עוד חיפוש מקור

[מרגליות - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 21/12/2022 23:45

שו''ע או''ח שד''מ א': "ההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת מונה שבע ימים מיום
שנתן אל ליבו לשכחתו ומקדש השביעי בקידוש והבדלה".
האם יש מי שמדבר אם מברך בהבדלה על הבשמים והאש?
בברכת התורה

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 00:10

ודאי יברך על הבשמים. למה לא?
ולכאורה עליו גם להדליק נר ולברך. ואינו חושש שמא היום יום שבת, כיון שהולכים
אחר רוב, ורוב הימים הם ימי חול.

[איציק - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 00:20

אאל"ט ההלכה היא שעושה כל יום רק את מה שנצרך לו לאותו היום לפיקו"נ, וממילא
אסור לו להדליק נר להבדלה

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 00:43

השאלה מאוד יפה!
מסתימת הפוסקים ומהנידונים של ברכה לבטלה וכו', נראה שפשוט לכולם שיברך גם על
בשמים ונר.
(בשמים אינו ברכה לבטלה, אבל יכול להיות הפסק. נר יכול להיות גם ברכה לבטלה. -
אולם כאמור, נראה בפוסקים שיש כאן "דין הבדלה גמורה", ואין סיבה למעט בחלקיה).
וגם את הפסוקים שאומרים קודם, הנה אל ישועתי וכו', צריך לומר.

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 00:59

לכאורה יש לדייק מהמשנ"ב בסק"ג ומשעה"צ סק"ב, שאין היתר להדליק נר (ולכאורה גם
לברך על נר דולק).
סימן שד"מ:
[image: image.png]
א. המשנ"ב הזכיר רק פת ויין (אמנם כתב "כדין", אבל לא נראה שנתכוון לרבות בזה
לנר).
ב. גם בשעה"צ סק"ב הזכיר רק שהתירו לברך ברכת קידוש (וה"ה הבדלה), אך לא הזכיר
היתר לברך על הנר או להדליק נר.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 22/12/2022 01:41

מדברי הגמ׳ שם סט׳ משמע דאין היתר לברך על הנר דכל יום ויום הוא ספק דילמא הוא
שבת וליכא למימר דאזלינן בתר רובא ורוב הימים הם חול דזה מקרי קבוע וכדכתב
המג״א וכל מה דמותר לו לעשות מלאכה בשאר ימי השבוע הוי רק כדי פרנסתו ומשום
פיקוח נפש וכן נפסק בשו״ע, וכל מה דעושה בשביעי קידוש והבדלה הוי רק
להיכר בעלמא,
ומה דהעלו כאן דהוי הבדלה גמורה ואין סיבה למעט בחלקיה טענה זו כבר העלה
הביאור הלכה בשלהי סימן רצ״ו גבי נשים בהבדלה אם יברכו על הנר כשמבדילות לעצמן
דהלא ברכת הנר הוי הזמן דרמא אך מאידך הוי חלק מההבדלה ולמעשה הכריע שם דלא
תברכנה, ובלאו הכי הכא אין לברך כאמור דכל יום ויום הוי ספק שבת.

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 13:01

מתוך אתר דין
שאלה:

בשו"ע סימן שמד מבואר שההולך במדבר ואינו יודע מתי שבת, מונה שבעה ימים ועושה
קידוש והבדלה, ואסור לו לעשות מלאכות בכל הימים (אלא אם כן מוכרח לצורך חייו).
האם בהבדלה שעושה, יברך גם על נר ובשמים? האם מותר לו להדליק נר בשביל זה?
והאם הבשמים נחשבים הפסק בברכה?
תשובה:

לא מצאתי משהו בענין זה.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 14:02

