך לומר: מובא
בגמרא.

מאת: [email protected]

[שמואל בלויא - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 20:59

בס"ד

למה ?
'די גמרא זאגט'
ככה אמרו תמיד, וככה אומרים היום

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:00

היום אומרים די גמרא'טע זאגט....

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:01

צודק ר' שמואל, הרי מובא במדרשים: אמרה תורה... וכן בראשונים מובא המון (כגון
רש"י ביחזקאל: : "ביום השבת ששה כבשים. לא ידעתי למה שהרי אמרה תורה שני כבשים
( מדבר כח )".
ומאי שנא מאומרת הגמרא?
והמעשה הנ"ל צ"ע אם היה ומה היה.

מאת: [email protected]

[מעשה הכתב - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:02

אמרה תורה אינו עניין לאומרת הגמ' שכן תורה היא הוראה - לשון נקבה. ואילו גמרא
זה תרגום של תלמוד

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:04

אמור לחכמה אחותי את

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:03 PM מעשה הכתב

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:07

אבל לא אומרים מורה התורה אלא אומרת. וכי יש לה פה?! לא. אלא העובדה שכתוב
בה, זה כאילו היא אומרת. וה"ה הגמרא.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:10

עשיתי חיפוש באוצה"ח מאגר ראשונים וקדמונים ל: מקשה תלמוד[א]. 258 תוצאות!
למשל הר"ן:
[image: image.png]
ומאי שנא "מקשה התלמוד" מ"שואלת הגמרא"?

מאת: [email protected]

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:12

מצאת פעם 'כתבה המשנה ברורה'? למה לא?

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:10 PM אליהו עבוד

[chaikel rakow - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:44

תודה רבה רבה לכל אלו שהשתתפו בדיון חשוב זה. תשו"ח רב לכולכם, אקוה שמינן
ומינייכו תסתיים שמעתתא.
היסוד של הכל צריך לדעת שלשון הקודש הוא לא סתם שפה בעלמא, אלא כל מילה וכל
אות [וכל קוצו של יו"ד] מדוייקת ומוגדרת, מפרשת ומגדרת.
אין מילים בלשוננו הטהורה שהם 'סתם כך'. וכן הדקדוק אינו סתם כך אלא מתאים
לשורש הענין, מסבירו ומגדירו.
יש מילים שהם בלשון זכר בגלל* שמשמעותן הוא זכר* (גם אם אנו לא מבינים למה),
ויש מילים שהם נקבה בגלל שמשמעותן נקבה (כנ"ל).
רש"י בפרשה שעברה מביא שיש מילים שמשמשים זכר ונקבה - הפשט הוא שיש במשמעותן
גם זכר או נקבה.
אין לזה דמיון בכל השפות שבעולם, שהם נוצרו מהסכמת בני אדם, להבדיל. לא כן
לשוננו הקדוש שהוא מאמר פיו של הקב"ה בכבודו ובעצמו, וכל מילה אות ותג שבה
מגדירה את המציאות של הבריאה - מעשה ידיו של הקב"ה.
ראה בחת"ס פ' ויגש שהאריך בשגב קדושת לשוו הקודש.
נקוט כלל זה בידך, ואז תראה נפלאות בדקדוק לשון התוה"ק. ואידך פירושא זיל גמור.
באהבה ובברכה, חיים חייקל.

מאת: On Mon, Dec 12, 2022 at 2:12 PM chaikel rakow

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:46

משנה מסכת אבות פרק ה
משה זכה וזיכה את הרבים *זכות *הרבים *תלוי *בו

מאת: [email protected]

[משה הלברשטאם - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 12/12/2022 21:48

תורה זה אכן לשון נקבה כפי שכתב רש"י על פסוק ספר התורה הזה, אך מה ענין זה
ל"גמרא"

מאת: [email protected]