דילוג לתוכן
שימו לב — קטגוריית ארכיון
הנושאים בקטגוריה זו הועברו מארכיון קבוצת גוגל, והמשתמשים המוצגים בהם אינם פעילים בפורום.
לקבלת מענה או לתחילת דיון, מומלץ לפתוח נושא חדש בקטגוריה המתאימה.

ביאור משפט

2023
5 3 18 1
  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:42

    היעב"ץ כותב מערכה מסוימת, ומסיים אותה במילים הבאות
    [image: image.png]
    האם מישהו מבין העורכים החשובים יכול להציע לי איך לבאר את זה פחות או יותר?

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:42

    היעב"ץ כותב מערכה מסוימת, ומסיים אותה במילים הבאות
    [image: image.png]
    האם מישהו מבין העורכים החשובים יכול להציע לי איך לבאר את זה פחות או יותר?

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:51

    תכוון אותנו היכן הוא נמצא, ועל איזו משנה חונים דבריו.

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:51

    תכוון אותנו היכן הוא נמצא, ועל איזו משנה חונים דבריו.

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:54

    מסכת אהלות, פרק ז' משנה ה
    תודה רבה !

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 21:54

    מסכת אהלות, פרק ז' משנה ה
    תודה רבה !

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:01

    מקור הביטוי בפסחים לח ע"ב:

    תניא: אמר רבי אילעאי: שאלתי את רבי אליעזר, מהו שיצא אדם ידי חובת מצה בחלות
    תודה ורקיקי נזיר?

    אמר לי: לא שמעתי הלכה בזה!

    באתי ושאלתי לפני רבי יהושע שאלה זו. ואמר לי: הרי אמרו, חלות תודה ורקיקי
    נזיר שעשאן
    כדי להביאן לחובת עצמו, אין אדם יוצא בהן. אבל אם עשאן כדי
    למכור אותן בשוק לבני אדם הנצרכים להביאם עם קרבנם, הרי הוא יוצא בהן!

    וכשבאתי והרציתי דברים אלו שאמר לי רבי יהושע לפני רבי אליעזר, אמר לי:
    ברית
    [לשון שבועה]. הן הן הדברים שנאמרו לו למשה מסיני! שכן האמת כדברי רבי
    יהושע.

    *לפ"ז כוונת היעב"ץ להעיד על הפירוש שלו, שהוא נכון ואמיתי בלא שום ספק! *

    מאת: [email protected]

  • תאריך ההודעה המקורית: 10/01/2023 22:01

    מקור הביטוי בפסחים לח ע"ב:

    תניא: אמר רבי אילעאי: שאלתי את רבי אליעזר, מהו שיצא אדם ידי חובת מצה בחלות
    תודה ורקיקי נזיר?

    אמר לי: לא שמעתי הלכה בזה!

    באתי ושאלתי לפני רבי יהושע שאלה זו. ואמר לי: הרי אמרו, חלות תודה ורקיקי
    נזיר שעשאן
    כדי להביאן לחובת עצמו, אין אדם יוצא בהן. אבל אם עשאן כדי
    למכור אותן בשוק לבני אדם הנצרכים להביאם עם קרבנם, הרי הוא יוצא בהן!

    וכשבאתי והרציתי דברים אלו שאמר לי רבי יהושע לפני רבי אליעזר, אמר לי:
    ברית
    [לשון שבועה]. הן הן הדברים שנאמרו לו למשה מסיני! שכן האמת כדברי רבי
    יהושע.

    *לפ"ז כוונת היעב"ץ להעיד על הפירוש שלו, שהוא נכון ואמיתי בלא שום ספק! *

    מאת: [email protected]

    תאריך ההודעה המקורית: 11/01/2023 10:51

    כן כמו שפירש ר"א עבוד, זוהי מליצה מלשון הגמרא הנזכרת, והיעב"ץ משתמש במטבע
    לשון זו בלחם שמים בעוד מקומות (פאה פ"ד מ"ב; כתובות פ"ב מ"א; פרה פי"א מ"ג)
    כביטוי על נכונות פירושו.