[email protected]
הרב אברהם ישעיה שפירא
אפשר לשאול אותו במייל

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 14:15

אולי יבאר כבודו את שאלתו, מאחר ובגמ' מבואר שכל יום הוא ספק שבת ומשכך אסור
לו לעשות שום מלאכה וכך נפסק בשו"ע א"כ מה הצד בכלל שיוכל להדליק אש, ומה
ששאלת גבי בשמים ידוע לי על ג' טעמים מדוע מברכים על בשמים במוצ"ש א' נשמה
יתירה ב' מכיון שפותחים את הגיהנם ובכדי לתת כח [ב"ח] ג' משום שלישי למילה
ואדם הראשון נברא ביום שישי [רבינו בחיי בראשית לד'] ולפי כח הטעמים הוי ספק
א"כ לכאורה אין לברך משום חשש הפסק.

[kloyzner קלויזנ - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 14:22

כוונת הרב קוסובר שאין לברך על הבשמים היא, שלא לברך בין הפה"ג להמבדיל מטעם
הפסק, אבל בודאי שמותר לברך על הבשמים

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 14:39

האם לדעת הרב קוסובר יש לומר קודם המבדיל ואח"כ הגפן כדי שלא יהיה הפסק?
ומכיון שלא, למרות הספק, גם בשמים בכלל, והגם שאינם חובה כאן מקומם כל מקום
שמבדילים
ואולי יברך עצי\עשבי ולא מיני כברכה המפורטת שלהם
ואפילו יש לפניו נר לא יברך על האש כמובן כי זה ספק ברכה לבטלה דדוקא הבדלה
התירו ולא משום הפסק שלא שייך יותר מאשר המבדיל גופא
ומה טעם ההבדל בין הבדלה לנר?
דהבדלה שייכא עד ד' ימים משבת,
וי"ל דגם אם הוא שבת יוצא בזה ידי קידוש כלשון הגמרא על קידוש מי אבדלת אמנם
לא מזכיר יצ"מ וצ"ע
ואני מודה במקצת שי"ל שכמו שתקנו הבדלה כך גם נר למרות הספק
ואף לשיטות דהבדלה דאו' מהכת לחלק

מאת: [email protected]

[אליהו עבוד - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 16:09

אמנם כל יום הוא ספק שבת, אך ראינו שבכל זאת התירו לברך על הקידוש וההבדלה, למרות
שאיסור ברכה לבטלה דאורייתא.
א"כ לכאורה ה"ה הדלקת הנר.
וא"ת איך מותר להם להתיר איסור דאורייתא? תשובה: לסוברים שספק דאורייתא לחומרא
מדרבנן, לפנינו איסור דרבנן, ויש להם כח להתירו (הפה שאסר הוא הפה שהתיר).
א"נ אפילו אם באמת זה יום חול, מ"מ כיון שחז"ל תיקנו לו לברך (שלא תישתכח תורת
שבת ממנו), אין זו ברכה לבטלה. ולפ"ז הדלקה אסורה.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 17:00

בשמים מקומם כל מקום שמבדילים? לי ידוע אחרת בנוגע למוצאי יו"ט וכן במוצ"ש
נחלקו בראשונים [ראב"ד מאירי] אמנם האם חובה לחזר אחר בשמים במוצ"ש אך בשו"ע
פסק דאין חובה לחזר וכדברי הראב"ד ואף לשיטת המאירי זה לא חלק מהבדלה כי אם
ניתקן על מוצ"ש ומהטעמים דלעיל, עכ"פ אחר האור לכו"ע אין חייב לחזר וזה כבר
מוכיח שאינו מחיובי ההבדלה וכבר הובא הביאור הלכה בשלהי רצו' דנקט דברכת הנר
אינה חלק מההבדלה, לגבי הטענה שהתירו לברך על קידוש והבדלה למרות וכו' לפי איך
שהבנתי "תקנו" לקדש ולהבדיל ובשביל היכר מעתה אין טעם לתקן זאת על הנר דהוי
ספק איסור "מלאכה" דאורייתא.

