כלל דקדקוי חשוב

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 02:34

אין שום חירוף וגידוף כאשר דוברי לה"ק כיום לא מבדילים, וכיון שכך הוא נכנס
למאגר המילים הדו-משמעיות, כמו "ממנו", ידיך / ידיך, וכיו"ב, שההבנתן תלויה
בהקשר.
וכ"ה לכאורה בכל הדבר שה"דווקנים" תופסים בזה"ז.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 03:17

ידֵיך = הידיים שלך. ידְך = היד שלך.
נא תביא מקור נאמן לדבריך, שכיום אין קפידא לדקדק, כיון שרוב דוברי הלשון אינם
מבדילים ואינם מדקדקים בלשונם.
הלא בזמן הקדום, בקושי דיברו בלשה"ק, וממילא פחות דקדקו בה מבימינו, ואעפ"כ
מצינו שהחמירו בספה"ק מאוד במי שלא מדקדק בתפלה, ק"ש ואפילו בלימוד.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 03:27

הנפק"מ בדקדוק הוא רק לתפילה (בקרי"ש זה ממילא ניקוד מהתורה עם מסורת מדוייקת).

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 03:29

?
צריך להקפיד בקריאת שמע לקרוא כפי הניקוד וכפי המסורת, כולל מלרע ומלעיל,
ולהפריד בין הדבקים וכיו"ב. ועיר ההקפדה צריכה להיות בק"ש אף יותר מהתפילה!

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 03:32

כתב ביסוד ושורש העבודה (צוואת המחבר סימן ב; ושער ה פ"ג), שאריכות הגלות היא
בשביל שאינם נזהרים בתפילתם בקריאת האותיות והנקודות.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 03:34

ודאי.
אמנם הדקדוק בקרי"ש ובתפילה הוא בצורת הדיבור, ולא בצורת הכתיבה.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 11:15

התכוונתי ל"ידך" במפסיק, החל מז"ק ומעלה. "וקשרתם לאות על ידך".
לא צריך כזה מקור גדול, המנהג מוכיח כן.
גם היסושה"ע מדבר על הגיה ברורה ולא על מלעיל מלרע שעד לפני דור כל יהדות
אשכנז לא השגיחה בה.
ואלת"ה הרי רובנו לא מבדילים בין א' לע', ח' לכ' רפה, בין ר' לג' רפה,
וכולנו [מלבד התימנים] לא מבדילים בין ב' רפה לו', ונמצא איפוא שמתמלל
תנכ"י שירשום מפי השמועה מדקדק גדול בפסוק "והיה אם שמוע" כך:
"בהיה אם שמוא תשמאו אל מטסבסי אשג אנכי מטסבה אסכם היום לאהבה את א"ה
ולאבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם".
אלא הכל הולך כפי הבנת דוברי הלשון, והדקדוק נצרך לכך שהתיבות תהיינה
ברורות גם למי שאינו מכיר כלל את הטקסט.
וע"ע הליכות שלמה תפלה פי"ב הכ"ד, פסקי תשובות סי' קמב ס"ה.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 14:21

יתכן שאין בזה חירוף ולא גידוף כי הכוונה מובנת
אבל גם וחר-אף שנשמע וחרף הכוונה מובנת, וכן היום-על לבבך ועוד
בוודאי ראוי לומר הכי טוב שאפשר
לפחות בבתי כנסיות נוסח ליטא שכן מקפידים על מלעיל ומלרע ולא בחסידים שהכל
מלעיל או צחפתים שהכל מלרע

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 14/12/2022 15:06

אם מישהו יואיל להביא *צילום *מפוסק שכתב שכהיום אין בעיה של חירוף כיון שכולם
משבשים, בבקשה שיביא!
צילום אחד כזה יחסוך עוד הרבה ויכוחים בנושא.

[דוד וסרמן - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 15/12/2022 02:02

תצלם את המסך... סתתתתםםם...
זה הגיון כ"כ פשוט וצרף, ולדצ"ב.
הרב אור, הסברתי שהגדר הוא שיהיה ברור גם אילו לא היית מכיר את קריאת שמע.
[שיבוש וחרף שייך רק להגייה הספרדית].

מאת: [email protected]