דילוג לתוכן
ראש השנה תשפ"ז
00
שנ'
00
דק'
00
שע'
00
ימים
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור משפט

2023
5 3 0 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:42

    היעב"ץ כותב מערכה מסוימת, ומסיים אותה במילים הבאות
    [image: image.png]
    האם מישהו מבין העורכים החשובים יכול להציע לי איך לבאר את זה פחות או יותר?

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:42

    היעב"ץ כותב מערכה מסוימת, ומסיים אותה במילים הבאות
    [image: image.png]
    האם מישהו מבין העורכים החשובים יכול להציע לי איך לבאר את זה פחות או יותר?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:51

    תכוון אותנו היכן הוא נמצא, ועל איזו משנה חונים דבריו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:51

    תכוון אותנו היכן הוא נמצא, ועל איזו משנה חונים דבריו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:54

    מסכת אהלות, פרק ז' משנה ה
    תודה רבה !

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:54

    מסכת אהלות, פרק ז' משנה ה
    תודה רבה !

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:01

    מקור הביטוי בפסחים לח ע"ב:

    תניא: אמר רבי אילעאי: שאלתי את רבי אליעזר, מהו שיצא אדם ידי חובת מצה בחלות
    תודה ורקיקי נזיר?

    אמר לי: לא שמעתי הלכה בזה!

    באתי ושאלתי לפני רבי יהושע שאלה זו. ואמר לי: הרי אמרו, חלות תודה ורקיקי
    נזיר שעשאן
    כדי להביאן לחובת עצמו, אין אדם יוצא בהן. אבל אם עשאן כדי
    למכור אותן בשוק לבני אדם הנצרכים להביאם עם קרבנם, הרי הוא יוצא בהן!

    וכשבאתי והרציתי דברים אלו שאמר לי רבי יהושע לפני רבי אליעזר, אמר לי:
    ברית
    [לשון שבועה]. הן הן הדברים שנאמרו לו למשה מסיני! שכן האמת כדברי רבי
    יהושע.

    *לפ"ז כוונת היעב"ץ להעיד על הפירוש שלו, שהוא נכון ואמיתי בלא שום ספק! *

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:01

    מקור הביטוי בפסחים לח ע"ב:

    תניא: אמר רבי אילעאי: שאלתי את רבי אליעזר, מהו שיצא אדם ידי חובת מצה בחלות
    תודה ורקיקי נזיר?

    אמר לי: לא שמעתי הלכה בזה!

    באתי ושאלתי לפני רבי יהושע שאלה זו. ואמר לי: הרי אמרו, חלות תודה ורקיקי
    נזיר שעשאן
    כדי להביאן לחובת עצמו, אין אדם יוצא בהן. אבל אם עשאן כדי
    למכור אותן בשוק לבני אדם הנצרכים להביאם עם קרבנם, הרי הוא יוצא בהן!

    וכשבאתי והרציתי דברים אלו שאמר לי רבי יהושע לפני רבי אליעזר, אמר לי:
    ברית
    [לשון שבועה]. הן הן הדברים שנאמרו לו למשה מסיני! שכן האמת כדברי רבי
    יהושע.

    *לפ"ז כוונת היעב"ץ להעיד על הפירוש שלו, שהוא נכון ואמיתי בלא שום ספק! *

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 10:51

    כן כמו שפירש ר"א עבוד, זוהי מליצה מלשון הגמרא הנזכרת, והיעב"ץ משתמש במטבע
    לשון זו בלחם שמים בעוד מקומות (פאה פ"ד מ"ב; כתובות פ"ב מ"א; פרה פי"א מ"ג)
    כביטוי על נכונות פירושו.