מאת: [email protected]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 17:45

ביאור הלכה סימן רצו סעיף ח

• לא יבדילו לעצמן - עיין במ"א שכתב דפשוט דרשאים לברך לעצמן על הבשמים ועל
  הכוס דברכת הנהנין הם והא דלא נקט המ"א ברכת הנר דברכת הנר לאו ברכת הנאה הוא
  דלא נתקן על הנאת האור דא"ה היה צריך לברך בכל פעם כשרואה האור וכמו שהביא ב"י
  בשם הרא"ש

*ומסתפקנא אפילו למ"ד דנשים חייבות בהבדלה אם חייבות בברכת הנר *
דבשלמא הבדלה אף שהוא זמן גרמא נכללת במצוה דזכור שהיא שייכא לשבת וכמש"כ
הרמב"ם ואפילו למ"ד דרבנן דומיא דקידוש תקנוה
משא"כ נר שנתקן על בריאת האור במו"ש שאינה שייכא לשבת כלל והיא זמן גרמא מנ"ל
דחייבות
וא"ל כיון שנקבעת בברכת הבדלה חדא דינא להו
דז"א דהא יכולין לברך אותה בפני עצמה ג"כ
וגם אין מחויב לחזור אחר האור כדלקמן בסימן רצ"ח ס"א
ואולי כיון דלכתחלה מצוה לסדרן ביחד חדא דינא להו.
ויותר נכון לומר דאינה חייבת בברכת הנר לכו"ע:

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 25/12/2022 18:02

אז הוא פושט ומסיים דיותר נכון לומר שאינה חייבת היינו דברכת הנר אינה חלק
אינטגרלי מהבדלה, ועל אחת כמה וכמה בהולך במדבר ששם זה ספק מלאכה דאורייתא.

[דוד אור - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 00:09

לא ס"ד בשום אופן שבעולם להדליק נר!!!
אבל יש בהחלט שאלה אם רואה נר האם יברך על הנר.
ושאלה שנייה והרבה פחות חשובה האם יברך עליה באמצע הבדלה כיון שזה ספק.
ועי' שם היטב בבה"ל, שלאשכנזים שמברכים הנשים על מצוות שהז"ג ודאי שאפשר לאשה
לברך על הנר עש"ה.

[שבתי קוסובר - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 26/12/2022 01:00

ישנה מחלוקת אם ברכת הנר היא ברכת השבח או ברכת הנהנין מעתה למאי דסבר דהוי
ברכת הנהנין ליכא כלל קושיא אם יכול לברך על נר שרואה דאז מחוייב להחזיקו בידו
וזה א"א ומשום ספק שבת, ואף אי נימא כדעת הפרישה [רחצ] דאינו ברכת הנהנין מעתה
אינו צריך להחזיקו בידו אך עדיין ליכא קושיא דהלא שם בס"ק א כתב דעיקר הברכה
על הנר ניתקנה משום דנתן הקב"ה דעת באדם הראשון וכו' ובשונה מטעם ההדלקה
במוצאי יוכ"פ, מעתה האם יברך בזמן שהוא ספק מוצ"ש?
ומש"כ דלפי האשכנזים דנשים מברכות על מצוה שהז"ג כבר יעויין באגרות משה חו"מ
חלק ב' סימן מ"ז אות ב' שתמה בזה אדברי הביאור הלכה ואף לשיטת הרמב"ם דמה
דאין מברכות המצוה שהז"ג משום דאינן יכולות לומר וציונו אך בברכה זו אינן
אומרות כן יעויי"ש ואכמ"ל

[מרגליות - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 01/01/2023 22:37

[image: image.png]

[ארי במסתרים - ארכיון]

תאריך ההודעה המקורית: 02/01/2023 04:55

תודה רבה.
בהזדמנות זו יצויין שהרב אי"ש הנ"ל הוא אחד מגאוני ההלכה הישרים ביותר הקיימים
בדורינו (ועתיד להתפרסם).