    מאת: [email protected]

  • ביאור לשוני

    2023
    8
    0 הצבעות
    8 פוסטים
    24 צפיות
    א
    תאריך ההודעה המקורית: 04/01/2023 15:13 כנראה הכוכבית מציינת שזו תוספת.
  • ביאור בפרי מגדים

    2023
    3
    0 הצבעות
    3 פוסטים
    15 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 15/01/2023 10:52 בס"ד איני מהמשיבים, אבל חשבתי קצת על זה הלשון 'הא' משמע לכאו' שהפמ"ג מוכיח משהו מהלבוש, אם כי כבודו צודק שתוכן הדברים מסתדר יותר להיפך, וכמו שכבודו כתב. [הניקוד מטעה פה גם, כי הנקודה לפני תיבת ועיין, והפסיק אחרי תיבת גזירה, מבארים ללומד ללא מילים שהסיפא היא הכרח מדברי הלבוש. דאל"כ, היה צריך לפסק כך: שיעור שופר ארבעה גודלים היינו מדרבנן, מן התורה אין לו שיעור, עיין בפוסקים, ואם כן כשאין שופר כי אם מה שפסול מדרבנן יש לומר לא העמידו דבריהם, עיין סימן תרכ"ט במ"א אות כ"ב*,* ועיין לבוש [סוף סעיף ט] מדרבנן שלא יאמרו לתוך ידו הוא תוקע, דומה ממש להתם [סימן תרכט] מטעם גזירה*.* הא כל שפסלו חכמים דנראה כאילו אינו שופר וכדומה, בהא יש לומר אף שאין שופר אחר נמי אין תוקע בזה, והבן: ]. למעשה יש כאן איזה הרגש שיש פה איזה ראיה מהלבוש, ולכאו' צ"ב מה התחדש לו שם.
  • משפט תקין ?

    2023
    2
    0 הצבעות
    2 פוסטים
    12 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 18/07/2023 11:03 אחד עשר
  • ביאור משפט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    9 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 18:46 שלום וברכה, אשמח אם מי מהרבנים החשובים יוכל להאיר את עיני בהבנת המשפט המוזרח: [image: image.png]
  • ביאור משפט

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    י
    תאריך ההודעה המקורית: 25/07/2023 19:18 המקור הוא מהגהות זכרון משה על האוה"ח הקדוש, פרשת מקץ. ב-יום שלישי, 25 ביולי 2023 בשעה 18:47:30 UTC+3, יעקב וניט כתב/ה:
  • ביאור תיבת בעלופ"א

    2023
    1
    0 הצבעות
    1 פוסטים
    10 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 03/09/2023 15:20 בכלי יקר לאניידו כתב וז"ל: ואמר יעשרנו המלך עושר גדול לפי שיש עושר קטן והוא אם יתן לו המלך אלף אלפי זהובים לאחד הנה הוא הולך ומתמעט אכן אם יתן לו המלך פרס גדול דבר יובא לו כמשפט המלך ירום הודו בעלופ"א שנותן לשריו ועבדיו זהו עושר גדול בלתי מתמעט מה פשרה של תיבה זו? "אשר תשים לפניהם - אמר לו הקב"ה למשה, לא תעלה על דעתך לומר, אשנה להם הפרק וההלכה ב' או ג' פעמים עד שתהא סדורה בפיהם כמשנתה, ואיני מטריח עצמי להבינם טעמי הדבר ופירושו, לכך נאמר אשר תשים לפניהם, כשלחן הערוך ומוכן לאכול לפני האדם".
  • ביאור מילים

    2023
    6
    0 הצבעות
    6 פוסטים
    26 צפיות
    ש
    תאריך ההודעה המקורית: 05/07/2023 16:11 יותר נכון להגיד היה מטבע מארק, עד האירו.
  • ביאור המונח 'אותיות שימושים וחסירים'

    2023
    4
    0 הצבעות
    4 פוסטים
    21 צפיות
    מ
    תאריך ההודעה המקורית: 27/12/2023 16:33 לעת עתה יותר נראה לי כביאורו של הרב קריבוס, רק בטכני זה הפוך. הם עשו את השורש ממולא ואת השאר חלול. ולבינה היא חלולה. תודה לכל מי שהגיב. גם בפרטי. עזרתם לי מאד!

0

מחובר

1.1k

משתמשים

14.3k

נושאים

64.4k

פוסטים