    מאת: [email protected]

  • ביאור בפרי מגדים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 10:52 בס"ד איני מהמשיבים, אבל חשבתי קצת על זה הלשון 'הא' משמע לכאו' שהפמ"ג מוכיח משהו מהלבוש, אם כי כבודו צודק שתוכן הדברים מסתדר יותר להיפך, וכמו שכבודו כתב. [הניקוד מטעה פה גם, כי הנקודה לפני תיבת ועיין, והפסיק אחרי תיבת גזירה, מבארים ללומד ללא מילים שהסיפא היא הכרח מדברי הלבוש. דאל"כ, היה צריך לפסק כך: שיעור שופר ארבעה גודלים היינו מדרבנן, מן התורה אין לו שיעור, עיין בפוסקים, ואם כן כשאין שופר כי אם מה שפסול מדרבנן יש לומר לא העמידו דבריהם, עיין סימן תרכ"ט במ"א אות כ"ב*,* ועיין לבוש [סוף סעיף ט] מדרבנן שלא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע, דומה ממש להתם [סימן תרכט] מטעם גזירה*.* הא כל שפסלו חכמים דנראה כאילו אינו שופר וכדומה, בהא יש לומר אף שאין שופר אחר נמי אין תוקע בזה, והבן: ]. למעשה יש כאן איזה הרגש שיש פה איזה ראיה מהלבוש, ולכאו' צ"ב מה התחדש לו שם.
  • ביאור 'ואהיה' מלשון נהי וקינה

    2023
    5
    0 הצבעות
    5 פוסטים
    0 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 07/02/2023 19:54 תני לא תניא בדלא תניא ושמא הוא הוא מי שדיברת בו [image: image.png]
  • ביאור מט שערי טומאה/קדושה

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    0 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 23/05/2023 22:51 אני צריך משהו בכיוון שכתבו כאן משם הרב שטיינמן: [image: image.png]
  • משפט תקין ?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 11:03 אחד עשר
  • ביאור משפט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 18:46 שלום וברכה, אשמח אם מי מהרבנים החשובים יוכל להאיר את עיני בהבנת המשפט המוזרח: [image: image.png]
  • פירוש משפט בספר הפליאה

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    0 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 21/08/2023 23:34 תודה רבה!! מאת: [email protected]
  • תרגום משפט מאידיש ללה"ק

    2023
    12
    0 הצבעות
    12 פוסטים
    0 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 16/11/2023 14:13 ----- Original Message ----- From: ע נר To: שמואל זאב בעק Cc: ש ; דוד אור ; ש. הופמן S. Hoffman ; אשר מאיר שולמן ; עט סופר ; פורום עורכים תורניים Sent: Thursday, November 16, 2023 2:08 PM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] תרגום משפט מאידיש ללה"ק או "לבוא לעזרתו" התרגום הקרוב ביותר לכאורה הוא "להתערב לטובתו" הכל רק בערך איך יכתבו בלשה"ק שבשואה היה בעיה גדולה "אז קיינער האט זיך נישט אנגענומען פאר אונז"? להתמסר זיך אננעמען זה לקחת את עצמי כמו "וימסרו מבני ישראל לצבא" בפרשת מטות למסור את עצמו זה לעשות את עצמו לקוח למען העניין לא לכל מילה ביידיש יש תרגום למילה 'זיך אנעמען' אין באמת תרגום... כדאי לנקד אָננֶעמֶען = להתמסר נעמען זה לקחת ואן-נעמען זה במשמעות של לקחת על עצמי במסירות כלומר "להתלקח" לזה עד הסוף. או קצת יותר מדוייק (וספרותי): בעבור נרדף, מוכרח אני [או: חובה עלי] להכנס בעובי הקורה. "אננעמן" = לקבל [על עצמי]. וכל פעם בהקשר למה שזה נאמר, בדרך כלל "לשאת בעול". ----- Original Message ----- From: אשר מאיר שולמן To: עט סופר Cc: פורום עורכים תורניים Sent: Thursday, November 16, 2023 11:59 AM Subject: Re: [הבית לעורך התורני] תרגום משפט מאידיש ללה"ק אני מוכרח לסייע למי שהוא 'נרדף' פאר א נרדף מוז איך מיר אננעמען
  • תרגום משפט באידיש

    2023
    10
    0 הצבעות
    10 פוסטים
    0 צפיות
    ד
    תאריך ההודעה המקורית: 26/11/2023 20:44 אצלי מתבקשת קושיא כזו מאת: [email protected]